|
|
| נשלח ב-23/5/2008 00:22 |
 |
| |
בס"ד
יש טעות בספר פרי עץ חיים הנ"ל ולא כתבו מוהר"ח ויטאל ז"ל אלא מהר"מ פאפירש ז"ל שהיה משלשה ממסדרי כתבי האר"י ז"ל ובראשית רבה וקהלת רבה מציין שרבי עקיבה אמר: ש"הראשונים מתו שהיתה עיניהם צרה זה לזה בתורה" .
וזה סותר את דברי הגמרא הנ"ל ביבמות "בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה".והקשה הבן יהוידע שלא מצאנו שבגלל שלא נהגו כבוד זה בזה צריכים למות ותירץ שר' עקיבה חכם גדול היה על כן זיווגן 12000 זוגין ובגלל ש"לא נהגו כבוד זה בזה" היה חילול השם על כן מתו מפסח ועד עצרת" עכ"ד שמעתי מהרב יונה גולן ולענ"ד עיקר הטעם הוא שלא לימדו תורה ברבים וזה כוונת המדרש הנ"ל "שהיתה עיניהם צרה זה לזה בהלכה",כי המעיין בירושלמי תענית פרק ד הלכה ה ימצא את ענין מרד בר כוזיבא ושרבי עקיבה חשב שהוא מלך המשיח עש"ה והבבלי שנכתב בגלות לא הזכיר מזה כלל ביבמות הנ"ל.
תוקן על ידי shay98 ב- 23/05/2008 0:28:47
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2008 00:37 |
|
| |
עוצר כאן
לפי הצטוט שהבאת, אני מבין שלא ירדת לעומק דברי הכותב (רח"ו/מהר"מ פאפירש):
רשב"י נפטר באותה תקופה בשנה שנפטרו הקודמים לו מתלמידי ר"ע. לא שהוא מאלה שנפטרו מחמת עוון זה או אחר.
ואולי בזה הוא יסביר שהוא שונה מהתלמידים ההם, שלא נפטרו בל"ג בעומר, ואלו רשב"י כן.
(על הצד שנכונה העובדה המקובלת שזה אכן יום פטירת רשב"י)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2008 00:43 |
|
| |
ממתי התחילו להדליק את המדורה... איפה זה מוזכר לראשונה?
מה המשמעות שלה?
לדעת אלה שהמדורה לכבוד ר' שמעון? איזה כבוד או הנאה יש לר' שמעון שמדליקים בשבילו..?
וזה מביא אותי לשאלה האם אכן כשמדליקים נר לכבוד צדיק או נפטר זה אכן מעלה לו את הנשמה?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2008 03:31 |
|
| |
בס"ד
לא מצאתי במקורות שיש חיוב להדליק מדורה בל"ג בעומר לכבוד התנא הרשב"י מה שכן מצאתי באדרא רבא
שבאו לקבור את רשב"י היתה מחלוקת היכן לקבור אותו והיתה אש מלהטת סביבו ונראה לי שזה רומז על השכינה
שבאה ללוות אותו ,דבר נוסף מועיל להדליק נר נשמה לעילוי נשמת הנפטר ונהגו בכל אותה שנה להדליק נר.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2008 10:56 |
|
| |
שי
תודה
לגבי הנר נשמה שאלתי הייתה מה מעלה נשמה בהדלקת הנר?
זה לא איזה מצווה או משהו כזה..
עברתי בפורום וראיתי שדיברו על זה שזה התחיל ממנהג להדליק נר למאור בבית כנסת לעילוי נשמת הצדיק..
לפי זה היום זה בזבוז כסף?
שלא לדבר ששמעתי על מקובל שזורק מאות נרות לתוך תא בעירה בהילולא..
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2008 11:29 |
|
| |
בעניין מנהג הדלקת נרות לעילוי נשמת נפטר, לא חקרתי ב'טעמי המנהגים' ושאר ירקות ממין זה, אולם הנלע"ד הוא שמקורו מהמנהג שהיו מנדבים צדקה לנשמות המתים (הובא כבר בספרי ודן בו הרשב"א הידוע בארוכה), והיו מנדבים נר למאור לבית הכנסת לצדקה.
אפשר שמנהג ההדלקה בציון הרשב"י החל מאחר והיו באים העולים לזייארת הרשב"י לחגוג על ציונו (עוד מנהג תמוה, מה ליום הפטירה ולשמחה על הקבר), וטרם המצאת העלקטר"י היו נזקקים למדורה גדולה להאיר לחוגגים, והוא הוא הנר למאור לשמחת הרשב"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2009 17:23 |
|
| |
הוקפץ לעיון
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2009 21:27 |
|
| |
בשעת מותו של רשב"י הבית התמלא אש, זכר לאותו אש מדליקים מדורות בים פטירתו!
