|
|
| נשלח ב-21/11/2010 23:45 |
|
| |
| אחת_מעל כתב: |  | חכו יהיה לי דיו אני אדפיס ואקרא... |
|
תהני... 
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 23:47 |
|
| |
| אחתמימה כתב: |  |
4. מי מהקוראים לא שמע על הנוהג המעניי'ן הבא:
בחורה רווקה בעלת שיער מהמם אשר ביום מן הימים תאלץ להפרד ממנו מחליטה להאריך את שיערה ולגזור אותו, כמו סרט נע השיער עובר למספרה מיוחדת בה הוא הופך באורח פלא לפיאה.
ומי תלבש את היצירה המופלאה אם לא אותה בחורה אשר "תרמה" אותו לעיבוד ושיפוץ?
אתם מבינים מה קורה פה? הבחורה נשארת לאחר חתונתה עם אותו שיער , אותה תספורת, אותו מראה רק שבמקום שהוא דבוק לשורשי הקרקפת הוא מחובר לראשה בסיכות.... |
|
אכן, כבר כתב הפוסק הראשון שהתיר פאה, הלא הוא הגאון הספרדי רבי יהושע בועז בעל ה"שלטי גיבורים", ואחריו הרמ"א, ששיער תלוש אין בו משום ערוה, ולכן יכולה אשה לגזוז את שערותיה ולעשות מהם פאה.
הגאון רבי יששכר מאיר שליט"א, ראש ישיבת הנגב, גם העיד שהחזו"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה. מפליא?
בשיער עצמו אין שום פריצות. שיער, כמו שהוא מונח על השולחן, אין בו פריצות. גם שיער רווקה אין בו משום פריצות. רק אשה נשואה מצווה לכסות את שערותיה, מפני "גזירת הכתוב", וזה מתקיים גם בכיסוי שהוא עצמו שיער.
מי שזה נראה לה "זיוף" או "קומבינה", מוזמנת לשמוע על קומבינות נוספות: שעון שבת, מכירת חמץ לגוי ב"כאילו", מכירת קרקעות בשמיטה, גוי של שבת, עירוב המתיר טלטול חופשי בשבת, וכן הלאה. חז"ל התירו הרבה "קומבינות" ואין בכך שום פסול. אולי דוקא בדורנו זכינו לפטנט זה, כדי להקל על הנשים הצדקניות.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 23:51 |
|
| |
| אחתמימה כתב: |  | 5. כיום גם חברותי הבקיאות ב"תורת הפיאות" מתקשות להבחין באשה ברחוב אם שיערה המתנופף הוא אכן שיערה או אולי זאת פאה.
קל וחומר שגברים הרואים אשה זו לא ידעו להבחין, והמבין יבין...
|
|
בענין זה, כבר התבארו כאן שני יסודות:
א. את רוב הפאות אפשר לזהות, כי התסרוקת דומה, וגם שרשי השיער אינם יוצאים מהראש, וגם השיער מעט גבוה מהראש כי הפאה מונחת על השיער הטבעי, וגם הפאה מבריקה יותר משיער טבעי.
ב. היות ואין חשש של "מראית העין" לדעת הפוסקים המתירים, ממילא גם כשאף גבר אינו יכול להבחין - אין בכך שום פסול. גם אם אותו גבר יחשוב שהאשה היא רווקה ולא נשואה, אין בכך שום פסול. אין זה היתר "להתחיל איתה", ואם הוא יברר עליה - הוא ימצא שהיא נשואה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2010 00:00 |
|
| |
| אחתמימה כתב: |  | 6. מרוב שנוהג הפיאות התמסד ישנם חסידויות מסויי'מות אשר בהן אשה שלא מתהדרת בפיאה ובמקום מעיזה לכסות את שערה במטפחת או כובע- מתקבלת לשכונתה לאחר 7 הברכות ,במקום בחיבוקי מזל"ט בצעקות גוועלד!!!
איך זה הגיע למצב שפתאום כיסוי ראש מסורתי נחשב ללא צנוע?
|
|
הענין הוא שכיסוי ראש זה של מטפחת אינו כל כך "מסורתי", כמו שכתבתי לעיל.
אמותינו כיסו את ראשן בשנים ושלושה כיסויים, ואני מדבר על העבר הלא רחוק, לפני מאתיים שנה. לפני חמש מאות שנה, היה זה "שאל" גדול שכיסה את ראשה וגופה (לשון הרמב"ם), ובזמן הגמרא היתה זאת "איצטמא" שלבשו אותה סביב הראש והיא כיסתה את כל השערות.
האם כל זה מתקיים כיום, בבנדנות, בכובעי הברט, הרשת, במטפחות הרגילות, בכובעים? ממש לא. לכן אין זה מסורתי, וגילוי שתים ושלוש אצבעות משיער הראש, הוא דבר שנאסר ע"פ רוב הפוסקים.
מסיבה זאת היו גדולי תורה רבים שהעדיפו פאה על מטפחת, כמו שהתבאר לעיל. בנוסף לטעמים נוספים, שלא תתגנה האשה על בעלה, ועוד.
