|
|
| נשלח ב-27/1/2011 23:56 |
 |
| |
מזדקן  לאוהב יהודי יש עניין לחפור בנושא... מעניין למה????
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2011 00:09 |
|
| |
| avital11 כתב: |  | עצם הדיון פה של הבחורים בעניין הפאות - לדעתי לא צנוע כלל.
כל אחד ינהג לפי מנהגו. |
|
ע"ז נאמר דעת ............
הדיון פה הוא הלכתי גרידא
ואם את שואלת מה כל כך איכפת לי
זה רק מראה שאת לא מבינה באיזה נסיון אנחנו נמצאים בגלל הפאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2011 18:46 |
|
| |
| בחורמחפש כתב: | | ודעת גדולי תורה להתיר התבסס רק למי שחלש ביהדות ולא לכתחילה, וממנו נוצר השיבוש גם בבתים של אברכים. וזה טעות גדולה |
|
אל תמציא דברים, ואל תסלף את דבריהם של גדולי התורה. רובם דיברו על המציאות כיום (אצל נשי אברכים בפרט) ועל האפשרות הטכנית לכסות את הראש כראוי עם מטפחת, שהיא למעשה לא קיימת (ולא לחינם הצריך השו"ע והרמב"ם "רדיד" וכתבו במפורש לאסור כיסוי מטפחת לבדו).
והנה דברי גדולי הדור:
א. מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו (תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז):
"אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה".
ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש".
וכתב עוד שם, "ומצוה רבה לפרסם ההיתר כדי למשוך נשי הדור החדש המגלות ראשן לגמרי שיבואו ללבוש פאה נכרית בהיתר. לא כן כאשר שומעים דעת האוסרים, אזי לדידהו שאין עולה על דעתם ללבוש מטפחת אומרות כיון שכן הוא שהאיסור שוה, טוב להישאר חפשי בשיער גלוי לגמרי. לא כן בשמעם מדת ההיתר, אזי יבואו לבחור בטוב ולמאוס ברע".
ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".
ב. הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת "אז נדברו" (חלק י"ב סי' מ"א):
"גם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעות, אלא ככל התורה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנו, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור גם בחדרי חדרים, ומשמע אפי' אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו השערות מחוץ להכיסוי. וזה לשון הזוהר פרשת נשא [מתורגם], "אמר ר' יהודה, שיער הראש של האשה שמתגלה, גורם לאחר להתגלות ולפגום אותה, בשל כך צריכה האשה שאפילו קורות ביתה לא יראו שערה אחת מראשה, כל שכן בחוץ". וכו'. ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלה, ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשה".
ג. הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת דת והלכה (סי' א'):
"הנה לפני כמה חדשים [נכתב בשנת תש"ל] פורסם מהגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א (מחבר ספר יביע אומר) בקונטרס מיוחד ובעיתונים וכן בספרו, שפאה נכרית אסור מדינא, וכמעט כל בית ישראל עוברים ח"ו באיסור, ועיתונים שמפרסמים על זה מודעות מכשילין את הרבים. ובמח"כ מטיל בכך מום בקדשים על רובא דרובא של בית ישראל... אם אין בדבריו אלא חומרא תבוא עליו הברכה, אבל בעוונותינו הרבים אלו הצעירות שמסירות הפאה נכרית לובשות מטפחת שאינה מכסה כל שערות הראש ממש, והבאנו שבזה האיסור לכ"ע חמור טפי אלף פעמים מאיסור פאה נכרית, וכן בלאו הכי לרוב הפוסקים שצריך מטפחת דוקא, כוונתם שצריך שני כיסויים מטפחת עם רדיד, שלא יתראה כלל משערות ראשן וכמבואר ברמב"ם ושו"ע, וזהו המנהג העתיק גם אצל הספרדים, וא"כ מצינו שבמטפחת לבד אין כאן תיקון רק פירצה ח"ו, והעיקר ביארנו שאין לחלק בענין זה בין אשכנזים לספרדים, שכולן נהגו פעם בלי פאה נכרית... ועל כן המחמיר יחמיר לעצמו אבל לא יקרא תגר על כל בית ישראל, ובפרט שחומרא בזה עלולה נמי לפעמים להביא ח"ו הרבה קלקולים, עד שמגיעים לאיסור תורה ממש, שהמחמיר צריך להיזהר ביותר לכסות כל השערות ממש במטפחת, שבלאו הכי יצא שכרו בהפסדו".
