|
|
| נשלח ב-6/5/2006 23:02 |
|
| |
פעיל
א, ממאי נפשך לטעמיה של אלו שמייחסים לכך מהות, הרי ניתן לומר שמדובר בכוחות טומאה וכדו' - ומאי חזית שזו נשמה? ב. למה הרבה יותר הגיוני לומר שאין כאן משהו שמבלבל, איני מבין? ג. כל מה שאפשר לומר מבחינה לוגית הוא לכל היותר: נודע לנו משהו שאיננו יודעים כיצד נודע לנו - ובדיוק כשם שכל מיני פיזיקאים טענו שהתגלה להם משהו - תרצה תקנה לא תרצה לא תקנה. ד. אגב האם אתה יודע מהי בכלל נשמה כיצד פועלת מה קורה לה אחרי המוות, שאתה מייחס לך כוחות גילוי מעולם שהוא לעולמנו - וכבר נאמר על כך בכתוב - "מי יודע הרוח וכו' "? ה. איזה ניסוי אתה מציע, החכימני? ו. איזה מידע שלא יודעים נמסר - תן דוגמה. ז. ביום שמישהו יתחיל למסור עתידות וכל פעם הוא יצדק, והוא יאמר שזה מאת ה' אתחיל להתייחס לכך ברצינות, ולוואי ונזכה "ומי יתן כל העם נביאים", (ולא: בניכם ובנותיכם חזיונות וכו' - ועיין רמב"ם מו"נ בפירוש לפסוק זה).
אכן אצחק ואלעג לכך בקול גדול ולא אבוש, וכן ראוי לאלו שעושים כן, והם מצאו להם ביקעת עצמות יבשות שאין בהם רוח להתגדר בה ולקיים בעצמם משיב הרוח, משום שיודעים שתמיד יוכלו לדחות את אלו שמנסים לבחונם - ולכן מה שראוי לומר כנגדם - קראו אל אלוהיכם בקול גדול אולי ישמע - אשוב ואומר: המהבילים אחר ההבל ויהבלו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2006 23:43 |
|
| |
באבא, מדא,
נדמה לי שאתם משתמשים בלשון "לא הבנתי" כדי לעדן את התמיהה שלכם על דברי. אין הרבה להבין. סיאנסים הם חשודים מהרבה סיבות. למשל: כשאנשים דתיים מדווחים על סיאנסים, המסרים מתאימים לדת של המדווח. הרבה עורכי סיאנסים התוודו על זיופים. הסיאנסים עונים באופן ברור על הצורך האנושי בעדות להישארות הנפש. מסרים מהעולם הבא הם כלי עזר טוב להונאות. המסרים מאד מוגבלים, כפי שהבאתי קודם עפ"י קארל סייגן, כך שקשה לשלול אפשרות שמקורם באנשים החיים הנוכחים בסיאנס. המתודולוגיה של הסיאנסים נראית, על פניה, כאילו היא קלה להטיה. יש אפולוגטיקה פתלתלה סביבם, כמו "זה לא עובד אם יש ספקנים בקהל", מה שמזכיר מאד את בגדי המלך החדשים. הם חשופים מאד לאפקט ההגברה הסלקטיבית של ההצלחות - כשסיאנס מניב תחזית נכונה, ההד גדול מאד למרות שמבחינה הסתברותית זה אמור לקרות מדי פעם.
הדרך היחידה שאני מכיר להתגבר על החשדות, היא לחשוף אותם לסוג המבחנים שהאנושות פיתחה ושיכללה במסגרת מה שקרוי "מדע". זה לא אומר שרק מה שניתן לגילוי באופן מדעי קיים, אבל כשיש ספק - וכאן הוא גדול מאד - אין לנו כלי אימות אחר, זה הכל.
נדמה לי שבחלק מהתגובות כאן שמתרעמות על השלילה הגורפת של אמינות הסיאנסים, מעורבת גישת השכל הישר שאומרת "לא יכול להיות שהכל שקר". אנחנו נוטים להניח שכל תופעה אנושית מתפלגת באיזושהי צורה ולכן גם אם לסיאנסים יש שוליים זעירים של אמינות - די בהם כדי להסעיר את הדמיון. למרבה הצער, הנחת ההתפלגות הזו נתמכת יותר במשאלות הלב שלנו מאשר בעובדות.