לסיכום: כיום, שכיסוי המטפחת איננו כיסוי מושלם, ואנו רואים שרוב הנשים לא מצליחות לכסות בו את ראשן כראוי, הכיסוי העדיף הוא פאה, ולשני כיסויים אלו אין קשר ל"מסורת" - אם כי בגמרא כבר מוזכר ש"נשים צדקניות" היו לובשות פאה (ערכין דף ז').
ובהקשר זה, שני סיפורים מהנעשה בחסידות חב"ד:
"חתן וכלה נכנסו פעם ל'יחידות' לפני חתונתם, וביקשו ברכה. הם הוסיפו לבקש שהרבי יהיה המסדר קידושין (במשך מספר שנים לאחר תחילת הנשיאות, הרבי היה מסדר קידושין בחופות החסידים, לאלו שעמדו בתנאים מסויים שהציב). הרבי פנה אל הכלה ושאל האם תלבש פאה נכרית אחרי החתונה, שכן כידוע הרבי הקפיד על כך גם באותם ימים שהדבר היה פחות מצוי מכפי שהוא היום. הכלה השיבה בשלילה באמרה כי תלך עם מטפחת.
הרבי לא היה שבע רצון, והגיב כי טבע המטפחת לרדת מעל הראש. הכלה אמרה שאכן תיזהר להחזירה למקומה במקרה כזה. הרבי לא קיבל את דבריה, ואמר שהנסיון הראה שלא ממהרים להחזיר את המטפחת במקרה שהיא נשמטת. מכל מקום, אם הכלה אינה מוכנה ללבוש פאה, "לא אוכל להיות מסדר הקידושין", אמר הרבי.
נראה שהחתן והכלה דנו בנושא בימים הבאים, שכן בבוקר יום החופה ניגש החתן אל הרבי שעה שהגיע לבית מדרשו, ואמר שהכלה ביקשה למסור כי החליטה ללבוש פאה, ולכן היא מבקשת שהרבי יסכים להיות מסדר הקידושין. הרבי הגיב ואמר "כעת כבר מאוחר בשביל זה". "והרי השעה עכשיו רק עשר בבוקר, והחופה תהיה בערב?" תמה החתן. הרבי השיב "בוודאי אין כוונתך רק בנוגע אלי, אלא גם מה שמצטרף אלי שעה שאני מסדר קידושין, ובשביל זה כבר מאוחר..." ("סיפורים מחדר הרבי" שסופרו ע"י מזכיריו, עמ' מ'. סיפור זה הובא במקומות רבים).
"את הדברים דלהלן שמעתי בטלפון מפי הגברת זלדה נעמעס [ז"ל, אשת חינוך ידועה מחסידי חב"ד] מברוקלין ניו יורק. "כשהגענו לארה"ב מאירופה בשנת תשי"ח לאחר נישואינו, נכנסנו אל הרבי ליחידות. אני לבשתי כובע וחצי פאה, ולא ראו לי אף שערה אחת משערותי. במהלך היחידות וכו' אמר הרבי: "צריך ללבוש פאה"! אני עדיין לא קלטתי אז מה זה "רבי" ונסיתי להתווכח, ואמרתי: "כל השערות שלי מכוסות, והשערות שרואים זה חצי פאה". והרבי ענה: אבל צריך ללבוש פאה! חצי פאה זה כמו חצי בריאות". והמשיך: "עבור לבישת פאה מובטח בריאות, פרנסה ונחת מהילדים ומהנכדים... ומה עוד את רוצה"? עניתי לרבי: "זה מספיק". ואז אמר הרבי: "תמצאי כאן מישהי שהיא מבינה בזה, והיא תלך איתך לקנות פאה יפה, שמי שתראה את זה תרצה גם היא ללבוש פאה". ובפנותו לבעלי אמר הרבי: "לך לרב חדקוב, הוא ילווה לך כסף לפאה יפה עבור אשתך". כמובן שאחרי ברכות כאלו, אין אני יוצאת מפתח ביתי עם מטפחת. אפילו כשאני יורדת להוציא את הזבל החוצה, גם אז אני לובשת את הפאה" ("לקט שכחת הפאה", עמ' ס"ג).
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2010 10:44 |
|
| |
אדון גיל כמו שחשבתי הוברר לי אתה יושב עם הספר שחיבר המשיחיסט הרב גינזבורג מחשובי רבני חב"ד ואתה בעצמך חסיד חב"ד ומרוב רצון להגן על הוראת הרבי זיע"א אתם שוכחים שעברו כמעט עשרים שנה מפטירתו ודברים מעין אלו צריך הוראה של רב שרואה את השטח כמו שהוא. כל הציטוטים שהבאת אינם שווים כלום מכיון שאתה מושך דבר מכאן ודבר מכאן ובסופו של דבר התוצר המוגמר שבנית אינו אלא דעתך האישית . אתה מביא את הרב שטרנבוך שמתיר פאה ומתעלם מדעתו ששמעתי באזני שפאות ארוכות אסורות ומתעלם מדעתו שביום כל הפאות הטבעיות אסורות מחשש ע"ז והוא אינו סומך על ההכשרים כמבואר במכתבו. מביא מאמו של הגר"ח ושוכח שהיא היתה קצרה וסינטטית . מביא שאין גדר לאורך (אגב זה סיבה להחמיר מספק) ומתעלם מהוראת הגרי"ש שאתה עצמך ציטטת . מביא שמותר לאשה להתיפות ןממציא שקם לגרות ומתעלם מדברי הרבינו יונה שציטטתי לעיל .
