מחשבים

טיפים על הדרך

מכבי

מאורסים

חוק וסדר

בית

פורומים

עצור כאן חושבים

הרהורי ל"ג בעומר.


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 4 5 6 7 8 9

סך הכל 9 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-13/5/2009 17:54

הירהורים של הבל

כל מילה מיותרת

נשלח ב-13/5/2009 17:57

צענע,

נראה שאת ומייציץ דוגמים תת פלגים שונים של החברה החרדית.

מי מוסיף והולך ולכיוון מי נושבת הרוח - אולי את יודעת.

האם יש לך איזה שהן אינדיקציות שמספר החרדים שמנפנפים ביום העצמאות, או האחוז מכלל הציבור שעובד למחייתו, גדל?

ובעניין אחר: אם כבר להשוות אז הדת שלנו קרובה יותר לתפיסת קומון סנס של החיים. כזכור מה שהתורה מבטיחה כשכר על שמירת המצוות אינו דרגות רוחניות נעלות אלא עשב לבהמות, כפי שאנו טורחים להזכיר בק"ש שחרית וערבית. כל הממציא תורות קונספירטיביות ואילוזיוניות עליו הראיה.

_________________

נשלח ב-13/5/2009 18:45

לשנרב

הנפנוף ביום העצמאות הוא אכן קוריוז מפתיע ולא פלא שגם אתה וגם בעל בעמיו נתפסתם אליו והתעלמתם משאר הדברים ה"נורמלים"שעושה החרדי הממוצע(אתה זוכר שטענת שהחרדי הממוצע "דומה לחברה שבה כולם כולם צריכים לשחק כדורגל 10 שעות ביום, ומסבירים למי שאינו כשרוני שאם רק יתמיד ויתאמן חזק יזכה להיות שחקן דגול, ועל זה הדרך. ")

לגבי שעור העובדים:ברור שיש תהליך .הוא איטי אבל המציאות הכלכלית תחולל אותו במוקדם או במאוחר.(לא שיש לי נתונים.זו פשוט תחזית מתבקשת.)

"ובעניין אחר: אם כבר להשוות אז הדת שלנו קרובה יותר לתפיסת קומון סנס של החיים. כזכור מה שהתורה מבטיחה כשכר על שמירת המצוות אינו דרגות רוחניות נעלות אלא עשב לבהמות, כפי שאנו טורחים להזכיר בק"ש שחרית וערבית. כל הממציא תורות קונספירטיביות ואילוזיוניות עליו הראיה. "

_________________

כך כתבת.

התייחסת לחלק השני של קריאת שמע והתעלמת מהחלק הראשון.החלק הראשון רלוונטי לעניינינו והשני כלל וכלל לא.

האם אני דיברתי על שכר שהקב"ה מבטיח על קיום מצוות?האם דיברתי על ההבדל בין הדתות מבחינת השכר שהקב"ה מבטיח?

הנושא הנדון הוא אופן קיום המצוות ולא שכרן.

איפה אתה מוצא פרקטיות/קומון סנס בציווי: והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך ושיננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך,ובשכבך ובקומך?.- הדרישות הן אכן טוטליות ומי שמפרש אחרת הוא הוא שממציא תורות קונספירטיביות ואילוזיוניות ועליו הראיה(ולא מעשב השדה לבהמתך!!)

נשלח ב-13/5/2009 20:57

צענע,

המצב עגום אם מרוב תעמולה נשתכח פירושם הפשוט של פסוקי קריאת שמע.

כשב"ש וב"ה נחלקו בקריאת שמע מעומד ומוטה ברור שהם הבינו "בשכבך ובקומך" לא בכל זמן שכיבתך ובכל זמן קימתך אלא חד פעמית בזמן שכיבתך וקימתך, וכן הוא לגבי שאר הדברים כדמוכח מנחות צט עמוד ב'. כך נפסק גם להלכה ברמב"ם (ת"ת פ"א ה"ח ובלח"מ שם, וע"ע בסמ"ג) ובשו"ע בכמה מקומות (יו"ד רמ"ו ס"א וברמ"א שם, ר"ג סעיף ו' ורי"ג ס"ב).