תוקן על ידי - יבוסי - 06/05/2006 23:46:09
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2006 23:47 |
|
| |
ירוחם הנכבד
אני אעתיק את דבריך מדוע לדעתך הכל שטויות, ואעיר הערות על דבריך. (דבריך יהיו מודגשים, והערות בכתב רגיל)
שמתי לב כי המדיום הוא הוא המוביל את כוס הזכוכית. כולנו רק שמנו את האצבע בריפרוף נוגע ולא נוגע כמצותו. החלטתי לבדוק את העינין. כשהנושא היה שאלות ותשובות של כן ולא המדיום היה עוצם את העינים כאילו. והכוס היתה זזה לכיוון הל ואז לשם הרושם עצם אית עינו חזק יותר לפני פתיחתו. בשניה הזו הזזתי את הכוס לכיוון ה כ כשפתח את עינו מאד הופתע לראות "שהרוח" כתבה אות אחרת. "כבר אי אפשר לסמוך אפילו על הרוחות לכל הרוחות" עשיתי עוד בדיקות אחרות כמובן בצורות שונות האמן לי המדיומים היו הכהנים הגדולים באותה תקופה לסיאנסים.
אתה מתאר מצב של מדיום שהיה מנווט את הסיאנס, ואתה רק היית אחד המשתתפים, חמדת לצון והזזת לו את הכוס.
התשובות שהתקבלו לעתיד -הרבה תשובות. היום לאחר שהעתיד של אז זה עבר. עורבא פרח. שטויות במיץ עגבניות עם פלפל
מכיוון שהמדיום איננו יודע את העתיד, הוכחה שהכל שטויות.
***
ידידי הנכבד
מתוך דבריך ניכר שרק היית נספח, וצפית שהמדיום ידע עתידות.
וכי מימיך היית מדיום בעצמך? וכי מימיך אתה הוא זה שהנחת את הסיאנס, כך שעליך לא יעבדו? וכי אתה מקצוען בסיאנסים? וכי יש לך שעות מרובות של עשית סיאנסים עד כדי התמחות?
אצל חברי התשובה היא חיובית בכל אחת מהשאלות, הוא לא הזיז את הכוס לאף אחד, ולא שיקר אף אחד.
***
כעת דיברתי עם חברי שיחה ארוכה בעקבות ההתכתבות
שאלתי אותו האם הסיאנס מוכיח שיש חיים לאחר המות? חברי השיב מה זה חיים לאחר המות, הסיאנס מוכיח שאנרגיה לא מתכלה, וגם לאחר המות נשארת האנרגיה של האדם בעולם.
שאלתי אותו האם הסיאנס מוכיח על קיומה של נשמה? חברי השיב מה זה נשמה, יש אנרגיה, והיא נשארת בעולם גם לאחר המות, אם האדם בחייו היה כעסן או שקרן, גם לאחר מותו נשארות התכונות באנרגיה שלו, מי שירצה יקרא לזה נשמה.
שאלתי אותו האם הסיאנס מהווה הוכחה שיש עולם הבא, עונשים ושכר לאחר המוות? חברי השיב הוא תמיד היה שואל את הנשמות מהיכן הגעתם, חלקם אמרו לו מעדן, חלקם לא רצו להשיב, וחלקם הסכימו להודות לאחר חקירה שהם הגיעו מגהינם, מקום שסבלו שם.
פעם אחת חברי תקשר עם נשמה של רב גדול, הדבר ניכר בסגנון הכתיבה ובדיון שהוא עשה איתו, חברי אמר לרב אוי לי שחיללתי שבת והדלקתי נרות בשבת, אותו רב אמר לו לא נורא מה שעשית, לא חיללת שבת. חברי שאל אותו מדוע? והוא לא הסכים לומר. סגנון הדיון והכתיבה, ועומק הדיון, הוכיחו שאכן הנשמה היא של רב מלומד.
הנשמות לא הסכימו להתדיין בשאלות קיומיות, חברי קיבל רושם בעקבות הסיאנסים, שיש איזה סוד גדול, שרק המתים יודעים ולא החיים, כאילו הם יודעים מה מהות החיים, אבל הם לא מגלים זאת לבני אדם.
כפי שכתבתי, הסיאנסים נעשו במסגרת שרותו הצבאי, היו שם חיילים שאינם דתיים, והם אינם מבינים כלום בדת, הדיונים עם הנשמות היו לפעמים דיונים ברומו של עולם, ואין סיכוי שמשהו מהנוכחים שמע בכלל על נושא הדיון, כ"ש שהוא ישרבט תשובות בנושא שאיננו מבין, רק חברי שהוא דתי מהבית הבין במה מדובר.
