|
|
| נשלח ב-9/5/2006 08:58 |
|
| |
.*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />
נישטאיך:
חוש הומור, כידוע, הוא דבר אישי לחלוטין. וכי העובדה שבן זכאי קרא לר' יהושע "הקרח" (ולדברי התוספות, בבדיחותא), זה הומור מובן יותר?
אישית, אני מעדיף את ההומור הגלום בדברי האנשים שאמרו כי אוי לו לאדם שפגע בו ערוד, ואוי לו לערוד שפגע בו חנינא בן דוסא.
לגבי הנושא השני, דומני שכשלתי בהבהרת דברי:
הדף עוסק כולו בצוואות. בציוויים של חכמים לבניהם או לתלמידיהם, וכולם, עוסקים בעייצעס, לא בדברים שברומו של עולם. החל מאכילה בבקר, דרך נעילת מנעלים וכלה בכך שכדאי לעשות עסקים עם מי שהמזל משחק לו.
וכי אלו הדברים החשובים? שיחה ריקה?
לא. אלא שכאן, בנושא זה בגמרא, צוטטו רק אותם דברים שלדבריך הם ריקים. לגבי שאר השיחה, לא נמסר לנו מידע כלשהו על הדף הזה בפסחים, שעניינו – אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2006 08:59 |
|
| |
נישטאיך, איקון ירוק, כרגיל.
כמתעסק, איקון ירוק. אולי דבריך הם בגדר "מדרש על מדרש" כדברי מואדיב, אבל בכל זאת נראה
לי שהצבעת על יסוד שהינו משמעותי, ולפי התחושה אף יותר מכך.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2006 09:15 |
|
| |
שאילתי היתה לא על כל פרט בסיפור בנפרט, אלא על הסיפור כפי שהוא לפננו ככלל, למשל, למה להזכיר שזה היה בכלא, למה סיפור הסירוב ולמה האיומים, למה הוראות אלו, ולמה לא אחרות, אם תאמר ואני אסכים אתך, שהושמטו או נשכחו פרטים רבים מהשיחה שהיתה ביניהם, אשאל: האם ישנה רציפות בסיפור, או שהוא מורכב מחלקי לגו שאינם מתאימים? עולם הפוך אני רואה
תוקן על ידי - נישטאיך - 09/05/2006 9:21:27
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2006 10:14 |
|
| |
נישטאיך. יש תיקון נוסף חוץ מללמוד משניות. וראיתי רבים נוהגים כך. לאחר החתונה הולכים לקבר הבעל הראשון ובבכי גדול צועקים למה למה למה היתה צריך למות למה.
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2006 11:15 |
|
| |
מאיר ידידי להלן לפניך המקורות של ישיבתו של רבי עקיבה בבתי אסורים. ברכות סא. ----מעשה עם פפוס בן יהודה פסחים קיב---- מעשה עם בר יוחאי הצעיר יבמות קח---- יהדה בן בתירא סנהדרין יב--- עיבר את השנה שלש שנים. עירובין כא---- יהושוע הגרסי. זו הפעם האחרונה -שבה הוא מת. ציינתי את המופיעים בכל מקור שלא תניח שזה היה באותה ישיבה בבית האסורים. עומד לשרותך תמיד. (אגב ראיתי בילקוט כי הוא מת במיטתו ולא כפי שמסופר בברכות) מענין
אםשלום מורתי להלן המקורות שמשום מה לא נראים לך
מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק יב
מרו לו שכיניו עקיבא (איבדתו עשן) [איבדתנו בעשן] מכור חבילתך וקח בה שמן. אמר להם איני שומע לכם [שני] דברים טובים יש לי בה אחת שאני מתחמם כנגדה ואחת שאני משתמש לאורה. אמרו לא מת עד שיישן על מטות של זהב ועד שעשה כתר של זהב לאשתו ועד שעשה קורדיקוס של זהב לאשתו. אמרו לו בניו הרי הבריות משחקות עלינו. אמר להם איני שומע לכם אף היא נצטערה עמי בתלמוד תורה: הרי זו לא היתה רחל ממנה לא היו לו ילדים. איני מבין את הסתיגותך מדברי הר"ן בנדרים נאמן הוא הר"ן וכן תוספות על האתר שסיפורם נכון. כנראה שהיתה להם גמרא לא מצונזרת כמו לנו הצנזורה החרדית כנראה מחקה קטעים לא סימפטיים כמו זה ואחרים- שאני מכיר- מתוך הגמרא. לפי דעתם כנראה דוס פאסט ניט אבל אפילו אם את לא מקבלת את הסיפור על אשתו של טורנוס רופוס של הר"ן איך את מסבירה את הגמרא שאומרת שהוא התעשר ממנה?
