בית פורומים שידוכי חרדים

פאה נוכרית -לאשה יהודי'ה.

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-18/11/2010 12:35 לינק ישיר 

אחת_מעל כתב:

ובכן. מה שרציתי לכתוב זה כמה מילים:
אתה באמת רוצה שאשתך תלך בלבוש לא יפה ברחוב? אתה באמת רוצה שאשתך לא תתאפר? שהרי אסור לה להתייפות... ומי דיבר על שאל ופחם על הפנים.... שחלילה לא תהיה יפה...


השלמה לדברייך, מתוך דברי מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל:

"מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן ולכל העולם בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

עד כאן דברי מרן הגאון רבי שלום משאש.

לאחר מכן, הרב משה לוי (מישיבת כסא רחמים) תמה על דבריו, הרי אשה צריכה להתקשט לבעלה ולא בשוק? והנה מה שענה לו מרן הגר"ש משאש:

"ומה שתמה כת"ר על מה שכתבתי בסוף דברי שהדבר ברור להתיר, וגם מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן ולכל העולם בהיתר. וחז"ל התירו כמה איסורים כדי שלא תתגנה אשה על בעלה. ע"כ. וע"ז תמה כיצד אני מצוה לנשים להתקשט לכל העולם, וזה איסור גמור, ובודאי סכין המהירות פלטו, ולבעליהן זה ודאי מצוה, אבל הקישוט לבעל הוא בבית, לא בשוק וכו'...

והאמת היא שבזה לא הוצרכתי למקורות, בדבר הפשוט והניכר לכל העולם, שכל הנשים שבעולם וגם אשת כת"ר בכלל, כאשר רוצים לצאת לשוק, אז מתלבשות יפה בבגדי כבוד כדי שיתראו בכלל נשים נכבדות ויקרות, ובבית אין לובשין אותן, שהם יקרים. וגם בבית מטפלים בבנים ובבישול ובכל צרכי הבית, ויתלכלכו להם. גם מעולם לא יצאו לשוק בבגדי בית, שבזה הן מורידין את כבודן ואת כבוד בעליהן, ובודאי שצעוק יצעק הבעל על אשתו אם יראה אותה מנוולת בשוק לפני חברותיה, ותתגנה בעיניו, אף אם תלבש בגדי כבוד בבית, כי הבעלים מקפידים על השוק יותר מהבית, ופוק חזי מאי עמא דבר, אין צריך להאריך בזה. וגם הבעלים בבית מסירים בגדי כבוד של השוק ולובשים בגדים פשוטים שיוכלו ללכלכן וכיוצא, וגם שיהיו בני חורין מעט מכובדם של בגדי השוק, וזה שייך גם בנשים, ובפרט שע"פ רוב ולפי רוח היום, יוצאים יחד לשוק בעל ואשתו בבת אחת, ויתבייש לראות אשתו מנוולת כמו ערבית, בתוך נשים אירופאיות מלובשות ומקושטות כראוי לרוח הזמן ובהיתר".

עד כאן דברי מרן הגר"ש משאש.

והלכה פשוטה היא שאסור להתבונן בנשים, וידוע חומר הענין בספרים הקדושים, כי "עין רואה ולב חומד וכלי מעשה גומרין", ולכן מעלה גדולה היא לאשה המתקשטת לבעלה, כדי שתישא חן בעיניו ולא יתן עיניו בנשים אחרות, ובפרט בדור פרוץ זה.

וכן מובא בגמ' במסכת שבת (כה:), "מאי ותזנח משלום נפשי, אמר רבי אבהו: זו הדלקת נר בשבת. נשיתי טובה... רבי אבא אמר: זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמידי חכמים".

ובספר אורחות חיים (חלק ב', הלכות כתובות) לרבי אהרן הכהן מלוניל (מהראשונים בתקופת הרשב"א), כתב על גמ' זו: "דרשו רז"ל על פסוק נשיתי טובה, "זו מטה נאה ואשה מקושטת לתלמיד חכם". פירוש, כדי שלא יתאוה לאחרת לפי שיצרו גדול משאר בני אדם, כמו שאמרו רז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, לפי שיצר הרע מתגרה בו כל היום להחטיאו. נראה מזו שאסור לת"ח להניח לאשתו שתתנוול אפילו בימי אבלה, כדי שלא תתגנה בעיניו, שמא יכופנו יצרו להתאוות לאשה אחרת. דומיא לדההיא דאמרו רז"ל, אין הבוגרת רשאה לנוול עצמה וכו', וזו נמי אסורה כדי שלא תתגנה ותביא בעלה לידי מכשול תאוה. וכן בכל אשת איש, אלא צריך להשמר יותר לתלמיד חכם".

וכן כתב הגאון רבי אליעזר פאפו זצ"ל בספר "פלא יועץ" (בערך "יופי"), וזה לשונו: "כתיב שקר החן והבל היופי… אבל אם מוצא יופי ויראת ה' במקום אחד, בוודאי שיבחר ויקרב גם את היופי, שהרי אמרו (כתובות נט:) "אין אשה אלא ליופי..." וראוי לכל אדם להשתדל לקחת לבניו נשים יפות, כדי שלא יתנו עיניהם באחרת. וכן מטעם זה ילביש את אשתו ויקנה לה תכשיטין ביותר ממה שיש לו, כדי שתמצא חן בעיניו ולא יתן עיניו באחרת".

וכן כתב בהגהות יעב"ץ למסכת יבמות (סג:) הנדפסים בסוף המסכת, וזה לשונו: "אשה יפה אשרי בעלה, מספר ימיו כפליים. קמ"ל שלא ישא כעורה... כדי שלא יתן עיניו באשת חבירו. היינו דסמיך ליה "העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה וכו', מאן דעבד הא עבד הא".

ובספר "אור החיים" על התורה, להגאון הקדוש רבי חיים בן עטר זצ"ל, בפרשת ויצא, עה"פ "ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה", כתב לפרש זאת ע"פ הגמ' בשבת (כה:) שתלמיד חכם צריך שתהיה לו אשה נאה כנגד יצר הרע, והתורה באה ללמד לאדם דעת לקחת אשה נאה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/11/2010 16:36 לינק ישיר 

סיכום תגובתי שלמעלה:
מותר לאשה להתקשט אבל במינון והגדר הוא שלא יגרה
פאה היא תכשיט וממילא צריכה גם היא להיות לא מגרה  (דבר שכמעט לא מצוי).
כתבו הפוסקים שפאה הנראית כשיערה אסורה.