***
עד כאן מכלי שני, דיברתי עם חברי האם הוא מסכים לספר בעצמו מכלי ראשון על חוויותיו, הוא מלמד ב-4 בתי ספר, הוא נגיש לאינטרנט פעם בשבוע או שבועיים, נראה האם מחר הוא יוכל לפתוח ניק ולכתוב משהו, אם תהיה התקדמות בנושא זה אכתוב, בינתיים, יהיו הדברים שכתבתי.
נ.ב. נא לא להתדיין איתי אסור או מותר, הדיון כאן אמת או שקר, קיים או לא קיים, חברי באותה תקופה לא היה דתי, ורק בעקבות הסיאנסים הוא קלט מה משמעות האדם בעולמו וחזר לדת .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2006 00:12 |
|
| |
דרום חוקר
עליך.... לא האמנתי!?
ואם אתה כל כך מאמין מדוע שלא תלך ותנסה ותעיד בעצמך? ואפשר שכל שאתה עושה הוא לחמוד לנו לצון?
א. אז מה אם חברך טען שזו אנרגיה: וכי עלי להאמין לתזה דמיונית זו? ב. אז מה אם עשה מעשי בדות ושקר כעין אלו פעמים רבות - כסיל שונה באיוולתו! ג. ואדונו לכף זכות: שמא הוא מדמיין שכך אמרו לו, אז מה - וכי לא יתכן שהוא מדמיין ומשוכנע במה שרוצה להשתכנע? ד. כתבת: "חברי אמר לרב אוי לי שחיללתי שבת והדלקתי נרות בשבת, אותו רב אמר לו לא נורא מה שעשית, לא חיללת שבת. חברי שאל אותו מדוע? והוא לא הסכים לומר. סגנון הדיון והכתיבה, ועומק הדיון, הוכיחו שאכן הנשמה היא של רב מלומד." הנ"ל נקרא עומק דיון? מה פירוש סגנון כתיבה הוכיחו שהנשמה היא של רב מלומד? נוי כתב ידו? הרי בד"כ עושים זאת בכלל עם אותיות על לוח? וכי כתב שם חידושי תורה מפולפלים? אילו חברך היה עם הארץ גמור והיה כותב חידושי תורה, ניחא - ואילו הוא ה=בר הכי אין שום עדות. ובטוחני - גש שאל אותו - שאותו רב לא כתב חידושי תורה עמוקים - וא"כ ארצה לראות - ואפילו כולי האי,לטעמיה - ומי יימר שאין כן בטומאה, והעד - שבתאים. ובטוחני שאילו היה ת"ח לא היה חברך עושה זאת? ה. דע לך שנפש האדם עקלקלה ולעיתים גם מי שנדמה לעצמו ולחברה כ - בר הכי, נפתה אחר דמיונות!!
בחן אותי: הצע לו לעשות זו בקרב ת"ח מובהקים - ואני מודיע קול גדול שאהיה מוכן לבוא ולעמוד ולראות! (פנה אלי באישי לקביעת זמן ומקום)
הריני דן אותך לכף זכות, וקורא לך אחי - פרוש מהבל ורעות רוח זה (- או אל נא תחמוד לנו לצון) - שלא ישתו הבאים אחריך ממים הרעים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2006 00:37 |
|
| |
קפה אצל ברטה\אהוד מנור
כשאני שפוך ורע לי על הלב, אני הולך לברטה ואצלה יושב. אני שותה קפה שחור, מראה לה את היד, אומרת לי "אתה נחמד,תשאיר עשירייה בצד".
ואז לפתע היא שותקת וראוה, את כל מה שיקרה ומה שכבר קרה. רואה על מי אני חושב, ומה אני רוצה. אומרת שגלגל חדש, יתחיל כשהשנה תצא.
תמיד כשאני עומד כבר לעזוב, היא מנסה לומר שיהיה עוד טוב. אחרי כמה צרות קטנות, פתאום תרגיש נפלא, תהיה לך שמחה גדולה, מילה של ברטה זו מילה.
אני הולך לברטה פעם בשנה. ובנתיים שום דבר לא השתנה. אבל תמיד אני חוזר, מראה לה את היד, ומקווה שיום אחד אומר שלום ולא אפחד.