זוהר - האדרא זוטא כרך ג (דברים) פרשת האזינו דף רצו עמוד ב
א"ר אבא לא סיים בוצינא קדישא למימר חיים עד דאשתככו מלוי ואנא כתבנא סברנא למכתב טפי ולא שמענא ולא זקיפנא רישא דנהורא הוה סגי ולא הוה יכילנא לאסתכלא אדהכי אזדעזענא שמענא קלא דקארי ואמר (משלי ג) ארך ימים ושנות חיים וגו', שמענא קלא אחרא (תהלים כא) חיים שאל וגו', כל ההוא יומא לא אפסיק אשא מן ביתא ולא הוה מאן דמטי לגביה דלא יכילו דנהורא ואשא הוה בסוחרניה, כל ההוא יומא נפילנא על ארעא וגעינא, בתר דאזיל אשא חמינא לבוצינא קדישא קדש הקדשים דאסתלק מן עלמא אתעטף שכיב על ימיניה ואנפוי חייכין, קם רבי אלעזר בריה ונטיל ידוי ונשיק לון ואנא לחיכנא עפרא דתחות רגלוי בעו חברייא למבכי ולא יכילו למללא שארו חברייא בבכיה ורבי אלעזר בריה נפיל תלת זמנין ולא יכיל למפתח פומיה, לבתר פתח ואמר אבא אבא, תלת הוו, חד אתחזרו, השתא תנוד חיותא צפראן טאסין משתקען בנוקבאן דימא רבא וחברייא כלהו שתיין דמא, קם רבי חייא על רגלוי ואמר עד השתא בוצינא
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 13:52 |
|
| |
במקור שהביא ירוחם מהזוהר, מכונהר' שמעון "הנר הקדוש".
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 13:55 |
|
| |
הרהורי ל"ג בעומר (וגם ל"ד בעומר)
למציץ ונפגע
"השנה פיניתי מלבי את רגשות התיעוב הרגילים המתעוררים בי בדרך כלל כבאופן אוטומאטי יחד עם פתיחת חינגות הרשב"י. כאשר ברקע בוקעים נעימות של "אמר ר' עקיבא אמר ר' עקיבא" , מתוקים כקולות של עגלה ערופה, מתוך מגברים רבי עצמה, החודרים אל ביתי משלושה כיוונים שונים "
כך כתבת. ואחרי זה הוספת:
"על רקע החגיגות האלה הגעתי לתובנה מסויימת באשר למהות החרדיות והאנטגוניזם שהיא מעוררת. לכאורה הרי מדובר בחגיגה חסרת כל משמעות. לשמחה מה זו עושה? מה עשה רשב"י לכל הרוקדים האלה , שהם כל כך שמחים ביום ההילולה שלו? ואם כבר חוגגים , האם אין אפשרות לעשות זאת בטוב טעם? למה המגברים הזוועתיים האלה ? למה הניגונים האלה שכבר יוצמעוררת בי התרגשות עד דמעאים מהאף? ואיך אנשים מוציאים מעצמם רגשות של שמחה והתעלות כל כך באופן אוטומאטי עם הערב שמש השמונה עשר באייר . התשובה יורדת לדעתי לשורש המצב החרדי.
החרדיות , לפחות הגירסה הארצישראלית שלה , היא התרסה נגד הערכים התכליתיים השולטים בכיפה. בעוד בעולם רווחת תפיסה שאדם צריך להיות יצרני , לעסוק בדברים ה"אמיתיים" וה"חשובים" , כמו פרנסה והתקדמות בחיים והנאה מהחיים, החרדיות מציעה התעסקות בלא כלום, אבל במידה לא פחותה של רצינות והתמסרות . "
לקרוא קטעים אלה ולא להאמין.
מילא שאתה לא סובל את השיר "אמר רבי עקיבא"ניתן לקבל. זה כבר עניין של טעם ושל זכרונות ילדות.(גילוי נאות:כן. בניגוד גמור אליך שיר זה הוא בין הבודדים ששמיעתו מעוררת בי התרגשות עד דמע )אבל התובנות שהגעת אליהן בעקבות הילולת רשב"י מעוררת תהיות.(בלשון המעטה)
צפיה במגרשי הכדורגל ובמועדונים של החילוניים בישראל מעוררות את השאלות:ואם כבר חוגגים , האם אין אפשרות לעשות זאת בטוב טעם? למה המגברים הזוועתיים האלה ?(ציטוט משאלותיך)
ראו מה בין בני לבן חמי. אלה שמחים ואלה שמחים. שם החגיגה מביאה שכרות, דקירות ואלימות וכאן היא מוסיפה קדושה
וכאן נשאלת השאלה :איך על סמך מנהגי השמחה אתה קובע שהחרדיות מציעה "התעסקות בלא כלום, אבל במידה לא פחותה של רצינות והתמסרות . "???למה שמחה פורצת גבולות של אוכלוסיות שונות ומגוונות לכבודו של התנא האלוקי מעוררת אצלך אנטגוניזם כזה ותובנות מוזרות בעוד שצפיה במשחקי כדורגל אלימים אינה נחשבת אצלך כהתעסקות בלא כלום?
יש לציין שאמנם בהמשך דבריך התפכחת מה"תובנות" האלה ואז נשאלת השאלה בשביל מה בכלל הבאת אותם?
