| נשלח ב-6/2/2011 14:42 |
|
| |
| גיל19 כתב: |  | קודם כל, לא "שמעת מבחורה", אלא קראת זאת בדברי רב פלוני
|
|
נביא אתה שאתה יודע מה שמעתי.
זה מסביר לי כמה דברים שהרי ידוע למי נתנה הנבואה בזה"ז.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 15:40 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: |  | | איני מתכוין להוסיף בענין. |
|
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 19:51 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: |  |
א. אני דיברתי על כיסוי שמכסה הכל .
מאיפה הבאת עלי את הכיסוי שלא מכסה זו דרכך תמיד להכניס בפה של אחרים מה שלא אמרו ולהתקיף |
|
תשאל, תקבל תשובות. אל תשמיץ לחינם.
ולשאלתך, רוב גדולי הדור כתבו שהמטפחות של ימינו אינן מכסות כראוי. ולכן גם אם אתה מדבר על "כיסוי שמכסה הכל", בפועל הכיסוי לא מכסה.
והנה מקצת מדברי גדולי הדור:
הגרמ"י לפקוביץ: "שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים".
הרבי מליובאוויטש: "רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר".
הגה"צ הרב שיק מברסלב: "מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ".
מרן הגר"ש משאש: "באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש... ועיני ראו נשי הרבנים, קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה".
הגר"מ שטרנבוך: "אלו הצעירות שמסירות הפאה נכרית לובשות מטפחת שאינה מכסה כל שערות הראש ממש, והבאנו שבזה האיסור לכ"ע חמור טפי אלף פעמים מאיסור פאה נכרית".
הגר"מ גרוס: "ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת".
הגר"ג ציננער: "וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית".
הגר"י טשזנר שליט"א: "עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה... ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה".
הגרב"צ אבא שאול: בנו מעיד, "כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות".
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 19:57 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: |  | עם כל הכבוד להגר"ע יוסף שליט"א לא הבנתי מה הראיה א"א לכתוב אחרת?מה קורה איתך?.
גם אם דעתו כך (על הציטוטים שלך א"א לסמוך) מה זה נוגע אלי אני מדבר על המציאות כפי שאני ועוד הרבה מרגישים אותה.
|
|
אל תשמיץ לחינם. הוכחת עד כה על אחד מהציטוטים שלי שלא היה מדוייק?
ו"המציאות" שלך נובעת מהפשקווילים המפרסמים כל היום שפאה זה פריצות, עד שזה נכנס לך למח ולא יוצא.
פריצות" פירושה דבר היוצא דופן ומושך תשומת לב. וכיום כתבו הפוסקים שאין בשיער פריצות כלל, כי נהגו כל הנשים ללכת בשערותיהן, ונהגו הרווקות לגלות את שערותיהן, ונהגו רוב החרדיות ללכת בפאה. ובפרט לשיטת הרמב"ם והרי"ף שמותר לקרוא ק"ש כנגד שיער אשה נשואה, מחמת שאין כלל דין ערוה בשיער.
ולמעשה היו צריכים להתיר לגמרי לגלות את הראש בזמנינו, ורק משום גזירת הכתוב, נותר האיסור על כנו.
וכמו שכתב מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל בשו"ת "שמש ומגן" (אה"ע ח"ב סימן ט"ז):
"ואם באנו לשפוט לפי ההגיון והסברה, כבר כתבתי בספרי תבואות שמש חלק אה"ע (סי' קל"ח), שאין שום הרהור כלל בגילוי הראש בזמנינו גם בנשואות, דאיזה שכל והגיון יאמר דשעה אחת או רגע אחד קודם שתקבל טבעת אחת של קידושין לא היה בה הרהור, ותיכף שקיבלה הטבעת ועדיין גלויה לפנינו יחזור להיות בה הרהור, ואיזה שינוי נעשה בגופה שיביא לידי הרהור חדש? וקרוב להיות הדבר בהיפך, שקודם נישואין יש מקום להרהור כיון שהיא מותרת וחזיא לנישואין לכל גבר. לא כן אחר הנישואין דלא חזיא והיא מיוחדת לבעלה, ההרהור פחות הרבה כיון שיודע שאי אפשר להשיגה, וכמש"כ הראב"ע גבי לא תחמוד. וזה היה בימי קדם שהנשואות היו מכסות ראשן, ואם תראה אותה אח"כ מגולה, יש שינוי בגוף וראיה חדשה ויש בזה הרהור, אבל בזמן שלא נשתנה בה שום דבר, גם שיהיה באיסור, אבל לגבי ההרהור לא התחדש שום דבר.