אבל גם בלי כל זה לב יודע מרת נפשו כמה הפאות מגרות ומרן הרב ואזנר צועק על זה כל שנה בשבת תשובה וכל מי שיש לו לב יהודי מרגיש מה רצון ה' ולכן יראות ה' לובשות מטפחת או פאה קצרה באמת (לא יחסי) וצנועה.  

מי שמקיל בזה על אף זעקת גדולי הדור (לא רק במכתבים שהטיפשים טוענים שזה מזויף אלא בדרשות שמוקלטות וכל אחד יכול לשמוע)מראה שאין לו רגש לצניעות ולא איכפת לו מקדושת ישראל כלום אני מחכה אפילו לאחד מי שיכול לומר מעולם לא היה לי הרהור בגלל פאה .אין  אפילו אחד כזה!!
ואפילו חילונים שרגלים בפריצות אומרים שהפאות מושכות אותם .אז יש לנו ספק מה רצון ה'?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2010 13:08 לינק ישיר 

אוהביהודי כתב:
אשתי תלך יפה ומכובד ומטופח אבל לא מגרה .(צמוד או נוצץ ושלא לדבר על קצר)


אין הבדל בין "יפה ומטופח" או "מכובד" לבין "מגרה". הכל הוא משחק מילים. שים לב לדוגמאות שהבאת: צמוד, נוצץ, קצר, בכל זה מדובר בפריצות גמורה, מה הקשר לנדון דידן - פאה נכרית?? אפשר לומר שפאה ארוכה מאוד, עד אמצע הגב, היא בגדר "נוצץ", ואפשר לאסור אותה מדין בגד אדום. אבל פאות נורמליות באורך סביר? מה ההשוואה בכלל לצמוד ולקצר?

אשתך תלבש ביגוד צבעוני מן הסתם, ולא תלבש שחורים. נכון? ראה מה נכתב בגמרא על בגדי צבעונין:

"ונשמרת מכל דבר רע - שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפי' מכוערת, ולא בבגדי צבע של אשה... א"ר יהודה אמר שמואל: אפילו שטוחין על גבי כותל" (ע"ז כ).

ולמה? מסביר רש"י: "שזוכר את האשה כמו שהיא מלובשת בהן שמייפין אותה ומהרהר אחריה". כלומר - אפילו מי שרואה בגדים על החבל בא לידי הרהור, כי נזכר באשה הלובשת אותם!!

הטעם ללבישת האשה בגדי צבעונין מובא ברש"י בפרשת ויחי: "וצבעונין הוא לשון סותה שהאשה לובשתן ומסיתה בהן את הזכר ליתן עיניו בה". הביגוד הצבעוני נועד לגרות את הגבר, כדי שיסתכל בה! (ולמרות זאת, מותר לאשה לצאת לשוק עם ביגוד צבעוני, וחובה לבעל לקנות לה לכבוד הרגל ולשמח אותה ביו"ט עם בגדים צבעוניים).

אז אשתך תלבש "מכובד" או "מגרה"?...

ואגב, ראה מה שכתב בשו"ת בן שירת הלוי (סימן ג'):

"מה נאמר ומה נדבר בדורינו כאשר כל מלבוש הנשים, אף היראות ביותר, הוא לבוש שהונהג ע"י פורקי עול והגרועים אף בין אומות העולם. החל מנעלי הנשים עם העקבים, המשך בגרבים הדקות והשמלה המראה מקצת החלק התחתון, וכלה בגרוע מכל בחלק העליון של השמלה המבליט את צורת האשה. כל זה לא נתיסד ע"י אנשים יראים. ואם נעמיד אשה הלבושה בדורינו בצניעות ליד נשים שהיו לבושות לפני מאתיים שנה ויותר, כפרוצה תחשב. וגם על מלבושים יותר צנועים משל היום צעקו גדולי הדור של זמנם. ואם כן לא הנחת אשה תחת בעלה. אלא יש צד להקל, אחרי שכבר נהגו במלבושים אלו החדשים הרבה שנים, הורגלה בהם העין ואינם מעוררים את היצר כמו אז, ואי אפשר עתה לכוף את כל העם ולאסור עליהם הכל מכל וכל. ואין דין הפאה שונה היום משאר המלבושים".

העולה מדבריו, שכל צורת הלבוש כיום היא "מגרה" (ולא מדובר ב"מטופח" או "מכובד"), ולמרות זאת אני מניח שאשתך לא תלך רעולה כמו בסעודיה, אלא תתלבש כמו שנהוג במקומותינו.

וכמו שכתב מרן הגר"ש משאש בשו"ת תבואות שמש אבן העזר סימן קל"ח:

"גם צורת המלבושים של היום נשתנו, ואע"פ שמותרים ע"פ הדין, יש בהם גירוי יצר שמייפים האשה מאד, האם נאסור להם?"

כל תכשיט, כל יפוי, כל בגד, הוא "מגרה", ומה שנאסר הוא רק בגד אדום, מהסיבה שהוא "צועק". בהשוואה לפאות - רק פאה שהיא "צועקת" בנפחה או באורכה, אסורה.

בענין פאה פרוצה

יש שהביאו ראיה שסתירת שיער היא פריצות, שבסוטה מצינו שהכהן סותר קלעי שערה, ופירש רש"י (סוטה ח.) "סותר קלעי שערה, מרבה בגילויה שסותר קליעתה", עכ"ל. והיינו שסתירת קלעי שערה הוא הדגשת הגילוי ביותר, והדגשה זו היא פריצות.

אולם אין זו ראיה כלל, כי שם מוכח רק שסתירת קלעי השיער הוא הדגשת הגילוי, אבל לא מבואר שם ענין אריכות השיער, והאם יש הבדל בין שיער סתור ארוך לקצר, וכמה הוא שיעור האורך המותר. וא"כ, מנלן לחלק בין פאה ארוכה לקצרה, כשכל אופן היא פרועת ראש ואין שערותיה קלועות. ובפרט ששם עיקר הענין הוא לפרוע ראשה ולנוולה, ולא רק להתיר קליעתה, ואין זה דומה לפאות זמננו שהן במראה מסודר.

