פאה נוכרית -לאשה יהודי'ה.

וכיום כתבו הפוסקים שאין בשיער פריצות כלל, כי נהגו כל הנשים ללכת בשערותיהן, ונהגו הרווקות לגלות את שערותיהן, ונהגו רוב החרדיות ללכת בפאה. ובפרט לשיטת הרמב"ם והרי"ף שמותר לקרוא ק"ש כנגד שיער אשה נשואה, מחמת שאין כלל דין ערוה בשיער.

ולמעשה היו צריכים להתיר לגמרי לגלות את הראש בזמנינו, ורק משום גזירת הכתוב, נותר האיסור על כנו.

וכמו שכתב מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל בשו"ת "שמש ומגן" (אה"ע ח"ב סימן ט"ז):

"ואם באנו לשפוט לפי ההגיון והסברה, כבר כתבתי בספרי תבואות שמש חלק אה"ע (סי' קל"ח), שאין שום הרהור כלל בגילוי הראש בזמנינו גם בנשואות, דאיזה שכל והגיון יאמר דשעה אחת או רגע אחד קודם שתקבל טבעת אחת של קידושין לא היה בה הרהור, ותיכף שקיבלה הטבעת ועדיין גלויה לפנינו יחזור להיות בה הרהור, ואיזה שינוי נעשה בגופה שיביא לידי הרהור חדש? וקרוב להיות הדבר בהיפך, שקודם נישואין יש מקום להרהור כיון שהיא מותרת וחזיא לנישואין לכל גבר. לא כן אחר הנישואין דלא חזיא והיא מיוחדת לבעלה, ההרהור פחות הרבה כיון שיודע שאי אפשר להשיגה, וכמש"כ הראב"ע גבי לא תחמוד. וזה היה בימי קדם שהנשואות היו מכסות ראשן, ואם תראה אותה אח"כ מגולה, יש שינוי בגוף וראיה חדשה ויש בזה הרהור, אבל בזמן שלא נשתנה בה שום דבר, גם שיהיה באיסור, אבל לגבי ההרהור לא התחדש שום דבר.

והאיסור שלה לא מפני הרואים, אלא מפני החציפות שעושה בגילוי ראש, שדרך הנשים לכסות במטפחת או בפאה נכרית והיא נשארה מגולה, ועוברת על דת משה, ולכן די לנו לקבל את מה שאסרה תורה בפירוש בגילוי שערה ממש, ואף שהיום פג הטעם דחציפות כיון שהכל עושין כך, עכ"ז גזירה דאורייתא נקבל. אבל אין לנו להוסיף עליה שום דבר קטן או גדול, כיון דבעיקרא דמילתא אין כאן חציפות ואין הרהור".

וכמו שכתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת "דת והלכה" (סימן א'):

"ומהאחרונים שדנו שגילוי שערות מביא לידי הרהור וכבגדי צבעונין שלה, וזהו שורש חיוב כיסוי הראש באשה, וא"כ אפי' יש עלה פאה נכרית כיון שאינו מכיר מיד שזוהי פאה הלוא בא לידי הרהור, ומהאי טעמא גופא פירשו דלא מהני פאה נכרית, שמחויבת לכסות אפי' הפאה נכרית שלה, מטעם זה אין לאסור בזמנינו כלל. שאם שורש איסור גילוי שערות מפני שמהרהר בה, בזמנינו שכל הנשים פרועות ראש רחמנא ליצלן אינו מהרהר כלל, והוה לן להתיר לגמרי איסור פריעת ראש בזה הזמן".

וכמו שכתב הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל, רבה של חיפה:

"מידי הוא טעמא בבתולות משום שאין הרהור ברגיל לראות, הוא הדין בנשואות הרגילות האידנא, אין הרהור ברגיל, וכל אדם מבשרו יחזה, שרואה נשים עוברות לפניו יום ויום בראש מגולה, ואינו שם לבו להן ומהרהר. והמהרהר, לא מחמת שיער גלוי מהרהר".

ופלא עצום על אלה שרוצים לאסור פאה (שהיא שיער ולא גורם להרהור כנ"ל) משום פריצות, ומאידך להתיר לצאת במטפחת של בגדי צבעונין, שזה מבואר בחז"ל להדיא שגורם הרהור (עבודה זרה כ:):

"ונשמרת מכל דבר רע - שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפי' מכוערת, ולא בבגדי צבע של אשה... א"ר יהודה אמר שמואל: אפילו שטוחין על גבי כותל". וכתב רש"י, "לא בבגדי צבע של אשה - שזוכר את האשה כמו שהיא מלובשת בהן שמייפין אותה ומהרהר אחריה".

