|
|
| נשלח ב-21/11/2010 15:35 |
 |
| |
| אוהביהודי כתב: |  | וכל מי שיש לו לב יהודי מרגיש מה רצון ה' |
|
רצון ה' הוא שהשיער יהיה מכוסה. ואם במטפחת הוא לא מכוסה, זה לא רצון ה'. למרות שנראה לך שרצון ה' הוא שפאה זה לא טוב, בינתיים לא אתה מחליט, אלא התורה היא זו שקובעת.
וכמו שכתב האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל במכתב לאשה אחת ששאלה אותו מה ההגיון ללבוש פאה שהיא משיער כדי לכסות שיער:
"במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים, והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה"
(אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב').
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 15:47 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: | |
מי שמקיל בזה על אף זעקת גדולי הדור (לא רק במכתבים שהטיפשים טוענים שזה מזויף אלא בדרשות שמוקלטות וכל אחד יכול לשמוע)מראה שאין לו רגש לצניעות ולא איכפת לו מקדושת ישראל כלום |
|
אין זה "זעקת גדולי הדור" אלא זעקת "עסקני הדור" שמחפשים כל הזמן לשכנע את בנות ישראל להוריד את הפאה, כל אחד והאינטרסים שלו, וכולם יתנו את הדין על השקרים שלהם.
הנה עד היום מתפרסם פשקוויל בשם כמה רבנים, מהם הרב קרליץ והרב לפקוביץ שליט"א, שכנראה הניסוח שלו נעשה ע"י אחד העסקנים, והגר"ש וואזנר חתם עליו כי זוהי שיטתו (ומעולם לא התיר פאה), אך את שאר הרבנים החתימו במרמה, על ניסוח אחר לגמרי. ובפשקוויל זה נכתב שרוב הפאות היום אינם כשרות, ועדיף מטפחת על פאה.
והגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט"א, ראש ישיבת פוניבז', כעס מאוד על התרמית, ויצא בחריפות גדולה שאין כדוגמתה, במכתב תקיף, שהתפרסם בקובץ "בית הלל" י"ט, וזה לשונו (בתוספת פירושי רש"י ותוספות למתקשים):
"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.
הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.
ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.
אבל התעמולה שעושין בדבר, יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל".
כלומר: הגרמ"י לפקוביץ חתם בכלל על פשקוויל אחר, ומטרת החתימה היתה לחזק את אלה ההולכות במטפחת, שלפחות לא יוציאו את שערותיהן כמו רוב אלה ההולכות עם מטפחת, וכל התעמולה שעושים נגד פאה יש בה סכנה ליהדות, ופאה יש בה מעלה, וגדולי הדורות הנהיגו כך בביתם,
ההיפך הגמור!!
ומכאן נלמד על כל הפשקוויל ואמינותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 15:49 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: | | אני מחכה אפילו לאחד מי שיכול לומר מעולם לא היה לי הרהור בגלל פאה .אין אפילו אחד כזה!! |
|
הנה, הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל, רבה של חיפה וראב"ד במרוקו במשך שנים רבות, מעיד:
"מידי הוא טעמא בבתולות משום שאין הרהור ברגיל לראות, הוא הדין בנשואות הרגילות האידנא, אין הרהור ברגיל, וכל אדם מבשרו יחזה, שרואה נשים עוברות לפניו יום ויום בראש מגולה, ואינו שם לבו להן ומהרהר. והמהרהר, לא מחמת שיער גלוי מהרהר"
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 15:50 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: | | ואפילו חילונים שרגלים בפריצות אומרים שהפאות מושכות אותם .אז יש לנו ספק מה רצון ה'? |
|
אם חילונים חושבים שפאה מושכת, מדוע אין שום אשה חילונית שמוכנה לכסות את ראשה בפאה, ובא לציון גואל?
הרי זה שטויות והבלים...
