| נשלח ב-8/5/2006 12:47 |
|
| |
בכוס שותים בקערה מבשלים.
(תלמוד בבלי פסחים דף קיב עמוד א).
"חמשה דברים צוה רבי עקיבא את רבי שמעון בן יוחי כשהיה חבוש בבית האסורין. אמר לו: רבי, למדני תורה. אמר: איני מלמדך. אמר לו: אם אין אתה מלמדני - אני אומר ליוחי אבא ומוסרך למלכות. אמר לו: בני, יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק. אמר לו: ומי בסכנה? והלא עגל בסכנה. אמר לו:
אם בקשת ליחנק – (לומר דבר שיהיה נשמע לבריות ויקבלו ממך) היתלה באילן גדול (-אמור בשם אדם גדול).
וכשאתה מלמד את בנך - למדהו בספר מוגה. מאי היא? אמר רבא ואיתימא רב משרשיא: בחדתא, שבשתא כיון דעל – על. (בחדתא - כשהתינוק למד, בחדש כשהוא מתחיל ללמוד).
לא תבשל בקדירה שבישל בה חבירך. מאי ניהו - גרושה בחיי בעלה. דאמר מר: גרוש שנשא גרושה - ארבע דעות במטה.
ואי בעית אימא: אפילו באלמנה, לפי שאין כל אצבעות שוות". (שאין כל האצבעות שוות - אבר תשמיש, שלא יהא תשמיש זה טוב לה כראשון, ותזלזל בו).
גמרא תמוהה מכל הכיוונים.
הוא בא לבקרו בכלא, ואומר לו:
"אם אין אתה מלמדני - אני אומר ליוחי אבא ומוסרך למלכות".
נו, באמת!
מורה לו: "לא תבשל בקדירה שבישל בה חבירך. מאי ניהו - גרושה בחיי בעלה".
וכי מה צריכה לעשות גרושה שרוצה להתחתן בשנית אחרי גירושיה?
לדאוג שבעלה לשעבר לא יהיה בחיים?
"ואי בעית אימא: אפילו באלמנה, לפי שאין כל אצבעות שוות-שלא יהא תשמיש זה טוב לה כראשון, ותזלזל בו".
למה לחשוש אולי השני יהיה יותר גרוע, ולא שהשני יהיה יותר טוב.
ובכלל, זה כל מה שהיה לו ללמדו, ולשם זה היו האיומים?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2006 13:08 |
|
| |
אולי למדים מכך מה כולל המושג דברי תורה אצל חז"ל?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2006 13:50 |
|
| |
"וכי מה צריכה לעשות גרושה שרוצה להתחתן בשנית אחרי גירושיה?"
שתתחתן עם מי שאינו תלמידו של רבי עקיבא.
יש כאן כנראה מדת חסידות באדם לחבירו - לא לישא גרושתו בחייו. (וזעקת הגרושה אינה גדולה
מזעקת ממזרת למשל)
ויש כאן (באלמנה) חשש לשלום בית שמלמד רבי עקיבא ליזהר ממנו. (כעין הדרכה בשידוכים)
"למה לחשוש אולי השני יהיה יותר גרוע, ולא שהשני יהיה יותר טוב."
מלמד אותו שילך על בטוח. (יקח בתולה)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2006 14:32 |
|
| |
פעיל מדא,
יפה כתבת - יש כאן כנראה מדת חסידות באדם לחבירו - לא לישא גרושתו בחייו. וטוב שדייקת - "חבירו". מידת חסידות בין אדם לחברתו (הגרושה) בודאי אין כאן.
בע"ב - 
תורה היא וללמוד היא צריכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2006 14:44 |
|
| |
אמשלום.
טעיתי.
הטעם גם שם הוא "שלום בית" שדואג רבי עקיבא שיתקיים אצל תלמידיו. (גרושה שבעלה חי בד"כ לא
שוכחת אותו וכו')
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2006 14:54 |
|
| |
אם רבי עקיבא דאג כ"כ לשלום בית אצל תלמידיו, יכול היה להציע להם את עצמו כמודל - עזבו נשותיכם ל 24 שנים. כשהאיש לא בבית, קשה לריב איתו.