והאיסור שלה לא מפני הרואים, אלא מפני החציפות שעושה בגילוי ראש, שדרך הנשים לכסות במטפחת או בפאה נכרית והיא נשארה מגולה, ועוברת על דת משה, ולכן די לנו לקבל את מה שאסרה תורה בפירוש בגילוי שערה ממש, ואף שהיום פג הטעם דחציפות כיון שהכל עושין כך, עכ"ז גזירה דאורייתא נקבל. אבל אין לנו להוסיף עליה שום דבר קטן או גדול, כיון דבעיקרא דמילתא אין כאן חציפות ואין הרהור".
וכמו שכתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת "דת והלכה" (סימן א'):
"ומהאחרונים שדנו שגילוי שערות מביא לידי הרהור וכבגדי צבעונין שלה, וזהו שורש חיוב כיסוי הראש באשה, וא"כ אפי' יש עלה פאה נכרית כיון שאינו מכיר מיד שזוהי פאה הלוא בא לידי הרהור, ומהאי טעמא גופא פירשו דלא מהני פאה נכרית, שמחויבת לכסות אפי' הפאה נכרית שלה, מטעם זה אין לאסור בזמנינו כלל. שאם שורש איסור גילוי שערות מפני שמהרהר בה, בזמנינו שכל הנשים פרועות ראש רחמנא ליצלן אינו מהרהר כלל, והוה לן להתיר לגמרי איסור פריעת ראש בזה הזמן".
וכמו שכתב הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל, רבה של חיפה:
"מידי הוא טעמא בבתולות משום שאין הרהור ברגיל לראות, הוא הדין בנשואות הרגילות האידנא, אין הרהור ברגיל, וכל אדם מבשרו יחזה, שרואה נשים עוברות לפניו יום ויום בראש מגולה, ואינו שם לבו להן ומהרהר. והמהרהר, לא מחמת שיער גלוי מהרהר".
ופלא עצום על אלה שרוצים לאסור פאה (שהיא שיער ולא גורם להרהור כנ"ל) משום פריצות, ומאידך להתיר לצאת במטפחת של בגדי צבעונין, שזה מבואר בחז"ל להדיא שגורם הרהור (עבודה זרה כ:):
"ונשמרת מכל דבר רע - שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפי' מכוערת, ולא בבגדי צבע של אשה... א"ר יהודה אמר שמואל: אפילו שטוחין על גבי כותל". וכתב רש"י, "לא בבגדי צבע של אשה - שזוכר את האשה כמו שהיא מלובשת בהן שמייפין אותה ומהרהר אחריה".
ובשו"ת רבי עזריאל סימן ח', שאל השואל שאל על ההיתר לבתולות ללכת בשערן, וזה לשונו: "איני יודע טעם נכון, דלדעתי בבתולות שהולכים לגמרי בפירוע ראש יש הרהור יותר ויותר מנשים שהולכים רק קצת בגילוי שיער, ובש"ס קאמר סתם "שיער באשה ערוה" ואשה משמע גם פנויה".
וענה לו הגר"ע הילדסהיימר: "הרהור תלוי באיסור, ומים גנובים ימתקו, ומשום דמותר לבתולות לילך, ע"כ ליכא איסור בזה". ע"כ לשון התשובה.
וכוונתו שהאיסור גורם את ההרהור, ומפני זה אין הרהור בבתולה, כי התירו לה לגלות שערותיה. וממילא הוא הדין גם לפאה נכרית, שאחר שהתירוה עשרות הפוסקים, אין בה הרהור יותר, כי האיסור גורם את ההרהור, וכשיודעים שהדבר מותר, אין מהרהרים.
וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל (ראה דבריו כאן בפרק ט'): "והרי בתולות פנויות יש שסוברים בשיטת השו"ע באה"ע סי' כ"א שנוהגות שלא ללכת בפריעת ראש, ואפי' הכי פסק באו"ח סי' ע"ה שאין איסור לקרות ק"ש כנגדה, ובנכריות מסתפק המ"ב דמותר, משמע אפי' אם דרכן לכסות, ויתכן שזה יותר מדמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור".
וממילא המפרסמים שיש איסור בפאות, גורמים שאנשים מהרהרים בהם.
וראה עוד מה שכתב הגאון המקובל רבי יהודה שינפלד שליט"א בשו"ת אוסרי לגפן חלק ט':
"ונשאר לדון רק בדין לפני עיוור, דמשום ירידת הדורות וריבוי הבעלי תשובה, טוענים רבים שהפאה גורמת להם הרהורים וההולכות בפאה מכשילות אותם. אבל באמת הניסיון מוכיח שהיום אדרבה, פנויות גורמות להם הרהורים יותר מאשר נשואות, מפני שנכנסים לדמיון אולי תסכים להינשא להם, וממילא אם נבוא לאסור משום לפני עיוור, נצטרך לאסור גם על פנויות לצאת לרה"ר, אפי' בצמות, ובפרט כמה נערות יחד שא"א להעלים עין מהן, וזו גזירה שא"א לעמוד בה".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 20:02 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: |  | | ול"פלא העצום" אין טעם להגיב .תשאל כל ילד מה יותר יפה . ואגב אין שום איסור לצאת בבגדי צבעונין |
|
זה עצם ההוכחה:
אין איסור לצאת בבגדי צבעונין, למרות שמפורש בחז"ל שזה גורם הרהור.