עד כמה שידוע כלבא שבוא שמו לא היה יהושע
משנה מסכת ידים פרק ג א"ר יוחנן בן יהושע בן חמיו של ר"ע כדברי ב"ע כך נחלקו וכן גמרו:
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2006 11:21 |
|
| |
בעניין הסכנה שיש כביכול בלשאת אלמנה, כבר מעיר ע"כ היעב"ץ בהגהותיו למסכתין, שאכן מוכח כאן בגמ' שלא כדברי הזוהר שיש בזה סכנה.
ודומני שגם במטפחת הוא מדבר ע"כ.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2006 11:43 |
|
| |
ירוחם,
הנה הנתונים שלנו -
א. המשנה בידים (מקור תנאי), טוענת שר' יוחנן בן יהושע הוא בן חמיו של ר"ע. ב. באדר"נ נו"א פ"ו מסופר שר"ע נישא לרחל ולא היו לו ילדים. ג. באדר"נ נו"ב פי"א מסופר שלר"ע יש בנים (הם באים אליו בטענה). ד. הר"ן בנדרים מספר שר"ע נישא לאשת טורנוס רופוס. ה. בבבלי כתובות (ובמקבילה בנדרים ובירושלמי) מתואר סיפור נישואיו של ר"ע לבתו (או לבת בנו) של כלבא שבוע. ו. בספרות התלמודית יש שני סיפורים על ילדיו של ר"ע - אחד על בנו ואחד על ביתו.
שישה מקורות (יש עוד הרבה, אבל כרגע נסתפק באלה) המציגים כל אחד תמונה ביוגרפית אחרת. אפשר להתמודד עם זה בכמה דרכים. אתה בחרת לעשות הרמוניזציה בין המקורות (מזמנים וממקומות שונים, בהפרשים של מאות שנים!), ולטעון שאין ביניהם סתירה, כיוון שר"ע היה נשוי לארבע נשים (ההקבלות בין דמותו של ר"ע ליעקב אבינו רבות מאוד, ויש לי הרגשה שגם זה בבסיס המסקנה הזו). איני טוענת שמסקנתך שגויה, אני רק מבקשת לומר שהיא אינה הכרחית. ישנן עוד מסקנות אפשריות (לא פחות רציניות או משכנעות).
מואדיב,
לשאלתך - כן. בהחלט (לולא חשבתי שיש בזה פגם מוסרי לעגן מישהו כך). [שאלתי היתה תגובה לשאלת צ'אוט, וככזו יש לקראה.]
תוקן על ידי - אמשלום - 09/05/2006 11:46:55
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2006 12:45 |
|
| |
אם שלום. אני לא מבין את הסתירה יותר נכון אני לא רואה את הסתירה. ראשית שאלת אותי מה הם מקורותי ל4 נשותיו של רבי עקיבע הבאתי אותם. את מצליבה את זה אם אותם המקורות (כמעט) איני מבין מה הבעיה -לרבי עקיבא היו ילדים מאשתו הראשונה. יש להניח לפי התוספות שרבי יהושע בן קרחה היה בנו. (לפי המסופר רבי עקיבא היה קירח). מאשתו השניה רחל לא היו לו ילדים המסכנה מתה זמן לא רב לאחר שחזר מילימודיו. אשתו השלישית היתה אשתו של טורנוס רופוס והרבעית בתו של רב יהושוע או ישוע לפי מקורות אחרים אני לא מבין מה לא בסדר פה למה מאות שנים רבי עקיבא לפי המקורות חיי 120 שנה. גירסאות שונות אינם צריכים להסיט אותך מהעיקר.