וכמו שכתב הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, בשו"ת אור יצחק אה"ע סימן ג':

"ובענין פאה נכרית לאשת איש אי שרי או לא, הנה לפי מה שכתבנו שכל הטעם של כיסוי הראש הוא שלא תיראה מנוולת, וא"כ בפאה נכרית הרי היא מקיימת מצוות הכיסוי שאינה נראית מנוולת, ואדרבה פאה נכרית הרי היא כקליעה, ובקליעה כבר הבאנו ראיה מהגמ' לעיל דזה נוי לאשה והיפך מניוול. ואף שמשמעות כמה ספרים נראה שטעם כיסוי הראש הוא כדי שלא להראות יופיה, הנה הוא טעות גמור, ומזה יצא להם שאם היא לובשת פאה נכרית יפה זה עוד יותר גרוע, וההיפך הוא האמת.

והנה כתוב מפורש בגמ' (שבת צה.) ויבן ה' אלהים את הצלע, מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה אל האדם, ע"כ. הרי דהשערות כשהם קלועות הוי נוי, והרי היא מקיימת שני דברים, גם כיסוי הראש וגם שתיראה נאה, וכמו אלה שמכסות ראשיהן במטפחת או בכובע, וכידוע שגם באלה יש מכל המינים, יפים יותר ויפים פחות, ובוודאי שלא יעלה על הדעת לומר לאשה ללבוש מה שפחות יפה, וכל אשה עם הטעם שלה, והרי כל בנות ישראל בנות מלכים הן וראויות הן לאיצטלה היפה ביותר".

וכן כתב הגאון המקובל רבי יהודה שיינפלד שליט"א בשו"ת אוסרי לגפן (חלק ט' עמ' קע"ה ואילך), וזה לשונו: "נפק"מ למעשה משיטת המג"א וסיעתו, דאסור גם לבתולות לילך בשיער פרוע... וכפשטות השו"ע באה"ע, ולכן אוסרים על הנערות לילך בשיער ארוך המגיע עד הכתפיים ואינו אסוף. ויש להפליא על זה, שהרי המג"א לא חילק בין שיער המגיע עד הכתף ללא מגיע, ומה שנזכר ברש"י (כתובות טו:) ששערה פרוע על כתיפה (דכנראה משם לקחו גדר זה) כוונתו רק דכן הדרך כשסותרים הצמות, שמתפזר השיער על הכתף, אבל פשוט דגם מי שלא היה שערה ארוך כל כך, כשסותרת הצמות נקרא פרוע, וממילא כשפוסק השו"ע שלא תלכנה הפנויות פרועות ראש, אין חילוק בין ארוך לקצר, כל שהוא פרוע ואינו קלוע כצמות (או עכ"פ קשור יחד, שקוראים קוקו) אסור, ומה ההיתר היום. ואפשר דסבירא להו, דלעולם השיער אין בעצמותו ערוה (עכ"פ בבתולה), רק מנהג צניעות, והכל לפי המנהג, והמנהג כיום כעין פשרה בין המג"א לח"מ וב"ש ודרישה". עכ"ל.

וגם בדבריו צריך עיון, כי לא תירץ בזה כלום, ועדיין לא מובן כלל מהיכן לקחו שבתולות או נשואות בפאה נכרית אסורות לצאת באופן שהשיער ארוך מן הכתף. ולדרכו של ה"שבילי דוד" שפאה נכרית נפוחה אסורה משום שמבליטה את הלובשת אותה וגורמת למשיכת תשומת לב יתרה, לכאורה הוא הדין גם לאורך הפאה, שאם היא ארוכה באופן מוגזם ויוצאת דופן בין הנשים, הרי זה פריצות, אבל אם ארוכה באורך סביר כפי שנפוץ היום בין הנשים הכשרות, יהיה מותר לשיטתו.

וראה מש"כ הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א בשו"ת דת והלכה סימן א', בהגדרה המדוייקת של פאה פרוצה:

"וקשה לתאר או לפרש כללים באיזה אופן הוה פריצות או לא, והעיקר שלא לעורר תימהון, וכגון שערות ארוכות ומסולסלות דהוה כבגדים אדומים שאסרו אז חז"ל, דהוה פריצות שמתבלטת יותר מדאי. וכן כאן אי אפשר לקבוע בזה שום כללים, אלא דבר אחד יש לזכור תמיד, שבצניעות פשוטו כמשמעו שלא תתבלט בתיקון שערותיה שיסתכלו עליה דוקא, וממילא אף שהיא בפאה אינה דת יהודית ומנהג בנות ישראל הכשרות מדור דור".

ומה שהמג"א אסר לבתולות ללכת בשערות סתורות, הנה האחרונים חלקו עליו בענין זה והתירו, והביאם הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א בשו"ת יביע אומר (חלק ד' אה"ע סי' ג'), שהעתיק את דברי המג"א וכתב ע"ז: "אולם בשיטה מקובצת (כתובות טו:) בד"ה וראשה פרוע, כתב וזה לשונו, פירוש: מגולה, וכך היו נוהגין לבתולה ולא לאלמנה. והא דאמרינן לקמן (ע"ב) ופרע את ראש האשה, מכאן אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפירוע ראש, י"ל דבנשואות קא מיירי. מליקוטי הגאונים. ע"כ. ומוכח דבתולה שריא לילך בפירוע ראש אף בשערות סתורות, דבכל גוונא קאמר. ורק החילוק הוא בין בתולה לנשואה. וכ"כ המחצית השקל באו"ח שם, שהמנהג שהבתולות יוצאות לרה"ר בשערות סתורות מקליעתן. וכ"כ המגן גיבורים. וכן ראיתי להישועות יעקב באה"ע (סי' כ"א), שכתב להוכיח במישור מדעת השטמ"ק שאין חילוק בין סתורות לקלועות, ושאף שהמג"א כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן ע"מ שיסמוכו. ע"ש. ופוק חזי מאי עמא דבר, שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה י"ל שאף המג"א יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר".

ולכן רק פאה ארוכה מאוד אסורה, כדינו של בגד אדום.

וכמה וכמה פוסקים דיברו במפורש על פאות ארוכות, או על פאות המביאות לידי הרהורים, וכמו שהובא לעיל בעמוד הקודם, ואני מעתיק בקיצור:

הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל (שו"ת רבי עזריאל חלק ב', אה"ע סי' ל"ו), כתב:

"עתה אני שואל איזהו גבול ישימו בארוכת ורחבת הפאה, אתמהה".