ולעניין הקשר האפשרי בין הדברים שלימד ר"ע - נראה לי שבכולם מדובר על שימוש מחודש בכלי שכבר עשו בו שימוש: דברים שנאמרו ע"י מישהו אחר (אגב - האם זה הפשט של "ליחנק"? האם יש עוד פירוש לזה?); לימוד מספר שנקרא, תוקן והוגה; בישול בקדירה משומשת (גם בפשט, וגם ע"פ דרשת הגמרא). בשתי הדוגמאות הראשונות ישנה המלצה להשתמש בכלי המשומש, והשלישית יוצאת דופן. מדוע?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2006 14:56 |
|
| |
ראשית, רבי עקיבא חשש לחייו ולכן לא לימדו תורה אלא ארחות חיים.
כעת להמלצות, אם ביקשת ליחנק התלה באילן גדול, זהו סוד עצום שאין לאמרו בשוק, (שק"ק) ספר מוגה לתלמיד, הקפד על המסר שלא תצטרך לתקן. אל תשא גרושה או אלמנה, המלצה מכל הלב. אם מי היא תתחתן ? היא כבר תמצא מישהו אחר !
מאיר
תוקנה שגיאת כתיב, עבירה על המלצה ב
תוקן על ידי - ymy33655 - 08/05/2006 15:01:16
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2006 15:00 |
|
| |
אמשלום:
מה דעתך על רחל אשת ר' עקיבה שהקריבה את הכל, המשפחה, הכסף, הכבוד, ההערכה והבעל, בשביל שבעלה יוכל לגדול לאחד מגדולי היהודים שבכל הזמנים?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2006 15:04 |
|
| |
צ'אוט,
דעתי היא, שלא קוראים לה רחל.
ולשאלתך - גם אני הייתי מוכנה להתחתן עם אחת כזו. אתה לא?
תוקן על ידי - אמשלום - 08/05/2006 15:05:39
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2006 15:09 |
|
| |
נתעלם כרגע משאלת הפתיחה = כיצד יאמר לאביו והרי רע" בית האסורים וכו'.
לענ"ד המפתח נמצא בתחילה:
הנושא שלפנינו הוא הזהירות מכפילות שיוצרת טעות -
אפשר שכל האימרות הם משלים מעובדות החיים (אמשלום - דרך בני אדם בחברה העתיקה ואפשר שגם במסורתית שהם מעדיפים נשים שאינן גרושות ואלמנות). ויתכן שהכל משל ללימוד.
יש לשים לב: העגל רוצה לינוק - לימוד התלמיד הפרה רוצה להניק = הוראת המורה.
מעתה הנושא שלנו הוא: כיצד התלמיד יזהר שלא ייווצרו קונפליקטים בלתי פתורים (ואולי זו הכוונה בפתיחה כמשל: עד שאפילו רשב"י עלול למסור את ר"ע למלכות, שהרי מדובר בשני הלכי רוח של שני בתי מדרש), ומאידך ממה מוטל על הרב להיזהר.
וזה שמלמדו ר"ע: א. היזהר אפילו מדעותיך, בחן אותם למול של רבותיך. ב. תתחיל על דף ריק - היזהר מדעות קדומות. ולחילופין שעל הרב לשים לב שלימודו יבנה כך שהוא כבונה על דף ריק, לא לעסוק בסתירה וויכוח עם דעות שקדמו לו. ג. אל תעבור מרב אחד לאחר בחייו, או שים לב שתלמידך איננו נתון בכפילות בלתי אפשרית בין מסורת רבותיו בחייהם להוראתך. ד. אף אם רבותיו אינם בחיים היזהר כאמור בסעיף הקודם.
תנו דעתכם שמתח זה הוא מיסוד עולם הלימוד ובמקום שרוצים שלימוד רב מימדי יפרה לא תמיד מאבקים והתנצחות הם הדרך הבונה, ובוודאי לא בראשית ההוראה.... וקיצרתי....
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2006 15:14 |
|
| |
כמתעסק,
אני אוהבת את המשל על הלימוד. האם תוכל להרחיב בזה?
"דרך בני האדם" (אתה מתכוון בודאי - "דרך הגברים", כי כזכור, גם אשה בכלל בני האדם היא) לא מאוד עניינה את רבי עקיבא (או את חז"ל בכלל) כשהיה לו משהו חשוב לומר ולחנך אליו. זה לא תירוץ.
תוקן על ידי - אמשלום - 08/05/2006 15:15:34
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2006 15:23 |
|
| |
פעיל מד"א
<"מלמד אותו שילך על בטוח. (יקח בתולה)">
בטוח במה?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2006 15:31 |
|
| |
אמשלום.
משום מה נראה לי שאת מרגישה אי צדק בהמלצת רבי עקיבא לתלמידו להמנע מגרושה או אלמנה.