כמו כן, למרות שאחד כמוך יצעק עד מחר שפאה גורמת לו הרהור, אין איסור לצאת עמה, והוא צריך לשמור על עיניו.
אולם מצינו מאידך שאסרו חז"ל בגד אדום, ש"צועק" ובולט למרחוק.
כמו כן יש לאסור פאות ארוכות עד אמצע הגב, שבולטות ויוצאות דופן וגורמות משיכת תשומת לב יתירה.
וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ז), וזה לשונו: "אשה מותרת לצאת בבגדי צבעונין, אף שמדינא אסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה, אפי' בתלויות בכותל... וכן ביו"ט משמחה בבגדי צבעונין, ולא אמרו שצריכה להתלבש בחוץ בבגדים שחורים. וכל הפרק במה אשה יוצאת המדובר באיסור יציאה בשבת בתכשיטין, משמע דבחול שרי ולא חוששין להסתכלות, דלאו ברשיעי עסקינן שמסתכלים בכוונה על נשים".
ושם בסי' מ"ח כתב עוד: "ומה שמעכ"ק שליט"א כותב פשיטא שגורם הרהורים רעים שאסור מן התורה "ולא תתורו" וכו', הלוא גם בגדי צבעונין של אשה גורם הרהורים ואסור להסתכל גם כשתולין בחוץ, והלא אין לך דבר שגורם הרהורים יותר מיופי האשה שע"ז נאמר בעיקר ולא תתורו, וגם אסור משום "ונשמרת" כמבואר בע"ז (דף כ') באשת איש אפי' מכוערת, ואפי' הכי נשים יוצאות בגילוי פנים".
שים לב: האדמו"ר מזוטשקא (שאיתו התכתב הגר"ב זילבר) טען את הטענה שלך: פשיטא שפאה נכרית גורמת הרהורים וזה אסור מן התורה. עונה לו הגר"ב זילבר: גם פני האשה גורם הרהורים, ולא מצינו שאסור לצאת בגילוי פנים!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 20:05 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: |  |
לא תיארתי לעצמי שהידיעות שלך בנושא הזה כל כך קלושות, ואין לך שמץ של מושג. לא נפסק בשום מקום בשו"ע שבחורות אסורות לצאת בשיער פזור.
המגן אברהם הוא זה שפסק כך.מרוב "ידיעותיך" נשמט לך אז בבקשה הנה המקור:
שו"ע אבן העזר סי' כא' סעיף א' וז"ל "לא תלכנה בנות ישראל פרועי ראש בשוק אחד פנויות ואחד אשת איש "עכ"ל.
המג"א מבאר שם את דבריו |
|
אז מה רצית לומר בזה, להוכיח שוב את בורותך? ולגלות לי את אמריקה?
המג"א מבאר את דבריו באופן זה, ורוב האחרונים מבארים אחרת, ומתירים לבתולה לפרוע את שערותיה...
אז עדיין זה "מגן אברהם" לבדו ולא ה"שולחן ערוך".
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 20:09 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: |  | היטב ידעתי שא"א להתוכח איתך אבל למען הקוראים שלא יטעו אציין לספר לבושה של תורה סימן כא שהאריך בזה .
והביא גם הטעם שכתבתי |
|
תוכל להביא את כל מה שכתב בספר "לבושה של תורה", ונפרוך לך הכל בס"ד. דבריו הם לא "תורה מסיני", וכל המאה ושלושים פוסקים שהתירו פאה, חולקים על זה (וגם רוב האוסרים לא אסרו משום פריצות).
