הפלות: מהו הקו האובייקטיבי?

לא הבנתי מדוע היכולת של העובר להישאר חי מחוץ למעי האם יכולה להוות מדד אובייקטיבי להפלת הוולד.

אם אנו משתמשים בשכל הישר, תלות אינה מדד לחיים. ללא קשר לכך שהתלות חלק מתהליך טיבעי.

נניח שבעוד מספר שנים תתקדם הטנולוגיה הרפואית ויתקדם הגיל בו ניתן להחזיק את הוולד חי מחוץ לבטן האם, יתכן גם שיצליחו ליצור רחם מלאכותית המגדלת את התינוק מרגע הביוץ, האם ישתנה אז גיל ההפלה?

במילים אחרות, למה להגדיר את חייו של העובר לפי יכולתנו להחזיקו, האם אין הגדרה לחיים עצמם?

הנה לינק למאמר הדן בנושא מהפן התורני.http://www.yeshiva.org.il/Shiurim/books/pniney/herayon.htm

וטו והיי

ההדגשה שלכם שהבעיה בהפלה אינה מחמת חוסר ידע על יכולות העובר, אלא מחמת חוסר ידע על מצבו (מצב המודעות) כאדם חי, היא מצויינת.

את זה צריך להדגיש שאם כי עובר נחשב (גם הלכתית) מאשר וולד, אבל מי שם אותנו לשופט על חיי עובר. מעניין שההגנה על בעלי החיים פופולרית יחסית לא פחות מההגנה על העוברים. כנראה כי את בעלי החיים לא צריכים לסחוב תשע חודשים ולגדל עשרים שנה.

מסתבר שהנושא מוסכר עוד בגמרא, ראה באשכול הבא http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=328327&whichpage=1

מצורף קובץ

תינוק שמחייך ברחם אמו.

http://www.sky.com/skynews/article/0,,30000-12773312,00.html

התמונה הזו ודומות לה הן מדהימות ומרגשות (מפורסמת התמונה של העובר שנותח ברחם אמו והוא מושיט יד ואוחז באצבע המנתח - מדהים!).

כאשר מביאים אותן בהקשר של הפלות, זו המניפולציה הכעורה ביותר שיש להעלות על הדעת.
ברור שהפלה לא נעשית בשלב אפילו קרוב לשלב שבו צולמה התמונה.

הנה תגובה שקיבלתי בפרטי, מובאת לפניכם מעוטרת במחיקות קלות. זו לשון התגובה:

"תמונת העובר היתה בעמוד הראשון של *** [כאן הובא שם העיתון שנמחק כדי שלא יחשוף את מקום שהותה של הכותבת], כך שזכיתי וראיתי את הסידרה כולה ביום ששי, כשהצצתי לעיתון של שכני על הרכבת.

אני לא יכולה לסבול את המניפולציות האלה, כן. וגם, לא כל כך נעים להקשות, אם תינוק מחייך ברחם, הא כיצד הוא מפסיק לחייך כשהוא נולד למשך שבועות מספר? (מה שאין כן אחיזת חפצים, אותה תארת, זה אכן הם עושים מיד עם הלידה.) הדעת (האפיקורסית) שלי נותנת, אם כן, שזה אינו חיוך ממש אלא עוית חמודה כזאת. זה לא אומר שהוא פחות בנאדם או יותר בנאדם (התמונות הן משבועות 30 - 40 להריון, כמובן שאם התינוק נולד אז סיכויי השרידה שלו מצוינים), רק שצריך לקחת את הדמגוגיה הזאת עם, כמו שאומרים מעבר לים, קמצוץ מלח.

אפילו הבנות שלי ידעו, מיד כשהגיעו לגיל בינה מסויים, שאף אחד בעולם איננו בעד הפלות, רק שיש הרבה אנשים שהם נגד, ואנשים אחרים, כמונו, שמבינים את הקשיים ותומכים בזכות האישה לעשות את הבחירה הזאת, שאף פעם אינה קלה.

לעומת זאת ****, למשל, שהיא נוצריה פנדמנטליסטית מהסוג הרעשני, מציגה להן את הפן השני, שפנים אל פנים הוא דוחה עוד יותר מאשר במדיה. היא גם היתה ילדה מאומצת, אז כשהיא גומרת לצטט את אלוהים ואת ישו וכל מיני עובדות מדעיות יותר או פחות ממדרשו של הד"ר אפרתי (כך קוראים לו?), היא שולפת את "אם הפלות היו מותרות בזמנו אז אני לא הייתי קיימת", ותמיד כשהיא אומרת את זה אני רואה את המבט של *** [כאן הובא שמה של בתה המקסימה של הכותבת] משתנה לשבריר שניה, ויודעת שהיא חושבת שזה בעצם, אולי, לא היה כל כך נורא... :) "

לפי בקשת שחרית -

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=981150


בברכה.

בשכבר הימים היה סטיקר:

"רק אלו שכבר נולדו הם בעד הפלות."

וזה קצת יותר מתוחכם ממה שנראה ממבט ראשון. חשבו ותראו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

את הסטיקר המתוחכם הזה אפשר להוסיף לוורט המופלא על בטהובן (שהובא אי שם באשכול) ולתמונה סוחטת הרגשות שמובאת קצת למעלה בעמוד זה ולשאר השטיקים א - לה ארגון אפרת ושאר צדיקים.



לא הכרתי אדם בחלד שטען שהפלות הן עניין חיובי או רצוי, אבל לעתים זה עניין הכרחי או מצב שבו עושים רע קטן כדי להימנע מרע גדול ממנו. עם הקשיים האלה, עוד לא התמודד אף סטיקר ממולח או סיסמה יחצני"ת קולעת.

יינן: הפלה זה רצח?

בספרו הגדול (בשני המובנים) של הרב מיכי אברהם: שתי עגלות וכדור פורח, הארה 26 (כמדומני, הספר אנו תחת ידי ברגע זה), נידונה שאלת ההפלות. הדיון בא לבחון את השאלה "מיהו רציונאלי". הרב מיכי מבקש להראות מתוך הדוגמה של שאלת ההפלות, כי מצג השווא של הפוסט-מודרניזם (או: החשיבה האנליטית) מדהים עד להפליא. בימינו נראה כאילו אנשים דתיים ומאמינים נכנעים ל"שטיפת מוח" דתית, ומתאימים את מסקנותיהם בהתאם ל"קו המנחה" האפריורי שלהם. כך, למשל, הם יצדיקו את פסק ההלכה בשלל טעמים ונימוקים, בה בשעה שהמסקנה כבר קבועה מראש – בגלל סיבות שונות, ביניהן "שטיפת מוח" מגיל קטנות.