ואם יש חילוני שאומר שפאה מושכת אותו, זה רק בגלל החן והיופי היהודי שיש לנשים חרדיות, שאינן מתנהגות כבהמות השדה, כמו הנשים החילוניות. זה הכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 15:59 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: | |
אין הבדל בין "יפה ומטופח" או "מכובד" לבין "מגרה". הכל הוא משחק מילים. שים לב לדוגמאות שהבאת: צמוד, נוצץ, קצר, בכל זה מדובר בפריצות גמורה,
לא הבנתי מה משחק המילים ?
הדוגמאות שהבאתי הם מה שמדגים מגרה והם פריצות גמורה כמו שכתבת וע"ז דיברתי.
וע"ז צעקתי על מה שכתבת למעלה שמותר לאשה לגרות.וזה טעות חמורה שיצאה לך מרוב רצון להתיר.
והנה אני רואה שאתה מסכים שאסור רק כדאי שתכתוב מפורש .
לגבי פאה הסכמת בעצמך שפאה עד אמצע הגב אסורה! כי זה גם אתה מבין . אז מיהו שיגיד בדיוק את הגבול? ומי היא שתתיר בספק ועל סמך מה?
לכן הגדרים שקבעו הרבנים עליהם אנחנו סומכים ומי שלובש יותר ארוך מן הכתף ה"י.
אגב שמת לב ותשאל כל אישה שמי שלובשת פאה ארוכה כמעט תמיד היא לובשת גם קצר וצמוד שכו"ע מודו שהם פריצות גמורה וזה גורם לזה כמו ששמעתי מנשים והלא כך דרכו של יצר היום אומר לו כך וכו' מכאן נלמד שהפאה הארוכה היא נמדרכו של יצר.
קנצי במילים הנה כו"ע מודו שפאות ארוכות אסורות והם פריצות גמורה ומרן הגרי"ש אמר בשיעור(מוקלט בקול הלשון) שהוי עוברת על דת יהודית.
מי הוא שיקבע מהו ארוך? הרבנים! והשיעור של ביה"ד משמר התורה הוא עד הכתף לא כולל.
וזה מלבד שרבו האוסרים כל פאה טיבעית .ואני לא מדבר על האוסרים פאות בכלל
|
|
אם אתה מדבר על צמוד, קצר, נוצץ, אין לזה קשר לכל הדיון הזה, שמדבר על פאות באופן ספציפי. אני חולק על כך שצמוד וקצר זה לבוש פרוץ? מה לזה ולפאה נכרית??
ואין קשר למה שכתבתי שמותר לאשה לגרות, והעתקתי מהפוסקים שכתבו כך. אתה רואה בעיניך שבגדים צבעוניים מובא בגמרא שהם מגרים, ואפילו פני האשה מובא שזה מגרה, ועם זאת מותר לצאת בבגדים צבעוניים, ולא הצריכו חז"ל שאשה תכסה את פניה.
והבאתי לך מספרי הפוסקים, כמו הגר"מ שטרנבוך, שכתב ש"קשה לקבוע בזה כללים", ואי אפשר לומר שדוקא עד הכתף אסור. הנה הגרי"ש אלישיב, שבא להדגים פאה פרוצה, בכלל לא הראה על הכתף, אלא על מקום הנחת התפילין.
אני הוא זה שמתיר??? הבאתי לך מספרות הפוסקים, לא פשקווילים!
ולא כל מי שלובשת פאה ארוכה לובשת קצר וצמוד, ואין לזה קשר, ואם מישהו גורם לזה, זה רק העסקנים שמחדירים לנשים לראש שפאה זה פריצות, ממילא האשה אומרת שאם כבר אני הולכת ב"פריצות", מותר לי גם לבוש קצר וכו'.
