|
|
| נשלח ב-11/5/2006 15:57 |
 |
| |
נישטאיך
אין המשל דומה לנמשל מלחמה ערכית ותרבותית היא לא תמיד שלילית
יש ברכה בשנאה של ע"ה בתלמיד חכם. הוא מקנא בו וישתדל להיות כמוהו
קנאה בין עשיר לעני. העני ישתדל להתקדם בחיים ולהשיג את העשיר ולא להפך
אבל בנמשל מדובר בשנאה של צבע עור של מוצא גיאוגרפי ואתני. אני ממליץ
לכל ה חרדים אשכנזים (לא הבלטטי את ראשי התיבות) שיקראו את ספרו
של הרב סבתו אמת מארץ תצמח ויקבלו פרספקטיבה קצת שונה על עצמם.
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2006 16:55 |
|
| |
ירוחם
<"אין המשל דומה לנמשל מלחמה ערכית ותרבותית היא לא תמיד שלילית יש ברכה בשנאה של ע"ה בתלמיד חכם. הוא מקנא בו וישתדל להיות כמוהו קנאה בין עשיר לעני. העני ישתדל להתקדם בחיים ולהשיג את העשיר ולא להפך">
אולי, אך תמיהני אם כך היה הדבר גם בין החברים ועמי הארץ, וכפי שניתן להבין מקריאת הגמרא במסכת פסחים דף מט?!
"תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם - ישא בת גדולי הדור. לא מצא בת גדולי הדור - ישא בת ראשי כנסיות, לא מצא בת ראשי כנסיות - ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה - ישא בת מלמדי תינוקות. ולא ישא בת עמי הארץ, מפני שהן שקץ, ונשותיהן שרץ, ועל בנותיהן הוא אומר (דברים כז) ארור שכב עם כל בהמה.
תניא, רבי אומר: עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר (ויקרא יא) זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה - מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה - אסור לאכול בשר בהמה ועוף.
אמר רבי אלעזר: עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור לשוחטו! - אמר להן: זה - טעון ברכה, וזה - אינו טעון ברכה.
אמר רבי אלעזר: עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך, שנאמר (דברים ל) כי הוא חייך וארך ימיך, על חייו לא חס - על חיי חבירו לא כל שכן.
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: עם הארץ מותר לקורעו כדג.
אמר רבי שמואל בר יצחק: ומגבו. תניא, אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! - אמר להן: זה - נושך ושובר עצם, וזה - נושך ואינו שובר עצם.
תניא, היה רבי מאיר אומר: כל המשיא בתו לעם הארץ - כאילו כופתה ומניחה לפני ארי. מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים - אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים.
תניא, רבי אליעזר אומר: אילמלא אנו צריכים להם למשא ומתן - היו הורגין אותנו.
תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה לפני עם הארץ - כאילו בועל ארוסתו בפניו, שנאמר (דברים לג) תורה צוה לנו משה מורשה, אל תקרי מורשה אלא מאורסה.
גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן.
תנא: שנה ופירש - יותר מכולן. תנו רבנן: ששה דברים נאמרו בעמי הארץ: אין מוסרין להן עדות, ואין מקבלין ממנו עדות, ואין מגלין להן סוד, ואין ממנין אותן אפוטרופוס על היתומים, ואין ממנין אותן אפוטרופוס על קופה של צדקה, ואין מתלוין עמהן בדרך. ויש אומרים: אף אין מכריזין על אבידתו. - ותנא קמא: זמנין דנפיק מיניה זרעא מעליא ואכיל ליה, שנאמר (איוב כז) יכין וצדיק ילבש". עולם הפוך אני רואה 
תוקן על ידי - נישטאיך - 11/05/2006 17:23:48
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2006 19:58 |
|
| |
מפצון,
תודה על הקישור. למדתי מהדיון מח"ח שיש אלמנט סוציולוגי נוסף במערכת "בעלי תשובה ספרדיים", הספרדים "נאשמים" באי התבדלות מהם ולכן צריכים להיות מובדלים מהאשכנזים. נראה שמדיניות ה"מעט הזך" של שארית הפליטה החרדית בשנות ה-50, כבר לא מתאימה להיות הציר המרכזי לחברה בת חצי מליון איש שמורכבת מאשכנזים, ספרדים, בעלי תשובה, אנגלוסכסיים וחרד"לים. אולי צריך לשמר את החברה החרדית המקורית במסגרת נפרדת - כמו שקרה לישוב הישן בשעתו, וליצור זרם חרדי מרכזי המתאים לצרכים החברתיים שלנו. יתכן, שזה מה שהחזו"א היה עושה היום כמו שהוא לא שש לאמץ בשעתו את מודל הישוב הישן.