הגאון הספרדי רבי עובדיה הדאיה זצ"ל, חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים וראש ישיבת המקובלים בית אל, בשו"ת "ישכיל עבדי" (חלק ז', אה"ע סי' ט"ז), כתב:

"בדין פאה נכרית לנשים נשואות, אם דינה כמו שיער ראשה שאסור לגלותה משום הרהור, דלפעמים היא יותר יפה משיער ראשה ומייפה אותה יותר, ואתי לידי הרהור, וכן משום מראית העין, דהרואה נדמה לו שהן שערותיה ממש... קים להו לרבנן שאין יצה"ר שולט אלא בדבר הדבוק בגוף האשה עצמה, היינו הדבר הדבוק בגוף הערוה עצמה, דאין שליטה להיצה"ר אלא בדבר שיש לו נפש חיונית, לא בדבר שאין לו נפש חיונית, ולכן בנתלש מגוף האשה, דניטל ממנו נפש החיונית, הרי פקע ממנו אותה הערוה שהיתה עליו בזמן שהיה דבוק בגוף האשה, דהרי הוא כפגר מת שאין להיצה"ר שליטה בו".

למרות שפאה מביאה לידי הרהור - ומייפה את האשה עוד יותר - לא ראה הגר"ע הדאיה מקום לאסור בשיער תלוש.

וכן כתב מרן הגאון נר המערבי רבה של יהדות מרוקו, רבי שלום משאש ראב"ד ירושלים:

"עוד כתב הגאון לאסור משום שנעשית במומחיות רבה עד שלא ניכר כלל אם היא פאה נכרית, ויש בזה פריצות, וגם גורמת להרהורי עבירה הקשים מעבירה, ששיער באשה ערוה, ע"ש באורך וברוחב.

והנה אמת נכון הדבר, אבל הלא עכ"פ לא אסרו חכמים לאשה שתתייפה כל מה שתוכל, רק שיהיה בהיתר, ועל האנשים לשמור עצמם שלא יביטו בהם. ואם באנו לזה, הלא כמה נשים יפיפיות שאפי' יכסו ראשן במטפחת ובצעיף, הלא רק מחמת רוב יופיין יש גירוי יצה"ר, האם נאסור עליהם לצאת לשוק או נאמר להם לכסות פניהם כגויים כדי שלא יביטו בהם אנשים. וגם ישנם היום הלובשים איזה כובעים או מטפחות על ראשן יוצאים מן הכלל ובוחרין בזה יותר משערותיהן ויש בזה גירוי יותר מהשיער, האם נאסור להם? גם צורת המלבושים של היום נשתנו, ואע"פ שמותרים ע"פ הדין, יש בהם גירוי יצר שמייפין האשה מאד, האם נאסור להם? אלא ודאי כל מה שהוא מותר ע"פ הדין, בין אם תכסה בבגד, או בשיער, העיקר הוא שלא יהיה מגופה, הוי ליה מלבוש על ראשה, ואין לנו להיכנס אם הוא מיפה אותה או לא, דזהו ענין הגברים שחובתם שלא להביט, ואפי' תהיה מכוסה בכובע אין ראוי להביט". (שו"ת תבואות שמש אה"ע קל"ח).

מרן הגר"ש משאש מבאר, שלמרות שהפאה מוסיפה יופי לאשה, וגורמת הרהורים, אין איסור לאשה להתייפות בהיתר (כלומר שאין זה בולט ויוצא דופן), והגברים חובתם לא להסתכל, כמו שגם פני האשה הם דבר המגרה וגורם הרהור, ואינה מצווה לכסות את פניה.

וכן כתב בתורת מנחם להגאון מליובאוויטש זצ"ל, בדרשה שנשא לפני כשישים שנה (תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח אלול תשי"ד):

"פאה נכרית הוא ענין שנוגע לבנים ובני בנים, לפרנסה ובריאות, כדאיתא בזוהר, שהדבר נוגע לבני חיי ומזוני... ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת, כיון שהיא יודעת שבנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר".

וכן הביא בשמו הגאון רבי משה וינער שליט"א בספר "כבודה בת מלך", שיש להעדיף פאה על מטפחת, אפי' אם הפאה יפה יותר מהשיער הטבעי של האשה, וביאר זאת בתשובה שהשיב לו וזה לשונו: "הרי זה (שיער עצמה) פריצות ע"י גופה, וזו (פאה נכרית) ע"י דבר זר (דלבוש הראש דומה ללבוש הרגל וכו')".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2010 13:08 לינק ישיר 

אחת_מעל כתב:

 
עדיין לא קראתי בעיון הכל. לצערי יש לי בעיה לקרוא מהמסך טקסטים ארוכים. ונגמר לי הדיו במדפסת. אז ברגע שיהיה לי דיו אני מדפיסה ואקרא בעיון


תוכלי להגדיל את התצוגה במסך המחשב, ל150% או יותר, וכך תוכלי לקרוא בבהירות את הדברים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2010 13:37 לינק ישיר 

אוהביהודי כתב:
ב.במחילת כבודך כל הציטוטים  שהבאת באחרונה כמו "אשה מקושטת לת"ח" נאמר בבית פנימה בדיוק כמו מטה מוצעת.וכן כל המאמרים שהבאת מסוג זה כגון שתיקח נשים יפות לבניך  אין בהם שום התר להתקשט חוץ לבית .אמנם ברור וכמו שציטטת שאין לנשים להתנוול בחוץ אלא מכובד וצנוע.


לגבי משחק המילים, מכובד = צנוע, כבר כתבתי לעיל בהרחבה. וכעת לדבריך:

ראשית כל יש להבהיר, שמקום האשה הוא בבית, וצריכה למעט ביציאות, וזאת הלכה מפורשת ברמב"ם, וזהו עיקר הצניעות, שאשה לא תצא הרבה מפתח ביתה, ובפרט שלא תעבוד באורח קבע בחברת גברים זרים, ועל זה יש לעורר, וידועות התקלות הרבות שיצאו מכך. אלא שהיום הפכו את העיקר לטפל, והפכו את היוצרות: מותר לאשה לעבוד בחברת גברים, ולצאת החוצה כל היום, ובלבד שתלבש בנדנה ולא פאה חלילה...