ואם ב"לבושה של תורה" עסקינן, הרי הוא סתר את עצמו מיניה וביה. במשך שני פרקים הוא ניסה להוכיח שפאה הנראית כשיער טבעי אסורה, כי הפוסקים שהתירו לא התירו פאה כזו, ומאידך הוא כתב בספרו קטע המוכיח שעוד בזמן חז"ל היה אפשר לייצר פאה יוקרתית מהסוג הכי יקר:
"כדי לעשות הפאה נכרית כמראה טבעי, לא משתמשים בשום המצאה טכנולוגית חדשה, רק משתמשים בשערות אדם בלי להכניסם לחומרים חריפים (שהיו עושים כן כדי להכינה לצביעה) ואין צובעים אותם כלל (ומעיקרא עושים פאה משערות שצבעם כצבע שערות האשה), ואין לוקחים שערות מכמה נשים לצרפם יחד (אלא כולה מאשה אחת או לכל היותר משתי נשים), וכל השערות מחוברות להבד של הפאה נכרית כהדרך שהן גדלין בראש (ולא מהפכין השערות מלמטה למעלה) והצד שהיה סמוך להקודקוד הוא הצד שמחברים להבד וכו', ומחברים השערות להבד באופן שיצא מהבד באופן שדומה ככל האפשר ליציאת השערות מעור הראש, ומחמת כל הדברים הטבעיים השערות שומרות זוהרן וטבען ויפיין. ונוסף לזה התפירה המדוייקת והמצומצמת להיות מכוון לראש האשה, ע"י זה הפאה נכרית נראית טבעית לגמרי וכאילו היא שערות האשה ממש. ובשאר הפאות מעבדים השערות כדי לצובען לצבע אחיד, וכדי לאחד שערות שונות יחד, וכל פעולות אלו מפקיעים מהם המראה טבעי שלהם. ולפ"ז אין שום סיבה שלא היה אפשרי לעשות פאה נכרית משוכללת לגמרי גם בימי חז"ל"
(ספר "לבושה של תורה", ביאורים לספר "עוז והדר לבושה", ח"א סי' כ"ח)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 20:13 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: |  | קודם כל, לא "שמעת מבחורה", אלא קראת זאת בדברי רב פלוני נביא אתה שאתה יודע מה שמעתי.
זה מסביר לי כמה דברים שהרי ידוע למי נתנה הנבואה בזה"ז. |
|
הבדיחות שלך יפות, אבל מה לעשות ומה שכתבת מופיע במדוייק בדברי הרב מאזוז, בהקדמת ספר "עבד לעבדי ה'", שטען כי "שמע ממישהו" שבחורות בית יעקב מחכות להתחתן בשביל ללבוש פאה.
וכבר פרך את דבריו בספר "לקט שכחת הפאה" בטוב טעם ודעת [להורדה ועיון בספר - לחץ על הלינק]
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 20:27 |
|
| |
גיל  חיילך לאוריתא
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2011 23:09 |
|
| |
פאה
צריכה האשה להתקשט בפאה ולא לגרום לבעלה להסתכל על נשים אחרות, ומתוך ה"חומרות" שאשה נראית מכוערת יצאו קולות של איסורי דאורייתא חמורים ביותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 01:39 |
|
| |
הודעה של gnhgnh פיאות .....
מה דעתכם ובעיקר,מה דעתכן,בעניין הפיאות. מן הפן האמוציונלי ולא ההלכתי. האם ישנן בחורות מן הסגנון הישיבתי-ליטאי-קלאסי,שמעוניינות לכסות במטפחת.במידה וישנן,האם מעדות מסויימות ,ולאיזו רמה דתית וסגנון קהילתי משתייכות.ובכלל ,מהי ה"רוח" הרווחת כיום בסמינרים בענין זה? מקווה של סיבכתי מדי....
בתודה מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2011 08:16 |
|
| |
בסמינרים אשכנזיים יש 'עדריות' - כולן הולכות, למה שאני לא אלך. אך כיום נכנס לתמונה המצב שיש פחות 'בושה' להסתובב צנועה יותר.. זה קשה להרבה, אבל ראיתי מס' בנות (אמנם קטן), שבעקבות רצון בעליהן - הסכימות 'לוותר' על הפאה.
בסמינרים ספרדיים (ובניגוד לדעה הרווחת, יש כאלה - מצויינים), האווירה הכללית היא - הפאה יפה, מושכת, אך לא מובילה לתכלית, לרצון ה'.. ע"כ אם הבעל ירצה - אני אעשה רצונו, אם לא אכפת לו - המטפחת היא ברירת המחדל.
לעניינו של דבר - אצל כל אחת צריך לבדוק את העניין לאשורו, ואם בחור רוצה מטפחת, רק שחושש שיצטרך לקחת 'פרענקית' בעקבות כך - טעותו טעות. עליו לומר זאת בצורה מחליקה.. ואם יש התאמה בפגישות.. בחורה תהיה מוכנה ללכת עם מטפחת. אך גם אם הקושי רב, לעיתים רבות לאחר 'שוינה ראשוינה' - הגמישות מתחילה גם להופיע..
בהצלחה!!
תוקן על ידי אנוני_מוס ב- 01/06/2011 08:15:52
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2011 23:46 |
|
| |
ההקפצה ממש נחמדת....
ממה שקראתי כאן(ולא קראתי הכל!)...התלונות על המטפחת זה שמציצות שיערות....ובפאה אין שערות יוצאות בד"כ.....אך דא עקא שעם פאה וכיום גם הפאות הצנועות ביותר! של הבנות הנחשבות לדוסיות!!! עלולות להראות כשיער טבעי! ואני אומרת אתזה מנסיון ומנקודת מבט של אישה חרדית....ק"ו לנקודת הסתכלות של גבר וק"ו לנקודת הסתכלות של חילוני/ת!....(זה פשוט לראות ולא להאמין!)