דרום חוקר,
עי' באוטופיה שלי (מס' 3), היא מבוססת על הרעיון שמה שמפריד בינינו הן התרבויות הזרות ולכן חיבור האליטות התורניות יגביר את המצע התורני המשותף, וימיר את הניכור האתני בניכור המבוסס על ת"ח מול עםארצים וכיו"ב.
נישט, לא כדבריך, אלא כל ההתנכרויות הנ"ל גם אם הן חריפות, הן נעות סביב ציר מרכזי של תורה. ההתנשאות על בני בבל נובעת ממעלת א"י, וכן ההתנגדות לע"ה. יש כאן מלחמה של ערכים (תורה,א"י) המחוללים ע"י אנשים אחרים, ואינו דומה לספרדים-אשכנזים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2006 21:58 |
|
| |
נישטאיך.
האם שמת לכב כי השנאה שה תלמידי חכמים מפגינים כלפי עמי הארץ היא לא פחות קשה משנאת העמי הארץ לת"ח
יש לי מה להוסיף על הגמרא הזו כתר לי זער ומחר אנסה להביא לך רעיונות אחרים.
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2006 23:21 |
|
| |
לב העברי
אני כשלעצמי כבר אינני מבין בסטיגמות עדתיות
כבר אמר מי שאמר, טובה עשה הקב"ה ששימר לנו את החילונים, שהם לא מבחינים בין צדיק לרשע, בין מזרחי למערבי, אודה ולא אבוש, רוב היום אני נמצא עם אנשים שזהו תיאורם, והם השכיחו ממני את כל הסטיגמות ששמעתי בנערותי.
גם אם אלהג באשכול זה על הגיגי בנושא זה, והרי זה לא יועיל לכלום, ולכן טוב לי במחיצתי.
***
ברם זכורים השבטים אשר שכנו כאן בארצינו לטובה, וכך נאמר בספר שופטים
יב,ה וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, לְאֶפְרָיִם; וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם, אֶעֱבֹרָה, וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי-גִלְעָד הַאֶפְרָתִי אַתָּה, וַיֹּאמֶר לֹא. יב,ו וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר-נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת, וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן, וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ, וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן; וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא, מֵאֶפְרַיִם, אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם, אָלֶף.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2006 06:55 |
|
| |
העברי
<"לא כדבריך, אלא כל ההתנכרויות הנ"ל גם אם הן חריפות, הן נעות סביב ציר מרכזי של תורה. ההתנשאות על בני בבל נובעת ממעלת א"י, וכן ההתנגדות לע"ה. יש כאן מלחמה של ערכים (תורה, א"י) המחוללים ע"י אנשים אחרים, ואינו דומה לספרדים-אשכנזים">
אם ההתנשאות על בני בבל נובעת מהציר המרכזי של תורה ומעלת א"י, מנין נבעה טפשותם של בני בבל? ("הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא/לחמא בלחמא, ... דיתבי בארעא דחשוכא".
גם הגזענות החרדית נובעת מהציר המרכזי של התורה. וממעלת ארצות האשכנזים.
___________
ירוחם
<"האם שמת לב כי השנאה של תלמידי חכמים מפגינים כלפי עמי הארץ היא לא פחות קשה משנאת העמי הארץ לת"ח">
בטח שמתי:
"גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן".
