צורות שונות של לימוד "מחשבה"

1. המנותקים - למדנים שמחפשים "סם"

צורת הלימוד – לימוד למדני ושכלתני, הלימוד אצלם אינו למטרה ערכית מוגדרת, אלא היא משמשת אצלם כ "סם" בשביל לאפשר להם להגביה עוף, כיוון שהם מוכרחים להתנתק מן העולם - לפעמים...

הטיפוס -. הם אנשים שמשקיעם את ראשם ורובם בלימוד ש"ס ופוסקים, הם מחוברים חזק לצורכי העולם הזה, ודווקא לכן הם זקוקים לשעת הלימוד המחשבתי, בשביל להשקיט את הנפש ובשביל להתנתק.

ספרים מתאימים - ספרים למדניים כגון ספרי חב"ד, פחד יצחק.

2. הגאונים - "מעופפים" שמחפשים בית

צורת הלימוד – לימוד בשיטת ה"לשיטתו" והפלפול, הם מרבים לעשות קישורים מנושא לנושא, הלימוד נעשה למטרה עיונית או בשביל דרשה. הם פחות מתחברים לרוחניות עצמה, והם מחפשים ונהנים בעיקר מההתעסקות ומהמשחק במילים ובנושאים גבוהים.

הטיפוס - הם טיפוסי "עילוי" המנותקים מהעולם, הם בדר"כ גם לא כ"כ מסודרים עם עצמם. ואם זה היה אפשרי ומקובל בציבור הם היו מתעסקים בנושאים האלו רוב היום.                       

ספרים מתאימים -

3. השורשיים – אוהבי החכמה והעומק

צורת הלימוד - לימוד המחשבה אצלם נתפס כחלק מהלימוד הכולל והרגיל שלהם, ולכן הם לומדים אותו באותה הדרך של לימוד גמרא - לימוד מעמיק בשורשי הדברים, הם מעוניינים רק בהבנת הפשט והאמת והם אינם מחפשים פלפולים ודרשנויות. במחשבה הם מתעסקים בעיקר בחלק הפילוסופי ולא בחלק הנפשי.

הטיפוס – הם מחוברים אל העולם רק טכנית ולפי הצורך, אבל רגשית הם מנותקים לחלוטין. הם אינם אוהבים להתעסק בדברים גבוהים אלא להיפך רק בנושאים שורשיים

ספרים מתאימים - גמרא, מדרש, מורה נבוכים, רוגוצובר וכד'

4. האדם החושב

צורת הלימוד – לימוד המחשבה אצלם הוא העיקר הוא נעשה בצורה מאוד מעמיקה אבל הוא אינו מסודר ושיטתי במובן המקובל, אלא הוא לימוד לפי הנושאים שמעניינים אותם באותו הזמן, אבל בגלל שהם מעוניינים ב"מחשבה" רק בשביל לקנות לעצמם את הראייה המעמיקה, לכן בשבילם זה הוא הלימוד השיטתי.
לרוב הטיפוסים האלו אין שיטה שלמה ומסודרת של "תורת המחשבה" גם אחרי שנים רבות של לימוד. מעבר למטרות האישיות יש לטיפוסים האלו בדר"כ גם שאיפה להקנות את "פניני המחשבה" לציבור הרחב ע"י הפשטת המושגים.

הטיפוס - מחוברים חזק לעולם, אבל ממעטים להתעסק במה שא"א למצוא בו עומק (רגשי או שכלי). הם מעדיפים פסיכולוגיה על פילוסופיה תיאורטית, והם מתעמקים בפילוסופיה רק כשהפסיכולוגיה  והאנשים מאכזבים אותם.
טיפוסים האלו יכולים להחשיב גם עיסוקים ומחשבות של חולין כעיסוק מועיל ונצרך ל"תורת המחשבה" שלהם, וככלי פיתוח לראייה המעמיקה הכוללת.

ספרים מתאימים - הרב קוק, מי השילוח, שם משמואל (חב"ד, פחד יצחק)..

5.  המבולבל

צורת הלימוד – לימוד המחשבה אצלם נעשה בצורה לא קבועה אלא לפי צורך נפשי רגעי, הם נוטים לפעמים להסתיר את זה שהם לומדים בכלל מחשבה. המטרה אצלם היא בעיסוק ובלימוד עצמו ולא בתובנות ובמסקנות לחיים, הטיפוס הזה מאופיין כחזק יותר בלשאול שאלות מחשבתיות ולא בלענות תשובות, אבל לפעמים דווקא מהם יוצאים רעיונות וחידושים גדולים,

הטיפוס – הם בעלי כשרון של גאון ביחד עם נפש בעל כח רצון חזק, הם מונעים לפי הרגש ולא משיקולים ריאליים, הם מתחברים רק עם מי שמבין אותם. גם כשהם לומדים מחשבה הם יותר בבחינת "לומדים" מאשר "חושבים".

ספרים מתאימים - ר' צדוק...

6. מתקן העולם

צורת הלימוד – לימוד מעמיק ושורשי, הם בעלי השקפה ערכית ומוסרית גבוהה, המחשבה נתפסת אצלם כלימוד מוסר ברמה נאצלת יותר מאשר המוסר הרגיל, והם רואים ב"מחשבה" כלי כדי להמחיש את הערכים שלהם.

הטיפוס - טיפוס סוער, חזק בנאומים, הם מקובלים על הציבור אבל לא כ"כ מקובלים על הרבנים (בגלל שהם נתפסים כמי שמשתמשים במחשבה לקידום רעיונותיהם), בדר"כ הם מרבים לתבל את דבריהם בהרבה דוגמאות.

ספרים מתאימים – בדר"כ הם שקועים בספרים או ברעיונות של עצמם..

7. הצדיק

צורת הלימוד – הם לומדים בעיקר את הכללים והמושגים הגדולים ולא משקיעים בלימוד של הפרטים, המחשבה נתפסת אצלם כשירת העולם. הם משוטטים בדברים גבוהים, אבל בעצם הם מחפשים רק את המסרים הצדקניים שיש בהם קירבה ודביקות..

הטיפוס - טיפוס בעל מזג סוער שעבר בעצמו ניסיונות וחש על בשרו את הצורך בתורת המחשבה, משורר דגול, אמן ההתלהבות, בעל יכולת של דבקות וקדושה גבוהה, ראש של ליטאי עם נפש של חסיד.

ספרים מתאימים - הם כמעט לא משתמש בספרים..

8. הישיבישער

צורת הלימוד - המחשבה נתפסת אצלם  בסה"כ ככרך נוסף של הגמרא, הם לומדים אותה בקביעות, אבל לא מצורך נפשי אלא מצורך אינטלקטואלי / חברתי, בדר"כ הם מבינים יותר את השקלא וטרייא של המחשבה ופחות את ה"פואנטה".

הטיפוס - טיפוס שכלתני ומחושב אבל קצת צדקני ונחשב כפיינר, מידבק אצל גדולי המחשבה, ומנסה לקבוע לימוד עם כל מי שנחשב כמבין בתחום.

ספרים מתאימים – כל מה שמקובל ונחשב באותה התקופה.  

כמה הערות
1. הטיפוסים כאן כוללים את הלומדים הרגילים ולא את ה"גדולים" ממש...
2. אני מודע לזה שיש בניסוח קצת נימה של ציניות, אבל תאמינו לי שזה לא בכוונה! פשוט עניין של הרגל כתיבה, השתדלתי כמיטב יכולתי...

אשמח לקבל הערות והוספות

המביט