המטרה בכיסוי ראש...זה שידעו שאת נשואה! (מי שחושב אחרת רשאי להציג את דעתו ולנמק!...) א"כ מה יוצא בסופו של יום כאשר אשה ואפילו "דוסית" (כמו שכבר ציינתי...) החובשת פאה לראשה נחשבת בעיני הציבור כפנויה???? ושלא נדבר על הבנות ה "קצת" מודרניות.....עם איזה פאות הן הולכות!!!!!! כשאני אומרת "קצת" הכוונה לבנות כאילו טובות....ששמות לעצמן גבולות....א-ב-ל....ישנן בנות שאפילו עם שיערן הטבעי בחיים לא היו הולכות כמו שהן הולכות עם הפאה....אולי קילקול זה מגיע מהבעל אבל א"א להתווכח עם עובדות! ולכל הגברים הדורשים פאה...אנלא מבינה! אתם רוצים שימשיכו להציע לנשים שלכן שידוכים???? פעם שקלתי ברצינות לגשת לאחת כזאת...שתתביש לה בפאה שלה! גועל נפש מה שהולך היום ברחוב...(בקטע הזה...)
מטפחת - עם כל השיער שיוצא ממנה...עדיין מראה את הרושם שהאשה היא נשואה....מלבד לעובדה שהרב עובדיה מתיר גילוי ברוחב של שתי אצבעות!!! אז עם כל השער שיוצא מהמטפחת....אם זה עדיין בגבול השתי אצבעות זה מותר! ואם לא אז זה פשוט נשים שלא עליהן אני מדברת!!! כי יש כאלה באמת ששמות מטפחת על חצי ראש וכו'....
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2011 13:00 |
|
| |
| חדשונט כתב: |  | ממה שקראתי כאן(ולא קראתי הכל!)...התלונות על המטפחת זה שמציצות שיערות....ובפאה אין שערות יוצאות בד"כ.....אך דא עקא שעם פאה וכיום גם הפאות הצנועות ביותר! של הבנות הנחשבות לדוסיות!!! עלולות להראות כשיער טבעי! ואני אומרת אתזה מנסיון ומנקודת מבט של אישה חרדית....ק"ו לנקודת הסתכלות של גבר וק"ו לנקודת הסתכלות של חילוני/ת!....(זה פשוט לראות ולא להאמין!) |
|
היות ולא קראת הכל, יכול להיות שהתשובה לשאלתך כבר נכתבה לעיל, ובכל זאת אחזור ואכתוב כאן.
לפני שכתבת את מה שכתבת, יצאת מנקודת הנחה שצניעות = כיעור. וממילא, אם הפאה היא יפה כמו שיער טבעי, או יותר יפה משיער טבעי, יש בזה פריצות. ועוד הנחת נקודת הנחה מוטעית, שכיסוי הראש נועד להצניע את יופי השיער. אבל, כל זה איננו נכון. צניעות איננה כיעור, ושיער יפה אינו פריצות. בניגוד לכל הפשקווילים / חוברות התעמולה ששמעת וקראת מזה שנים. אמנם העסקנים משקיעים הרבה כסף, כדי לעצב את הדעה האישית שלך בנידון, אבל אם תקראי דברי טעם, תביני שהכל שקר.
ובכן, הרבה אנשים חושבים שטעם כיסוי הראש הוא משום צניעות, והשיער הוא פריצות. לכן הם לא מבינים: איך שיער מכסה שיער? וזה נובע מחמת שאינם יודעים מה הוא טעם מצוות כיסוי הראש, ומהו ביאור המושג "פריצות".
ונתחיל בביאור מושג זה: "פריצות" פירושה דבר היוצא דופן ומושך תשומת לב.
וכיום כתבו הפוסקים שאין בשיער פריצות כלל, כי נהגו כל הנשים ללכת בשערותיהן, ונהגו הרווקות לגלות את שערותיהן, ונהגו רוב החרדיות ללכת בפאה. ובפרט לשיטת הרמב"ם והרי"ף שמותר לקרוא ק"ש כנגד שיער אשה נשואה, מחמת שאין כלל דין ערוה בשיער.
ולא מובא בשום מקום שטעם מצוות כיסוי הראש הוא משום צניעות, והשיער הוא פריצות. נהפוך הוא, מהרמב"ם משמע בפירוש ששיער אינו פריצות כלל (כי התיר לקרוא ק"ש כנגדו, ואסר לקרוא כנגד שאר איברים), וגם הגמ' עצמה נצרכה להביא פסוק מיוחד לאסור לקרוא קריאת שמע מול שיער שרגיל להיות מכוסה (כמובא ברא"ש בברכות שם), "שערך כעדר העיזים", ולא הסתפקה בעצם מצוות כיסוי הראש, וגם מזה מוכח שהטעם אינו כלל משום צניעות.
