"ראשית צמיחת גאולתנו" - עדיין? כבר? עד מתי?

מאיר, חוששתני שנטל ההוכחה אינו מוטל עלי. מי שיש לו הוכחות שיש להקמת המדינה איזשהו קשר לבואו של משיח ולגאולה העתידית - יקום ויציגן.

בינתיים, עד שאשתכנע, אני טוענת שייחוס משמעות דתית לאירוע מדיני אינו ממין הענין, ושמי שטוען שיש משקל דתי למדינה, נגוע כפי שציינתי.

ירוחם,
הביטוי 'ראשית צמיחת גאולתנו' הוא בעייתי בעיניי, לא בגלל שאין ממד של גאולה בהקמת המדינה, אלא בגלל שכשמדברים על ראשית של גאולה כבר מניחים את ההמשך. כלומר ישנה כאן הנחה שהתהליך הזה עומד להסתיים (בוודאות. ראה גליונות 'צהר' האחרונים. ו'צהר' הוא עוד החלק היותר 'שפוי' של הצד"ליות) במשיח ובניית בית המקדש ומלכות בית דוד.
ואנוכי הקטן אין לי מושג האם ה עתיד להגיע.
אם היה נוסח 'תודה על הגאולה ששלחת לנו' (כלומר הצלה מאויבים וכדו')) לא היתה לי כל בעיה עם זה. הוודאות המשיחית ההזויה היא המפריעה לי, שכן היא גם מקרינה על היחס למדינה ככלי קודש כלשהו.

חומי,
הבדיחה הגרועה הקרויה 'הרבנות הראשית' (דהיום) אינה צריכה לי ולדכוותי כדי לבקר אותה. היא עצמה אינה חושבת את עצמה לסמכות כלשהי. ההזיות שגרמו לראשוניה (שהיו גדולי תורה לפי כל אמת מידה) לראות בה את חזרת הסמכות הרבנית לישראל, כבר התפוגגו מזמן.
השחיתות, הרמה הירודה והמגוחכת של חלקים נרחבים ממנה, והיעדר הכרה של כמעט כל שכבות הציבור (למעט סמכות בלעדית לגזירת סרטים בטכסים שונים), אומרת לגביה הכל.
ידוע תיאורו של ר' יצחק הוטנר על שני סוגי מהפיכות: ברוסיה רצחו את הצאר, והחליפו אותו. ובבריטניה שמ את המלכה עם המון כסף בארמון זכוכית ונטלו ממנה את הסמכויות. הרבנות הראשית היא מהפיכה מהסוג הבריטי, רק הרבה יותר נלעג, ומשום מה הוא נעשה בשיתוף פעולה מחפיר של הציבור הדתי.

אין בדבריי כל זלזול בנושאי סמכות רבנית באופן עקרוני (אלא בנושאי הסמכות הנוכחיים, שחלק מהם אינו ראוי לשאת כל סמכות רבנית, וגם לא רואה את עצמו ככזה). לכן כל השם דבר כזה בפי אינו אלא מן המתמיהים (בלשון המעטה).
מיכי

מאיר,

אתה מזכיר לי את אמרתו הנודעת של שמעון פרס, לפיה "אנו קרובים לשלום עם הערבים יותר מאי פעם". אין מה לדבר: זו אמרה שהיא תמיד נכונה  אנליטית (לפחות בהנחה שהשלום אכן יגיע לבסוף), אבל  אין לה קשר עם המציאות הקונקרטית.

בדומה, גם האמונה בביאת המשיח בקץ הימין אינה מאפשרת, לדעתי, ספקולציות אמינות באשר לתהליכים שיקדימו את בואו או יזרזו את הופעתו (זכורים תלמידי שבתי צבי שניסו לעבוד בשיטת "דור שכולו חייב"). ודאי שאין מקום לקבוע בנוסח התפילה טענה עובדתית על המציאות הנסמכת על השערה מעין זו, גם אם נניח שיש לה "בסיס איתן".