ד. הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט"א, ראש ישיבת פוניבז', במכתב שהובא בקובץ בית הלל י"ט:
"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.
הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.
ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.
אבל התעמולה שעושין בדבר, יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל".
ה. הגאון רבי משה ווינער שליט"א, מרבני ארה"ב, בספרו "כבודה בת מלך":
"יש להעדיף לבישת פאה נכרית על כיסוי השיער ע"י מטפחת או כובע, מכיון שבהן קשה לכסות כל השיער בתמידות".
ו. הגאון רבי יצחק עבאדי, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'), מעיד על דברי הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל:
"וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת".
והוסיף על כך הגר"י עבאדי - "ופוק חזי שדבריו צודקים".
ז. הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית:
"חובה על כל אשה נשואה לכסות ראשה. והרבה נשים שואלות במה עדיף לכסות ראשן, עם מטפחת או עם פאה? והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה. כי לכסות עם מטפחת הוא יותר צנוע מלבישת פאה, אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה. על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, עדיף ללבוש פאה. ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה".
ח. הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים:
בקונטרס "כיסוי ראש לאשה" (יו"ל בתשס"ח) מובא, "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות".
ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, ראש ישיבת "אור לציון" ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, ואמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בקונטרס הנ"ל. וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ"ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו'. אך לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגר"ע יוסף.
ורמז למכתב זה ניתן לראות בספר "תפארת ציון", ושם כתב בזה הלשון: "והיתה לו (לגרב"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית... היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים".
ט. הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות, בספר "והיה מחניך קדוש":
"וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות".
י. הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", בקובץ אור ישראל (ל"ו-ל"ז):
"ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית".
ועוד כתב: "יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה".
ועוד כתב: "והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות".
יא. הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, כתב בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר':
"פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית".
יב. הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, מגדולי רבני חסידות ברסלב, בספר "שיחות מוהרא"ש" חלק ט':
"אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ".
יג. החזון איש, סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א (חלק ב' פ"ח אות ט').
וכן כתב הגר"ח קניבסקי שליט"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד): "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".
ובספר מאיר עוז (סימן ע"ה) הביא את דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א:
"וכן הורה לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה".
טו. האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל:
אגרות קודש חלק ט"ו (איגרת ה'-תקי"ג): "במענה על מכתבו מכ"ח אייר, בו כותב אודות הצעת נכבדות עבור בנו שיחיה. מובן ופשוט אשר תנאי שאי אפשר בלאו הכי הוא ענין הפאה... ושיהיו בטוחים על דבר זה קודם החופה... ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות וקל להבין. ובאם יסודר הנ"ל, שהיא טובתם האמיתית של שניהם והמשפחות, נכונה ההצעה ויהיה בשעה טובה ומוצלחת.
יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלא דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה (בהקדם הידוע בחסידות, אשר כל היפך הברכות שבתורה, באמת ברכות הם. עיין לקו"ת פרשת בחוקותי) שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה".
ליקוטי שיחות חלק י"ג עמ' קפ"ז: "בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה. וגודל הענין מובן גם מגודל השכר על קיום הציווי, כפי שנצטווינו. וכלשון הזוהר הקדוש (ח"ג, קכו.) מתברך בכולא, בברכאן דלעילא ובברכאן דלתתא, בעותרא בבנים ובבני בנים".
וכן הביא בספר "מאיר עוז" (סי' ע"ה סעיף ב' אות ב') בשם כל גדולי ישראל, וזה לשונו: "ושמעתי שהורו גדולי ישראל, אחר שנתגלה שיש שערות הבאות מע"ז, ורצו אברכים יר"ש לשנות המנהג ולהתחיל ללכת עם כיסוי ראש מבד - לא הסכימו לזה, וטענו שכיון שלמעשה בכיסוי ראש רגיל בדרך כלל מתגלה מקצת מהשערות, משא"כ בפאה, לכן אין לשנות את המנהג".
תוקן על ידי גיל19 ב- 05/02/2011 18:58:57
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2011 18:50 |
|
| |
| בחורמחפש כתב: | | הפיאות היום נעשות בטוב טעם וביופי רב , ואין מקומם בבתים של יראי ה', ובפרט פיאות ארוכות שמחטיאות את הרבים |
|
גם המטפחות של היום נעשות בטוב טעם וביופי רב, וגם החצאיות, וגם החולצות, ואין קשר בין זה לבין מה שנהגו אמותינו לפני הרבה דורות, והיו נראות כמו הערביות בסעודיה.