ואם הטעם היה משום צניעות, לא היה שום היתר לרווקות ללכת ב"פריצות" ולגלות את שערותיהן.
וצריך לדעת שאיסור גילוי ראש הוא גזירת הכתוב - ללא טעם, כמו שכתב הגאון רבי אהרן וירמש זצ"ל, רב ואב"ד בעיר מיץ, מתלמידיו הגדולים של בעל "שאגת אריה", בספרו "מאורי אור" (חלק "קן טהור" למסכת נדרים דף ל', וחלק "באר שבע" למסכת שבת דף ס"ד. נדפס בשנת תקע"ט): "וגם החוש מכחיש, דשיער אינו הרהור כגילוי שוק וקול זמר. והלא לא אסרו לקרות כנגד פנים יפות. אלא על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה, ואינו תימהון דוקא במחובר. וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום. וכמה דברים שלא נגלו טעמם... אלא טעמם ונימוקם עמם".
וכשאנחנו בכל זאת מחפשים טעם, הרי עיקר הטעם מובא בגמ' בעירובין (דף ק:), "עשר קללות נתקללה חוה, ואחת מהם עטופה כאבל", ופירש רש"י "בושה לצאת בראשה פרוע". מפתיע גם לראות מה שכתב הגאון רבי יוסף חיים, ה"בן איש חי", בעירובין שם, בספרו "בן יהוידע":
"כי אתא רב דימי אמר עטופה כאבל [פירוש, אחת הקללות שנתקללה חוה וכל הנשים, שעטופה כאבל ובושה לפרוע שיער ראשה]. ונראה לי בס"ד, כי הני אינם קללות גמורות, דכיסוי הראש יש כמה נשים דניחא להו ביה, כדי לעשות תכשיטין וקישוטין נאים בכיסוי הראש שלהם". מעניין שהבן איש חי לא הבין שעיקר הטעם הוא צניעות ולא קישוטים ותכשיטים נאים...
כמו כן, הטעם המובא ברש"י על הגמרא בכתובות (דף עב:), הוא שפריעת שיער היא ניוול לאשה, ולכן נצטוותה לכסות שערה. וע"פ טעם זה הסיק הרב יוסף משאש שכיום אין ניוול בגילוי שיער, ולכן מותר לגלותו. וחלק עליו בן דודו מרן הגר"ש משאש, ורוב הפוסקים.
וכתב ע"ז אחד הרבנים: "לעניות דעתי פשוט מאוד שלהלכה אסור לדון לפי טעם המצווה, אלא רק לפי גדריה ההלכתיים. כי אם הולכים לפי הטעמים של המצוות כל ההלכה נהרסת לגמרי. שהרי יש שאומרים, לא מבני תורה, שכיוון שכוונת התורה ששבת תהיה מנוחה, ובימיהם היה טורח להדליק אש, ולא היה מפריע למהלך החיים אם לא מדליקים, שרק לבישול וחימום אפשר להדליק לפני שבת, לכן אין לאסור בימינו חשמל ונסיעה במכונית וכיו"ב, שאין טרחה להדליק, וחסרונם מפריע למהלך החיים וזה היפך ממנוחה אלא עול והכבדה, ואין זו כוונת התורה לאסור באופן זה. יש כאלה שחושבים שמכירת חמץ, או שעון שבת, או היתר עסקה בריבית, או היתר מכירה בשביעית למי שסובר שהוא על פי הדין, או עירוב תחומין, הם לעקוף את כוונת התורה....
בחנוכה מכיוון שכוונת המצווה היא לפרסם את הנס, במקום נר נוכל להדליק זרקורים ולשים שלטים גדולים ומנגינות בראש חוצות. במקום מזוזה נוכל לשים על המשקוף מדבקה יפה שתזכיר לנו את ייחוד הבורא, וכך כמעט בכל עניין. אין צורך להאריך בדוגמאות עד כמה ההליכה אחרי מה שנדמה לנו שאנחנו מבינים את כוונת התורה היא שכחת התורה גמורה. במקום להחליט שאנו מבינים את כוונת התורה ולנהוג לפי זה, יש לנו להקשיב לתורה כיצד היא אומרת לנו לנהוג.
יש בתורה הלכות ויש חובות הלבבות, וגם חלק חובות הלבבות יש ללמוד אותו בעיון גדול כמו את חלק ההלכה, ולהקשיב גם בו מה כתוב ומה אומרים לנו. גם בחלק חובות הלבבות נדרש עמל התורה ככל גדריו ולפי דרכי הלימוד שהורו גדולי מוסרי התורה שבכל דור, וכפיפת אוזן והתלמדות, וגם בו אסור להחליט מה שנראה לפי דעתנו העצמית.