מי התחיל בשנאה?
עמי הארץ!
מי גרם לשנאה?
אולי הת"ח!
"דהוה צניע ומעלי - והא דאמר באלו עוברין (פסחים מט:) אמר ר"ע כשהייתי עם הארץ הייתי אומר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור משמע דלא הוה מעלי איכא למימר דהתם לאו משום שהיה שונא תלמידי חכמים אלא משום שהי' סבור שמתגאין על עמי הארץ מפני תורתן והיו תלמידי חכמים שונאים אותם וגם משום שלא היו מניחין אותם ליגע בהם כדאמרינן (חגיגה דף יח:) בגדי עם הארץ מדרס לפרושים אבל מכל מקום שומר מצות היה, רבינו תם". (תוספות כתובות דף סב עמוד ב).
"והנני מודיעך בפעם הזאתטעם ששמעתי מעם הארץ אחד, למה הכמי הארץ שונעים תלמידי חכמים, משום שתלמידי חכמים מונים לנו כבהמות, לכן אנו שונאים לתלמידי חכמים... ואני השבתי לו: תדע למה תלמידי חכמים שונאים לעמי הארצות וחשובים בעיניהם כבהמות, מפני שאינם מתערבים בתלמידי חכמים ללמוד מהם", (אליהו הכהן-שבט מוסר פרק יא, י).
עכשיו אני יודע:
תלמידי חכמים שונאים את עמי הארצות , והם חשובים בעיניהם כבהמות, לא מפני שהם שונאים אותם, אלא מפני שאינם מתערבים בתלמידי חכמים.
ואילו עמי הארץ שונאים אה תלמידי חכמים המביטים עליהם כעל בהמות.
מי קדם למי? הביצה לתרנגולת או התרנגולת לביצה?
מה תאמר על הסיפור הבא?
"רבי פתח אוצרות בשני בצורת, אמר: יכנסו בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי גמרא, בעלי הלכה, בעלי הגדה, אבל עמי הארץ אל יכנסו. דחק רבי יונתן בן עמרם ונכנס, אמר לו: רבי, פרנסני! אמר לו: בני, קרית? אמר לו: לאו. שנית? א"ל: לאו. אם כן, במה אפרנסך? [א"ל:] פרנסני ככלב וכעורב, פרנסיה. בתר דנפק, יתיב רבי וקא מצטער ואמר: אוי לי שנתתי פתי לעם הארץ!". (בבא בתרא דף ח עמוד א).
מה גודל העבירה בסולם העבירות של בין 0 למאה של נתינת פת לעם הארץ רעב בשנת בצורת?
"עם הארץ מותר לנוחרו...", לאו דוקא, שאין דמו של ע"ה מסור בידנו, ואדרבא, ההורגו נהרג, אלא מתוך ששונאים תלמידי חכמים עם הארץ מגזמים בהם". (הר"ן פסחים מט, ע"ב).
מי שנא ומי הגזים?
לא העם הארץ!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2006 07:03 |
|
| |
אני מודה, שאיני מבינה את ההקבלה שנעשתה כאן בין שנאת חכמים לעם הארץ ובין שנאת אשכנזים למזרחיים. עם כל הביקורת שיש לי על הראשונה, הרי אפשר לטעון שהיא מובלטת כדי לעודד אנשים למוביליות חברתית והשכלתית - אינך רוצה להיות מהשנואים? לך ולמד תורה. השניה, לעומת זאת, אינה מעודדת את האדם ה"שנוא" להיות "נאהב", שהרי אין לו דרך להפוך את עורו ולהתאשכנז (וכבר הובאו כאן מקרים של שנוי שם משפחה שלא הועיל).
זה הבדל מהותי בין שני סוגי השנאות וההפרדות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2006 07:48 |
|
| |
<"אני מודה, שאיני מבינה את ההקבלה שנעשתה כאן בין שנאת חכמים לעם הארץ ובין שנאת אשכנזים למזרחיים">
ההקבלה שהיתה:
אחרי שהשנאה קיימת איש לא יודע איך זה התחיל. והסיבה המקורית כבר אינה חשובה.