וכמו שכתבתי תביא לי רב מוסמך שחי שאפשר לדבר איתו - ששאלת אותו והתיר פאה טבעית שעוברת את קו הכתף . אל תגבב ציטוטים אלא תשאל מפורש ספציפית על זה ונראה אם תמצא אפי' אחד שיתיר. ואתה יודע שלא תמצא אף רב שיתיר (אם אתה חושב שכן אז בבקשה אני מחכה) וזה על אף כל ציטוטך הנפלאים מה שאומר..... עד שלא תביא לי רב כזה אני לא אגיב יותר בנושא יש הוראה בישראל ולא ע"י ציטוטים באינטרנט פוסקים הלכה וודאי לא בחמורות כאלה . ואל הבנות אני חוזר לומר אל תסמכו על אף אחד בדבר הנוגע לכל עולמכן אלא תשאלו הוראה ברורה מהרב שלכם או כל רב מוסמך ובזאת תדעו שלא תיכשלו.
הבהרה : מה שכתבתי למעלה ששוטה מי שאומר שמטפחת פחותה מפאה התכוונתי מבחינת הגירוי כמו שמוכיחים דברי שם .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2010 11:24 |
|
| |
א. מצטער לאכזב אותך, אני לא חסיד חב"ד ולא מתקרב לזה. ואני מתנגד למשיחיות בדיוק כמוך (מיותר לציין שהרבי בעצמו התנגד לפרסום משיחיותו בכל תוקף, כמו שאפשר לקרוא בויקיפדיה בערך "פולמוס המשיחיות בחב"ד"). אתה יכול לרדת לפסים אישיים, אבל לא תהיה לך תועלת מכך.
ב. מסתמא אתה מתכוון לספר "לקט שכחת הפאה". יש לי השגות על חלק מהדברים המופיעים שם, ותאמין לי שאינני זקוק למה שכתב שם, למרות שכתובים שם דברי טעם. מחבר הספר הוא הרב שלום דב וולפא שליט"א ולא הרב גינזבורג.
ג. הדברים שכתב האדמו"ר מליובוויטש זצ"ל תקפים היום ביתר שאת. עינינו רואות שרוב הנשים הלובשות מטפחות לא מצליחות לכסות את השיער, ועכ"פ למשך זמן קצר השיער נגלה - בדיוק כמו שכתב הרבי. הפאות שהיו בזמנו של הרבי לפני עשרים שנה, היו בדיוק כמו הפאות של היום. ההמצאות של העסקנים כאילו הפאות של 2010 שונות בתכלית מהפאות של 2009 זה שטויות והבלים. תפתח את ספרי עסקני הפאות מלפני שלושים וארבעים שנה ותקרא על הפאות המזעזעות שיש בדורנו שהם משוכללות וכו' וכו' בדיוק אותם ניסוחים כמו בימינו.
ואחד הביא קטע מירחון תורני "המאור" שיצא בארצות הברית לפני שישים שנה, ושם הכותב מסיח לפי תומו שקיימות שם "פאות נפלאות שאי אפשר בשום אופן להכיר שזו פאה". לידיעת אלה הטוענים שלפני שישים שנה היו "פאות קש".
ד. הגר"מ שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, כתב שפאות ארוכות ומסולסלות באופן ש"גורם תימהון" אסורות, וזה בדיוק מה שכתבתי לעיל בשמו, תוכל לבדוק שהציטוט מדוייק.
על "פאות קאסטם משיער אירופאי" הוא כתב שראוי להימנע משום חשש ע"ז (שרוב הפוסקים כתבו שאין בזה חשש), ובכל מקרה כתב שזה עדיף ממטפחת.
מתוך שו"ת "דת והלכה" סימן א':
"ועכשיו לאחר שביארנו דשערות הודו אסורין מדינא, נבוא לבאר הדין בשערות מסוג אירופאי, ואלו מצויים מאוד בשוק היום והם יקרים, ורבים קונים סוג פאה כזאת דוקא מפני שהשיער דק ומטיב מעולה, ובמיוחד כלה קונה סוג כי האי שעולה ביוקר ופורסם כסוג הכי מעולה [קאסטם]. וכבר הבאנו לעיל מפי מומחים שראוי לחוש שאין שערות אלו על טהרת מוצא אירופאי כלל, רק מפורסם כסוג אירופאי וכאילו כולו מאיטליה או צרפת וכדו' מפני שהטיב מובחר, אבל בעצם אולי לפעמים מעובד בעירוב דהודו, ולא ניכר התערובת כלל... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".
ה. הגר"ח קניבסקי שליט"א התיר פאות קאסטם ואסר רק באופן שהמתבונן אינו יכול להבחין, מדובר אולי בפאות בודדות שמחירן 2000 דולר ומעלה.