לכן "פאה יפה" אינה סיבה לאסור את לבישתה. אלא פאה ארוכה שמושכת את העין, ובזה יש גם בשאר הפריטים, חצאיות קצרות, וחולצות צמודות, ועוד לא מצינו שאסרו את כל סגנון הלבוש של ימינו.
"ומה שטענו הרבה אחרונים שמנהג לבישת הפאה הונהג והשתרש ע"י קלי דעת ואפיקורסים, זה היה יציב וקיים אז. אבל מה נאמר ומה נדבר בדורינו כאשר כל מלבוש הנשים, אף היראות ביותר, הוא לבוש שהונהג ע"י פורקי עול והגרועים אף בין אומות העולם. החל מנעלי הנשים עם העקבים, המשך בגרבים הדקות והשמלה המראה מקצת החלק התחתון, וכלה בגרוע מכל בחלק העליון של השמלה המבליט את צורת האשה. כל זה לא נתיסד ע"י אנשים יראים. ואם נעמיד אשה הלבושה בדורינו בצניעות ליד נשים שהיו לבושות לפני מאתיים שנה ויותר, כפרוצה תחשב. וגם על מלבושים יותר צנועים משל היום צעקו גדולי הדור של זמנם. ואם כן לא הנחת אשה תחת בעלה. אלא יש צד להקל, אחרי שכבר נהגו במלבושים אלו החדשים הרבה שנים, הורגלה בהם העין ואינם מעוררים את היצר כמו אז, ואי אפשר עתה לכוף את כל העם ולאסור עליהם הכל מכל וכל. ואין דין הפאה שונה היום משאר המלבושים"
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2011 19:04 |
|
| |
| מזדקן כתב: | | הנקודה בפאות היא נטו הלכתית.
ספרדים אשכנזים.. |
|
המחלוקת היא לא בין אשכנזים לספרדים, ואדרבה יש כעשרים ושמונה פוסקים ספרדיים מתירים (ראה רשימה מפורטת בדפים הקודמים), ורוב הפוסקים הספרדיים שדנו בזה - פסקו להתיר, והמתיר הראשון של הפאה, הוא הגאון בעל "שלטי גיבורים", רבי יהושע בועז, שהיה ספרדי טהור, נולד בספרד, וגלה בגירוש ספרד לאיטליה, ושם הנהיג את קהילת מגורשי ספרד, ושם בקהילה הספרדית החל המנהג (המתועד) של לבישת פאה ככיסוי ראש לנשים.
וכן מובא בשו"ת אז נדברו להגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, חלק י' סימן כ"ח:
"ראש המתירים היה ספרדי, ולא הזכיר שיש בזה איזה מנהג... ובקשר למנהג הספרדים, הרי המלקט והפוסק האחרון מגדולי הספרדים כותב בספרו כף החיים סי' ע"ה ס"ק י"ט שהסכמת האחרונים להתיר כדברי הרמ"א, וכן מביאים בשם שו"ת ישכיל עבדי חלק ז' אה"ע סי' ט"ז".
וכן כתב הרה"ג רבי יצחק רצאבי בספר "מעיל קטן" למהרי"ץ זצ"ל, בהערות לספר הנקראים "שולי המעיל" (סי' ו' הערה רכ"ח), במענה לשאלה מה דין נשות עולי תימן בפאה נכרית, אחר שנהגו בתימן בשנים ושלושה כיסויים. וזה לשונו שם: "אם חז"ל אמרו שאין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה, בזמננו הן מתקנאות גם בפאת ראשה של חברתן, ואי אפשר לקבוע איסור גמור ומוחלט בדבר... והרבה פעמים יגרום ענין זה הפרת שלום הבית, כי קשה מאוד להיות שונה מחברותיה ושכנותיה. ואין לדון בזה מצד מנהגי הקהילות, כי בלאו הכי נשתנו כל מנהגי המלבושים וכיוצא בהם. ואין זה מחלוקת בין אשכנזים לספרדים, כי גם מהאשכנזים יש אוסרים, וגם מהספרדים יש מתירים".