אין כאן שום דרישה לטוטאליות (וראה ברכות לה:), ואין במסורת הדורות שום רמז לדרישה כזו. אנו יודעים איך חיו 99 אחוז מהיהודים לאורך הדורות. מה שכן יש, והרבה, הוא בודי מסורות ובודי הלכות של"ג בעומר באמת ראוי להיות יום חגם מכמה וכמה סיבות ואכמ"ל.

_________________

נשלח ב-13/5/2009 21:25

שנרב
כהערת אגב, הנביאים כן מדברים על שפיכת רוח ה' על כל בשר.

_________________

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 13/05/2009 21:23:14

נשלח ב-13/5/2009 22:04

שנרב
עם עובדות אתה רוצה לשנות מוסכמות מושרשות?

נשלח ב-13/5/2009 22:54

כבר אמרו חז"ל אין תורתינו סובלת לשון הכרס
אולם נתנו מקום למרעה הבהמות
ודי לחכימא ברמיזא.

נשלח ב-13/5/2009 23:05

לשנרב

1.לא הבנתי. מה ההסבר של ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך?

2.מה לגבי הלכות תלמוד תורה לפי הרמב"ם:

יד [יב] כיצד: היה בעל אומנות--יהיה עוסק במלאכה שלוש שעות ביום, ובתורה תשע: אותן התשע--קורא בשלוש מהן, בתורה שבכתב; ובשלוש, בתורה שבעל פה; ובשלוש, מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר. ודברי קבלה, בכלל תורה שבכתב הן; ופירושן, בכלל תורה שבעל פה; והעניינות הנקראין פרדס, בכלל התלמוד.

טו במה דברים אמורים, בתחילת תלמודו של אדם; אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהיה צריך לא ללמוד תורה שבכתב, ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה--יקרא בעיתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה, כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה, וייפנה כל ימיו לתלמוד בלבד, לפי רוחב ליבו ויישוב דעתו.
ולגבי המקור הבא:האם עד לתימן הגיעו בודי המסורות חוגגי ל"ג בעומר ר"ל?

השבתות וימי חג היו מוקדשים כמעט בשלמותם לתורה ולתפילה, שהרי "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בתורה".
נוסף ללימוד בחבורה, שינן כל יהודי פרקי לימוד בעצמו. (יהודי תימן סברו שחייב אדם לעסוק בתורה בכל עת ששעתו פנוייה, ככתוב: "ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך").
אדם שמלאכתו נקייה, כגון אורג או: צורף, הריהו גורס בשעת מלאכתו פרקי מקרא ומשנה.
יצא אדם לדרך, אינו מפנה ליבו לבטלה, אלא מפזם מזמור אחרי מזמור ובשאדם שואל לחברו: מה המרחק בין כפר פלוני לכפר אלמוני? יענהו: כדי קריאת בך וכך מזמורים, או כך וכך פרקי משניות.
השבתות היו מוקדשות כמעט בשלמותן לתורה ולתפילה. היו משכימים וקמים כשתיים-שלוש שעות לפני עלות השחר ומזככים את הנשמה בקריאת תהילים.

נשלח ב-13/5/2009 23:11

צענע,

זה לא הגון. הבאת רמב"ם שנותן דוגמה לאיך מחלקים את הלימוד לשלישים, ובהשמטת ראשית דבריו ניסית ליצור את הרושם שזהו פסק לגבי שיעור הזמן שיש להקדיש ללימוד תורה. באותה שיטה ניתן להוכיח שיש מצווה מפורשת בתורה של "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים".

דברי הרמב"ם בציון שהבאתי לעיל מפורשים שדי בפרק שחרית ופרק ערבית.