ו. הגדר לאורך הוא אורך בולט ויוצא דופן, וכל אחד יודע להבדיל בין פאה יוצאת דופן באורכה לבין פאה באורך סביר. הנה הגרי"ש מראה על מקום הנחת התפילין, כהגדרה לפאה פרוצה:
ז. כתבתי והוכחתי מהגמ' שבגד צבעוני הוא "מגרה" ולמרות זאת מותר לאשה ללבשו, משמע - אין בעיה "לגרות" אבל יש בעיה להבליט ולהיות יוצאת דופן בצורה שתגרום לכולם להסתכל. הוכחתי גם שרבינו יונה מדבר על צניעות פשוטו כמשמעו כי הוא מדבר על פנים וידיים ואתה מסכים שאין חובה לכסותם. אז מי הוא הממציא, ומי הוא המתעלם מדברים מפורשים??
ח. כשהדברים ברורים בספרות הפסיקה ההלכתית, לא צריך "להתקשר ולשאול רב". בכל מקרה תוכל לשאול את המוצי"ם בקרבתך ותראה מה יהיו תשובותיהם. לכל אחד יש את הגישה ההלכתית שלו, למרות שגם הם מושפעים במדה מסויימת מכל הפרסומים "בשם גדולי הדור".
ט. כל אותם גדולי עולם שהעדיפו פאה על מטפחת, עשו זאת למרות שפאה יותר מגרה ממטפחת. לכן במקום להתפתל, הייתי מציע לך לבקש מהם סליחה על ההתבטאויות שלך כלפיהם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2010 18:27 |
|
| |
| אחתמימה כתב: |  |
הנשים החרדיות (הליטאיות והספרדיות) שהיו חלקן רווקות וחלקן נשואות נראו בדיוק אותו דבר, לא ראיתי מרחוק הבדל נראה לעין בנוגע למצבן המשפחתי !
בעוד הנשים המשתיי'כות לציבור החרדי - לאומי, היו מאוד יחודיות בחיצוניותן , ממש ראיתי מה ההבדל בין הנשואות לרווקות.
בטח הבנת שרוב הנשים החרדיות התהדרו בפיאות(מלבד 3) ובנוסף היו כאלה שחשבתי שהן רווקות בכלל, עד ששוחחתי איתן באופן אישי וזכיתי לקשר עין עם ה"שביל הלבן"(למי שמבין בזה).
|
|
הטעות של הכותבת נובעת מכך שהיא מניחה שצריך להיות הבדל בין נשואה לרווקה. אך מה לעשות שאין שום מקור בחז"ל ובראשונים, שצריך להבדיל בין נשואה לרווקה? וכן לדעת רוב האחרונים!
ראו מה כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת "אז נדברו":
"ומה שיש אומרים שיש לעשות היכר בין אשת איש לבתולה שלא יבוא להיכשל באשת איש, כבר מחו ליה המוחים בהרבה ספרים (ומובא ביביע אומר שם) שאין גוזרים גזירות מעצמנו, וגם אצלנו גם הפנויות בכלל עריות, וגם בארצות המזרח היה המנהג שגם הבתולות מכסות ראשן".
וכוונתו היא למה שכתב הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ה' (סי' ה' אות ו'):
"ובהיותי בזה ראיתי בספר מקרי דרדקי (בראשית אות ל"ה) שכתב... איסור תורה הוא שתצא אשה בפאה נכרית, כיוון שע"י כך אין היכר בין נשואה לפנויה, ותוכל לבוא לידי קריבה דגילוי עריות, מפני שנראית שהיא פנויה. ע"כ. ולענ"ד אין דבריו מחוורים כלל...
ועוד שאפי' לדבריו אין בזה אלא גזירה מדרבנן, שמא יבואו לידי קריבה באשה נשואה בחשבם שהיא פנויה, וברור שאחר התלמוד אין לנו לגזור גזירות מדעתנו, וכנודע מדברי הרא"ש (שבת כד.) וכ"כ הרב המגיד (פ"ה מהלכות חוה"מ הלכה כ'), והר"ן בתשובת הריב"ש (סי' ש"צ), והבית יוסף (או"ח סי' תס"ב). וכ"כ הרבה מגדולי האחרונים... "
"ומכל שכן בזמן הזה שכל הפנויות הן בחזקת נדות, שאינן טובלות אלא סמוך לחופתן, ומשום גדר וסייג נהגו כן, וכמש"כ בשו"ת הריב"ש (סי' תכ"ה). וע"ע באה"ע (סי' כ"ו). נמצא שגם בפנויות יש לאו דקריבה דגילוי עריות, ואיסור כרת בביאה. ומה לי איסור כרת או איסור סקילה? והן אמת שמצאתי להחוות יאיר (סי' קצ"ו) שכתב כיו"ב בדין ארוסה (בקידושין) שצריכה לכסות ראשה בצאתה לרה"ר מכמה טעמים, ואחד מהם, כי מנהג הבחורים לנהוג קלות ראש עם הפנויות, ויש לחוש פן יכשלו בה ח"ו, משא"כ עם הנשואות דגדרו גדר ואין מי שינהג בהו קלות ראש. ע"ש. אך בשו"ת נחלת דוד (סי' ל') כתב על דעת החוות יאיר דלא נהירא, שאין בידינו לגזור גזירות מה שלא גזרו חז"ל". ע"כ לשון הגר"ע יוסף שליט"א שם.