ואלו דברי הרמב"ם בהלכות אישות (פרק י"ג הלכה י"א):

"כל אשה יש לה לצאת ולילך לבית אביה לבקרו, ולבית האבל ולבית המשתה לגמול חסד לרעותיה או לקרובותיה, כדי שיבואו הם לה, שאינה בבית הסוהר עד שלא תצא ולא תבוא. אבל גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות, ויש לבעל למנוע אשתו מזה. ולא יניחנה לצאת אלא פעם אחת בחודש או כמה פעמים בחודש לפי הצורך. שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה, שכך כתוב כל כבודה בת מלך פנימה".

אולם כשאשה יוצאת החוצה, יכולה היא להתקשט לבעלה, ואפילו כשאינו עמה, כי זו זכותה המלאה להתקשט ולהיראות טוב בעיני חברותיה, ובגמ' נאמר שאפילו אם רצונה הוא להיראות טוב בעיני חברי בעלה, זו זכותה, וכך אמרו בגמ' כתובות (ס"ה):

"דביתהו דרב יוסף בריה דרב מנשיא מדויל אתאי לקמיה דרב יוסף, א"ל: פסוק לי מזוני, פסק לה. פסוק לי חמרא, פסק לה. פסוק לי שיראי, אמר לה: שיראי למה? אמרה ליה: לך ולחברך ולחברורך".

תרגום: אשתו של רב יוסף בנו של רב מנשיא, הלכה לפני רב יוסף, וביקשה ממנו שיפסוק לה מזונות, מכספו של בעלה שאיננו. פסק לה. ביקשה שיפסוק לה כסף לבגדים יפים, תמה ושאל אותה לצורך מי היא צריכה להתקשט בבגדים יפים, הרי אין לה בעל? וענה לו - בשבילך אני רוצה, ובשביל חביריך...

ופירש רש"י: "שלא אתבזה על הבריות מכבודי הראשון לא בפניך ולא בפני חביריך". (אשה שאינה מתקשטת כראוי היא מרגישה מבויישת ומבוזה).

והריטב"א כתב: "הנכון כפירוש רש"י ז"ל שפרש לחברך ולחברותיך שאוכל להתראות בפני מי שכמותך ולא אתבזה על הבריות".

ובשיטה מקובצת כתב: "יש ספרים שכתוב בהן לחבריך ולחברותיך כלומר מפני רעותי ורעותיך שבאו לבקרני מפני כבוד בעלי אני צריכה מלבושים נאים להתראות בהם".

כמו כן הובא בגמ' תענית (כ"ג), ואני מעתיק כאן את לשון תרגום מהדורת שוטנשטיין:

"אבא חלקיה היה נכדו של חוני המעגל וכו'. פעם אחת היה העולם זקוק לגשם, שלחו החכמים זוג חכמים אליו לומר לו לבקש רחמי שמים שיבואו גשמים. הלכו לביתו, אך לא מצאו אותו שם. הלכו לשדה לחפש אותו, ומצאוהו שהיה עודר בשדה וכו'. כשהגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים". ע"כ. והלכו כך עד שהגיעו לביתו וכו'. ובהמשך מובא בגמ': "אמרו לו החכמים לאבא חלקיה, אנו יודעים שהגשם בא מחמת תפילת הרב, כלומר: מכירים אנו בגדולתך ואין אנו מהרהרים אחריך. אלא שבכל זאת אנו מבקשים שיסביר לנו הרב את פשר הדברים האלה הנראים לנו תמוהים... מאיזה טעם, כאשר הרב הגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים? אמר להם אבא חלקיה: כדי שלא אתן עיני אלא בה, ולא באשה אחרת". עד כאן.

והנראה בפשטות בביאור הדברים, שהחכמים תמהו: מדוע יצאה אשתו לקראתו עד פתח העיר כשהיא מקושטת, והלא היא מכשילה בזה את עין הרואה, והיה לה להתקשט רק בביתה לעיני בעלה ולא לעיניהם! (ובספר "בן יהוידע" כתב: "החכמים שידעו בה לא הסתכלו בה ח"ו, אלא כך נזדמנה ראייתה לנגדם בעל כרחם, וכאשר אמרו בגמ' על רבן גמליאל כשראה ריבה אחת ובירך על ראייתה"). וענה להם אבא חלקיה, שהעיר אינה כמו השדה, כי בעיר מצויות נשים, ויש חשש שיתן עיניו באשה אחרת, ועל כן באה אשתו הצדקת כשהיא מקושטת, ללוותו בהליכתו ברחובה של עיר, כדי שלא יתן עיניו באחרות עד שיגיע לביתו. ואע"פ שגם אחרים יכולים לראותה מקושטת ויהרהרו אחריה, הרי זו חובתם שלא להסתכל בה, והיא יצאה ידי חובתה כשאינה לובשת בגד אדום וכו', ואינה יוצאת דופן בין הנשים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2010 13:42 לינק ישיר 

אוהביהודי כתב:

ג.אתיחס למה שהעתקת מהשלטי גיבורים (וכל הפוסקים שהבאת דיברו כמותו בחילופי לשונות של "מתיפה" "מתנאת")וזה הלשון "ואע"ג דקישוט הוא לה הוי כשאר תכשיטין".
אז פאה זה כמו תכשיטין  בא נעיין מה דין התכשיטין .
הנה מוסכם וכמו שהבאת שמותר לאשה לצאת עם תכשיטין ולכאו' פלא מה הקב"ה רוצה מבנות ציון .
בגמרא מסכת שבת בדף סב: זה לשונה "והיה תחת בושם מק יהיה-מקום שהיו מתבשמות בו נעשה נמקים .ותחת חגורה נקפה- מקום שהיו חגורות בצלצול נעשה נקפים נקפים. ותחת מעשה מקשה קרחה - מקום שהיו מתקשטות בו נעשה קרחים קרחים .ע"כ.
ולכאורה מה האיסור להתקשט?
התשובה היא המידה והגבול הנכון ! מותר להתקשט אבל לא באופן שמגרה!!!(כמבואר שם שגירו את הבחורים).