ובי"ד משמר התורה מורכב מרבנים שלא התירו כלל פאות, כמו הגר"ש וואזנר, לכן התקנון שלהם הוא עד הכתף, כעין פשרה בין האוסרים למתירים. אבל כבר הוכחתי מדברי הפוסקים שלא כתבו דוקא עד הכתף, והוכחתי שאין לזה שום יסוד הלכתי לאסור פאה שעוברת את הכתף, אלא רק פאה ארוכה מאוד שמושכת את העין.
וגם פאה הנראית כטבעית, נאסרה רק בפשקווילים, לא בספרים. אולי מתוך עשרות עשרות שמתירים, תמצא שנים או שלושה שדברו על כך. הוכחתי לעיל מפוסקים רבים שהתירו פאה במראה טבעי, גם בדורות הקודמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 16:08 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: | |
מי שאומר שמטפחת פחותה מפאה כי יוצא שערות הוא כשוטה בעיני הלא תשאל כל גבר ...
ולכן אני וביתי נעבוד את ה' ביחד עם כל יראי ה' שמחמירים כדעות האוסרים ולא מקילם בחמורות ונלבש מטפחת או פאה קצרה ממש שאינה שער טבעי
|
|
בוא ונראה למי קראת "שוטה", עפר לפיך, לכל גדולי הדור שמעדיפים פאה על מטפחת... פאה היא חומרא, מטפחת היא קולא!!
א. מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו (תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז):
"אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה".
ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש".
וכתב עוד שם, "ומצוה רבה לפרסם ההיתר כדי למשוך נשי הדור החדש המגלות ראשן לגמרי שיבואו ללבוש פאה נכרית בהיתר. לא כן כאשר שומעים דעת האוסרים, אזי לדידהו שאין עולה על דעתם ללבוש מטפחת אומרות כיון שכן הוא שהאיסור שוה, טוב להישאר חפשי בשיער גלוי לגמרי. לא כן בשמעם מדת ההיתר, אזי יבואו לבחור בטוב ולמאוס ברע".
ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".
ב. הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת "אז נדברו" (חלק י"ב סי' מ"א):
"גם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעות, אלא ככל התורה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנו, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור גם בחדרי חדרים, ומשמע אפי' אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו השערות מחוץ להכיסוי. וזה לשון הזוהר פרשת נשא [מתורגם], "אמר ר' יהודה, שיער הראש של האשה שמתגלה, גורם לאחר להתגלות ולפגום אותה, בשל כך צריכה האשה שאפילו קורות ביתה לא יראו שערה אחת מראשה, כל שכן בחוץ". וכו'. ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלה, ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשה".
ג. הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת דת והלכה (סי' א'):
"הנה לפני כמה חדשים [נכתב בשנת תש"ל] פורסם מהגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א (מחבר ספר יביע אומר) בקונטרס מיוחד ובעיתונים וכן בספרו, שפאה נכרית אסור מדינא, וכמעט כל בית ישראל עוברים ח"ו באיסור, ועיתונים שמפרסמים על זה מודעות מכשילין את הרבים. ובמח"כ מטיל בכך מום בקדשים על רובא דרובא של בית ישראל... אם אין בדבריו אלא חומרא תבוא עליו הברכה, אבל בעוונותינו הרבים אלו הצעירות שמסירות הפאה נכרית לובשות מטפחת שאינה מכסה כל שערות הראש ממש, והבאנו שבזה האיסור לכ"ע חמור טפי אלף פעמים מאיסור פאה נכרית, וכן בלאו הכי לרוב הפוסקים שצריך מטפחת דוקא, כוונתם שצריך שני כיסויים מטפחת עם רדיד, שלא יתראה כלל משערות ראשן וכמבואר ברמב"ם ושו"ע, וזהו המנהג העתיק גם אצל הספרדים, וא"כ מצינו שבמטפחת לבד אין כאן תיקון רק פירצה ח"ו, והעיקר ביארנו שאין לחלק בענין זה בין אשכנזים לספרדים, שכולן נהגו פעם בלי פאה נכרית... ועל כן המחמיר יחמיר לעצמו אבל לא יקרא תגר על כל בית ישראל, ובפרט שחומרא בזה עלולה נמי לפעמים להביא ח"ו הרבה קלקולים, עד שמגיעים לאיסור תורה ממש, שהמחמיר צריך להיזהר ביותר לכסות כל השערות ממש במטפחת, שבלאו הכי יצא שכרו בהפסדו"
וכן בכרוז שפרסם בשנת תשל"ז:
"לאור הכרוזים על "איסור" לאשה לצאת בפאה נכרית, והשמועה שיש נשים ובמיוחד מהספרדים שהורידו הפאה נכרית ולובשות מטפחת, יש בזה מכשול רב מאוד, דמצוי שאינה מכסה כל שערות ראשה, וכן ברשות הרבים לא מספיק מטפחת לבד, וצריכה מעיקר הדין גם רדיד, דהיינו שני כיסויים כמפורש בשו"ע, שלא להיכשל במקצת שערות מגולות, והיות שלא מסכימות לכסות כל השערות, על כן מקצת שערותיהן מגולות, ויש בזה איסור תורה וגילוי ערוה.