_________________

נשלח ב-14/5/2009 00:34

נדב, ברמב"ם אתה ממש לא צודק. ברור שתפיסתו היא שחייבים ללמוד כל הזמן שרק אפשר. ומה שהוא כותב שם זה שלא יפחות בכל מקרה ממשהו ביום ובלילה. ראה שם את הקשר דבריו, וככל הזכור לי, הדברים מפורשים יותר בספהמ"צ. וכבר עמדו על כך הרבה אחרונים (מסתירת הסוגיות במנחות ובברכות בין רי"ש לר"ש).

נשלח ב-14/5/2009 08:37

מיכי.

לא מסכים. יש לך ראיות?

נכון הוא שמהבחינה הערכית הרמב"ם ראה ברמה הרוחנית-שכלית את "כל האדם" ותפס שכל היתר הוא עניין ל"משתגעים", אבל דוקא הרמב"ם עמד בכל תוקף על כך שהדרך להתקדמות עוברת דווקא דרך התנהגות נורמלית במובן חיי האדם (וידועים דבריו ת"ת פ"ג ה"י ומה שכתב נגד סגפנות ונזירות וכיוצ"ב).

_________________

נשלח ב-14/5/2009 08:45

כלום הרמב"ם לא הביא להלכה שפועלים יוצאים לעבודה עם הזריחה וחוזרים עם השקיעה?

נשלח ב-14/5/2009 10:37

הרי זה כתוב בפרוש בתורה- ששת ימים תעבוד וכ'- זה נאמר בלשון ציווי,

אי אפשר להתעלם מהציווי הזה- כשם שלא התעלם ממנו רשב"י- כי לכאורה אפשר היה לכתוב את מצוות שבת בלי הפסוק הזה.

_________________

מודה ועוזב

נשלח ב-14/5/2009 11:32

לשנרב

"זה לא הגון. הבאת רמב"ם שנותן דוגמה לאיך מחלקים את הלימוד לשלישים, ובהשמטת ראשית דבריו ניסית ליצור את הרושם שזהו פסק לגבי שיעור הזמן שיש להקדיש ללימוד תורה. באותה שיטה ניתן להוכיח שיש מצווה מפורשת בתורה של "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים"

כך בדיוק כתבת.

זה באמת לא הגון.
לטעון שהבאתי את הרמב"ם כדי ליצור רושם מוטעה על הקוראים(אולי לדעתך גם מיכי הביא את דעתו כדי לסלף בזדון את הרמב"ם ולהטעות את הקוראים?)אם כל קביעותיך הן פזיזות כאלה זה עצוב מאד.
אגב באשר לסרתם ועבדתם-האם המילה סרתם אינה מוכיחה שלעבוד אלוהים אחרים פרושה לסור מן הדרך הנכונה?

ועדיין נותרה אצלי השאלה מהו הפרוש,לפי הפשט,של המילים:ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך.

וגם מהו הפרוש ,לפי הפשט, של המילים:"בכל דרכיך דעהו"

למציץ ונפגע

הנה הרהורי ל"ג בעומר של יהודי חילוני.בעקבות ביקורו של בנדיקטוס.(הרי האפיפיור ביקר כאן בל"ג בעומר)

תקרא ותפנים איך מסתכל עליך יהודי חילוני ותבין איך אתה נראה בעיניו(וזוהי טעות לחשוב שבני ציפר מייצג רק את עצמו.)

" היהדות היא לא דת אטרקטיווית ואני מוכרח להודות שאילולא נולדתי כבר יהודי ספק אם הייתי הולך לחפש את היהדות ומצטרף לשורותיה, ולו מפני שהיא דוחה כל כך מבחינה חיצונית, שאין בה יופי טקסי כלשהו, שהיא מתבדלת ומסתגרת בתוך חוקים נוקשים ויש בה קנאות שמזכירה את דתות המזרח וממש לא מתאימה לחיים המודרניים של האדם המערבי"