ויש להוסיף על זה, שאם נאמר שכיסוי הראש נועד להראות שהאשה נשואה, לא מובן מדוע גרושה ואלמנה חייבות בכיסוי ראשן, והרי אדרבה יש להן להראות שהן פנויות.
ובפרט שלשון הגמ' בכתובות (עב.) "אזהרה לבנות ישראל", משמע רווקות ונשואות, ולא מוזכר כלל שצריך להיות היכר בין נשואה לבתולה, וכן כתב הב"ח (אה"ע כ"א), וכן פשט לשונם של הרמב"ם והשו"ע "אחת פנויה ואחת אשת איש", וגם הטעמים שנאמרו בגמ' לאסור גילוי שיער, אם משום ניוול (בכתובות שם) שזהו עיקר הטעם, אם משום קללת חוה (עירובין ק:) ואם משום שיער באשה ערוה ששיבחו הכתוב (ברכות כד.), שייכים בין בנשואה ובין ברווקה. ורק מפני המנהג הרווח בימינו שבתולות יוצאות פרועות ראש, נדחקו האחרונים בביאור הגמ' ובביאור דברי הרמב"ם.
ואין לחלק בין נשואה לבתולה ולומר שנשואה גורמת יותר הרהורי עבירה, מפני שהיא בבחינת "מים גנובים ימתקו". כי זה אינו, שהרי כל מה שלא שייך לאדם ולא נמצא בחזקתו הרי זה מים גנובים בשבילו (ראו נדרים צא: ובביאור תוס' שם, ומה שפירש בזה הגר"א דסלר זצ"ל בספר מכתב מאליהו ח"א, קונטרס החסד עמ' מ"ב), ואין נפק"מ בין נשואה לבתולה. ובגמ' סנהדרין (דף עה.) מוכח במפורש ששייך "מים גנובים ימתקו" גם בפנויה.
ומרן הגר"ש משאש כתב שבתולה גורמת יותר הרהורי עבירה מנשואה, כי הרואה נשואה יודע שאי אפשר להשיגה מחמת שהיא נשואה ולא מהרהר בה, וכמש"כ הראב"ע לגבי לא תחמוד, אבל בתולה אולי תסכים להינשא לו.
וכן כתב הגר"י שיינפלד שליט"א בשו"ת אוסרי לגפן (ח"ט דף קע"ה והלאה), וזה לשונו: "הניסיון מוכיח שהיום אדרבה, פנויות גורמות להם הרהורים יותר מאשר נשואות, מפני שנכנסים לדמיון אולי תסכים להינשא להם". עכ"ל.
ואין לומר שבתולה צריכה להיות נאה ולגלות שערותיה כדי "דלקפצו עלה למינסבה" (=ירצו להתחתן איתה), כי היום תיתכן מציאות שאדם רווק יראה בתולה ותמצא חן בעיניו, אך להתחתן איתה לא יוכל מפני כמה וכמה סיבות (כמו עדות שונות או הפרשי גיל וכדו'), ואדם שהוא נשוי לא יוכל להתחתן איתה כלל, כי לא נהגו היום לשאת שתי נשים, וגם היא בוודאי לא תסכים ע"פ רוב להינשא לו ולחכות שיתגרש מאשתו, ומדוע יתירו לבתולה ללכת בגילוי שיער בשביל מיעוט דמיעוט של גברים הראויים להינשא לה? וגם מבחינת "מים גנובים ימתקו" כנ"ל, הרי היא בשביל רוב הגברים כמים גנובים, כיון שבדרך הטבע אין היא יכולה להינשא להם. ולכן אין מקום לחלק בין נשואה לבתולה, וגם לא מצינו שום חילוק בדברי חז"ל בדיני הצניעות בין נשואה לבתולה.
ומפני סברה זו אנו רואים נשים מהחוג ה"דתי לאומי" הולכות בכיסוי ראש חלקי בלבד, וכשמעירים להן שאין זה כיסוי כלל, הן אומרות שאין הכיסוי מיועד לכסות את הראש, אלא רק לעשות היכר בין נשואה לרווקה...
ובנוסף לכל זה, הכותבת בעצמה מעידה שכשהיא התבוננה מקרוב היא הבינה שזה פאה, למרות שהיה לה "שביל לבן". מה שאומר שזאת פאה כשרה גם לדעת המחמירים במראית עין, כמו הגר"ח קניבסקי שהובאו דבריו לעיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 12:27 |
|
| |
| מצח_גדול כתב: |  |
מה הבעיה שרואים קצת מהשער? לפי השולחן ערוך מותר לגלות עד שלש אצבעות מהשער, וזה מוסכם לפי כל הפוסקים!
אלא מה, הזוהר מחמיר שלא לגלות כלל.