הריני מודיע דעתי שכל המהרהר אחר מנהג שנהגו בו רבבות אלפי כשרי ישראל, ובראשם גאונים וצדיקים, ידו על התחתונה, שיש לפאה נכרית יסוד בהלכה במנהגי ישראל וגדולי הפוסקים, ואין לחלק בין אשכנזים לספרדים, שהפוסקים שהתירו סמכו על הגאון הספרדי שלטי גיבורים".
ד. הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט"א, ראש ישיבת פוניבז', במכתב שהובא בקובץ בית הלל י"ט:
"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.
הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.
ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.
אבל התעמולה שעושין בדבר, יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל".
ה. הגאון רבי משה ווינער שליט"א, מרבני ארה"ב, בספרו "כבודה בת מלך":
"יש להעדיף לבישת פאה נכרית על כיסוי השיער ע"י מטפחת או כובע, מכיון שבהן קשה לכסות כל השיער בתמידות".
ו. הגאון רבי יצחק עבאדי, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'), מעיד על דברי הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל:
"וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת".
ז. הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית:
"והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה... אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה. על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, עדיף ללבוש פאה. ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה".
ח. הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים:
בקונטרס "כיסוי ראש לאשה" (יו"ל בתשס"ח) מובא, "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות".
ט. הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות, בספר "והיה מחניך קדוש":
"וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות".
י. הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", בקובץ אור ישראל (ל"ו-ל"ז):
"ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית".
ועוד כתב: "יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה".
ועוד כתב: "והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות".
יא. הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, כתב בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר':
"פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית".
יב. הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, מגדולי רבני חסידות ברסלב:
"אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ".
יג. החזון איש, הובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א, (חלק ב' פ"ח אות ט') שיש עדיפות לפאה על מטפחת כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי. וכן כתב הגר"ח קניבסקי שליט"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד): "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".
ובספר מאיר עוז הביא את דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א (סימן ע"ה):
"וכן הורה לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה".
טו. האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל:
אגרות קודש חלק ט"ו (איגרת ה'-תקי"ג): "במענה על מכתבו מכ"ח אייר, בו כותב אודות הצעת נכבדות עבור בנו שיחיה. מובן ופשוט אשר תנאי שאי אפשר בלאו הכי הוא ענין הפאה... ושיהיו בטוחים על דבר זה קודם החופה... ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות וקל להבין. ובאם יסודר הנ"ל, שהיא טובתם האמיתית של שניהם והמשפחות, נכונה ההצעה ויהיה בשעה טובה ומוצלחת.
יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלא דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה (בהקדם הידוע בחסידות, אשר כל היפך הברכות שבתורה, באמת ברכות הם. עיין לקו"ת פרשת בחוקותי) שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה".