ואז אני שואל אותה על אהבה, אומרת "כן,אבל לפני כן אכזבה, אז לא כדאי לך לדאוג,אולי תראה רופא, תשמע אתה בחור יפה,אולי תשתה עוד כוס קפה?"
תמיד כשאני עומד כבר לעזוב, היא מנסה לומר שיהיה עוד טוב. אחרי כמה צרות קטנות, פתאום תרגיש נפלא, תהיה לך שמחה גדולה, מילה של ברטה זו מילה.
תמיד כשאני עומד כבר לעזוב, היא מנסה לומר שיהיה עוד טוב. אחרי כמה צרות קטנות, פתאום תרגיש נפלא, תהיה לך שמחה גדולה, מילה של ברטה זו מילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2006 00:48 |
|
| |
ואני שוב פונה לדרום חוקר שרואה עצמו כרמבמיסט קיצון, ושואלת הכיצד אפשר להיות רמבמיסט קיצון, כשהעיקרון המנחה הוא היות השכל מתווך בינו לבין הכרת ה', ויחד עם זה להתעלם מהויכוח הנוקב בו יוצא הרמב"ם כנגד העמדת הדמיון כמכשיר להשגת האמת ?
מורה נבוכים חלק א פרק ע"ב
|
"'המדברים', שם לכת מן המתחכמים בלא חוכמה, גוזרים בנמצאות לא לפי השכל ולא לפי המציאות רק לפי דמיונות. ומבהילים בני אדם ברוב דברים... נקראת חכמתם: 'חכמת המדברים', כלומר, שאינה חכמה שכלית" |
מורה נבוכים חלק א, עג, הקדמה: |
|
"וזה עמוד חכמת המדברים... הם יראו כי כל מה שהוא מדומה, הוא עובד אצל השכל... אמרו כי זה הנמצא, אשר לו צורות ידועות ושיעורים מסוימים ועניינים מחויבים, שלא ישתנו לא יתחלפו. אמנם היותו כך, הוא כפי המשך המנהג. כמו שמנהג המלך שלא יעבור בשוקי המדינה אלא רוכב, ולא נראה מעולם אלא כן. ולא יימנע אצל השכל שילך ברגל במדינה.. כן אמרו שהיות האש מחממת והמים מקררים היא משיכת מנהג, ולא ימנע בשכל שישתנה המנהג הזה ותקרר האש... ויחממו המים... אלא שהפילוסופים אומרים (למדברים), שזה אשר קראתם אותו 'נמנע' - להיותו בלתי מדומה; ואשר קראתם אותו 'אפשר' - להיותו מדומה... ה'אפשר' אצלכם היא ה'אפשר' בדמיון, לא אצל השכל:
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2006 01:36 |
|
| |
כמתעסק היקר
הסכת ואגלה לפניך את צפונות לבבי
דע לך שאני גדלתי במשפחה רמבמיסטית, מנעורי ועד הנה לימדוני שיש רק פוסק אחד בעולם ושמו הרמב"ם, חוץ ממנו כל מי שחלק עליו, פשוט לא הבין את התלמוד כיאות (רמבמיסט קיצוני כבר אמרנו), גם הרבנים שלפניהם שהיתי שעות רבות ומהם למדתי, היו כולם רציונאלים חובבי מדע, בכל אגדה בתלמוד המספרת על שדים או רוחות או הורדת נשמות, הם היו מתפתלים עם פירושי פירושים, כפי שעשה ר' אברהם בן הרמב"ם באגרתו על פירושי האגדות, אין קץ לפירושים המפולפלים שהם היו מכניסים לסיפורי התלמוד ההזוים. (מי שמתעניין, יש ספר "כבוד חכמים" חיברו ר' יעקב בן אלעזר לנדא, דור רביעי לנודע ביהודה, ספר זה מפרש את אגדות התלמוד בצורה רציונאלית, והוא חביב מאד על האוחזים במשנת הרמב"ם)
גם אימי שתחיה אשר זהו חינוכה מהבית, בכל פעם שמישהו היה אומר "גילגולים" היא היתה מנפנפת כנגדו "אלהי נשמה שנתתי בי טהורה היא" הנשמה ניתנה רק בי והיא איננה מאחר!!!