אז תופסים חומרה של הזוהר ומשתמשים בה בתור קרדום להתיר פאות שמושכות את העין? מוזר מאוד.
ישנם תשובות של הרבי מליובאוויטש שמנמק את הוראתו לחבוש פאות בטענה שכיום באמריקה אשה עלולה להתבייש מהעובדה שהיא חובשת מטפחת ובבואה לפני נשים מסוימות, היא תסיר את המטפחת ותניח בתיק. לכן עדיף לחבוש פאה ושלא להגיע לשום בעיה
|
|
שימו לב, כיצד הוא כותב "בבטחון מלא" דברים חסרי בסיס שאין להם קשר למציאות... ומסתמך על הבורות שיש בנושא לרוב הקוראים, ואכן אף אחד לא העיר על דבריו התלושים מהמציאות.
א. השולחן ערוך מעולם לא התיר לגלות עד שלוש אצבעות מהשיער. לא היה ולא נברא. יש קולא של פוסקי זמננו, הגר"ע יוסף והגר"מ פיינשטיין, שהם היחידים שמתירים לגלות שתי אצבעות, וגם זה "בדיעבד" גדול, ובהסתמכות על פוסק אחד ויחיד - מהר"ם אלשקר.
גם בשיטת מהר"ם אלשקר, יש האומרים שלא התיר אלא בבית, ולא התיר לגלות בחוץ שתי אצבעות; ולא אלאה את הגולשים בהעתקת עשרות רבות של פוסקים שיצאו נגד היתר זה במילים חריפות ביותר.
אז לומר שהשו"ע מתיר? חוכא ואיטלולא.
ב. החומרא של הזוהר הקדוש היא בבית, הוא בכלל לא דיבר על הרחוב. הנה לשון הזוהר:
"אמר רבי חזקיה, טירוף הדעת יבוא על האיש שמניח לאשתו שיראה משיער ראשה החוצה. וזהו אחד מענייני הצניעות שבבית. ואשה המוציאה משערות ראשה החוצה להתייפות בהן, גורמת עניות לבית, וגורמת לבניה שלא יהיו חשובים בדור, וגורמת שרוח הטומאה תשרה בבית. מי גרם לזה? השערות שנראו מראשה החוצה. ואם בבית כך, כל שכן בשוק"
אם כן, כיצד הגיע הכותב למסקנה מעוותת, שע"פ "חומרא של הזוהר" מתירים ללבוש פאות? כשמדובר בכלל על העדפה ולא על מותר או אסור, וההעדפה היא על פי פסק הלכה פשוט בשו"ע ורמב"ם וללא קשר לזוהר!
ג. בנוגע לרבי מליובאוויטש זצ"ל, יש הרבה שמועות מרושעות שמנסות לעוות את דבריו, וכמו שניסה הכותב הנ"ל.
מדברי הרבי זצ"ל בעשרות מקומות עולים דברים ברורים:
1. ברור שעדיף פאה על מטפחת ("בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות")
2. ברור שהכוונה לכל בנות חסידות חב"ד, בכל מקום שהן ("על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה")
3. ברור שהכוונה גם לאנשי ארץ ישראל, למי שניסה להתחכם ("לזוג צעיר המתחילים עתה לבנות בית בישראל, ובכפר חב"ד")
4. יש לכל אשה הלובשת פאה, לשכנע את חברותיה שיעשו כן ("גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים")
5. גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה כי אחרות יכולות ללמוד ממנה והן לא יכסו את הראש היטב ("אפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות")
6. גם אם האמא לבשה מטפחת, על הבת להדר וללבוש פאה ("בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה")
7. הרבי לא דיבר על פאה מכוערת אלא פאה שיותר יפה משיער עצמה ("אפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה")
הדברים הברורים האלה של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, לא מותירים מקום לספק באשר לדעתו. הוא לא התכוון רק לאמריקה, ולא התכוון רק לנשים שיורידו לגמרי את כיסוי הראש. אם מישהו מעוניין, אני יכול להעתיק לכאן את המכתבים המלאים מהם נלקחו הציטוטים הנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 14:17 |
|
| |
גיל, לא עיינתי ולא קראתי את כל דבריך הארוכים, אך על נקודה אחת עלי להגיב :
כתבת שהשולחן ערוך לא התיר כיסוי ראש כזה שיוצאות ממנו שערות, לידיעתך השלוחן ערוך כן מתיר , וזה לשון השולחן ערוך בסימן ע"ה סעף ב:
".... אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש , מותר (הכוונה לקרוא קריאת שמע כנגדה), ומוסיף הרמ"א : והוא הדין השערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן" והמקור לדברי הרמ"א האלה : בית יוסף בשם הרשב"א
עיין שם בדברי הביאור הלכה ותראה במפורש שבמקומות שנשים נוהגות לגלות שיער מחוץ לצמתן, הדבר מותר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 18:33 |
|
| |
אתה עושה סלט בין "שערות שיצאו חוץ לצמתה" שבזה מדובר על שערות בודדות, שיוצאות חוץ לצמתה (=כיסוי ראשה), ואת זה התיר הרשב"א ועליו סמכו (וגם בזה יש מנהג ישראל שלא לגלות כמו שהאריכו האחרונים), לבין גילוי שתים ושלוש אצבעות משטח הראש עצמו, שזה לכמה דעות איסור דאורייתא, ועל זה לא דיבר הרשב"א.