ליקוטי שיחות חלק י"ג עמ' קפ"ז: "בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה. וגודל הענין מובן גם מגודל השכר על קיום הציווי, כפי שנצטווינו. וכלשון הזוהר הקדוש (ח"ג, קכו.) מתברך בכולא, בברכאן דלעילא ובברכאן דלתתא, בעותרא בבנים ובבני בנים".
וכן הביא בספר "מאיר עוז" (סי' ע"ה סעיף ב' אות ב') בשם כל גדולי ישראל, וזה לשונו: "ושמעתי שהורו גדולי ישראל, אחר שנתגלה שיש שערות הבאות מע"ז, ורצו אברכים יר"ש לשנות המנהג ולהתחיל ללכת עם כיסוי ראש מבד - לא הסכימו לזה, וטענו שכיון שלמעשה בכיסוי ראש רגיל בדרך כלל מתגלה מקצת מהשערות, משא"כ בפאה, לכן אין לשנות את המנהג".
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 16:11 |
|
| |
| אוהביהודי כתב: | |
ומי שרוצה להישען על התרים שדופים (ולמה קראתי לדבריך שדופים מפני שלא תוכל להכנס לשום רב בזמננו ולצאת עם התר לפאה טבעית יותר מאורך הכתף ומזה נלמד שההתרים יפים ללימוד אבל למעשה צריך לעשות רצון ה' ע"פ השופט שבימיך) שישען ונקווה שגם בשמים יאחזו מדבריו ולא יענישוהו
ואני את נפשי ונפש ביתי וכל היראים הנוהגים כך הצלתי
|
|
נראה לי שמרן הגאון רבי שלום משאש כתב את הדברים הבאים בדיוק עליך ועל שכמותך:
"דרך אגב, בהיותי לומד בפסק דין הנזכר של פאה נכרית, ומחפש בספרים, לא יכולתי להתעלם, ונראה לי חובה קדושה לדבר ולהעיר לפני רבותי. במה שראיתי בירחון הנכבד אור תורה כסלו תשמ"ט, נערים אפרוחים שלא נתפקחו עיניהם בד' אמות של הלכה, מכניסים עצמם בין ראמים, בלי ראיות והוכחות, רק בעלי אסופות.
והמה אוספים ומונים דברי הפוסקים האוסרים למיניהם, החיים והמתים, עד שנלאו למצוא הפתח ועלה להם כמנין פאה ויותר. ואם יחפשו עוד ימצאו חמש פאות, בלי שהזכירו בדבריהם אף פוסק אחד שמתיר, ובלי שראו והבינו גם תוכן דברי האוסרים וטעמם. ואח"כ פוסקים הלכה וזה לשונם, "המורם מכל האמור אין שום היתר לצאת לרשות הרבים בפאה נכרית, והשומע ישמע, והעובר חטאו ישא ואנחנו נקיים". עכ"ל. על זאת ידוו כל הדווים, שנתקיים בנו בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגי, ואוי לדור שכך עלה בימיו, שנער בן י"ז שנה שכתבנו עליו בוצין בוצין וכו', עמד במקום גדולים ונעשה גדול ואחראי בעד כל הדור, עד שהגיע לקלל עם קדוש וטהור ובכללם רבנים ואדמורי"ם וראשי ישיבות ואבות בתי הדין ספרדים ואשכנזים, לומר עליהם חטאם ישאו. ולא ידע למי מקלל, לדור שלם הסומך על דברי גדולי הפוסקים המפורסמים, ולא חש לקמחיה לדבר גבוהה ולא ירא משאתם שמא ישרפוהו בהבל פיהם".