גם נבל ברשות התורה הוא עניין שיש ללמוד. יש מצוות קדושים תהיו, שבאה להורות על דברים שלא תמיד נכללים בפרטי הדין. וגם מצווה זו טעונה לימוד ועיון ועמל התורה ככל מצווה אחרת. וגם בה אסור ללכת לפי ההרגש הטבעי והדעה העצמית כמו בכל מצווה אחרת. ומה שאמרו שדעת בעלי בתים היא היפך דעת תורה, נאמר גם על זה.
לפי עניות דעתי אחרי שבחלק מהקהילות נהגו גדולי הדור בפאה נוכרית ואף נשותיהם שלהם עצמם, גם בדור הקודם וגם בדור שלנו שהפאות כבר היו דומות מאוד לשיער אמיתי, אין לנו הקטנים כלל לדון בשאלה אם זה נגד כוונת התורה או דרכי הצניעות או קדושים תהיו וכל כיו"ב".
וגם אם נלך לפי הטעם שכתב רש"י, שכל ענין כסוי הראש בא למנוע ניוול, הרי לפי זה יש להתיר פאה, כמו שכתב הגאון הגדול רבי יצחק עבאדי שליט"א, מגדולי תלמידי החזו"א והגר"א קוטלר, בשו"ת אור יצחק סימן ג':
"ובענין פאה נכרית לאשת איש אי שרי או לא, הנה לפי מה שכתבנו שכל הטעם של כיסוי הראש הוא שלא תיראה מנוולת, וא"כ בפאה נכרית הרי היא מקיימת מצוות הכיסוי שאינה נראית מנוולת, ואדרבה פאה נכרית הרי היא כקליעה, ובקליעה כבר הבאנו ראיה מהגמ' לעיל דזה נוי לאשה והיפך מניוול.
ואף שמשמעות כמה ספרים נראה שטעם כיסוי הראש הוא כדי שלא להראות יופיה, הנה הוא טעות גמור, ומזה יצא להם שאם היא לובשת פאה נכרית יפה זה עוד יותר גרוע, וההיפך הוא האמת.
והנה כתוב מפורש בגמ' (שבת צה.) ויבן ה' אלהים את הצלע, מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה אל האדם, ע"כ. הרי דהשערות כשהם קלועות הוי נוי, והרי היא מקיימת שני דברים, גם כיסוי הראש וגם שתיראה נאה, וכמו אלה שמכסות ראשיהן במטפחת או בכובע, וכידוע שגם באלה יש מכל המינים, יפים יותר ויפים פחות, ובוודאי שלא יעלה על הדעת לומר לאשה ללבוש מה שפחות יפה, וכל אשה עם הטעם שלה, והרי כל בנות ישראל בנות מלכים הן וראויות הן לאיצטלה היפה ביותר.
ואף שיש פאה נכרית כזאת שבאמת האשה נראית בהם מנוולת על ידה, באופן שהשערות מפוזרות לכאן ולכאן ולכל ד' רוחות השמים, מ"מ הרי את ראשה היא כיסתה, והרי היא כלובשת בגד שמנוול אותה [שהרי אין זה שיער מחובר], וזה לא נוגע לדין כיסוי הראש".
ולמעשה היו צריכים להתיר לגמרי לגלות את הראש בזמנינו, ורק משום גזירת הכתוב, נותר האיסור על כנו.
וכמו שכתב מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל בשו"ת "שמש ומגן" (אה"ע ח"ב סימן ט"ז):
"ואם באנו לשפוט לפי ההגיון והסברה, כבר כתבתי בספרי תבואות שמש חלק אה"ע (סי' קל"ח), שאין שום הרהור כלל בגילוי הראש בזמנינו גם בנשואות, דאיזה שכל והגיון יאמר דשעה אחת או רגע אחד קודם שתקבל טבעת אחת של קידושין לא היה בה הרהור, ותיכף שקיבלה הטבעת ועדיין גלויה לפנינו יחזור להיות בה הרהור, ואיזה שינוי נעשה בגופה שיביא לידי הרהור חדש? וקרוב להיות הדבר בהיפך, שקודם נישואין יש מקום להרהור כיון שהיא מותרת וחזיא לנישואין לכל גבר. לא כן אחר הנישואין דלא חזיא והיא מיוחדת לבעלה, ההרהור פחות הרבה כיון שיודע שאי אפשר להשיגה, וכמש"כ הראב"ע גבי לא תחמוד. וזה היה בימי קדם שהנשואות היו מכסות ראשן, ואם תראה אותה אח"כ מגולה, יש שינוי בגוף וראיה חדשה ויש בזה הרהור, אבל בזמן שלא נשתנה בה שום דבר, גם שיהיה באיסור, אבל לגבי ההרהור לא התחדש שום דבר.