"פראלעטאריער פון אלע לענדער, פארייניקט זיך !" (אייקון מברך את חבצלת לרגל האחד במאי)

הגאולה השלמה אינה בבנין בית המטבחיים הלאומי, או במונרכיה ששופטת על פי ריח...

הגאולה השלמה היא עם נורמלי בפיסת ארץ נורמלית חי בשלום עם שכניו (הנורמלים?).

 ולכן הקמת המדינה היא היא הגאולה. הבעיה היא שעדין אין אנו חיים בשקט ושלוה גמורים (שלא בטוח שאי פעם יבואו) לכן אומר המתפלל ראשית צמיחת גאולתינו. ומאז עד היום אכן התקדמנו המון.

חבצלת
המלכתו של שלמה המלך היתה אירוע דתי או מדיני ?

חבצלת מיכי ושנרב
אני חוזר על טענתי, מבין שתי התחזיות; רציפות בין התקומה המדינית לגאולה או ניתוק מוחלט, איזו ריאלית יותר ?

מיכי
כשלונה של הרבנות הראשית, בין היתר באשמת מתנגדיה, אינה הופכת את תומכיה הנלהבים בראשית דרכה להוזים. 

  מאיר

את כל הבעיות הפילוסופיות הקשות היה אפשר לפתור לו היו מוסיפים את המלה 'שתהא' לפני 'ראשית צמיחת גאולתנו'.

אגב, אני לא יודע אם זה נכון אבל מייחסים לרב קאפח (הציוני ובוגר מרכז-הרב) את הביטוי 'ראשית צמיחת גאולתנו' ביחס למדינה, ואם כך הוא, מדובר בהברקה...

ממללא

כך עשה גם הרב יוגל. שנה אחת הוא הצטרף לטיול לפולין, ובשבת התפללנו בבית הכנסת של הרמ"א. במדרשיה הרב יוגל לא היה אומר תפילה לשלום המדינה, אבל שם אמר, ופתח "אבינו ... ברך את מדינת ישראל שתהיה ראשית צמיחת גאולתנו"

שחרית,

תודה על תשובותיך.


בסידור "העבודה שבלב", של התנועה ליהדות מתקדמת, הנוסח דומה מאוד לנוסח שפתח את האשכול, אבל הפסקה האחרונה בו שונה:
האצל מרוחך על כל יושבי ארצנו, הסר מקרבנו שנאה ואיבה, קנאה ורשעות, וטע בלבנו אהבה ואחוה, שלום ורעות, וקיים במהרה חזון נביאך: "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה."

באופן אישי, קשה לי עם ה"ראשית צמיחת גאולתנו", למרות שההתנגדות העזה שלי הוחלפה בנסיון פרשני שתוצאותיו דומות לאלה של שנרב. בעקבות נוסח ששמעתי פעם בבית הכנסת "מבקשי דרך" שבירושלים, אני מעדיפה לומר - במקום המילים האלה - את המילים "כי היא בית חיינו".

.


דומני שבעבר הרחוק שמעתי מי שטען כי בחוגי פא"י התווכחו עם הנוסח הקיים ורצו להוסיף מלה, כך שיהיה כתוב: "ברך את מדינת ישראל להיות ראשית צמיחת גאולתנו..."

אינני מסכים לכל הפרשנויות שבדיעבד שהוצעו כאן. לי, לא רק כקורא אלא גם כמי ששומע בכל שבת את החזן קורא את התפילה, משמעותה היתה ברורה תמיד, ודומני שכך היתה כוונת מנסחי הנוסח - יהיו אשר יהיו.

פניה לאבינו שבשמים (שהוא, כידוע) צור ישראל וגואלו, וקריאה אליו: ברך את מדינת ישראל (שהיא, כידוע-) ראשית צמיחת גאולתנו. הגן עליה וכו'.