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 22:38 |
|
| |
כבר ביארנו
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 23:11 |
|
| |
| אחתמימה כתב: | |
לפני שאני מעבירה את הכדור אליכם אני רוצה להעלות כמה נקודות:
1. עוד בעבדותינו מצרים היו הנשים ידועות בצניעותן ושלא שינו מלבושן, גם בהמשך-לאחר גלותינו לתפוצות הנשים שמרו על צניעות ראשן ולבושן , לאחר שהתחילו רדיפות על היהודים וגזירות שונות ואכזריות החלו היהודים להסתיר את יהדותם.
כחלק ממנגנוני השמירה וההשרדות שנקטו בהם השתמשו בהסוואת כיסוי הראש של האשה היהודי'ה -דבר המהווה סממן יהודי טהור. מה עשו? כיסו את ראשן בפאה נוכרית אשר תסתיר את שערן הטבעי. מדוע גם היום, שאנו חיי'ם במדינת ישראל - הארץ שלנו, צריכים ללבוש פאה לאחר שהתופעה התחילה כברירת מחדל בארצות אירופה?
תשובה נפוצה- כי זה יפה!
|
|
כעת, לאחר שנגמר הדיון הקודם ובר שיחי אמר את המילה האחרונה, אפשר לענות על השאלון שפותח את האשכול.
ובכן, יש כאן כמה הנחות שגויות:
א. במצרים אמנם לא שינו אמותינו את לבושן, אך כיום השתנה הלבוש לגמרי (ניתן לראות את הציטוט לעיל מהספר "שירת בן הלוי", על צורת הלבוש כיום). מגוחך הוא להיטפל דוקא לפאה כשכל סגנון הלבוש אינו דומה כלל ל"אמותינו" ואף לא מזכיר אותן כלל.
ב. פאה לא התחילה כ"מנגנון שמירה והישרדות", אלא התחילה כאופנה כמו כל דבר אחר, בארץ איטליה לפני חמש מאות שנה, שם החל להתפשט המנהג ושם החלה המחלוקת ההלכתית בין שלטי הגיבורים לבין מהר"י קצנלנבוגן שנולד חמישים שנה אחריו.
ג. היתה גזירה במקום אחד ברוסיה בזמן מסויים, והגזירה לא היתה שאסור לכסות את הראש (כמו שחושבים בטעות), אלא שאסור לנשים לגלח את השיער, כפי שהיה נהוג בזמן ההוא בכמה קהילות יהודיות. היות והנשים הבינו (מה שהרבה אנשים לא מבינים או לא רוצים להבין) שבמטפחת לא ניתן לכסות את השיער כראוי, ממילא החלו הם ללבוש פאה.
ד. היו גם מקומות שהיו נשים רבות שהלכו בגילוי ראש לגמרי, ודוקא הנשים הצדקניות מצאו פתרון מודרני בדמות פאה. לדוגמא: "וכמו בזמנינו דידוע דנשים צדקניות נושאות על ראשן פאה נכרית" (דברי חיים על מסכת עבודה זרה ח"א).
ה. גם היום, אין סיבה לאשה להתכער בעיני חברותיה וללבוש מטפחת, אם רצונה ללבוש פאה. כיסוי הראש לאשה אינו "סמן יהודי" כמו זקן ופאות, אלא בסך הכל קללה שהתקללה חוה (עירובין ק) וכתב על זה הגאון רבי יוסף חיים, ה"בן איש חי":
"כי אתא רב דימי אמר עטופה כאבל [פירוש, אחת הקללות שנתקללה חוה וכל הנשים, שעטופה כאבל ובושה לפרוע שיער ראשה]. ונראה לי בס"ד, כי הני אינם קללות גמורות, דכיסוי הראש יש כמה נשים דניחא להו ביה, כדי לעשות תכשיטין וקישוטין נאים בכיסוי הראש שלהם".
כלומר, שאין כיסוי הראש קללה גמורה, מפני שיש נשים ששמחות בכיסוי הראש, מפני שהוא נאה, והוא הדין לפאה נכרית שהיא יותר יפה משיער עצמה, והאשה שמחה בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 23:15 |
|
| |
חפרתם!!!!!! 