ראה מה שכתב בשו"ת דת והלכה, להגר"מ שטרנבוך שליט"א:
"ולפני הרבה שנים נתפשטה שמועה בעיה"ק ירושלים על אחד שם שהתיר גילוי שערות עד טפח, ונכנסתי לרבינו החזון איש זצ"ל ושאלתי אותו מהי דעתו בזה, והוא ענה מיד שכל השערות אסורין בגילוי מדינא, ואלו שיצאו חוץ לצמתן אסורין ממנהג ישראל דור אחר דור. ושאלתי אותו האם האיסור במקצת שערות הוא מן התורה, והשיב שכן, הדבר אסור מהתורה. ושוב ביקשתי ממנו לפרש מהו שערות שיצאו חוץ לצמתן, ואמר שהכוונה השערות בצדדין או במצח, אבל בראש גופא אסור מן התורה כל גילוי, ואמר לי שאוכל לפרסם דבר זה משמו".
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2011 19:02 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: |  |
רעייתו של הגר"ש משאש חבשה בעמצה מטפחת, פעמים רבות ברשות הרבים, ואיך תיתכן הבנתו המוטעית של ספרא הנ"ל בדבריו?, יתכן והורה לאשתו הפך מפסקיו? (יש לציין שהגר"ש משאש כותב שכל אישה המכסה את ראשה, זו דעת בעלה וא"א לומר שאינה שומעת לו.)
|
|
מהיכן לנו לדעת מה היו שיקוליה של רעיית מרן הגר"ש משאש, ומה היה הטעם האישי שלה? נותר לנו רק להניח, שלאור דבריו החריפים של בעלה זצ"ל, היא לבשה מטפחת המכסה כראוי את כל שערות הראש, שזה דבר נדיר ביותר.
הנה דבריו של מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, רבה של יהדות מרוקו:
"אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה".
ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש".
וכתב עוד שם, "ומצוה רבה לפרסם ההיתר כדי למשוך נשי הדור החדש המגלות ראשן לגמרי שיבואו ללבוש פאה נכרית בהיתר. לא כן כאשר שומעים דעת האוסרים, אזי לדידהו שאין עולה על דעתם ללבוש מטפחת אומרות כיון שכן הוא שהאיסור שוה, טוב להישאר חפשי בשיער גלוי לגמרי. לא כן בשמעם מדת ההיתר, אזי יבואו לבחור בטוב ולמאוס ברע".
ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".
דבריו החריפים אינם משתמעים לשני פנים, ואי אפשר לדחות אותם בקש מכח המנהג של אשתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2011 19:04 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: |  |
לאחר בקשת מחילה יש לשאול שלכאורה מה הראיה של הגר"ב זילבר מהזוהר שזה לא בגלל צניעות? הרי צניעות נאמרה גם בחדרי חדרים. ומה הבעיה לקיים את דברי הזוהר במטפחת קשורה היטב?? ורבים רבים מהראשונים והאחרונים שהבינו בפשיטות שזה מטעם צניעות, לא ידעו את הזוהר?
|
|
לגבי טענתך על הגר"ב זילבר זצ"ל, התשובה היא כך: אם הכיסוי הוא משום צניעות, הרי הוא אסור רק משום "פריצות דגברי", כמו שכתב תרומת הדשן, שאשה הרגילה לכסות ראשה, פורעת את ראשה, וזה מושך את העין וגורם לגברים הרהורים. וממילא לא שייך לאסור בחצר או בבית דלא שכיחי רבים, ובאמת כך פסקו כל הראשונים, כשיטת התלמוד בבלי, להתיר גילוי ראש בחצר. ורק משום חומרת הזוהר נהגו לכסות גם בבית, ומדברי הזוהר יש ראיה שהטעם אינו צניעות.
ואכן הטעם שמובא בעירובין דף ק', הוא משום קללה שהתקללה האשה, שתהיה עטופה כאבל, ולא משום צניעות, וגם הטעם שמובא ברש"י בכתובות ע"ב, הוא כדי שלא תתנוול, ולא משום צניעות.
וכן כתב הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א:
"ובענין פאה נכרית לאשת איש אי שרי או לא, הנה לפי מה שכתבנו שכל הטעם של כיסוי הראש הוא שלא תיראה מנוולת, וא"כ בפאה נכרית הרי היא מקיימת מצוות הכיסוי שאינה נראית מנוולת, ואדרבה פאה נכרית הרי היא כקליעה, ובקליעה כבר הבאנו ראיה מהגמ' לעיל דזה נוי לאשה והיפך מניוול. ואף שמשמעות כמה ספרים נראה שטעם כיסוי הראש הוא כדי שלא להראות יופיה, הנה הוא טעות גמור, ומזה יצא להם שאם היא לובשת פאה נכרית יפה זה עוד יותר גרוע, וההיפך הוא האמת.