וגם משום מנהג לא שייך בזה מנהג, כמו שכתב בשו"ת "שמש ומגן חלק ב' אה"ע סימן ט"ז: "מעולם לא היה בזה מנהג אצל הספרדים בחו"ל. לפי ידיעתי במרוקו ארץ מולדתי, לא עלה על דעת שום אחד מרבני הדור גדול או קטן לדבר בזה כלל, שהרי לא היתה נמצאת פאה נכרית אצלם, רק דרך לימוד המשנה היו קורין פאה, אבל לא ראו ולא שמעו מזה כלל כדי לקבוע מנהג בזה לאסור או להתיר".
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2011 19:06 |
|
| |
| roeiuzan כתב: | | צריך לעשות סייג לתורה ולא להפך
להוקיע את הטומאה הזאת מתוכינו!! |
|
מי אתה שתדבר על "טומאה" כשיש כמאה ושלושים פוסקים מתירים, וגדולי הדור שקוטנם עבה ממותניך קבעו שזה יותר מהודר מכיסויים אחרים?
הטומאה האמיתית זה נשים שחושבות שהן צדיקות, ושליש הראש שלהן מגולה!
או נשים שלובשות "שאל" וחושבות שמותר להן לעמוד באמצע הרחוב ולדבר, ולמשוך תשומת לב עם הלבוש המשונה שלהן!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2011 19:11 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: | | ולגיל אומר כל הראיות והציטוטים נכונים ובעיקר המוטעים לא ישנו את המציאות |
|
איזה ציטוט הוא "מוטעה"? למה אתה משקר במצח נחושה?
ואולי "הפוסל במומו פוסל"? כשאנשים מהסוג שלך מנסים לשכנע נשים להוריד את הפאה, ע"י המצאת דברים בשמו של החזון איש, שבכלל העדיף פאה על מטפחת כמו שהעיד הגר"ח קניבסקי ועוד גדולים רבים, וכמו שמובא בדינים והנהגות מהחזו"א?
(המקור: קובץ אגרות חזו"א. מי שימצא שם את הדברים, או בספר אחר מספרי החזו"א, יבוא על שכרו)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2011 19:14 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: | | והמציאות היא שפאות גורמות להרהור מה שאינו בכל כיסוי ראש אחר
(ולא משנה הסיבה למה זה נהיה שפאות גורמות לזה )
עכשיו שזה כך ואף אחד לא מנסה להכחיש שזה כך
ודאי שראוי יותר ללבוש כיסוי אמיתי. |
|
כיסוי "אמיתי" זה לא כיסוי שלא מכסה הכל. לכן אל תדבר על "כיסוי אמיתי" כשאין קשר בין זה לבין "כיסוי".
ואיני מבין אותך, אתה כותב שפאות גורמות להרהור? הרי הגר"ע יוסף כתב אחרת!
"לכאורה נראה שמכיון שנשים אלה רגילות לצאת לרשות הרבים בגילוי ראש, ודרכן בכך, אין בזה משום הרהור... וכעין מ"ש ראבי"ה (סי' ע"ו) דהני מילי בדבר שאין רגילות להגלות, אבל בתולה הרגילה בגילוי שיער לא חיישינן דליכא הרהור בכה"ג. וכן בקולה לרגיל בו. וכ"ה בהגמ"י (ספ"ג מה' ק"ש). ובמרדכי (פ"ג דברכות סי' פ'). וכן פסק הרא"ש והטוש"ע לגבי שיער בתולות"...
"יש לחלק בין גילוי שוק באשה שלא הותר מעולם גם לבתולות פנויות, לשיער שהותר בבתולות פנויות, וא"כ י"ל דלא שכיח הרהור כ"כ בזה"...
"והכי נמי לענין זה, ודוקא בזמנם שלא היו רואים אשה בחוץ שכל כבודה בת מלך פנימה, ובראיית אשה מיד באים לידי הרהור במחשבה שבלב, משא"כ עתה שהנשים עוסקות במשא ומתן, ומורגלות בינינו, ואין האדם מתפעל בראייתן ובשיחתן לבוא לידי הרהור... ומעתה י"ל שגם לענין ק"ש כנגד נשים שהורגלו לצאת לרה"ר בגילוי הראש, וכל אדם העובר ברה"ר יראה כהנה וכהנה, ואין הרהור מצוי כ"כ בזה מרוב הרגלן בינינו, אין בזה משום שיער באשה ערוה אע"פ שעושות כן שלא ברצון חכמים, דלגבי דידן הו"ל כבתולות שרגילות בכך".
