"פרעינקען ריין"

 * ייאמר ברורות: גזענות היא אפלייה בין אשכנזי חילוני לספרדי חילוני, שזו אכן רשעות גמורה - מה ההגיון להפלות ביניהם, האם משום שהחילוני האשכנזי אוכל חזיר והחילוני הספרדי אוכל שרימפס? לעומת זאת, שימורה של המסורת הדתית האשכנזית, נוסח ומנהג, הינו דבר לגיטימי לחלוטין. האם העובדה שמגולח-זקן לא יתקבל לישיבת חב"ד, גם היא גזענות?! ומפני מה על מנהלי המוסדות האשכנזים לשתף פעולה עם רגשי הנחיתות של ה"פרענק" המצוי, הבועט במסורת אבותיו כדי *[למצוא חן] לליטאי ולבני-ברקי?!

_________________

קליקער

יש לך עיהעם הבנת הנקרא?

"תלמידות שלמדו יחדיו במשך השנים האחרונות – חלקן למדו בצוותא חמש ושש שנים באותה כיתה - הופרדו
לשני חלקים, כאשר בין שני חלקי בית הספר הוקם קיר גבס, ויריעות של בד יוטה נמתחו בחצר בית הספר למען
לא תוכלנה בנות החלק האחד (הספרדיות), להביט בבנות שנמצאות מעברה השני של המחיצה"

למה ספרדים רוצים ללמוד במוסדות אשכנזים ליטאים

אני נתקל תדיר בשאלה מדוע ספרדים (או נכון יותר בני עדות המזרח), רוצים ללמוד במוסדות אשכנזיים, בעיקר ליטאים  ואינם מסתפקים במוסדותיהם. הנושא נפוץ אפילו יותר אצל המכובדים (ח"כ של ש"ס) שהיו מצפים מהם לנהוג אחרת.
התשובה שנראית לי היא שלכל עם או מגזר יש את האידיאל של אם בארה"ב זה דמות הוואספים (לבן, אנגלו-סכסי, פרוטסטנטי), בישראל במשך שנים זו היתה דמותו של החלוץ (דמות הירואית בתקופות העליות השניה והשלישית). בפסיכולוגיה זה נקרא "תפיסת ה-Self האידיאלי".
גם במדינת ישראל בקרב האליטה תפסה במשך שנים ההנהגה האשכנזית (ממזרח אירופה), את רסן השלטון והיוותה אמת מידה להתנהגות האידיאלית. ההיטמעות באליטות בארץ להיות דומה לאשכנזי. יש לציין כי גם בקרב הציבור החילוני קיימת על "אש קטנה" גזענות בנושא נישואין וכד', בעיקר בקרב הדור הקודם. הדור הצעיר של האליטות מנסה לטשטש את עקיבות העבר באימוץ דרך החיים המערבית לחלוטין.
במשך השנים בהם פעלו בקרב בני עדות המזרח שהגיעו לארץ משפיעים חרדיים, מהפלג הליטאי וחב"ד (לחב"ד לא אתייחס כי כמתבונן מהחוץ אני חש שהם מתיחסים בשוויוניות לספרדים). בהתאם הוטמע בציבור כי האידיאל היה בחור הישיבה מפוניביז'/ חברון/קול תורה וכד' הישיבות הנחשבות ולא הישיבות הספרדיות בהן בחור הישיבה האדיאלי אינו נמצא. רבנים לובשי פראק והמבורג ולא הלבוש הרבני המסורתי. תפיסת האשכנזים כציבור האידיאלי והתנהגותם כהתנהגות האידיאלית הוזרמו לעורקים של הציבור החרדי הספרדי והזינו את הרצון להיות תואם "אשכנזי", דהיינו להימדד לפי קנה המידה כמה אני בסולם האשכנזי (כמו תואם IBM למי שזוכר).

ועכשיו באה השאלה, אם חינכו את הספרדים שלהיות "ליטאי זה האידיאל", למה הליטאים לא נותנים לספרדים להיטמע בהם לחלוטין. הרי גם בציבור החילוני האליטיסטי ההיטמעות התקרבה למושלמת. יש אומנם את נושא המנהגים אבל אם בישיבות הליטאיות יש 20% ספרדים והם נוהגים כמותם. גם ב-60% ספרדים היו נוהגים כמו ליטאים.