כך שהדבר האחרון שהיה חסר לי זה רציונאליות בחיים, הכל היה ברור ומוחלט, אבל מה לעשות אנני אטום לקורות החיים, וגם הפירושים המפולפלים של מורי ומלמדי לא כל כך השקיטו את דעתי "שלזה התכוון המשורר" כי מורי חינכוני להיות פשטן, והנה כאן נחה עליהם רוח השיר והדמיון, ולפיכך ישבתי לבלוש אחרי הדברים בשכלי.
חקרתי רבות, בדקתי וביררתי, ולבסוף התברר שהרמב"ם טעה בזאת, העולם איננו שחור לבן, יש עוד כוחות בעולם שאיננו מכירים אותם כיאות אבל הם קיימים. יש סיאנסים, יש שדים, ויש גילגולים, חכמי התלמוד אינם רמאים ושקרנים, הם אינם מדומיינים, וגם המקובלים בהתגלויותיהם יש אמת בדברים, רק שצריך לדעת איזו השקפה לפתח בעקבות הנ"ל.
אל דאגה ידידי, רמבמיסט הייתי וכך אשאר, לימדנו הרמב"ם שלא ראוי להם לישראל לשאוף לדברים נפסדים אלה, וכך נכתב בספר דברים יח,יד כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם--אֶל-מְעֹנְנִים וְאֶל-קֹסְמִים, יִשְׁמָעוּ; וְאַתָּה--לֹא כֵן, נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. יח,טו נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ: אֵלָיו, תִּשְׁמָעוּן.
הרי שלא ראוי להם לישראל ללכת אחרי דברים אלה, דברים אלה לגוים הם, אשר רמתם הרוחנית פחותה, אבל ישראל צריכים להתקדש ולהתטהר בכדי שיזכו להגיע לנבואה.
האדם צריך להיות רצינאלי, לשאוף לקדושה, בבא העת גם תחזור הנבואה לישראל, ועד אז נלך אחרי שכלינו בכדי לדעת כיצד לנווט את דרכינו בחיים, ולא נתפתה לדברים אלה (ראה הקדמה לפרהמ"ש).
אגלה לך בסוד, בכל פעם שנשבר לי דבר מדברי הרמב"ם, זה היה יום קשה, פתאום תאוריה של חיים נופלת ואובדת.
כמתעסק יקר זאת היא תמונת המצב
RIV היקרה אני יודע רמב"ם אבל זה כבר לא עובד, וחוץ מזה הציטוט שכתבת אננו נכון, היית צריכה לצטט מהרמב"ם במשנ"ת הל' עבו"ז פי"א, שם הרמב"ם כותב שכל דברים אלה שקר וכזב ולפיכך הרחיקתנו תורה מכל זאת.
כמתעסק בנוגע לשאלותיך, ההבדל הוא בנקודת המוצא, לדעתך יש כאן דמיון, וכך הגעת בחקירתך, ולדעתי יש כאן עובדות בחיים, וכך הגעתי בחקירתי. ועוד דבר, אנני להוט לשכנע אותך על אמיתות הסיאנסים כי אני רמבמיסט, וזה לא משנה מה תהיה דעתך בפרט שולי זה, ובלבד שאמונת היחוד שלך בה' נקיה מכל רבב.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2006 01:46 |
|
| |
דרום חוקר,
לא הבנתי, למה לא לצטט מקור לסיבה למה כל הדברים האלה הם שקר וכזב? ואם אתה יודע רמב"ם אבל זה כבר לא עובד עליך, למה להציג עצמך כרמבמיסט קיצון!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2006 01:49 |
|
| |
כמתעסק
"נסיוני או אי נסיוני אינו רלוונטי, הואיל ומכך אינך יכול ללמוד דבר. א. תצטרך להאמין לעדותי. ב. תמיד תוכל לטעון לא חשת / הבנת / מלכתחילה היית משוחד. ג. אפשר שנפלת אצל שקרן אבל אולי אחר דובר אמת".
לא ברור לי למה אתה נמנע מלשתף אותנו בידוע לך ? לאור העובדה שאסור לנו לבצע את זה בפועל כדי לעשות בדיקה מהימנה , לא נותר לנו אלא לקבל עדות מבעלי ניסיון.