יש לי רעיון- אולי נזמין אותו לסיאנס ויסביר לנו
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2006 12:56 |
|
| |
"ואף ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכה רק שהיתה באה מטיפה סרוחה שחק דעתידה דמגיירא ונסיב לה בכה דהאי שופרא בלי עפרא". (עבודה זרה דף כ,א ).
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2006 14:31 |
|
| |
נישטאיך. כונתי היתה למה שהר"ן כתב על צורת המפגש והיוזמה של האשה. שמלכתחילה היא תכננה לפתות את רבי עקיבא וכנראה גם הצליחה. דוס פאסט ניט
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2006 14:51 |
|
| |
בנוגע לשמו של חמיו של רבי עקיבא, נראה ברור ש"כלבא שבוע" אינו שמו אלא כינוי בעלמא. באדר"נ פ"ו, וכן בגמ' בנדרים ובגיטין כינויו הוא "בן כלבא שבוע".
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2006 15:11 |
|
| |
באשכול הסמוך הביא דרום חוקר מקור שהזכיר לי את הגמר תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד דף סח טור א /ה"ב מצאו כתוב מעון אלהי קדם ובשנים כתוב מעונה אלהי קדם וקיימו שנים וביטלו אחד באחד מצאו כתוב וישלח את זעטוטי בני ישראל ובשנים כתוב וישלח את נערי בני ישראל וקיימו שנים וביטלו אחד באחד מצאו כתוב תשע היא ובשנים כתוב אחת עשרה היא וקיימו שנים וביטלו אחד אמר רבי לוי מגילת יוחסין מצאו בירושלם וכתוב בה הלל מן דדוד בן יצף מן דאסף בן ציצית הכסת מן דאבנר בן קוביסין מן דאחאב בן כלבא שבוע מן דכלב רבי יניי מן דעלי מן יהוד מן ציפורין רבי חייה רבה מבני שפטיה בן אבוטל רבי יוסי בי רבי חלפתא מבני יונדב בן רכב רבי נחמיה מן נחמיה התרשתא תנ
אולי זה יפתור מספר שאלות
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2006 15:31 |
|
| |
ירוחם
איזה בעיה זה בדיוק יפתור? ש"כלבא שבוע" הוא כינוי לאחאב ו"בן" כלבא שבוע הוא חמיו של ר' עקיבה?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2006 15:56 |
|
| |
מאיר ידידי. נכון מדובר בגיסו. אבל גם שם אביו של גיסו. והוא הוא חמיו. לא אכנס אתך לויכוח זה ידרוש ממני יותר מדי זמן להוכחות של הקשר בין המוזכרים בין כל הגמראות. אבל תסכים איתי שלכל הפחות במסכ פסחים רבי שמעון בר יוחאי היה עלם צעיר. -וכפי שמוזכר בפסחים קיב וכן בברכות כח. הוא היה "טרבל מאייקר" לא קטן במובן החיובי.- הוא המשיך להיות תלמידו גם לאחר דיכוי מרד בר כוזיבא כשהוא היה כבר רבי שמעון. תקופת היותו תלמיד זוטר בבית המדרש ביבנה כפי שמוזכר בברכות כח היה הרבה שניםלפני מותו של רבי עקיבא. ולפי צורת דיבורו בפסחים קיב כנראה שעוד היה תלמיד זוטר. אני כותב את זה מתוך זיכרון ואולי טעיתי במקורות ואתך הסליחה אבל במהות אני עומד מאחורי דבריי .
מודה ועוזב
|
|
|
|
|