<"הרי אפשר לטעון שהיא מובלטת כדי לעודד אנשים למוביליות חברתית והשכלתית - אינך רוצה להיות מהשנואים? לך ולמד תורה">.
אני דיברתי על שנאה, ואין כל הכרח לשנוא את מי שלא רוצה ללמוד,
האם הפתרון הוא ב"אתה רוצה להיות כמוני? תקרא לבנך שלמה זלמן או מנחם מנדל, תחבוש מגבעת "בורסלינו"ו"פראק", אולי לא תהיה "בדיוק" כמוני, אך יהיו ביננו יחסי אנוש.
האם עלי להיות כמוך כדי שלא יהיו הבדלים ביננו, למה לא בהפוך?
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2006 07:57 |
|
| |
נישט,
הוא אשר אמרתי.
הבעיה היא, שאלפסי, גם כשישנה שמו ללבקוביץ' ישאר אלפסי, וכולם ידעו שהוא אלפסי.
ר"ע, לעומת זאת, היה עם הארץ (ושנא ת"חים) ואחרי שלמד תורה הפך לת"ח. אם מזכירים את עברו, זה כדי לפאר את הדרך שעשה וכדי להציב מודל גם לאחרים.
אפשר (ואולי גם צריך) להפוך מעה"א לת"ח. אי אפשר להפוך מאלפסי ללבקוביץ' (אלא אם כן ע"י נישואין, ואלה הרי מגונים מכל וכל...).
לגבי השנאה - אתה צודק לחלוטין. בשני המקרים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2006 08:16 |
|
| |
<"אלפסי, גם כשישנה שמו ללבקוביץ' ישאר אלפסי">
הוא ישאר אלפסי, והלוואי שישאר אלפסי, אך מה לזה ולאפלייה בחינוך?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2006 11:52 |
|
| |
נישטאיך.
אמש רציתי לכתוב ראה כי מלחמת ערכים משתלמת עובדא שרבי עקיבא הפך מעם ארץ לתלמיד חכם אבל נזכרתי שאילתא של רב אחאי גאון.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קכז עמוד ב ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים. ערב יום הכפורים אמר לו: תן לי שכרי, ואלך ואזון את אשתי ובני. אמר לו: אין לי מעות. אמר לו: תן לי פירות. - אמר לו: אין לי. - תן לי קרקע. - אין לי. - תן לי בהמה. - אין לי. תן לי כרים וכסתות. - אין לי. הפשיל כליו לאחוריו, והלך לביתו בפחי נפש. לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו, ועמו משוי שלשה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו. אמר לו: בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני? - אמרתי: שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך, ולקחת בהן. - ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה במה חשדתני? - אמרתי: שמא מושכרת ביד אחרים. - בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע במה חשדתני? - אמרתי: שמא מוחכרת ביד אחרים היא. - ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות במה חשדתני? - אמרתי שמא אינן מעושרות. - ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות במה חשדתני? - אמרתי: שמא הקדיש כל נכסיו לשמים. - אמר ליה: העבודה, כך היה! הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה, וכשבאתי אצל חבירי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה, כשם שדנתני לזכות - המקום ידין אותך לזכות.
הגמרא משום מה את שמו של אותו פועל צדיק בעל מידות. והנה רב אחאי גאון מגלה לנו את זה.