"לשון אחר: הרי אפשר שתת דמיון, או כל אפשרות שתרצה ותעלה, גורמת שאדם יחוש גילוי מסויים כגילוי, עד שהאדם דרכו מופיע התיקשור ברור לו וכך נאמר דרכו שאכן נשמה פלונית מוסרת מידע (=ואפילו האדם חווה חוויה כאמת!!). מעתה, אין לך שום דרך לאמת זאת כאמת או שקר". לא הבנתי, התת דמיון מזיזה את הכוס ?! ולמה לשיטתך אין שום דרך לאמת את הדברים ? הרי אפשר שה"רוח" תמסור מידע ייחודי שאפשר יהיה לבחון אותו בצורה אוביקטיבית ! (כמו שהזכרתי לעיל לדוג' פריט מידע שהיה ידוע רק לה ולעוד אדם החי כיום)
"הואיל ולדעתי פשוט שמדובר בניצול ציני של תמימים וכואבים - והואיל ואי אפשר לערוך מבחן אמפירי לכל חוזה והוזה - א. הם לא יסכימו. ב. כל מבחן אמפירי הקשור לכך ניתן לפרשן. והרי אנשים לא נותנים לעובדות לבלבל...". אנחנו לא מדברים על קהל היעד של מקובלים למיניהם שאתה מכניס לנו "תמימים וכואבים" ! אלה מהסרט נראים לך תמימים וכואבים ?
לשיטתך - הם משקרים או שהם (קבוצה די גדולה של אנשים) השלו ומשלים את עצמם ?
תפקידו של אדם חושב הוא להפעיל את השכל שלו כדי לחקור ולגלות את האמת גם אם זה לא נוח לו וגם אם זה לא מתיישב בדיוק עם תפיסת עולמו.
תבין, לכאורה אני ב"צד" שלך, תאמין לי שיש לי אי נוחות גדולה מאוד מכל הסיפור הזה, אבל לדעתי כבודו חוטא לרציונאליות בכל דרך ההתנהלות שלו.
הרב מיכי
מותר לבקש מגויים לעשות זאת כדי לצפות ?
ירוחם
מי היה המדיום כשעשיתם זאת ? אחד מהפרופ' בחוג לפראפסיכולוגיה ? ירוחם, איך אתה מסביר את הסרט שהבאתי ? הם משקרים ? או שהם חיים באשליות ?
פעיל מדא
"אגב, אני מכיר "פרק ב" לסיפור - אם מדובר בו".
מה דעתך על פרק א ? ובקשר לפרק ב תוכל להרחיב ? זה מאוד מעניין אותי !
דרום חוקר
סחתיין על היוזמה להביא הנה את חברך !!!
גם אני פניתי למי שהפיק את הסרט כדי לנסות ליצור קשר עם שני הברנשים שבסרטון ואולי אף להזמין אותם הנה !
תוקן על ידי - הבאבא_תור - 07/05/2006 2:17:13
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2006 01:59 |
|
| |
בבא, אני לא רואה שום הבדל בין גויים ליהודים בעניין זה. אמנם אין חובה לאפרושי מאיסורא, אבל יש 'לפני עיוור' גם כלפי גויים. והטיעון ביחס לאמונה בהבלים לפי הרמב"ם נותר בעינו גם אם המטעה אותך הוא גוי.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2006 02:00 |
|
| |
אבל לגוי אין איסור לעשות זאת ! מה שייך פה "לפני עיור" ?
תוקן על ידי - הבאבא_תור - 07/05/2006 2:01:10
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2006 07:31 |
|
| |
מיכי
< על אף מה שתלמיד הביא לעיל, נראה שיש לאסור, שהרי לשיטתו יסוד האיסור הוא להאמין בשטויות (שהרי לדעתו אין בזה ממש). אמנם חיוב חטאת יש על מי שעושה מעשה ומטעה את הזולת, אבל יסוד האיסור הוא להביא את האחר להאמין בשטויות, ולכן די ברור שיש לאסור השתתפות כלשהי (דבריו שהובאו ע"י תלמיד הם רק לעניין חיוב חטאת).>
נא לא להמציא איסורים .
כלל זה יהא נקוט בידך .
" כל מה שלא אסור בפירוש - מותר "
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2006 08:15 |
|
| |
תלמיד, כלל יהא נקוט בידך: הכלל שהבאת אינו נכון.
לא צריך לאסור בפירוש כדי שיהיה איסור, אלא די להראות מסברא, או מפרשנות סבירה למה שכתוב, שיש איסור. לדוגמא, החובה לברך לפני המזון אינה כתובה בפירוש אלא יוצאת לחז"ל מסברא. וכן הרבה על זו הדרך.