התשובה נמצאת במקום אחר לחלוטין. בציבור החרדי לצורך קיומו יש צורך באש תמיד, דהיינו יש צורך ביצירת מוקדי חיכוך תדירים עם הסביבה לצורך מניעת היטמעות. על חברי הציבור לזכור כל העת כי הם מיוחדים, שונים מאחרים (כמובן שיותר טובים) וכד'. המעגל המתבקש בציבור החרדי היה חיכוך עם החילונים ועם הדתיים (שאינם חרדים לדבר ה' כמו החרדים). הבעיה היא שלמחלוקות אין גבולות. אם אדם צריך לחיות בתחושה שהוא הכי טוב היא לא נעצרה בגבולות החרדיות אלא התקדמה אל עבר הסביבה הקרובה, מי שאינו כמונו בדיוק הוא שונה=נחות מאיתנו.
הפרדוקס תפס את הציבור הספרדי. מצד אחד האדם האידיאלי הוא "בן תורה ליטאי". מצד שני הליטאים אינם אוהבים אנשים ששונים מהם והספרדי הוא השונה.
תוצאות המתח הזה ניכרות כל הזמן איפה בציבור הספרדי הרוצה להתקרב לציבור הליטאי אך נדחה על ידו בשל היותו שונה.

http://www.bhol.co.il/forum/post.asp?forum_id=18119&method=reply&topic_id=2399454&M=False&arc=0&quote=22099581&quoteType=2

נישט,
אתה נאיבי או מיתמם. במקרה של האתיופים ב'למרחב' היו ידיעות עיתונאיות שנראות ממש עובדתיות (ההפסקות היו בזמנים שונים. לא שיחקו יחד. לא נסעו באותן הסעות. וכדו'). הכל שקר, או שיצא מהקשרו. ההסעות היו באוטובוסים שונים כי הם נסעו לאיזורים שונים של העיר. ההפסקות לא היו נפרדות. הם בהחלט שיחקו יחד (באותו יום שביררתי את העניין, אמרה לי אחת האימהות שבתה חזרה הביתה עצובה כי הבנות האתיופיות לא שיחקו איתה בגומי בהפסקה).
שלא לדבר על זה ששאר בתי הספר לא הסכימו בכלל לקבל אתיופים, ורק 'למרחב' לקח על עצמו אתגר בעניין זה (נאמר לי שבתי הספר בפ"ת שבהם יש אתיופים מאוכלסים בכשמונים-תשעים אחוז אתיופים, וכ להשאר בורחים מהם). הכיתה הנפרדת שעשו להם היתה כדי לסגור פערים, והשקיעו בזה המון משאבים (תחשוב כמה עולים מורים מיוחדים לכיתה של חמישה-שישה תלמידים). כל דבר חיובי אפשר להפוך לשלילי, והכל תלוי בזווית המבט ובאינטרס.
בה במידה קיר הגבס בקטע שהבאת יכול היה להיווצר כדי לעשות חציצה שתיצור עוד כיתה באותו מרחב, וכדו'. מניסיוני, אין להאמין למילה, ובודאי לא בעניינים הטעונים הללו שהם מלאים באינטרסים ואינסרסנטים.

.

העובדות של ר' מיכי בנושא למרחב - נכונות.

למיכי ומואדיב

כאן דובר על עמנואל ועל החלטת בג"ץ, ולא על למרחב ודיווח עיתונאי, אולי קיר הגבס היה עבור דופן סוכה, והתלבושת השונה היתה מפני שהחליטו לשנות את התלבושת, אך האם החינוך העצמאי טען כן בכתב ההגנה שלו?

מי כאן המיתמם?

נישט,
אני לא רואה בשום מקום בדבריך את טענות החינוך העצמאי. הבאת אותן? מה שראיתי הוא כתבה עיתונאית קצרה וזהו. אתה אומר שהם לא טענו כדבריי בהסבר קיר הגבס. אז מה הם כן טענו? תוכל להביא ציטוט?