מנסחי התפילה, לעניות דעתי, פעלו כאותם צדיקים מסיפורינו, שהם גוזרים והקב"ה מקיים. שהם קבעו כי זו אתחלתא דגאולה, ושמדינה זו היא ראשית צמיחת גאולתנו. כלשונה וכפשוטה. אין היא הגאולה השלמה, אין היא ראשית הגאולה, אלא קרניה של איילת השחר - כדברי המדרש. זו היא ראשית התהליך. תחילתה של צמיחת החוטר, של צמיחת הגזע משרשיו. 


ועוד הערה אחת:

היו שנים בהם חזנים מסויימים, חכמים בעיני עצמם, רצו להחליף את נוסח התפילה לשלום חיילי צה"ל, והחליפו את הנוסח הקבוע "מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים" במלים "מן הלבנון ועד מדבר מצרים".

כוונתם היתה ברורה, הרי חיילים רבים פעלו למען בטחון ישראל מצפון לגבול המדיני בין מדינת ישראל לבין מדינת לבנון. 
אלא שבעברית הקלאסית, "גבול", איננו "קו הגבול" כפי שאנו משתמשים במשמעות זו בתקופתנו. גבול, היינו שטח, תחום, איזור. וממילא, תיקונם היה מיותר ונבע מחוסר הבנה של לשון התפילה.


ועוד הערה אחת אחרונה:

בתוך עמי אנוכי יושב, והמקומות היחידם בהם שמעתי שיש מי שרוצה שלא לומר את התפילה הזו, היו עתונים יומיים כמו ידיעות אחרונות. בבית הכנסת, לא שמעתי על כך...


והנה, שוב, המלים. חשבו על משמעותם, ואחר כך השוו את נוסח התפילה לנוסח שהיה נאמר - ושעדיין נאמר - בגולה הדוויה:

תפילה לשלום המדינה:
 
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגואֲלו,
בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ.
הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ וּפְרשׁ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלומֶךָ

וּשְׁלַח אורְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיועֲצֶיהָ,
וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טובָה מִלְּפָנֶיךָ.

חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ,
וְהַנְחִילֵם אֱלהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחון תְּעַטְּרֵם,
וְנָתַתָּ שָׁלום בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עולָם לְיושְׁבֶיהָ.

וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, פְּקָד-נָא בְּכָל אַרְצות פְּזוּרֵיהֶם,
וְתולִיכֵם מְהֵרָה קומְמִיּוּת לְצִיּון עִירֶךָ וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ,
כַּכָּתוּב בְּתורַת משֶׁה עַבְדֶּךְ:
'אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ:
וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ,
וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבתֶיךָ' (דברים ל)

וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ,
וְלִשְׁמר אֶת כָּל דִּבְרֵי תּורָתֶךָ,
וּשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה בֶּן דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ,
לִפְדּות מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתֶךָ.
הופַע בַּהֲדַר גְּאון עֻזֶּךָ עַל כָּל יושְׁבֵי תֵּבֵל אַרְצֶךָ,
וְיאמַר כּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּו:
ה' אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ וּמַלְכוּתו בַּכּל מָשָׁלָה,
אָמֵן סֶלָה.


=====================

ומנגד (כך מופיע בסידור משפחתי ישן):

מאיר,
לענ"ד הכישלון של הרבנות לא נבע רק ממתנגדיה (אף שגם את זה ניתן היה לצפות, ללא ההזיות), אלא גם מכך שהיא מנסה לאכוף על ציבור רחב משהו שאינו לרוחו, ופועלת מתוך משיחיות בלתי מבוססת (שהיא בדיוק נושא הדיון הנוכחי על 'ראשית צמיחת גאולתנו'). על כן לענ"ד היתה כאן הזיה מלכתחילה. איני בא לשפוט יהודים שקוטנם עבה ממותניי, אבל קשה לי להימנע מן הראייה הזו, לפחות מתוך זווית שבימינו אלה.
הריאליות של התחזיות, שאני מוכן לקבל אותה ברמה כלשהי (כבר אמרתי שלצערי אין לי מידע קונקרטי), אינה תשתית מספיקה לוודאות בגאולה שניבטת מן התפילה וההתייחסויות הללו.