שאילתות דרב אחאי גאון פרשת שמות שאילתא מ
שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למיחשד חד על חבריה אלא לידייניה לכף זכות דתניא הדן את חבירו לכף זכות דנין אותו מן השמים לכף זכות ומעשה ברבי עקיבא בן יוסף שהיה מושכר אצל רבי אליעזר בן הורקנוס ועשה עמו שלש שנים כשבא ליפטר ממנו בערב יום הכפורים אמר לו תן לי מעותיי ואלך ואפרנס את אשתי ואת בניי אמר לו אין לי מעות שאתן לך והיה רואה מעות בידו תן לי בהמה אמר לו אין לי בהמה שאתן לך והיה רואה בהמה בתוך ביתו תן לי תבואה בשכרי אמר לו אין לי תבואה שאתן לך והיה רואה תבואה בתוך ביתו אמר לו תן לי כרים וכסתות בשכרי אמר לו אין לי כרים וכסתות שאתן לך והיה רואה כרים וכסתות בתוך ביתו תן לי קרקע בשכרי אמר לו אין לי קרקע שאתן לך והיה רואה לו קרקע מה עשה רבי עקיבא הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש מה עשה רבי אליעזר בן הורקנוס המתין עד שיצא חג הסוכות ונטל משואות שלשה חמורים אחד של יין ואחד של שמן ואחד של כל מיני מגדים ומעות בידו והלך לביתו של רבי עקיבא והניח לפניו ואכלו ושתו והוציא המעות ונתן לו אמר לו בני חייך כשאמרת לי תן לי מעותיי ואמרתי לך אין לי מעות שאתן לך והיית רואה מעות בידי במה חשדתני אמר לו אמרתי שמא שדות וכרמים נזדמנו לו בזול וביקש ליקח מהם כשאמרת לי תן לי בהמה בשכרי ואמרתי לך אין לי בהמה שאתן לך והיית רואה בהמה בתוך ביתי במה חשדתני אמר לו אמרתי שמא מושכרות הם ביד אחרים כשאמרת לי תן לי תבואה בשכרי ואמרתי לך אין לי תבואה שאתן לך והיית רואה תבואה בתוך ביתי במה חשדתני אמר לו אמרתי שמא רוב פירותיו אינן מעושרין כשאמרת לי תן לי כרי' וכסתו' בשכרי ואמרתי לך אין לי והיית רואה כרים וכסתות בתוך ביתי והיית רואה לי קרקע במה חשדתני אמר לו אמרתי שמא הקדיש רבי כל נכסיו לשמים אמר לו העבודה כך היה הורקנוס בני לא היה עוסק בתורה והקדשתי כל נכסיי לשמים כדי שיעסוק בתורה עד שבאתי אצל חכמים והתירו את נדרי שכל מי שיאחר נדרו אין נזקקין
*הנה אנו רואים כי הסיפור מספר את סיפורו של רבי עקיבא מזמן היותו עם הארץ. ושואל על כך החתמ"ס האיך יתכן שאדם בעל מידות כה נאות ממש של צדיק וחסיד. המעביר על מידותיו מסוגל היה לשנוא כל כך את תלמידי החכמים?* והשתמש בביטוי כה קשה של מי יתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור* * * * * * * * * * * *
עונה החתמ"ס הוא לא שנאה תלמידי חכמים הוא שנאה את התנהלותם והתנהגותם.
אםשלום הנה לך בסיפור של אחאי גאון שלרבי עקיבא היו אשה וילדים מלפני היותו תלמי חכם.
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2006 13:49 |
|
| |
נישטאייך,
כתבת: "אם ההתנשאות על בני בבל נובעת מהציר המרכזי של תורה ומעלת א"י, מנין נבעה טפשותם של בני בבל? ("הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא/לחמא בלחמא, ... דיתבי בארעא דחשוכא".
תשובה: אוירא דא"י מחכים.
גם הגזענות החרדית נובעת מהציר המרכזי של התורה. וממעלת ארצות האשכנזים."
לא רציתי לומר - ואתה אמרת.
אכן, יש מצדיקים את ההתנכרות לעדות המזרח ברמה התורנית של חלקם. אבל בעוד השנאה לעמי הארץ היא ממוקדת, ההתנכרות לעה"מ יוצרת רק טישטוש של הגרעין התורני של ההתנשאות. אם בעלעגלה אשכנזי מדבר בזילזול על רב ספרדי, הושמט הבסיס התורני מעל תופעה זו.