(שו"ת יביע אומר חלק ו' סימן י"ג)
ופלא עצום על אלה שרוצים לאסור פאה (שהיא שיער ולא גורם להרהור כנ"ל) משום פריצות, ומאידך להתיר לצאת במטפחת של בגדי צבעונין, שזה מבואר בחז"ל להדיא שגורם הרהור (עבודה זרה כ'):
"ונשמרת מכל דבר רע - שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפי' מכוערת, ולא בבגדי צבע של אשה... א"ר יהודה אמר שמואל: אפילו שטוחין על גבי כותל". וכתב רש"י, "לא בבגדי צבע של אשה - שזוכר את האשה כמו שהיא מלובשת בהן שמייפין אותה ומהרהר אחריה".
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2011 19:22 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: | | הפאות יפות יותר משער טבעי.(אני שמעתי מבחורה שאמרה שמחכה להתחתן להראות יפה יותר. והוא פשוט) |
|
קודם כל, לא "שמעת מבחורה", אלא קראת זאת בדברי רב פלוני (ואתה יודע היטב מיהו), שגם הוא שמע זאת ממישהו אחר, ומי יודע מה המקור האלמוני שיודע שהבחורות כולן מחכות להתחתן בשביל ללבוש פאה.
ואם יש בחורה שמחכה להתחתן כדי ללבוש שמלת כלה, או טבעת נישואין, יש בזה פסול?
וחוץ מזה, מה הבעיה לבחורה ללבוש פאה גם כשהיא רווקה? אם הדבר כל כך יפה? ולמה נשים חילוניות לא לובשות פאה, גם שפעילי ערכים מנסים לשכנע אותם?
ואם הפאות יפות משיער טבעי, הרי זה ככל קישוט אחר (מה גם שאינן יפות משיער טבעי, אלא רק לאחר שהשיער הטבעי התייבש) והפוסקים כתבו במפורש להתיר פאה יותר יפה משיער טבעי, הנה לקט קצר:
כן כתב בתורת מנחם להגאון מליובאוויטש זצ"ל (חלק ג' עמ' קפ"ח): "פאה נכרית הוא ענין שנוגע לבנים ובני בנים, לפרנסה ובריאות, כדאיתא בזהר, שהדבר נוגע לבני חיי ומזוני... ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת".
וכן הביא בשמו בספר "כבודה בת מלך", שיש להעדיף פאה על מטפחת, אפי' אם הפאה יפה יותר מהשיער הטבעי של האשה, וביאר זאת בתשובה שהשיב לו וזה לשונו: "הרי זה (שיער עצמה) פריצות ע"י גופה, וזו (פאה נכרית) ע"י דבר זר (דלבוש הראש דומה ללבוש הרגל וכו')".
וכן כתב הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל (קונטרס "המשביר", אוסף תשובות מכת"י דף מ'): "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית".
וכן כתב הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'): "ובענין פאה נכרית לאשת איש אי שרי או לא, הנה לפי מה שכתבנו שכל הטעם של כיסוי הראש הוא שלא תיראה מנוולת, וא"כ בפאה נכרית הרי היא מקיימת מצוות הכיסוי שאינה נראית מנוולת, ואדרבה פאה נכרית הרי היא כקליעה, ובקליעה כבר הבאנו ראיה מהגמ' לעיל דזה נוי לאשה והיפך מניוול. ואף שמשמעות כמה ספרים נראה שטעם כיסוי הראש הוא כדי שלא להראות יופיה, הנה הוא טעות גמור, ומזה יצא להם שאם היא לובשת פאה נכרית יפה זה עוד יותר גרוע, וההיפך הוא האמת.
והנה כתוב מפורש בגמ' (שבת צה.) ויבן ה' אלהים את הצלע, מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה אל האדם, ע"כ. הרי דהשערות כשהם קלועות הוי נוי, והרי היא מקיימת שני דברים, גם כיסוי הראש וגם שתיראה נאה, וכמו אלה שמכסות ראשיהן במטפחת או בכובע, וכידוע שגם באלה יש מכל המינים, יפים יותר ויפים פחות, ובוודאי שלא יעלה על הדעת לומר לאשה ללבוש מה שפחות יפה, וכל אשה עם הטעם שלה, והרי כל בנות ישראל בנות מלכים הן וראויות הן לאיצטלה היפה ביותר".
וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ח): "ודמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור, והרי בתולות פנויות יש שסוברים בשיטת השו"ע באה"ע סי' כ"א שנוהגות שלא ללכת בפריעת ראש, ואפי' הכי פסק באו"ח סי' ע"ה שאין איסור לקרות ק"ש כנגדה, ובנכריות מסתפק המ"ב דמותר, משמע אפי' אם דרכן לכסות, ויתכן שזה יותר מדמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור וכאמור. וברור שאשה שאין שערותיה יפות ומתביישת לצאת בלא מטפחת, דמכל מקום כנגד שערה הטבעי אסור לומר דבר שבקדושה, ובכלל איסור פריעה הוי, וכשמכסה ראשה במטפחת או בפאה, אף שמתייפה בזה מכל מקום מותר".
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2011 19:25 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: | | | מלבד זאת גם בחורות אסור להן לצאת בשער פזור כמו שנפסק בשו"ע |
|
לא תיארתי לעצמי שהידיעות שלך בנושא הזה כל כך קלושות, ואין לך שמץ של מושג. לא נפסק בשום מקום בשו"ע שבחורות אסורות לצאת בשיער פזור.
המגן אברהם הוא זה שפסק כך, ורוב האחרונים חלקו עליו והתירו, והגר"ע יוסף אף כתב שהמג"א יודה בזמן הזה:
"אולם בשיטה מקובצת (כתובות טו:) בד"ה וראשה פרוע, כתב וזה לשונו, פירוש: מגולה, וכך היו נוהגין לבתולה ולא לאלמנה. והא דאמרינן לקמן (ע"ב) ופרע את ראש האשה, מכאן אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפירוע ראש, י"ל דבנשואות קא מיירי. מליקוטי הגאונים. ע"כ. ומוכח דבתולה שריא לילך בפירוע ראש אף בשערות סתורות, דבכל גוונא קאמר. ורק החילוק הוא בין בתולה לנשואה. וכ"כ המחצית השקל באו"ח שם, שהמנהג שהבתולות יוצאות לרה"ר בשערות סתורות מקליעתן. וכ"כ המגן גיבורים. וכן ראיתי להישועות יעקב באה"ע (סי' כ"א), שכתב להוכיח במישור מדעת השטמ"ק שאין חילוק בין סתורות לקלועות, ושאף שהמג"א כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן ע"מ שיסמוכו. ע"ש. ופוק חזי מאי עמא דבר, שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה י"ל שאף המג"א יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר".
(שו"ת יביע אומר חלק ד' סימן ג')
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2011 19:33 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: | | ומה שלא חוייבו בכיסוי ראש הוא כיוון שהם פנויות איסורן קל יותר ולכך לא חששו...
(זה בזמן חז"ל שהיו טובלות אבל כיום אין הבדל כמעט כיוון שכולם נידות והוא איסור כרת ואין להאריך) |
|
באמת רצוי שלא תאריך, כדי שלא תגלה כאן את קלונך ואת "ידיעותיך".
היכן כתוב בגמ' או בראשונים שפנויות לא חייבות לכסות ראשן מהטעם הזה?
ויתרה מכך, היכן כתוב בגמ' או בראשונים שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות??
וכבר בשו"ת יביע אומר חלק ה' (סי' ה' אות ו'), להגר"ע יוסף שהוא בעצמו גדול האוסרים פאה נכרית, הביא סברה זו של מי שטען שיש לאסור פאה כי כך נשואות נראות רווקות, ודחה זאת בשתי ידיים:
"ובהיותי בזה ראיתי בספר מקרי דרדקי (בראשית אות ל"ה) שכתב... איסור תורה הוא שתצא אשה בפאה נכרית, כיוון שע"י כך אין היכר בין נשואה לפנויה, ותוכל לבוא לידי קריבה דגילוי עריות, מפני שנראית שהיא פנויה. ע"כ. ולענ"ד אין דבריו מחוורים כלל... ועוד שאפי' לדבריו אין בזה אלא גזירה מדרבנן, שמא יבואו לידי קריבה באשה נשואה בחשבם שהיא פנויה, וברור שאחר התלמוד אין לנו לגזור גזירות מדעתנו, וכנודע מדברי הרא"ש (שבת כד.) וכ"כ הרב המגיד (פ"ה מהלכות חוה"מ הלכה כ'), והר"ן בתשובת הריב"ש (סי' ש"צ), והבית יוסף (או"ח סי' תס"ב). וכ"כ הרבה מגדולי האחרונים... "
"ומכל שכן בזמן הזה שכל הפנויות הן בחזקת נדות, שאינן טובלות אלא סמוך לחופתן, ומשום גדר וסייג נהגו כן, וכמש"כ בשו"ת הריב"ש (סי' תכ"ה). וע"ע באה"ע (סי' כ"ו). נמצא שגם בפנויות יש לאו דקריבה דגילוי עריות, ואיסור כרת בביאה. ומה לי איסור כרת או איסור סקילה. והן אמת שמצאתי להחוות יאיר (סי' קצ"ו) שכתב כיו"ב בדין ארוסה (בקידושין) שצריכה לכסות ראשה בצאתה לרה"ר מכמה טעמים, ואחד מהם, כי מנהג הבחורים לנהוג קלות ראש עם הפנויות, ויש לחוש פן יכשלו בה ח"ו, משא"כ עם הנשואות דגדרו גדר ואין מי שינהג בהו קלות ראש. ע"ש. אך בשו"ת נחלת דוד (סי' ל') כתב על דעת החוות יאיר דלא נהירא, שאין בידינו לגזור גזירות מה שלא גזרו חז"ל". ע"כ לשון הגר"ע יוסף שליט"א שם.
