|
|
| נשלח ב-18/5/2009 08:02 |
 |
| |
העובדות מעולם לא בלבלו אותי?! הצהרת משהו לא נכון אודות מה שכתבתי כאן, ואינך יכול להביא שום ציטוט שמראה זאת. אז כעת העובדות לא משנות לי? אתמהה!
אבל כעת הוכחת באופן חד משמעי שהרמב"ם חזר עייף הביתה. יפה, זה באמת חידוש מרעיש, ואכן מהווה הוכחה חד משמעית לדבריך. כנגד זה אני כבר באמת מרים ידיים. אכן הוא היה עייף. זה מוכיח חד משמעית ששיטתו (הפרקטית או המעשית) היא שלימוד תורה זה רק ק"ש בוקר וערב.
ירוחם ירוחם, אפשר גם להודות שטועים. פשוט טעית, והערמת ציטוטים לא רלוונטיים אינה משנה זאת. ממי שהעובדות כן משנות לו (בניגוד אליי), הייתי מצפה שיודה בכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2009 09:14 |
|
| |
אולי תוכל לאמר לי במה טעיתי?
טענתי כי הרמב"ם בעצמו לא קיים מה שהוא פסק, בענין לימוד,
הבאתי כראיה לדברי את מכתבו לאיבן תיבון שבו הוא מפרט את סדר יומו העמוס,
כך שאפילו אתה יכול להבין מזה שלא היה יכול להקדיש את הזמן המוקצב ללימוד התורה, כפי שהוא פסק בהלכה יב<
את זה שהוא ישב במצריים למרות שפסק שאסור, את זה גם אתה לא יכול להכחיש ולשנות, הרף מעלותיך בהתנצחות.
בענין הציטוט מדבריך, כשאתה מביא כראיה- בויכוח על זמן לימוד תורה- את הרמב"ם הלכה יב'. אז אלו הם דבריך, למרות שהרמב"ם כתבם.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 23:07 |
|
| |
שכחתי להוסיף בקשר למה שכתבתי לעיל שתשובת ר"י לדמא בן נתינא היתה לדחויי בעלמא. העירני אחד הגולשים שזהו ירושלמי מפורש שאמר לו כן מפני המסורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 15:23 |
|
| |
הדיון כאן גלש לפסים אחרים אבל בכל זאת רציתי להביא מקורות ביחס למצוות לימוד תורה וגדריה. אולי ראוי להעביר את החלק הזה של האשכול לאשכול נפרד.
1. אבן האזל מלכים פ"ג ה-ו מבאר שאסור למלך "לשתות (=יין) אף שרוצה להתענג בשתיה" וזה רק במלך "אבל הדיוט מותר לו להתענג אף שזה יגרום לביטול תורה בהכרח על ידי השכרות או בעילות נשים, ולהדיוט אינו אסור אלא לבטל תורה בלי כל סיבה שאז אם הוא מסיר לבו מהתורה עובר על ופן יסורו מלבבך"
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 15:28 |
|
| |
2. שו"ת שלמת חיים לר"ח זוננפלד סימן של"ט: הרב השואל (ר"ש סובל) הקשה "דבר פלא" ממלוא הרועים חגיגה י"ד "שכתב מדין תורה אם לומד איזה שיעור בכל יום יוצא, ולעסוק בתורה כל היום הוי רק מדת חסידות ומשום חביבות, ודבר זה הוא נגד המפורסם בספרים ולדוגמא בר"ן נדרים ח ע"א בסוגיה דאקום ואשנה פרק זה ...."
על זה ענה הר"ח זוננפלד: "אפשר לומר דעכ"פ גם לדברי הר"ן יוצא ידי הדאורייתא המפורש אבל נוכל לומר כל מי שעדיין אינו בקי בדיני התורה הנצרכים פשיטא שלא יוכל לפטור עצמו אבל מי שכבר בקי ואין עליו כ"א חיוב הלימוד הוה כמו תפילין ולולב דבשעה מועטת יוצא והשאר הוא לחיבוב המצווה הנ"ל ... וכמנהג אנשי ירושלים בלולב שהיה בידם כל היום והוא החביבות הנרצה להשתעשע בהמצוה הגם שיוכל לפטור בשעה קלה"
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 19:36 |
|
| |
לירוחם,
אבן תיבון רצה מאד לבקר את הרמב"ם במקום מושבו במצרים וי, לוינגר מביא דעה / השערה שהרמב"ם כתב כך לאבן תיבון כדי לדחות אותו היות וביקור כזה היה באמת גוזל מזמנו של רמב"ם.