הבעיה הנוכחית היא סימפטום של בעיה רחבה הרבה יותר:
קושי בייסוד מוסדות חינוך, ומיעוט ההשפעה שיש להורים ולקהילה המקומית על התנהלותם של מוסדות חינוך.

בניגוד לבתיה"ס הממלכתיים, שבהם הקמה ושליטה על בתי ספר מצויה בידי השלטון הארצי והמקומי, בתי הספר של הציבור החרדי הינם בשליטה של עמותות פרטיות. למרות זאת, אין שקיפות של הנתונים הכספיים של מוסדות החינוך, והם מנוהלים בדרך כלל בתקציב גרעוני. בנוסף, השגה של מבני ציבור למוסדות החינוך תלויה במפלגות החרדיות על גווניהן. הדבר יוצר כשל שוק בהקמה של מוסדות חינוך חדשים, מרתיע יזמים פוטנציאליים מלהקים מוסדות חינוך, והופך את ציבור ההורים לשבוי בידי מוסדות החינוך הקיימים. לאורך השנים ישנה התייקרות של שכר הלימוד המשולם על ידי ההורים.

הפיתרון יכול להיות במהלך חרדי פנימי, או במסגרת שינוי ארצי של הפרטת החינוך, בו ינתן לכל הורה שובר לכל ילד. השובר יעניק מימון להוצאות השוטפות, וכן זכות יחסית להקצאה של מבני ציבור. לאוכלוסיות הסובלות מאפליה, יוענק מימון כפול: שני שוברים.

לא הבאתי את טענות החינוך העצמאי, הייתי מביאן אילו היו לי, הבאתי קישור בראש עמוד זה  וכתבתי שאפשר לראות  שם את העתירה טלפונים וכתובות, אני רחוק פיסית מארץ ישראל יותר מתחום שבת, אך מפסק דין בית המשפט הגבוה לצדק הבנתי שהם לא קיבלו את הסברי החינוך העצמאי, באם לא תוכל להשיג את פסק הדין, אנסה אי"ה אני להשיגו.

תוקן על ידי נישטאיך ב- 25/08/2008 3:55:37

שרפ
וכל מי שיחשוב את עצמו לקצת מיוחס, ישלח את בנו לבית ספר פרטי, ורמת בתי הספר הציבוריים תיראה בהתאם.

אני בעד הפרטת החינוך, ונגד מעבר מעמותות פרטיות למשרד החינוך. מסגרות טכנוקרטיות גדולות פוגעות בחינוך.
השבה של מוסדות החינוך לקהילה מקומית, באמצעות פישוט התיקצוב של החינוך החרדי, יחד עם יתרון כלכלי לאוכלוסיות הסובלות מאפליה, עשויים להביא לפיתרון הבעיה.

בשולי הדברים אעיר, כי בין הגורמים לאפלייה, יש למנות את האליטות של האוכלוסיה המופלית.
אלה מסרבים להירשם לבתי ספר בהם אחוז התלמידים מן האוכלוסיה המופלית עולה על 30%.
בית ספר שלא נכנע לאפליה מפסיד בראש ובראשונה את התלמידים הטובים של האוכלוסיה המופלית.

מספרים על בחור ספרדי שבא להתקבל אצל אחת הישיבות האשכנזיות המכובדות , ונענה בשלילה , לשאלת הבחור למה נענה בשלילה , השיב לו הראש ישיבה , למה באת דוקא לישיבה שלנו ? ענה לו הבחור כי אני רוצה ישיבה אשכנזית , ענה לא  הראש ישיבה אם אתה רוצה ישיבה אשכנזית איך נקבל אותך? אתה הרי ספרדי , ואתה תהפוך לנו את הישיבה מאשכנזית לספרדית.

וד"ל.

צריך לדעת לספר בדיחה!

וכצ"ל:
שאל אותו אש הישיבה: מדוע אתה בא דוקא לישיבה שלנו, הלא יש את 'פורת יוסף'?
- כי אני רוצה ישיבה אשכנזית
- גם אני...