והנה כתוב מפורש בגמ' (שבת צה.) ויבן ה' אלהים את הצלע, מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה אל האדם, ע"כ. הרי דהשערות כשהם קלועות הוי נוי, והרי היא מקיימת שני דברים, גם כיסוי הראש וגם שתיראה נאה, וכמו אלה שמכסות ראשיהן במטפחת או בכובע, וכידוע שגם באלה יש מכל המינים, יפים יותר ויפים פחות, ובוודאי שלא יעלה על הדעת לומר לאשה ללבוש מה שפחות יפה, וכל אשה עם הטעם שלה, והרי כל בנות ישראל בנות מלכים הן וראויות הן לאיצטלה היפה ביותר".
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2011 19:14 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: |  | | כנ"ל הגר"מ שטרנבוך, מדבר רק לאשה שודאי לא תכסה כהלכה את שערה.
וכידוע אשתו הרבנית הלכה במטפחת אחר התמנותו לדיין בעדה החרדית ואם היה אוחז שיש בזה ירידה לא היה מסכים לבקשת אנשי העדה"ח .
ובכלל כהיום הגר"מ כתב מכתב לאסור לגמרי את הפאות הטבעיות בגלל חשש ע"ז ושלא לסמוך על ההכשר שניתן בזה .וכותב שם מענין גודל מעלת המטפחת למי שמכסה כראוי |
|
כולם, כולל הגר"מ שטרנבוך, מדברים על המציאות כיום אצל הנשים הספרדיות והליטאיות, וככל שתרבה דברים, לא תוכל לשנות את המציאות כמלוא נימה. ולכן ההמלצה היא על פאה, למרות שבאופן תיאורטי מטפחת שתכסה הכל היא כיסוי טוב.
הנה דברי הגר"מ שטרנבוך:
"וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא, מה שאין כן בפאה נכרית כבר הבאנו לעיל שאולי לכ"ע אין צורך ברדיד".
ורק אחרי התמנות הגר"מ שטרנבוך כדיין בעדה החרדית, הוכרחה אשתו ללבוש מטפחת לפי המנהג שם, מטפחת "טורבאן" עם ספוג שאינה מחליקה מהראש, ואינה מצויה אצל הספרדים והאשכנזים.
אולם כל משפחתו, בנותיו ונכדותיו, לובשות פאה.
וכבר אז דיבר הגר"מ שטרנבוך על חשש עבודה זרה, ובכל זאת כתב שפאה עדיפה ממטפחת:
"ועכשיו לאחר שביארנו דשערות הודו אסורין מדינא, נבוא לבאר הדין בשערות מסוג אירופאי, ואלו מצויים מאוד בשוק היום והם יקרים, ורבים קונים סוג פאה כזאת דוקא מפני שהשיער דק ומטיב מעולה, ובמיוחד כלה קונה סוג כי האי שעולה ביוקר ופורסם כסוג הכי מעולה [קאסטם]. וכבר הבאנו לעיל מפי מומחים שראוי לחוש שאין שערות אלו על טהרת מוצא אירופאי כלל, רק מפורסם כסוג אירופאי וכאילו כולו מאיטליה או צרפת וכדו' מפני שהטיב מובחר, אבל בעצם אולי לפעמים מעובד בעירוב דהודו, ולא ניכר התערובת כלל, ואדרבה בעירוב דהודו הסוג אירופאי מעולה, והתסרוקת מתקיימת טפי. [ומאריך בזה, ומסיק] ומיהו כיון דאיסור משהו בע"ז אינו אלא דרבנן ולא ברור, וכן אי שערות חשיבי ולא בטלי, ויש בזה עוד צדדים וספקות, לא נוכל להורות בזה דאסור... אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2011 19:16 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: |  |
לסיכום שלשת אלה, ניתן לומר שהדיון שלהם הוא רק במצב בו יש אשה שלא תכסה כהלכה, או תשים פאה. במקרה זה הם מעדיפים פאה. זה דיון אחר, ויתכן שגם האוסרים יודו במקרהזה. כמ"ש מרן הג"ר מצליח מאזוז זצ"ל, ב"איש מצליח" ח"א סי כד' במילואים |
|
הרב מצליח מזוז, כשהתיר פאה, דיבר על הנשים החילוניות, וכתב שעדיף פאה מגילוי ראש לאלה שממילא לא מכסות. ויש הבדל גדול בינו לבין האחרונים שהבאתי, שמדברים על הנשים המכסות במטפחת, שמצוי שם גילוי שיער, וכמו שכתב מוהרא"ש שליט"א:
"אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות... מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ".
וכן אחרונים רבים:
הגרמ"י לפקוביץ: "שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים".
הרבי מליובאוויטש: "רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר".
מרן הגר"ש משאש: "באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש".
הגר"מ שטרנבוך: "בעוונותינו הרבים אלו הצעירות שמסירות הפאה נכרית לובשות מטפחת שאינה מכסה כל שערות הראש ממש".
הגר"מ גרוס: "ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת".
הגר"ג ציננער: "וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית".
|
|
|
|
|