ואגב ,כפי שכתבתי למיכי באשכול סמוך בשביל הרבה אנשים חילוניים אתה עצמך נראה להם כפאגאני באפריקה אז מה ההתנשאות הזאת על פאגאנים באפריקה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 15:36 |
|
| |
צענע,
נדמה לי שמה שהפריע למציץ הוא עניין הטוטאליות.
כל חברה שהיא יש בה אנשים בעלי רמות שונות וכל מיני טכסים בעלי מסרים כאלו וכאלו, ואתה צודק בכך ששירת האוהדים במגרש הכדורגל היא לא יותר טובה בשום פרמטר מהילולת רשב"י.
אבל הנקודה היא שהאוהדים הולכים אחרי המשחק הביתה ולמחרת הם יוצאים לעבודה או ללימודים או למה שלא תרצה. הסדר הפשוט של החברה שמקורו בהתבוננות רציונלית על העולם - כזו שאומרת לנו שכדי לחיות צריך לעבוד, וכדי שמישהו יסכים לעבוד צריך תמריצים, וכו' וכו' - הסדר הזה תופס אצלם את רוב הזמן, והיתר הוא תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה או לטפשות.
אותו הדבר נכון גם לגבי רוב מוחלט של האנשים הדתיים בעולם מדתות שונות, וגם לגבי מה שמכונה דתיים לאומיים בארץ. החרדים, לעומת זאת, חשים שהסדר הנורמלי והרגיל של הדברים יוצר עליהם איום, ומתוך כך התפתחה אצלם בששים-שבעים השנים האחרונות תפיסה חדשה, לפיה כל אחד חייב לחיות את חייו בעיקר, אם לא בלבד, סביב התוכן הרוחני, וכל המרבה לבוז ולהתרחק מן העולם המכונה נורמלי הרי זה משובח. במונחי המשל שלך, זה דומה לחברה שבה כולם כולם צריכים לשחק כדורגל 10 שעות ביום, ומסבירים למי שאינו כשרוני שאם רק יתמיד ויתאמן חזק יזכה להיות שחקן דגול, ועל זה הדרך.
כדי לדבוק באמת בחיים כאלו צריך לחנך את הבנאדם באופן מאד בסיסי - לא רק שישנן אמיתות רוחניות נעלות שאף אחד לא רואה אותן שהן הן הדבר החשוב והנכון (זה תוכן של כל דת) - אלא גם שכל היתר, (כלומר הרציונל והמוסר הפשוט של הבריות) הוא שקר וכזב, מין קונספירציה של רשעים שמנסים לששכנע אותך, רחמנא לישזבן, שאם כולם יהיו בכולל כל היום המצב הכלכלי יהיה גרוע. מציץ טוען - ואת זה יוכל לשפוט רק מי שמכיר את החברה שהוא חי בה - שהיכולת של אנשים בחברה כזו להזדהות באופן עמוק עם הטכס מגיעה לרמה פתולוגית ומהווה אינדיקציה למחלה חברתית, כפי שאתה היית טוען ביחס לאוהד כדורגל שנכנס לדכאון קליני של חודש בגלל הפסד קבוצתו.
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 16:10 |
|
| |
לשנרב
.
נדמה לי שאת הוויכוח הזה ניהלנו על רקע דעותיו של בעל התניא.
זה נושא מעניין וחשוב אבל זה לא היה הנושא של פותח האשכול.
אני שמחה שבנושא האשכול אתה מסכים איתי ש"תובנותיו"של מציץ ונפגע בעקבות הילולת רשב"י הן מופרכות מעיקרן.
"נדמה לי שמה שהפריע למציץ הוא עניין הטוטאליות. "
אני לא רואה כאן שום טוטליות.
החרדי הממוצע מגדל עשרה ילדים והולך איתם בחגים לגן החיות ולפארקים ובשנים האחרונות גם מנופף כראוי על המנגל ביום העצמאות ,מלווה את ילדיו לחידר והולך לדבר עם המלמד וקונה אוכל ומנסה להתפרנס ,סומך על רופאים(הייעוץ הטוב ביותר הוא של היועצים החרדים) וכו וכו.הוא לא רוקד עשר שעות ביום כמו בל"ג בעומר ולכן הטענה הזאת,מופרכת מעיקרה.
וכל הזמן אתה משווה לדתות אחרות-האם הדת שלנו אינה שונה במוצהר מדתות אחרות?מה פשר ההשוואה הזאת?
לגבי ההסדר של יששכר וזבולון-היום משרבו היששכרים ונתמעטו הזבולונים לאט לאט יחולו שינויים בהרגלי הלימוד .(הנושא הזה נדון באשכולות אחרים)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 16:19 |
|
| |
צענע
הרבה מים זרמו בירדן מאז שמציץ פתח את אשכולו, התיאור שאת מתארת את החברה החרדית יותר מתאים למצב היום, ודוברי החברה החרדית מצרים על כך.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 13/05/2009 16:17:56
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 16:41 |
|
| |
לבעל בעמיו
מציץ ונפגע פתח את האשכול לפני שלוש שנים בלבד ולא במאה שעברה.
חוץ מהנפנוף ביום העצמאות כל שאר הנושאים שפרטתי היו נכונים גם לפני שלוש שנים.
|
|
|
|
|