מה שהבאת ממסכת שבת, מוכח משם שמותר להתקשט, ורק אסור בצורה בולטת, ועל כך נענשו. היו מכניסות בושם במנעלים שלהן ומתיזות על הבחורים כדי לגרותן, ומדובר בנשים נשואות. אנחנו לא דנים כאן על דבר שמתקרב לזה.

ופאה, כמו שכתבתי לעיל, היא הרבה פחות מסתם קישוט ותכשיט, כי שיער זה דבר מצוי לרוב בימינו כשרוב הנשים הולכות בשערותיהן ללא כיסוי ראש, ואין בכך שום "גירוי" מיוחד, ועיקר הגירוי הוא בדבר יוצא דופן, אע"פ שבעצמותו אינו מגרה, כמו שאשה תצא החוצה בחלוק בית (מתוך דברי הגאון רבי יעקב פוזן שליט"א, רב ק"ק זכרון יעקב).

ולכן גם אם תבוא ותצעק עד מחר שפאה זה דבר מגרה, המציאות היא שאין זה דבר יוצא דופן, ומגרה כמו כל שאר לבושי האשה.  

ויכול להיות שהגירוי נוצר אצלך כתוצאה מתוך שטיפת המח רבת השנים בגנות הפאה, וכמה שזה "פריצות" איומה ונוראה. וכמו שכתב בספר "כפתור ופרח":

"התועמלנים המפיצים כאילו יש בפאות משום פריצות ח"ו, גורמים שאנשים מתחילים לחשוב שזה באמת כך, והדבר מפריע להם וגורם הרהורים ח"ו. אך אם ידעו האמת, שאין בפאות כלום ואינם אלא כמטפחת, זה לא יפריע כלל. וזה אחד מהמכשולים שגורמים מפיצי הכרוזים, ומסיבה זו גם אי אפשר לשכנע אותם שהפוסקים התירו את הפאה, כי מטבע הדברים הם השתכנעו שזה כך אחר שקראו את דברי הגנאי החמורים שהתפרסמו בנושא, ואיך יסכימו לדבר שהוא נגד ההגיון וההרגשה שלהם? אך למי שלא נשבה בתעמולתם, אין הבדל לדידו בין פאה צנועה למטפחת בענין זה".

"כשטענתי בפני אחד העסקנים בנושא מדוע אתם מתמקדים דוקא בפאה, שהיא מותרת לרוב הפוסקים, ולא בבגדים צרים וקצרים שהוא באמת איסור ותועבה, וביותר יקשה שהרי מאבק זה הורס את כל המאבקים האחרים למען הצניעות, שהרי הנשים משוות בין הנושאים במודעות, ומסיקות שהמודעות מגזימות, או שממילא כל הנשים לא בסדר, ולא מייחסים לזה חשיבות. וענה לי הנ"ל, שלדעת כמה נשים שחשבו בענין, הכל תלוי בכיסוי הראש, ואם הוא יהיה צנוע יותר, הנשים יקפידו יותר בכל לבושן ותיפתר בעיית הצניעות..." 

"אמנם מה נעשה שכנגד "כמה נשים" שיש להם "דעת תורה" (ויתכן בהחלט שהקנאה והרצון שכולן יהיו כמותן גרם להם לחשוב כך), שמענו דעת תורה מגדולי תורה מפורסמים, ולדעתם נשים שיחליפו את הפאה למטפחת בלחץ התעמולה, ישלימו את החסר בהתקשטות יתר בצורה לא צנועה ובבגדי שחץ. וזאת מבלי לדבר על כך שהתרבו לאחרונה המגלות שערן מבעד למטפחת שאינה מכסה היטב, וכמדומה שזה אצל רוב רובן רח"ל. וכפי ששמענו מכמה וכמה. וצניעות לא משיגים כשאוסרים את המותר, אלא ע"י חינוך והסברה שהתבלטות מגונה היא ומחטיאה את הרבים. וידועים גם בעיות חמורות בשלום בית ע"י שנוצרו כתוצאה ממעבר מפאה למטפחת".

"כלל הדברים, העמדת המנהג על ההלכה, מהווה תועלת רוחנית לנשים רבות, ומהתעמולה בנושא נגרמים נזקים רבים והרס הצניעות. וכנ"ל. וסביר להניח שחלק מהתעמולה נעשית כתוצאה מנגיעות אישיות. מי שרוצה להדר וללבוש שני כיסויים ובעלה מסכים לכך תבוא עליה הברכה, אבל מכאן רחוקה הדרך לתעמולה בסגנון של שקרים כאילו אין על מי לסמוך. ואם יש מקום לתעמולה בנושא הוא רק בסגנון של בואו ונהדר יותר בצניעות".




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2010 13:43 לינק ישיר 

אוהביהודי כתב:
ד.לגבי פאה נכרית באופן ספציפי.ז"ל הבאר שבע סימן יח מה שאמרו בשביל שתראה בעלת שער אין ר"ל שהשערות של הפאה יהיו נראות כשער עצמה ממש רחמנא ליצלן מהאי דעתא כי איך יעלה על הדעת שיהיה מותר להראות עצמה כעוברת על דת משה.עכ"ל.
גם בשילטי גיבורים מפורש שפאה אינה כשער עצמה שכתב"שערה הבשר נראה עם השער אבל שער המכסה אינו כן" (וממילא ידעו שאינו שלה אבל פאות של זמננו יש שביל לבן שנראה כבשרה) .
לא אאריך בזה ועיין בספר לבושה של תורה.


מה שלמד בספר "לבושה של תורה" מתוך דברי שלטי הגיבורים שכתב ש"נראה הבשר עם השיער", הוא אינו נכון, וזה סתם חוכא ואיטלולא כדי לאסור פאות עם שביל לבן. אם מתירים מראית העין, מדובר בדבר שאינו ניכר, כמו בכל שאר עיניני מראית העין (כמו גילוח במכונה שלא ניכר אם זה תער).

ושלטי הגיבורים מתכוון שהבשר נראה עם השיער וניכר שהשיער יוצא מתוך הראש, וזה אינו בפאה, משוכללת ככל שתהיה. ולא מובן מה רצית להוכיח מהבאר שבע - הדעה החולקת.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2010 13:45 לינק ישיר 

אוהביהודי כתב:
ואעתיק לשון מרן הגר"ש ואזנר (במכתבו מחודש תמוז תש"נ) הפאה היא כיסוי ראשה רק כשניתן להבחין שהיא פאה אבל אם נראית כשער טבעי האם נוכל לקרותה כיסוי שנועד להצניע?
מאז ומעולם בא כיסוי הראש להצניע אך כהיום פאות האופנתיות בחלקן הגדול באות להבליט .ע"כ.


