"ראשית צמיחת גאולתנו" - עדיין? כבר? עד מתי?

מיכי, מקי סכינאי וגם ג'ני ושלושים מפרשיה הם מ"אופרה בגרוש" ואילו האיזכור שלי הוא מ"מעגל הגיר הקווקזי"... אבל אולי גם אצל ברכט אין מוקדם ומאוחר... ממללא, אין בידי לקבוע עד כמה השינויים בתפילה לשלום המדינה משקפים ציבורים רחבים ועד כמה זו מניפולציה תקשורתית. איש תקשורת דתי-לאומי (שקורא אותנו ולא כותב כאן, ואולי ירצה להגיב ...) אמר לי שבידיו חמישה נוסחים שונים של התפילה הזו. כולם נולדו אחרי ההתנתקות. אין לשפוט אדם בעת צערו. בוודאי, אבל אני דווקא חושבת שיש לתת קרדיט לכך שאנשים אומרים ומשנים מתוך בחירה מושכלת ומודעת. להלן אביא שני נוסחים של תפילה שהם "צאצאים" של התפילה לשלום המדינה ונולדו בשנים האחרונות.

התפילה הזו נכתבה על ידי הרב גיסר, רבה של עפרה, לקראת שבת נחמו תשס"ה אבינו שבשמים צור ישראל וגואלו. ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו, וזכנו שיהיו שריה, ראשיה ויועציה עושים רצונך, ותקנם בעצה טובה וישרה מלפניך. שלח אורך ואמיתך אל אבלי ציון וירושלים, ותוליכנו כל בית ישראל מהרה קוממיות בארצנו. כונן רוחם וזקוף קומתם ונחמם מיגונם, ככתוב על ידי עבדיך הנביאים: "נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם. יבש חציר נבל ציץ ודבר אלוקינו יקום לעולם". "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם, הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלוקיכם". "ויאמר כל אשר נשמה באפו: ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". אמן סלה. האם מישהו יכול להאיר את עינינו בשאלה האם הנוסח הזה נאמר גם לאחר תהליך ההתנתקות ואם כן, באיזה הקף?

אבינו שבשמים צור ישראל וגואלו! ברך את בניך אהוביך היושבים בכל מרחבי ארץ קודשך, ומחוננים את עפרה, מנגב עד גולן ומירדן עד ים, ובהם בניך היקרים הנאחזים במסירות ובהתמדה – בחבלי יהודה שומרון וחבל עזה. אבינו מלכנו, השב שבות עמו ומשיב בנים לגבולם! אנא חזק את רוחם ואמץ את לבם, לעמד איתן, נכח אויבנו הקמים עלינו לבקש את נפשנו. ואף כל החושבים עליהם רעה לעקור בנים מגבולם, מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם, למען יחלצון ידידיך וישבו לבטח בארצם. ריבונו של עולם, הודע שיש לך אהובים בעולמך! וקיים בנו את הדבר שהבטחתנו על יד עמוס נביאך: ' ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם' מעתה ועד עולם. את התפילה הזו חיבר הרב חנן פורת. עד כמה שאני יודעת, בכמה בתי כנסת היא החליפה את הנוסח הרשמי של התפילה לשלום המדינה ובאחרים היא נאמרת בצמוד לה. האם יש מי שיוכל להאיר עינינו בסוגיה זו גם כן? תודה רבה!

מסתבר שגם אחרי הגירוש, שכן הגירוש היה בשבוע של שבת נחמו.

בעל בעמיו, השאלה שלי היא האם הנוסח הזה ודומים לו קיבלו מעמד כזה או אחר של קבע בבתי כנסת? ואם כן, באיזה אופן.

. שחרית: תני לי נקודת משען, ואנסח עבורך עוד עשר נוסחאות שונות לתפילה לשלום המדינה. בעצם, תני לי רק חמש דקות. בידו נוסחים, זה יפה. האם ידועים מנייני תפילה קבועים בהם נאמרים נוסחים חדשים אלו? שוב, ככלב השב על קאו אשוב ואבקש: דוגמאות. שמות בתי כנסת. עד עתה, כל שראיתי הוא סיקור תקשורתי בחינת הררים התלויים בשערה. ואת השערה, טרם ראינו. (ושמא, השערה בכוס מים... )

מואדיב, הדלת שאתה פורץ אליה רוחבה כרוחב הרקיע. שאלת ההיזקקות לטקסטים כאלה ולדומיהם ומידת נפוצותם - היא היא מה שאני שואלת... ואגב, אני עדין חייבת לך תשובה על הרב נריה. אם כן, בנוסף לארנד שכתב על כך שהרב שינה בתקופה מסוימת את נוסח התפילה, גם תבורי כותב על כך. הוא מצטט מאמר של דב אלבוים (אוקטובר 1994), ובו כותב העיתונאי, שהרב נריה פנה לרבנות הראשית בבקשה לשנות את טקסט התפילה, כך שבמקום בקשת הגנה "לראשיה, שופטיה ונבחריה", יאמרו: "שלח אורך ואמיתך... והצל אותה מראשיה, שריה ונבחריה". (תבורי, שם, עמ' 244). יתר על כן, אלבוים מצטט את הרב נריה כמי שאמר שגם אם הרבנות הראשית לא תשנה את הנוסח, כל אדם רשאי לשנותה בעצמו! אלבוים כותב שם גם שבבית הכנסת של הרב גורן הפסיקו סמוך לאותה תקופה לומר את התפילה לחלוטין. במאמר שפורסם לפני יום העצמאות ב1995 נמסר שהרב נריה פסק שיש לשנות את נוסח התפילה. תגובת הרב הראשי הספרדי דאז הרב בקשי דורון לפסיקה זו, הוא קבע שבעת הזאת יש לחזק דווקא את ממשלחת ישראל . תגובתו של הרב רביץ לעניין הייתה שאין לקבל שינוי של התפילה. קביעתו מרתקת דווקא כי הוא מייצג חוגים שבהם התפילה כלל לא נאמרת. עוד מוסיף תבורי שבני משפחה של הרב נריה מחו על הפרסומים של אלבוים באומרם שהוא מעולם לא פסק כך (תבורי, שם).

ומה עם ראשית צניחת גאולתנו?

אגב - בבית הכנסת שבו אני משמש כרב, יש ולעתים שאומרים מי שברך את "המדינה שבארץ ישראל" ובהשמטת רצ"ג.