ובשו"ת רבי עזריאל סימן ח', שאל השואל שאל על ההיתר לבתולות ללכת בשערן, וזה לשונו: "איני יודע טעם נכון, דלדעתי בבתולות שהולכים לגמרי בפירוע ראש יש הרהור יותר ויותר מנשים שהולכים רק קצת בגילוי שיער, ובש"ס קאמר סתם "שיער באשה ערוה" ואשה משמע גם פנויה".

וענה לו הגר"ע הילדסהיימר: "הרהור תלוי באיסור, ומים גנובים ימתקו, ומשום דמותר לבתולות לילך, ע"כ ליכא איסור בזה". ע"כ לשון התשובה.

וכוונתו שהאיסור גורם את ההרהור, ומפני זה אין הרהור בבתולה, כי התירו לה לגלות שערותיה. וממילא הוא הדין גם לפאה נכרית, שאחר שהתירוה עשרות הפוסקים, אין בה הרהור יותר, כי האיסור גורם את ההרהור, וכשיודעים שהדבר מותר, אין מהרהרים.

וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל (ראה דבריו כאן בפרק ט'): "והרי בתולות פנויות יש שסוברים בשיטת השו"ע באה"ע סי' כ"א שנוהגות שלא ללכת בפריעת ראש, ואפי' הכי פסק באו"ח סי' ע"ה שאין איסור לקרות ק"ש כנגדה, ובנכריות מסתפק המ"ב דמותר, משמע אפי' אם דרכן לכסות, ויתכן שזה יותר מדמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור".

וממילא המפרסמים שיש איסור בפאות, גורמים שאנשים מהרהרים בהם.

וראה עוד מה שכתב הגאון המקובל רבי יהודה שינפלד שליט"א בשו"ת אוסרי לגפן חלק ט':

"ונשאר לדון רק בדין לפני עיוור, דמשום ירידת הדורות וריבוי הבעלי תשובה, טוענים רבים שהפאה גורמת להם הרהורים וההולכות בפאה מכשילות אותם. אבל באמת הניסיון מוכיח שהיום אדרבה, פנויות גורמות להם הרהורים יותר מאשר נשואות, מפני שנכנסים לדמיון אולי תסכים להינשא להם, וממילא אם נבוא לאסור משום לפני עיוור, נצטרך לאסור גם על פנויות לצאת לרה"ר, אפי' בצמות, ובפרט כמה נערות יחד שא"א להעלים עין מהן, וזו גזירה שא"א לעמוד בה".

ממה שקראתי כאן(ולא קראתי הכל!)...התלונות על המטפחת זה שמציצות שיערות....ובפאה אין שערות יוצאות בד"כ.....אך דא עקא שעם פאה וכיום גם הפאות הצנועות ביותר! של הבנות הנחשבות לדוסיות!!! עלולות להראות כשיער טבעי! ואני אומרת אתזה מנסיון ומנקודת מבט של אישה חרדית....ק"ו לנקודת הסתכלות של גבר וק"ו לנקודת הסתכלות של חילוני/ת!....(זה פשוט לראות ולא להאמין!)

המטרה בכיסוי ראש...זה שידעו שאת נשואה! (מי שחושב אחרת רשאי להציג את דעתו ולנמק!...) א"כ מה יוצא בסופו של יום כאשר אשה ואפילו "דוסית" (כמו שכבר ציינתי...) החובשת פאה לראשה נחשבת בעיני הציבור כפנויה???? ושלא נדבר על הבנות ה "קצת" מודרניות.....עם איזה פאות הן הולכות!!!!!! כשאני אומרת "קצת" הכוונה לבנות כאילו טובות....ששמות לעצמן גבולות....א-ב-ל....ישנן בנות שאפילו עם שיערן הטבעי בחיים לא היו הולכות כמו שהן הולכות עם הפאה....אולי קילקול זה מגיע מהבעל אבל א"א להתווכח עם עובדות! ולכל הגברים הדורשים פאה...אנלא מבינה! אתם רוצים שימשיכו להציע לנשים שלכן שידוכים???? פעם שקלתי ברצינות לגשת לאחת כזאת...שתתביש לה בפאה שלה! גועל נפש מה שהולך היום ברחוב...(בקטע הזה...)

מטפחת - עם כל השיער שיוצא ממנה...עדיין מראה את הרושם שהאשה היא נשואה....מלבד לעובדה שהרב עובדיה מתיר גילוי ברוחב של שתי אצבעות!!! אז עם כל השער שיוצא מהמטפחת....אם זה עדיין בגבול השתי אצבעות זה מותר! ואם לא אז זה פשוט נשים שלא עליהן אני מדברת!!! כי יש כאלה באמת ששמות מטפחת על חצי ראש וכו'....