מואדיב,
גם אני בתוך עמי יושב, ובהחלט יש כאלו. אמנם מספרם היה גבוה הרבה יותר אחרי ההתנתקות (ולפניה), וכעת הוא פוחת כפרי החג. חלק מזה הוא כתוצאה מהמשך האינדיקטרינציה ההזייתית הנ"ל (לא שאני טוען שהם צדקו. מי שאומר, אז לשיטתו יש להמשיך ולומר ואין כל סיבה להפסיק כעת. אולי ההיפך, רק להגביר את התחינה שתישלח עצה לראשיה שריה, ומיליוני יועציה).
מיכי

אם כבר כאלה דקדוקי הלכה על כל פיפס שניסח פלוני או אלמוני לפני כמה שנים, לא לשכוח ש'צור ישראל וגואלו' הוא ב'גזירה שוה' עם מגילת העצמנות בה הושג הניסוח הזה כפשרה בין המצדדים באזכור השם והמצדדים בהעלמתו.

עדיף אולי לפני הדקדוקים בנוסח, לערוך רשימה ממה נגאלנו ולמה השתעבדנו וכמה נפגעה אושיות העם בעקבות המדינה שהחליפה את התורה כנקודת הזיהוי הראשונית של העם גם אצל הרבה אורטודוקסים.

שחרית,

הרבי מחב"ד אפילו אמר שמי שקורא למדינה "ראשית צמיחת גאולתנו" מרחיק בעצמו את הגאולה.

שנרב_נ,

בענין "הקץ המגולה", בטח עיינת במהרש"א על אתר, שממנו ברור שכמה ניצנים בא"י אינם מה שרוצים לומר כיום.

עוד לא התייחסו כאן לביטוי "עקבתא דמשיחא"! (לפחות בהשוואתו ל"ראשית צמיחת גאולתנו" או ל"אתחלתא דגאולה").
השאלה היא מהותית: מה המשמעות בשבילנו שתהיה דווקא "התחלה" (עם כל הקונוטציות של המילה) של גאולה?

באשר לנושא האשכול, אני לא מבין לאן הגעתי. או קיי, מי שבוחר לאמר "ראשית צמיחת גאולתנו" צריך להבין מה שהוא אומר ולכן יש ללבן את הנושא, כל' האם אפשר לומר שמדינת ישראל (כמעט כתבתי "מדינתנו"!) היא חלק מ"תהליך" (הופ! עוד מילה גסה!) הגאולה? על הנושא הזה, לא חסר חומר.
אבל מכאן ולעשות כל מיני דיוקים (מלעיל) בתפילה זו! יכול להיות שלמי שהלך להתפלל בשבתות משחר ילדותו  בבית כנסת ציוני, תפילה זו היא חלק אינטגרלי מהסידור. אבל נו, באמת, איזו מחוייבות יש לאומרה? לכן אני ממש צחקתי על כל האמנים היצירתיים בציונות הדתית, שחפשו כל מיני דרכים להביע בתפילה לשלום המדינה את הקרעחצים שלהם מההתנתקות. מה, התפילה הזו מכילה את כל ההצהרה האמונית שלך?
החשוב הוא לזכור שזו (אמורה להיות) תפילה ולא מניפסט.

העיקר בעיניי לראות כאן נשיאת בקשה בקשה כנה ובצניעות, לבורא עולם.
חוץ מזה וללא קשר ענייני, זו תפילה מאוד יפה.

מורי ורבותי המכובדים
כל השוללים את הרעיון, או את המושג של ראשית צמיחת גאולתנו. אולי פעם
לשם שינו, נחשוב חיובי. ואודה על תשובתכם מה הוא כן ראשית צמיחת גאולתנו
מה צריך- או היה צריך לקרות במדינה או בהקמתה, שהיה עונה לכם על המושג
 של גאולה. אפשר כמובן לענות מתוך הרהורי לבכם אבל רצוי ביותר מקורות
או השוואות היסטוריות מתולדות עמנו.  באו נחשוב חיובי. ונבנה מודל למדינה מודה ועוזב