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1085506.html

תוקן על ידי צענערענע ב- 14/05/2009 11:33:35

נשלח ב-14/5/2009 23:23

ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה יא

והמצוה הי"א היא שצונו ללמוד חכמת התורה וללמדה וזה הוא שנקרא תלמוד תורה והוא אמרו (שם) ושננתם לבניך. ולשון ספרי לבניך אלו תלמידיך וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרוים בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים. ושם נאמר ושננתם שיהו מחודדין בתוך פיך כשאדם שואלך דבר לא תהא מגמגם לו אלא אמור לו מיד. וכבר נכפל הצווי הזה פעמים רבות, ולמדתם ועשיתם, למען ילמדון (פ' וילך). וכבר התפזר הזרוז על מצוה זו ולשקוד בה תמיד במקומות הרבה מן התלמוד. ונשים אין חייבות בה מאמרו בה (פ' והא"ש) ולמדתם אותם את בניכם ואמרו בניכם ולא בנותיכם כמו שהתבאר בגמר קדושין (כט ב, ל א):

"אין במסורת הדורות שום רמז לדרישה כזאת"? אתמהה. המונח 'ביטול תורה' מקורו בש"ס, ואינו המצאה של אחרונים. ובאחרונים (אילו דורות?) האריכו טובא בזה, כפי שהזכרתי מסתירת הסוגיות בברכות ובמנחות. וכן אמר רי"ש לבן דמא במנחות: "צא ובחר שעה שאינה מן היום ולא מן הלילה".

מסקנת כמעט כל האחרונים היא שיש חובה גמורה ללמוד תורה כל היום והלילה, אלא במקום שהוא צריך לצאת לעבודתו או לעיסוקים אחרים. כלומר זוהי חובה טוטלית לגמרי, אבל היא אינה דוחה פעילויות אנושיות נורמליות אחרות. ולכן החובה לצאת לעבודה בזריחה שהבאת כאן אינה רלוונטית לדיון.

אמנם בראשונים יש שחלקו בזה (ראה רא"ש ור"ן נדרים ח ע"א, ועוד הרבה), אבל לומר שאין לכך שורש במסורת הדורות זוהי הפרזה שאין לה שורש.

וברמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א שאליו התייחסת

ה. לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך ישא אשה שאם נשא אשה תחלה אין דעתו פנויה ללמוד, ואם היה יצרו מתגבר עליו עד שנמצא שאין לבו פנוי ישא ואחר כך ילמוד תורה.

האם נשיאת אישה מפריעה ללמוד תורה פעמיים ביום בק"ש?

כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה.

החיוב לקבוע לו זמן מסויים נאמר כאן רק על מי שלא יכול (כפי שכתבתי למעלה).

עד אימתי חייב ללמוד תורה עד יום מותו * שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, וכל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח.

אם ק"ש או פרק ביום ובלילה הוא ערובה שלא תשכח את התורה? זה מה שנקרא ללמוד תורה כל חייך?

וחייב לשלש את זמן למידתו, שליש בתורה שבכתב, ושליש בתורה שבעל פה, ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר וידמה דבר לדבר ויבין במדות שהתורה נדרשת בהן עד שידע היאך הוא עיקר המדות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה, וענין זה הוא הנקרא גמרא.

האם את זה אפשר להספיק בלי ללמוד יומם ולילה?

הלכה יב

כיצד היה בעל אומנות והיה עוסק במלאכתו שלש שעות ביום ובתורה תשע, אותן התשע קורא בשלש מהן בתורה שבכתב ובשלש בתורה שבעל פה ח ובשלש אחרות מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר, ודברי קבלה בכלל תורה שבכתב הן ופירושן בכלל תורה שבעל פה, והענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן, במה דברים אמורים בתחלת תלמודו של אדם אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד ט בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו.

ואיך אתה רואה את התיאור הזה?

בית >

פורומים >

דת ואמונה >

עצור כאן חושבים >

הרהורי ל"ג בעומר.

מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול

1 2 3 4 5 6 7 8 9

סך הכל 9 דפים.