אגב לגבי עצם הטעון של אותם אנשים, בעצם הספרדים אשמים בכך שעמי הארצות שלהם שומרים שבת, בעוד שבעדתנו הלבנבנה אלו שאינם מבקרים בבית המדרש מבלים את זמנם באכילת צ'יזבורגר...
גאוותנו שאנו המעט הזך שלא הצליח להכיל את המרובה העכור.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2006 16:58 |
|
| |
לבהעברי,
ראשית אציין שניכר מדבריך שהבעיה אכן טורדת אותך, ואני אישית מעריך זאת. אני משוכנע שלו הייתי גדל בחברה חרדית-אשכנזית, רוב הסיכויים שהיא לא הייתה טורדת אותי.
לגופו של עניין -
טענות הסניגוריא שלך בהחלט לא מופרכות, דא עקא, כשבוחנים את המציאות כמות שהיא (ואני חושב שאני מכיר אותה לא רע כמתבונן מן הצד וכמי שבא במגע עם חרדים רבים מכל הסוגים) אין בהן בכדי להסבירה, וכדלקמן:
א. הטענה של 'שוני' בין משפחות ספרדיות לאשכנזיות - הרי לא מדובר בבדיקה של משפחה ומשפחה, אלא במכסה כמותית שרירותית. נניח שיש במקום מסויים 100 תלמידים ספרדים שכולם באים ממשפחות של אברכים בני תורה מובהקים בוגרי פוניבז', סלבודקה ותפרח - לא יקבלו אות כולם אלא רק מה שיכנס למכסה. מאידך, יתכן שכן יקבלו ילדים מבתים אשכנזיים פחות 'בני תורה'. כנ"ל לגבי הכישרון - האם חלק מהבחורים הספרדיים שנדחים מישיבות יוקרתיות אינם עולים באיכותם על חלק מהאשכנזים שכן מתקבלים? אם כן, זו לא שאלה של איכות לימודית ורקע.
ב. מוסדות הלימוד הם רק סימפטום. מה עם אמירות גזעניות די בוטות שלצערי רק חרדי יכול להשמיע? מה עם היחס המזלזל לגדולי תורה? קח מצד שני את הציבור החרד"לי. מקובל לראות בקדקודו שני גדוילים: האחד ראש ישיבע ודיין בסגנון ליטאי (הרב שפירא), השני פוסק ודיין ספרדי (הרב אליהו). הטענות כנגד רבני הספרדים החרדיים (חוסר לומדעס) שייכות גם כנגד הרב אליהו, ובכל זאת, אף אשכנזי חרד"לי לא ידבר כנגדו בזלזול או יטול ממנו את התואר רב. חרדת הקודש ביחס אליו לא פחותה מאשר הרב שפירא. ברור לך שאצל החרדים זה לא יקרה. בזמנו לא הסכימו אפילו לשנות את שפת הדיון של מועצת גדולי התורה מאידיש בשביל לאפשר לרב עובדיה להשתתף בהן. כמו כן, גם עילוי ספרדי שלמד בישיבות ליטאיות והוא 'למדן' במושגים שלהן לא יתמנה להיות ר"מ בישיבה כזו (אולי למעט הדוגמא של הרב עדס, עד כמה שאפשר להגדיר את 'קול יעקב' ישיבה אשכנזית).
אגב, ביטויים קשים כנגד הרב עובדיה שמעתי אפילו מחסידים שלמיטב ידיעתי האדמו"ר שלהם לא חיבר חיבור תורני כלשהו, למשל.
ג. מדיניות כור ההיתוך המזרחניקית היתה מודעת ונבעה לדעתי משני מרכיבים: א. גאוותנות אשכנזית מפאיניקית של מנהיגי הציבור, לפיה על עדות המזרח להתיישר עם היהדות הנכונה. ב. אמונה דתית שהשיבה לציון צריכה להביא איחוד מנהגים ולא איש על דגלו (מתוך מוטיבציה כזו פעל הרב גורן שכליטאי הפך את נוסח ספר לנוסח האחיד בצה"ל - כמעין פשרה, או הגרב"צ עוזיאל שהסכים למדיניות אחידה של הרה"ר בכשרות, ימי חיתון וכו').