הרב וואזנר לא התיר פאה מעולם, ולכן הדיון בדבריו הוא מיותר. תוכל להביא לכאן עוד הרבה כאלה שאוסרים פאה לגמרי, אבל אנחנו סוברים כמו מאה ושלושים פוסקים אחרים שהתירו פאה, ולא כמו הרב וואזנר או אחרים שלא התירו (אמנם הוא כתב שאין בכוחו לאסור וכו' אבל גם לא התיר).

הרב וואזנר לא התיר פאה במראה טבעי ולא במראה שאינו טבעי, ומה הראיה ממנו או מההגדרות שהוא כתב? אתה צריך להביא ראיה מהמתירים ולא מהאוסרים כמו מהרי"ל דיסקין ואחרים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2010 13:47 לינק ישיר 

אוהביהודי כתב:

והרב זילבר שציטטת ממנו כותב ביחד עם הרבה גדולים כותב וז"ל נשים נשואות הלובשות פאה הדומה ממש לשער עד שנראין כפרועות ראש  ועשויות כדרך הפרוצות  הדבר אסור מדינא.ע"כ.


הגר"ב זילבר לא אסר פאה שאינה דומה לשיער, ואין זה "כתב ידו" כמו שאתה כותב. מדובר בפשקוויל ככל הפשקווילים ועל כך נרחיב בהמשך. בספרו הוא כתב שגם פאה שמוסיפה יופי לאשה, היא מותרת.

הנה "כתב ידו" מתוך ספרו:

"וברור שאשה שאין שערותיה יפות ומתביישת לצאת בלא מטפחת, דמכל מקום כנגד שערה הטבעי אסור לומר דבר שבקדושה, ובכלל איסור פריעה הוי, וכשמכסה ראשה במטפחת או בפאה, אף שמתייפה בזה מכל מקום מותר" (שו"ת "אז נדברו" חלק י"ד סי' מ"ח).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2010 13:49 לינק ישיר 

אוהביהודי כתב:
מאז ומעולם בא כיסוי הראש להצניע אך כהיום פאות האופנתיות בחלקן הגדול באות להבליט .ע"כ.


גם כובע או מטפחת יכולים להבליט את האשה, וכנ"ל כל ביגוד צבעוני כמו שהארכנו לעיל, ואתה נטפל לפאה דוקא. לפי הרב זילבר זצ"ל, מטפחת יותר מושכת מפאה:

"בימינו שנשים יוצאות מקושטות, ואין הבדל אם היא מקושטת בפאה נכרית צנועה או אם היא מקושטת גם בכובע ובמטפחת, כלומר שני קישוטין ביחד, השאלה של פאה נכרית שייכת להלכות אה"ע ולא לצניעות, כי הלוא אנו נמצאים על הארץ, ולכל הפחות ברגל אחת אנו עומדים על הארץ ומרגישים היטב מה מושך להסתכל, אם פאה נכרית צנועה או הכובע והמטפחת, ובפרט מטפחת אדומה או רב גוונים, וכובע מקושט".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2010 13:50 לינק ישיר 

אוהביהודי כתב:
 אגב כל הראיות מזמן הגמ' והפוסקים המוקדמים אינם מדברים על פאות של זמנינו שכל ילד יודע איך היו הפאות פעם ואיך השתכללו (תשאל נשים שהיו לפני חמישים שנה אשמח לשמוע מה אמרו)המכשור והטכניקות משתכללות!רק תנסה לחבר כמה שערות לראש כאותה אישה בזמן הגמ' ותבין כמה שזה שונה בכלל לדבריך מה צריך ללמוד פאנות אם כל אשה יכולה בעצמה.....


הבאתי ראיות לרוב, לעיל, על איזו פאה דיברו בגמ', ועל איזו פאה דיברו כל הפוסקים בדורות הראשונים. הראיה הכי גדולה היא מהספר "לבושה של תורה" שכתב שהפאה הכי משוכללת היא זו שאינה עוברת עיבוד, ולכן גם בזמן הגמ' יכלו להיות פאות משוכללות כמו בימינו:

"כדי לעשות הפאה נכרית כמראה טבעי, לא משתמשים בשום המצאה טכנולוגית חדשה, רק משתמשים בשערות אדם בלי להכניסם לחומרים חריפים (שהיו עושים כן כדי להכינה לצביעה) ואין צובעים אותם כלל (ומעיקרא עושים פאה משערות שצבעם כצבע שערות האשה), ואין לוקחים שערות מכמה נשים לצרפם יחד (אלא כולה מאשה אחת או לכל היותר משתי נשים), וכל השערות מחוברת להבד של הפאה נכרית כהדרך שהן גדלין בראש (ולא מהפכין השערות מלמטה למעלה) והצד שהיה סמוך להקודקוד הוא הצד שמחברים להבד וכו', ומחברים השערות להבד באופן שיצא מהבד באופן שדומה ככל האפשר ליציאת השערות מעור הראש, ומחמת כל הדברים הטבעיים השערות שומרות זוהרן וטבען ויפיין. ונוסף לזה התפירה המדוייקת והמצומצמת להיות מכוון לראש האשה, ע"י זה הפאה נכרית נראית טבעית לגמרי וכאילו היא שערות האשה ממש. ובשאר הפאות מעבדים השערות כדי לצובען לצבע אחיד, וכדי לאחד שערות שונות יחד, וכל פעולות אלו מפקיעים מהם המראה טבעי שלהם. ולפ"ז אין שום סיבה שלא היה אפשרי לעשות פאה נכרית משוכללת לגמרי גם בימי חז"ל".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2010 14:54 לינק ישיר 

אוהביהודי כתב:
הא לך לשון הרמב"ם (פה"מ כתובות עב:)איזהו עוברת על דת יהודית נותנת וורד והיוצא בזה בגבות עיניה או על לחייה  וכל כיוצ"ב מן הפריצות.ע"כ. ולשון התוס' שם "וורד שיפול על פניה מזהרירותו וזהו עזות מצח ופריצות


"דת יהודית" הוא דבר שתלוי במנהג ומשתנה ממקום למקום, כמו שמשמע מהרמב"ם עצמו, ודייק זאת הפרישה, וכתבו זאת גם הגרב"צ אבא שאול ומרן הגר"ש משאש. וכל יסוד "דת יהודית" הוא מנהג שנהגו בנות ישראל להחמיר על עצמן, ראה בשטה מקובצת (כתובות עב.) וזה לשונו, "דת יהודית. דברים שאינם אסורין מן התורה, אלא מנהג בנות ישראל הם, לצניעותא בעלמא. והיא עוברת על דת המנהג".