ויש להוסיף על זה, שאם נאמר שכיסוי הראש נועד להראות שהאשה נשואה, לא מובן מדוע גרושה ואלמנה חייבות בכיסוי ראשן, והרי אדרבה יש להן להראות שהן פנויות.
ובפרט שלשון הגמ' בכתובות (עב.) "אזהרה לבנות ישראל", משמע רווקות ונשואות, ולא מוזכר כלל שצריך להיות היכר בין נשואה לבתולה, וכן כתב הב"ח (אה"ע כ"א), וכן פשט לשונם של הרמב"ם והשו"ע "אחת פנויה ואחת אשת איש", וגם הטעמים שנאמרו בגמ' לאסור גילוי שיער, אם משום ניוול (בכתובות שם) שזהו עיקר הטעם, אם משום קללת חוה (עירובין ק:) ואם משום שיער באשה ערוה ששיבחו הכתוב (ברכות כד.), שייכים בין בנשואה ובין ברווקה. ורק מפני המנהג הרווח בימינו שבתולות יוצאות פרועות ראש, נדחקו האחרונים בביאור הגמ' ובביאור דברי הרמב"ם.
ואין לחלק בין נשואה לבתולה ולומר שנשואה גורמת יותר הרהורי עבירה, מפני שהיא בבחינת "מים גנובים ימתקו". כי זה אינו, שהרי כל מה שלא שייך לאדם ולא נמצא בחזקתו הרי זה מים גנובים בשבילו (ראה נדרים צא: ובביאור תוס' שם, ומה שפירש בזה הגר"א דסלר זצ"ל בספר מכתב מאליהו ח"א, קונטרס החסד עמ' מ"ב), ואין נפק"מ בין נשואה לבתולה. ובגמ' סנהדרין (דף עה.) מוכח במפורש ששייך "מים גנובים ימתקו" גם בפנויה. ומרן הגר"ש משאש כתב שבתולה גורמת יותר הרהורי עבירה מנשואה, כי הרואה נשואה יודע שאי אפשר להשיגה מחמת שהיא נשואה ולא מהרהר בה, וכמש"כ הראב"ע לגבי לא תחמוד, אבל בתולה אולי תסכים להינשא לו. וכן כתב הגר"י שיינפלד שליט"א בשו"ת אוסרי לגפן (ח"ט דף קע"ה והלאה), וזה לשונו: "הניסיון מוכיח שהיום אדרבה, פנויות גורמות להם הרהורים יותר מאשר נשואות, מפני שנכנסים לדמיון אולי תסכים להינשא להם".