והאיסור שלה לא מפני הרואים, אלא מפני החציפות שעושה בגילוי ראש, שדרך הנשים לכסות במטפחת או בפאה נכרית והיא נשארה מגולה, ועוברת על דת משה, ולכן די לנו לקבל את מה שאסרה תורה בפירוש בגילוי שערה ממש, ואף שהיום פג הטעם דחציפות כיון שהכל עושין כך, עכ"ז גזירה דאורייתא נקבל. אבל אין לנו להוסיף עליה שום דבר קטן או גדול, כיון דבעיקרא דמילתא אין כאן חציפות ואין הרהור".
וכמו שכתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת "דת והלכה" (סימן א'):
"ומהאחרונים שדנו שגילוי שערות מביא לידי הרהור וכבגדי צבעונין שלה, וזהו שורש חיוב כיסוי הראש באשה, וא"כ אפי' יש עלה פאה נכרית כיון שאינו מכיר מיד שזוהי פאה הלוא בא לידי הרהור, ומהאי טעמא גופא פירשו דלא מהני פאה נכרית, שמחויבת לכסות אפי' הפאה נכרית שלה, מטעם זה אין לאסור בזמנינו כלל. שאם שורש איסור גילוי שערות מפני שמהרהר בה, בזמנינו שכל הנשים פרועות ראש רחמנא ליצלן אינו מהרהר כלל, והוה לן להתיר לגמרי איסור פריעת ראש בזה הזמן".
וכמו שכתב הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל, רבה של חיפה:
"מידי הוא טעמא בבתולות משום שאין הרהור ברגיל לראות, הוא הדין בנשואות הרגילות האידנא, אין הרהור ברגיל, וכל אדם מבשרו יחזה, שרואה נשים עוברות לפניו יום ויום בראש מגולה, ואינו שם לבו להן ומהרהר. והמהרהר, לא מחמת שיער גלוי מהרהר".
ומעין זה כתב גם הגר"ע יוסף שליט"א, בשו"ת יביע אומר (חלק ו' סימן י"ג):
"לכאורה נראה שמכיון שנשים אלה רגילות לצאת לרשות הרבים בגילוי ראש, ודרכן בכך, אין בזה משום הרהור... וכעין מ"ש ראבי"ה (סי' ע"ו) דהני מילי בדבר שאין רגילות להגלות, אבל בתולה הרגילה בגילוי שיער לא חיישינן דליכא הרהור בכה"ג. וכן בקולה לרגיל בו. וכ"ה בהגמ"י (ספ"ג מה' ק"ש). ובמרדכי (פ"ג דברכות סי' פ'). וכן פסק הרא"ש והטוש"ע לגבי שיער בתולות... יש לחלק בין גילוי שוק באשה שלא הותר מעולם גם לבתולות פנויות, לשיער שהותר בבתולות פנויות, וא"כ י"ל דלא שכיח הרהור כ"כ בזה... והכי נמי לענין זה, ודוקא בזמנם שלא היו רואים אשה בחוץ שכל כבודה בת מלך פנימה, ובראיית אשה מיד באים לידי הרהור במחשבה שבלב, משא"כ עתה שהנשים עוסקות במשא ומתן, ומורגלות בינינו, ואין האדם מתפעל בראייתן ובשיחתן לבוא לידי הרהור... נשים שהורגלו לצאת לרה"ר בגילוי הראש, וכל אדם העובר ברה"ר יראה כהנה וכהנה, ואין הרהור מצוי כ"כ בזה מרוב הרגלן בינינו, אין בזה משום שיער באשה ערוה אע"פ שעושות כן שלא ברצון חכמים, דלגבי דידן הו"ל כבתולות שרגילות בכך".
סיכום הדברים, למי שהתקשתה לקרוא עד כאן את דברי גדולי הפוסקים:
א. טעם כיסוי הראש מובא בגמרא, מפני שחוה אמנו חטאה, ואחת הקללות היא שתכסה ראשה.
ב. הבן איש חי כתב שאדרבה, יש נשים שבשבילן כיסוי הראש הוא ברכה ולא קללה, והוא תכשיט.
ג. שיער אינו פריצות בעצם. אלא שנהגו לכסות שיער טבעי. ובמקום שנהגו לכסותו, אם אשה מגלה, זה פריצות. ממילא כיום שכל הנשים בעולם מגלות שערותיהן, וגם הרווקות החרדיות כולן מגלות שיער, אין בשיער פריצות.
ד. למעשה היה צריך להתיר היום ללכת עם שיער טבעי. אך זה מדאורייתא, "גזירת הכתוב", לכן השיער הטבעי חייב להיות מכוסה.
ה. צניעות איננה כיעור. לכן גם אם הפאה יפה, ויפה מאוד, אין בה שום פסול. והיא כמו בגד יפה.
|
|
|
|
|