כמובן שיתכן וישנה גרושה ששכחה את בעלה ומוכנה להתחיל מערכת יחסים חדשה. כמובן ויתכן וישנה
אלמנה שאותם הדברים לא יציקו לה. כלפיהן זה נשמע לא צודק.
אבל חשוב לזכור שיש כאן המלצה שהיא סה"כ אמצעי זהירות.
מורה בסמינר תמליץ לבנותיה להתחתן אך ורק עם בחור ישיבה שלא עזב את לימודו ואולי תוסיף הסבר :
"אלה שעזבו את הישיבה בד"כ מתקלקלים".
מה יעשה בחור ירא שמים (שוודאי קיים) ועובד לפרנסתו? גם הוא יחוש אי צדק.
אתה מלמד את תלמידיך ללכת על בטוח. (ולא מדובר כאן באיסור אלא בנקיטת זהירות, יתכן ואותו רבי
עקיבא היה מחתן תלמיד עם גרושה)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2006 15:38 |
|
| |
פעיל מדא,
יש כאן אי צדק, ברמת החינוך הכללי - כפי שרמז ימי לעיל, מי יינשא לאותן גרושות? יש כאן (אם יש כאן) הכוונה חינוכית-קהילתית שלא להינשא לגרושות ולאלמנות, ולהשאירן בודדות ונזקקות מבחינה כלכלית (שהרי "דרך בני אדם" בעולם הקדום - כדברי כמתעסק - שהאשה תלויה בפרנסתה באישהּ). ברמת הפרט, זה לא אי צדק, אלא פשוט גילוי של פחד קמאי (שלא לומר פרימיטיבי) של גברים, מתחרות בענייני אישות (הרי יש כ"כ הרבה יתרונות בנישואין לגרושה - הניסיון, ההשתדלות להצליח וכו'). במובן הזה, זה יותר מעורר חמלה מאשר מכעיס.
ולמרות שגם הנמשל חשוב ביותר ויש המון ללמוד ממנו, אני בעד פירושו של כמתעסק, שמדובר במשל ללימוד. אני חשה שיש בו הרבה אמת, ואשמח להרחבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2006 15:50 |
|
| |
אמשלום.
אמרתי, זה לא "איסור" אלא המלצה לזהירות. ולכן היא תמצא עם מי להתחתן (כנראה שבד"כ זה לא יהיה תלמיד רבי עקיבא)
תחרות בענייני אישות אינה פרמיטיבית וקיימת גם היום. (ואולי היום מתביישים בה ואפשר לקרוא לה "קנאה") ואני שמעתי סיפורים שאכן מעוררים חמלה אך קיימים. היתרונות שבגרושה אותם הצגת אינם קיימים דוקא בגרושה, לעומת זאת החסרונות כן (לפעמים).
ולא התייחסת לדוגמת המורה שמדריכה את בנותיה בנקיטת זהירות כללית במציאת חתן, מדוע הבחור הפרטי צריך לסבול?
תוקן על ידי - פעיל_מדא - 08/05/2006 16:11:50
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2006 15:55 |
|
| |
רק לשם אינפורמציה. רבי עקיבא היו לו ארבע נשים הוא היה נאה דורש ולא נאה מקיים . הוא התחתן עם אישה גרושה אשתו שלטורנוס רופוס קטע זה ימצא חן בעינייך אםשלום ר"ן מסכת נדרים דף נ עמוד ב
ומן אשתו של טורנוסרופוס - שהיה ר"ע מקפחו בקראי בפני קיסר ומקנתרו בדברים פעם אחת בא לביתו סר וזעף אמרה לו אשתו מפני מה פניך זועפים אמר לה מפני ר"ע שמקנטר אותי בכל יום בדברים אמרה לו אלהיהם של אלו שונא זמה הוא תן לי רשות ואכשיל אותו בדבר עבירה נתן לה רשות ונתקשטה והלכה לה אצל ר"ע כשראה ר"ע אותה רק שחק ובכה אמרה לו מה אינון הנך תלת מילין אמר לה שנים אפרש שלישי לא אפרש רקקתי על שבאת מטיפה סרוחה בכיתי על האי שופרא דבלי בארעא והוא שחק שצפה ברוח הקדש שעתידה להתגייר ולהנשא לו ולא רצה להודיעה אמרה לו כלום יש תשובה אמר לה הן הלכה ונתגיירה ונשאת לו לר"ע והכניסה לו ממון הרבה .
מודה ועוזב
|
|
|
|
|