ואין לומר שבתולה צריכה להיות נאה ולגלות שערותיה כדי "דלקפצו עלה למינסבה", כי היום תיתכן מציאות שאדם רווק יראה בתולה ותמצא חן בעיניו, אך להתחתן איתה לא יוכל מפני כמה וכמה סיבות (כמו עדות שונות או הפרשי גיל וכדו'), ואדם שהוא נשוי לא יוכל להתחתן איתה כלל, כי לא נהגו היום לשאת שתי נשים, וגם היא בוודאי לא תסכים ע"פ רוב להינשא לו ולחכות שיתגרש מאשתו, ומדוע יתירו לבתולה ללכת בגילוי שיער בשביל מיעוט דמיעוט של גברים הראויים להינשא לה? וגם מבחינת "מים גנובים ימתקו" כנ"ל, הרי היא בשביל רוב הגברים כמים גנובים, כיון שבדרך הטבע אין היא יכולה להינשא להם. ולכן אין מקום לחלק בין נשואה לבתולה, וגם לא מצינו שום חילוק בדברי חז"ל בדיני הצניעות בין נשואה לבתולה. ומפני סברה זו נהגו מקצת נשים מחוגים מסוימים ללכת בכיסוי ראש חלקי בלבד, וכשמעירים להן שאין זה כיסוי כלל, הן אומרות שאין הכיסוי מיועד לכסות את הראש, אלא רק לעשות היכר בין נשואה לרווקה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2011 19:35 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: | | ואם את שואלת מה כל כך איכפת לי
זה רק מראה שאת לא מבינה באיזה נסיון אנחנו נמצאים בגלל הפאות. |
|
אל תדבר בשם ציבור הגברים, תדבר בשם עצמך.
אם אצלך זה מעורר "נסיונות", יש הרבה פתרונות:
א. תלמד הרבה בספרי מוסר.
ב. תפסיק להסתכל על נשים.
ג. תהיה יותר בבית המדרש ופחות ברחובות.
ד. אל תתעסק הרבה בנושא הזה.
ה. תפנים שאצל רבים מגדולי הפוסקים זה כיסוי ראש מהודר, ולא פריצות.
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 14:31 |
|
| |
| גיל19 כתב: | |
כיסוי "אמיתי" זה לא כיסוי שלא מכסה הכל. לכן אל תדבר על "כיסוי אמיתי" כשאין קשר בין זה לבין "כיסוי".
ואיני מבין אותך, אתה כותב שפאות גורמות להרהור? הרי הגר"ע יוסף כתב אחרת!
ופלא עצום על אלה שרוצים לאסור פאה (שהיא שיער ולא גורם להרהור כנ"ל) משום פריצות, ומאידך להתיר לצאת במטפחת של בגדי צבעונין, שזה מבואר בחז"ל להדיא שגורם הרהור (עבודה זרה כ'):
|
|
א. אני דיברתי על כיסוי שמכסה הכל .
מאיפה הבאת עלי את הכיסוי שלא מכסה זו דרכך תמיד להכניס בפה של אחרים מה שלא אמרו ולהתקיף.
ב.עם כל הכבוד להגר"ע יוסף שליט"א לא הבנתי מה הראיה א"א לכתוב אחרת?מה קורה איתך?.
גם אם דעתו כך (על הציטוטים שלך א"א לסמוך) מה זה נוגע אלי
אני מדבר על המציאות כפי שאני ועוד הרבה מרגישים אותה.
ג.ול"פלא העצום" אין טעם להגיב .תשאל כל ילד מה יותר יפה . ואגב אין שום איסור לצאת בבגדי צבעונין .
תוקן על ידי אוהביהודי ב- 06/02/2011 14:48:27
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 14:38 |
|
| |
| גיל19 כתב: | |
לא תיארתי לעצמי שהידיעות שלך בנושא הזה כל כך קלושות, ואין לך שמץ של מושג. לא נפסק בשום מקום בשו"ע שבחורות אסורות לצאת בשיער פזור.
המגן אברהם הוא זה שפסק כך. |
|
מרוב "ידיעותיך" נשמט לך אז בבקשה הנה המקור:
שו"ע אבן העזר סי' כא' סעיף א' וז"ל "לא תלכנה בנות ישראל פרועי ראש בשוק אחד פנויות ואחד אשת איש "עכ"ל.
המג"א מבאר שם את דבריו.
תוקן על ידי אוהביהודי ב- 06/02/2011 14:49:36
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 14:41 |
|
| |
| גיל19 כתב: | | באמת רצוי שלא תאריך, כדי שלא תגלה כאן את קלונך ואת "ידיעותיך".
היכן כתוב בגמ' או בראשונים שפנויות לא חייבות לכסות ראשן מהטעם הזה?
ויתרה מכך, היכן כתוב בגמ' או בראשונים שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות??
|
|
היטב ידעתי שא"א להתוכח איתך אבל למען הקוראים שלא יטעו אציין לספר לבושה של תורה סימן כא שהאריך בזה .
והביא גם הטעם שכתבתי.
תוקן על ידי אוהביהודי ב- 06/02/2011 14:51:24
|
|
|
|
|