והנה כפי שכתבתי בטוטו"ד לעיל, מהנמקת הרמב"ם עולה שיש בכך איסור, שהרי האיסור הוא על עצם השטות שבזה. וכידוע יש הבדל בכל התורה בין לעבור על לאו באופן שמחייב עונש לבין לעבור איסור (דרבנן, או דאורייתא בלא עונש). ואכן הרמב"ם (שהבאת) דקדק בלשונו וכתב שהמעשה דרוש כדי לחייב חטאת או עונש, ולא כדי לאסור. והדברים פשוטים וברורים ללא ספק מלשונו ומסברתו.
ודוק היטב היטב, כי למדנו כעת דבר חשוב מאד.
ועוד אוסיף לך שני גרגירים, והרי לך שזה אסור בפירוש (אף שאין צורך לפירוש כזה, וכנ"ל) וללא כל ספק:
רמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק ב
הלכה ב
ספרים רבים חברו עובדי כוכבים בעבודתה היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה, צונו הקב"ה שלא לקרות באותן הספרים כלל ולא נהרהר בה ולא בדבר מדבריה, ואפילו להסתכל בדמות הצורה אסור שנאמר אל תפנו אל האלילים, ובענין הזה נאמר ופן תדרוש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו שלא תשאל על דרך עבודתה היאך היא אע"פ שאין אתה עובדה שדבר זה גורם להפנות אחריה ולעשות כמה שהן עושין שנאמר ואעשה כן גם אני.
הלכה ג
וכל הלאוין האלו בענין אחד הן והוא שלא יפנה אחר עבודת כוכבים וכל הנפנה אחריה בדרך שהוא עושה בו מעשה הרי זה לוקה, ולא עבודת כוכבים בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה אלא כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב, מפני שדעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו, ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו, כיצד פעמים יתור אחר עבודת כוכבים ופעמים יחשוב ביחוד הבורא שמא הוא שמא אינו, מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור, ופעמים בנבואה שמא היא אמת שמא היא אינה, ופעמים בתורה שמא היא מן השמים שמא אינה, ואינו יודע המדות שידין בהן עד שידע האמת על בוריו ונמצא יוצא לידי מינות, ועל ענין זה הזהירה תורה ונאמר בה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים, כלומר לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת, כך אמרו חכמים אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות, ולאו זה אע"פ שהוא גורם לאדם לטרדו מן העולם הבא אין בו מלקות.
ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה י
והמצוה העשירית היא שהזהירנו מנטות אחר עבודה זרה ומהתעסק בספוריה. רוצה לומר בזה העיון וההתאפשרות כרוחנית הפלונית תרד על תאר כך ותעשה כך, והכוכב הפלוני יקטרו לו ויעמדו לפניו על תאר כך ויעשה הדבר הפלוני. ומה שילך הדרך הזה. כי המחשבה באלו הדברים והעיון באותן הליצניות הוא מה שיעורר האדם לבקש אותם ועבודתם. והכתוב שהזהיר בו מזה הענין הוא אמרו (שם יט) אל תפנו אל האלילים. ולשון ספרא אם אתה פונה אחריהן אתה עושה אותן אלוהות. ושם אמרו רבי יהודה אומר אל תפנה לראותם. ר"ל אפילו להסתכל צורת הצלם הנראית והמחשבה בעשייתה אינו מותר כדי שלא יתעסק חלק מן הזמן בחלק ממנה. ובפרק שואל אדם מחבירו (קמט א) כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרותו בשבת ודיוקני עצמה אפילו בחול אסור להסתכל בה משום שנאמר אל תפנו אל האלילים מאי תלמודא אמר רבי יוחנן אל תפנו אל מדעתכם. וכבר נכפלה האזהרה בזה הענין בעצמו רוצה לומר באיסור המחשבה בעבוד' זרה והוא אמרו יתעלה השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם. רוצה לומר כי אתה כשיעמיק לבך לחשוב בה יהיה זה מביא אותך לסור מן הדרך הישרה ולהתעסק בעבודתה. ואמר גם כן בזה הענין בעצמו (ואתחנן ד) ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח וכו'. כי הוא לא יזהיר מהגביה האדם ראשו ולראות אותם בעיניו ואמנם הזהיר מן העיון במה שייוחס אל עבודתם בעין הלב. וכן אמרו (ראה יב) ופן תדרוש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני יזהיר מלשאול איכות עבודתם ואע"פ שלא יעבדם. כי זה כלו מביא לטעות בהם.