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 23:20 |
|
| |
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 23:21 |
|
| |
| כמעט_חדשה כתב: | | | חפרתם!!!!!! |
|
למה? תראי איזה שטייגען עשו כאן!!!
כל הכבוד...!
חכו יהיה לי דיו אני אדפיס ואקרא...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 23:22 |
|
| |
| כמעט_חדשה כתב: | | | חפרתם!!!!!! |
|
למה? תראי איזה שטייגען עשו כאן!!!
כל הכבוד...!
חכו יהיה לי דיו אני אדפיס ואקרא...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 23:22 |
|
| |
| אחתמימה כתב: | |
2. אם זה יפה- אז מצוין. אשה נשואה צריכה להיות יפה לכבוד בעלה.
אבל לא לכבוד הבריות... כמובן שאסור בשום אופן לאשה להראות מוזנחת ברשות הרבים כשבעלה לא ברדיוס הקרוב, אך בוודאי שלא להתהדר בפאות אשר יש בהם חשש צניעותי הולך וגובר.
מה גם שנפוץ הדבר לראות נשים אשר בחוצות העיר לבושות כמיס תבל עם פאה סטיי'ל מרלין מונרו ובבית נראות כמו סמרטוט לאחר סחיטה (משמע חלוק מנוקד כתמי אקונומיקה+נעלי בית ורודות דהויות של הסבתא+תרבוש הודי על ראשן אשר משווה להן מראה של רוכלת המוכרת תבלינים בשוק).
אם כך מה מטרת ההתהדרות ה"פאתית" בחוץ לכבודם של ההולכים והשבים וההתהדרות ה"פשוטה" (אם לא מוזנחת)ל"כבוד" בעלה בביתה?
למה שבבית לא ימצאו הפיאות את מקומן על ראש הנשים לכבוד הבעלים?
|
|
כבר ביארתי לעיל בהרחבה שזכותה של האשה להתקשט ברחובה של עיר, עם זאת שהיא צריכה להיות יותר בבית ופחות ברחוב. מרן הגר"ש משאש ביאר שגנאי הוא לבעל שאשתו תתלבש בבגדי בית בחוץ, והוא הדין גם לכיסוי הראש - למה יגרע??
באשר לצניעות הפאה - גם זה דובר לעיל ואין צורך לחזור על כך. רוב הפאות אינן תסרוקות בולטות ויוצאות דופן.
מרן הגר"ש משאש ביאר שגם אם האשה תתקשט לבעלה בבית, כשבחוץ היא לא תתקשט - ירע הדבר בעיניו ויש חשש גם שיתן עיניו באחרות. הוא גם אמר את מה שאנו יודעים ומה שכתבה הכותבת לעיל - בבית כולן לובשות חלוקים עם כתמי אקונומיקה, ובחוץ לובשים בגדים מהודרים - בפרט בשמחות.
אם כן, מה ההיטפלות הזאת דוקא לפאה, כשאותה אשה הלובשת בגדים מהודרים ולראשה כובע מהודר, לא מעניינת כלל את הכותבת?
הכותבת יודעת היטב שקשה מאוד ללבוש פאה בבית, כל הזמן (עם זאת שזה רצוי). אם כן, יש כאן רק דמגוגיה זולה ותו לא; הביקורת היא על כל סגנון הלבוש, שלא הולך להשתנות בשנים הקרובות, והכותבת מדברת על פאה בלבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 23:38 |
|
| |
| אחתמימה כתב: | |
3.מה קורה עם הפאות כיום?
רוב הרבנים של הציבור הליטאי והחסידי מתירים פאות , וזה נתפס כמובן בשמחה גדולה בציבור ההולך לפיהם.
רק מה? אוזן אחת שומעת להיתר ואוזן שני'ה מתעלמת מהאיסור.