הדבר בהחלט יצר ניכור והתמרמרות, למרות שבאופן אישי לדעתי מערכת החינוך הפנימייתית הד"ל היא המוצלחת ביותר מבחינת אינטגרציה. ניכור זה הביא בין היתר לצמיחת תנועות כמו תמ"י ואח"כ שס (שחלק ניכר מפעיליה ותומכיה הם בוגרי הממ"ד) במישור הפוליטי (וגם ההשקפתי - שהרי הרב עובדיה היה אולי החריף שבמתנגדים לגישת הרב גורן והנוסח האחיד, וכן יצא נגד הרב עוזיאל וראשון לציונים אחרים על כך שהיו 'מיכף כייפי' בפני עמיתיהם האשכנזים).
כיום, בעקבות המהפך הנ"ל יש סוג של רגרסיה - הסידורים הספרדים חזרו למדפי הישיבות הד"ל וצה"ל. אין נטייה לאיחוד מנהגים כלל וכל אחד עושה מה שהוא רוצה.
ד. הציבור החרדי-ספרדי הוא כמובן האשם הגדול בתופעה ואין לו אלא להאשים את עצמו על כך שהוא ממשיך להתדפק על דלתות המוסדות הללו ולתרום להם. אגב, כיון שהשדה הכלכלי יש פחות חסמי כניסה וגם אדם מרקע חלש יכול להצליח בזכות כשרונותיו זהו אפיק שצריך לנצל אותו במאבק שלהם. דא עק'א, יהודי יקר בד"כ לא נתקל במצוקות הללו כי הילדים שלו מוכשרים לבוא בקהל מכוח כספו (שוב, לא תמיד אחרי בדיקה מעמיקה של אורח חייו).
מרובקה,
אל תמהר לקשור כתרים לציבור החילוני. אמנם המצב שם הרבה יותר טוב מאשר בציבור החרדי (אך לא הדתי), ובכל זאת זה עדיין קיים ברמות מסויימות. למשל הרמה הפוליטית - נהירת המפאיניקים לקדימה ולגמלאים היתה על רקע עדתי (חלקם הודו בכך במפורש). אני לא מדבר על זה שכ פוליטיקאי מזרחי מוצג תקשורתית כנלעג. לא שהם לא כאלה, אבל לא ברמה פחותה מאחיהם האשכנזים. למשל, שר אוצר מזרחי שיש לו ארבעה תארים אקדמאים ביניהם כלכלה, ראיית חשבון ומשפטים צריך להסביר למה הוא יכול להיות שר אוצר,אבל שר אוצר אשכנזי נטול כל השכלה אקדמאית כלכלית ורקע ניהולי (אך בעל חברות ארוכת שנים עם ראש הממשלה) לא צריך להסביר, וכן על זו הדרך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2006 17:15 |
|
| |
ממללא,
תודה על ההרצאה המאלפת.
כמו שכבר כתבתי בעצמי, מהתבוננות ועדויות נאמנות החברה הד"לית היא זו שבה ה"שד העדתי" משחק את התפקיד הכי קטן. אצל החילונים אין הצלחה גדולה כ"כ. תורה היא וללמוד אני צריך.
האם עולה מדבריך שגם כור ההיתוך הדתי לאומי לא הצליח אלא הוא אשליה אופטית, ואחד הפנים ש"ס היא מרד באשכנזיות הממ"ד?
האם החברה החרד"לית היא מודל חדש שנבנה בעקבות הכשלון הקודם ליצור חברה מאוחדת ומכבדת ובכל זאת דו תרבותית?
האם המודל קיים מספיק זמן וכדאי להתחיל ללמוד ולחקור אותו ולנסות לישם אותו גם במחוזות ליטא, או דילמא זו היא רק רוח טובה אבל נאיבית של תחילת הדרך?
מאד חשוב לדעת.
שבת שלום.
|
|
|
|
|