וממילא אם לא היה נהוג בזמנם לעשות את הוורד הנ"ל, ואותה אשה עשתה זאת, הרי זה פריצות. ואין לכך קשר להיום, ולמנהג היום, וקל וחומר שאין לכך קשר לפאה, וכנ"ל.

והגר"ב זילבר הביא את ה"דברי חיים" שלמד משם ואכמ"ל ודחה אותו לגמרי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2010 15:00 לינק ישיר 

[quote]

ועכשיו אשאלך יקירי למה נצטוותה האשה על צניעות לכאורה היא תלך פרוצה ונאמר כמו שציטטת "על הגבר מוטל שלא להסתכל".
 אני מחכה לתשובה ממך.
אעתיק לשון רבינו יונה באגרת התשובה "וצריכה האשה שתהא צנועה ונזהרת שלא יסתכלו בה בני אדם חוץ מבעלה מפני שהמסתכלים בפניה או בידיה יורדין לגיהנום והיא ענושה בעונש כל אחד מהם מפני שהחטיאה אותם ולא נהגהבצניעות בעצמה".עכ"ל. 
[/quote]

שים לב לדברי רבינו יונה שהבאת, ומהם תלמד עד כמה מופרכים דבריך.

האם נצריך את הנשים לכסות את הפנים והידיים מפני שאסור לגברים להסתכל בהם?

אלא רבינו יונה מדבר על צניעות פשוטו כמשמעו, כמו שהארכתי בראשית דבריי, שאשה תהיה רוב הזמן בבית ולא תצא החוצה, ואם היא שוהה הרבה בחוץ ואנשים מתפתים להסתכל עליה, הרי היא מכשילה אותם ותתן את הדין (ואין קשר למה היא לובשת, אם רעלה או משהו אחר).

ובענין צניעות הלבוש, יש לבוש מושך שהוא יפה וצנוע, שאשה הלובשת כך לא תתן את הדין, ויש לבוש שהוא צועק למרחוק כמו בגד אדום, וגורם לאנשים שאינם רוצים להסתכל, לסובב בכח את ראשם לכיוון אותה אשה שמבליטה את עצמה, וזה פריצות. ועל לבוש צמוד / קצר אין מה לדבר בכלל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2010 15:31 לינק ישיר 

אוהביהודי כתב:
כתבו הפוסקים שפאה הנראית כשיערה אסורה.


אף פוסק לא כתב ש"פאה הנראית כשיער אסורה". היכן זה כתוב? הכל הוא המצאות בשם הפוסקים, או פשקווילים בעלמא. הנה לדוגמא מופיע דבר זה בשם הגר"ח קניבסקי, ואראה לך התכתבות איתו, שמראה בדיוק מהי דעתו, ההיפך הגמור ממה שמפרסמים בשמו (ואף מראים כתב ידו!!!) ש"אם זה כשיער טבעי, אסור" (וכי איזה פאה לא נראית כשיער? הרי גם לפני חמש מאות שנה זה היה נראה כשיער!). ומכאן תלמד שאפשר אפילו כתב יד להוציא מהקשרו!!

להלן השאלות והתשובות:

במענה לשאלה, וזה לשונה: "מה דינן של פאות שאינן ארוכות מאוד או פרועות, אך עשויות משיער טבעי ומראה טבעי להן. האם מותר לנשים נשואות ללובשן?" ענה הרב בזה הלשון: "אם זה נראה ממש כשערה, ואי אפשר להבחין, יש להחמיר".

במענה לשאלה, וזה לשונה: "רוב ככל הפאות ניתן להבחין אם היא פאה או שיער עצמה, ע"י כמה סימנים: א. הפאה גבוהה יותר משיער עצמה. ב. הפאה מבריקה יותר משיער עצמה. ג. רוב תסרוקות הפאות הצנועות, הן ישרות ולא מקורזלות, וניתן לזהות פאה ע"פ התסרוקת, ובפרט שרוב הרווקות הולכות בשיער אסוף כתקנון בתי הספר והסמינרים. ד. המתבונן יכול לראות שאין שרשי השיער יוצאים מהראש. האם גם בפאות אלו היתה כוונת כת"ר שיש להחמיר?" ענה הרב בזה הלשון: "אם המתבונן יכול להבחין, המנהג להקל".

הגר"ח קניבסקי כותב, שרק אם "המתבונן" מקרוב אינו יכול להבחין אם זה פאה או לא (בדרך כלל אפשר להבחין אפילו בפאות הכי יקרות, כנ"ל), זה אסור. מה ממציאים בשמו? ששיער טבעי אסור!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-21/11/2010 15:33 לינק ישיר 

אוהביהודי כתב:

אבל גם בלי כל זה לב יודע מרת נפשו כמה הפאות מגרות ומרן הרב ואזנר צועק על זה כל שנה בשבת תשובה וכל מי שיש לו לב יהודי מרגיש מה רצון ה' ולכן יראות ה' לובשות מטפחת או פאה קצרה באמת (לא יחסי) וצנועה.  


כבר הזכרתי לעיל שיש מחלוקת בזה בין הפוסקים, הגר"ע יוסף שליט"א גם צועק על זה, אולם מה זה קשור לדעת המתירים? יש עשרות של מתירים ואפשר לסמוך עליהם, והלובשת מטפחת נמצאת בבעיות גדולות כי רוב מכריע של הפוסקים אסר גילוי שערות מבעד למטפחת.

וממילא אין להביא ראיה מרבנים שלא התירו כלל, כמו הרב וואזנר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > חברה וקהילה > שידוכי חרדים > פאה נוכרית -לאשה יהודי'ה.
מנהל לחץ כאן לשחרור האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 7 8 9 ... 14 15 16 לדף הבא סך הכל 16 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.