גם הרבנים שמאשרים פאות - עושים זאת לאחר הרשאה קפדנית מאוד של סוג הפאה, ישנם דפים (שאותם ניתן למצוא בין השאר אצל מדריכות הכלות) ובהם מפורטים הקריטריונים לפאה כשרה: אורך מסוים, נפח מסוים,צבע מסוים, שביל בולט\שביל לבן, עם סרט \בלי סרט ,איסור הוצאת שיערות בנוסף לפאה , הרמת חלק מהשיער עם סיכות ועוד סיי'גים רבים.
למה קשה לראות בציבור נשים שאכן עומדות בכל הקריטריונים?
למה פלח גדול מהציבור מתעקש על החמרות בכשרות הבשר ולא מחמיר בכשרות הפיאה?
|
|
הכותבת מניחה הנחה שגויה, ש"רוב הרבנים המתירים - עושים זאת לאחר הרשאה קפדנית". אין זה נכון כלל, כל ה"קריטריונים" הנפוצים בשוק, אצל מדריכות הכלות או סתם קריטריונים, גם אלו של "משמר התורה", אינם מבוססים על ההלכה, אלא הם "פשרות" בין הרבנים האוסרים והמתירים.
לדעת המתירים - אין מקום כלל לחוש למראית העין, מה שאומר שאפילו שאי אפשר לזהות שזה פאה, גם מקרוב, כלומר הפאה הכי משוכללת - בכל זאת זה מותר ואין בכך שום בעיה, בדיוק כמו אחד שגילח במכונה, ויש מקום לחשוש ל"מראית העין" שמא הוא גילח בתער; במקרה זה אין מראית העין כי הרואה יודע שיש מכונות גילוח בעולם וכנראה אותו אדם גילח במכונה, וכך גם בפאה - הרואה יודע שיש פאות בעולם ומן הסתם אותה אשה נשואה חרדית, לובשת פאה, כי אין בעולם אשה חרדית המגלה את ראשה.
והתקנונים האוסרים שביל לבן, או המחליטים שדוקא פאה עד הכתפיים מותרת ולא סנטימטר אחד יותר, הרי זה פשרה בין האוסרים למתירים, וחשש ל"מראית העין", נגד דעות רוב המתירים. רוב המתירים, מאה ושלושים במספר, לא כתבו שום קריטריון להיתר הפאה. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שפאה בולטת מאוד בצורתה ונפחה, תהיה אסורה כמו בגד אדום, כמו שכתב הגר"מ שטרנבוך, זה הכל.
יתרה מכך: ניכר שכותבי הקריטריונים עשו ככל שביכולתם לאסור את כל סוגי הפאות, כלומר: אסור פאה ארוכה מהכתף ואסור פאה קצרה מדיי, אסור פאה מסולסלת ואסור פאה שנופלת על הלחי, אסור מנופחת מדיי ואסור דקה מדיי, אסור ואסור ואסור. בקיצור, מצפים מאשה צעירה ללכת לחנות ולבקש את הפאה הכי זקנה.
שכחו כנראה שבגמרא בשבת נאמר ש"ילדה לא תצא בשערות זקנה", שמא יצחקו עליה ותוריד את הפאה. או שבאמת לכך הם מצפים, שהיא תלבש פאה ויצחקו עליה, וכך היא תוריד אותה ותלבש מטפחת. רצון מנסחי הקריטריונים היה לאסור את הפאות "בדלת האחורית", מבלי לומר שזה אסור - ע"י הגבלות שונות ומשונות, שגורמות לציבור הנשים להרגיש תמיד "חוטאות", כי בוודאי הפאה שלהן לא עומדת בקריטריונים.
ואכן, הציבור המחמיר בכשרות הבשר מחמיר גם בכיסוי ראש, ומקפיד דוקא על פאה ולא על מטפחת, כמו שהבאנו לעיל שזו דעת רוב גדולי הדור.
|
|
|
|
|