ועוד אוסיף דכידוע יש היתר ללמוד על מנת ללמד ולהורות. הכוונה היא להורות מהי ע"ז ומה לא (ולא מה אמיתי ומה לא, שהרי הכל לא אמיתי בעיני הרמב"ם). פרט לזה הכל אסור, כולל להסתכל ולהשתתף פסיבית. שאם לא כן יכול היה ר"ע ללמוד מגוי כשפים בלי מעשה ולא היינו צריכים להגיע לכך שהוא למד מר"א ועשה כן על מנת ללמוד ולהורות.
בבא, לאחר שדחינו את דברי תלמיד שאין לחדש איסורים אלא אפ כתובים במפורש, אומר כי ככל שאני מבין גם הגויים אסורים בזה, שהרי זה מכלל ע"ז ודברי הבל שלה. העובדה שהם אינם מוזהרים אינם אומרת שאין בכך איסור עבורם, ושהכשלתם בזה אינה הכשלה. לדוגמא, לאותן שיטות שהגוי אינו מוזהר על השיתוף, האם מותר ללמד את הגויים השקפות של שיתוף, או להביא אותם להשקפות אלה? ודאי שלא, ולדעתי סביר שיש בזה 'לפני עיוור' (אולי לא פורמלי). הוא הדין לדברים אלו שודאי הבל הם לשיטת הרמב"ם. דאי לא תימא הכי, מה גנאי מוצאים הרמב"ם וחז"ל במעשים אלו שהם מעשי הגויים? הרי להם הוא מותר, ומה הבעיה בכך שהם עוסקים בזה? אלא ברור כדבריי, שזה אמנם גנות גדול, אך אולי אזהרה בזה לא מצאנו, כי כנראה זה לא שייך למינימום שעליו התורה מצווה אותם.
בכל אופן, ראה המובאות שהבאתי למעלה ותבין שגם בלא 'לפני עיוור' לגויים העוסקים בכך, האיסור על השתתפות פסיבית הוא פשוט וברור מבחינתך (לפחות בשיטת הרמב"ם. שהרי ייתכן שהוא הולך לשיטתו שאין בזה ממש, וכפי שביארתי לעיל).
מיכי
תוקן על ידי - mdabraham - 07/05/2006 8:27:23
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2006 08:28 |
|
| |
"ת"ש דאבוה דשמואל הוו קא מפקדי גביה זוזי דיתמי כי נח נפשיה לא הוה שמואל גביה הוו קא קרו
ליה בר אכיל זוזי דיתמי אזל אבתריה לחצר מות אמר להו בעינא אבא אמרו ליה אבא טובא איכא הכא
אמר להו בעינא אבא בר אבא אמרו ליה אבא בר אבא נמי טובא איכא הכא אמר להו בעינא אבא בר אבא
אבוה דשמואל היכא אמרו ליה סליק למתיבתא דרקיעא אדהכי חזייה ללוי דיתיב אבראי אמר ליה אמאי
יתבת אבראי מאי טעמא לא סלקת אמר ליה דאמרי לי כל כי הנך שני דלא סליקת למתיבתא דרבי אפס
ואחלישתיה לדעתיה לא מעיילינן לך למתיבתא דרקיעא אדהכי והכי אתא אבוה חזייה דהוה קא בכי ואחיך
אמר ליה מאי טעמא קא בכית אמר ליה דלעגל קא אתית מאי טעמא אחיכת דחשיבת בהאי עלמא טובא אמר
ליה אי חשיבנא נעיילוה ללוי ועיילוהו ללוי אמר ליה זוזי דיתמי היכא אמר ליה זיל שקלינהו באמתא
דרחיא עילאי ותתאי דידן ומיצעי דיתמי אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי אמר ליה אי גנובי גנבי מגנבו
מדידן אי אכלה ארעא אכלה מדידן אלמא דידעי דילמא שאני שמואל כיון דחשיב קדמי ומכרזי פנו מקום"
(ברכות יח, ב)
האם מה שעשה אביו של שמואל הוא סיאנס? האם הוא שטות? האם הוא חטא?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2006 08:52 |
|
| |
הבאבא_תור:
כי סוף כל סוף אפשר לזייף מידע מסוג זה.
|
|
|
|
|