הוא אומנם הלך לשם לאחר מות הרמב"ם כדי להתרשם מהמורשת שהשאיר רמב"ם והוא כותב שהתאכזב מאד ממה שראה שם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2009 17:00 |
|
| |
שלום,
לענ"ד העמדה שמציג האו"ש (ודווקא לא כן עולה מדברי האבהא"ז שהדהימו אותנו בשנות הישיבה) שונה מדברי מיכי וקרובה יותר לדברי נדב.
לנוסחתו של מיכי (אם הבנתי את דבריו): יש חובה גמורה ללמוד תורה בכל רגע פנוי, חובה שהמבטלה ביטל עשה כמי שלא אכל מצה בליל ט"ו בניסן. בזאת הוא מסכים לעמדה ה"טוטאלית", אלא שבהגדרת "רגע פנוי" יש עדיין מנעד רחב. מצד אחד (למשל) דברי הח"ח מהם עולה (מן הזכרון) כי מי שהרויח כדי פרנסת יום זה כבר חובה גמורה עליו להפסיק לעבוד וללכת ללמוד, ומצד שני יש שיאמרו כי מותר לאדם לעבוד גם כדי לממן כל רמת חיים שיחפוץ בה, או מותר להשקיע זמן ללימודים כלליים שלא לצורך פרנסה אלא להעשרה (למשל שו"ת הרמ"א ז' בהגבלות מסויימות). אבל אחר שהגדרנו מהו רגע פנוי, מי שמבטל בו מתורה, מבטל עשה ממש. יתכן שגם רא"ז מסכים לנוסחא זו, אלא שהוא מצמצם (אד אבסורדום לענ"ד) את הגדרת "רגע פנוי" לזמן בו לא עושים דבר ממש (מדוע לחלום הוא פחות צורך מלשתות יין?)
דומה שהאו"ש הולך צעד קדימה, ומגדיר כי החובה הגמורה כאכילת מצה היא אכן רק פרק שחרית ופרק ערבית. את חיוב תלמוד תורה בשאר הזמן יש לדמות לא למצה שופר ולולב שהן חובות מוגדרות, אלא לגמילות חסדים וכדומה. אין ספק כי זו מעלה גדולה ללמוד תורה כמה שיותר, וקיום מצוה דאורייתא, אבל אין חיוב גמור לעשות כן ברגע נתון.
זה כבר קרוב לעמדתו של נדב, אבל בנוסח שלו (שאולי רק הוקצן לצורך חידוד המסר) "נעלמו" כל דברי חז"ל במקורות רבים על חשיבות ההשתקעות בתורה, ממית עצמו עליה וכו'.
לכן נראה שאם נסבור כאו"ש, עדיין צריך לומר שכל דברי חז"ל אלה הם הפלגה במידות חסידות והידורים בקיום תלמוד תורה, ומי שעושה כן הריהו (כדוגמא) כאלימלך פירר או חנניה צ'ולק שמפקירים את כל חייהם לעשות חסד. זו מעלה נעלה, וחז"ל בודאי מפליגים בשבח אנשים כאלה, אבל לא כל אדם חייב לעשות כן מעיקר הדין.
מאידך, אי אפשר לומר שהעלאת הקדשת כל רגע פנוי לתורה (על דרך סיפורי הגר"א) אין לה מקור בחז"ל והיא המצאה של הדורות האחרונים. לפחות ברמת מידת החסידות, יש לכך בסיס רחב בחז"ל (ואולי אף בפסוקים - כל היום היא שיחתי וכן כל מזמור קי"ט - אם כי שערי פירושים פתוחים כוונים). אפשר לשאול מדוע מחנכים להידור מקסימלי בת"ת ולא בתחומים אחרים, אבל זו כבר ביקורת מסוג שונה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2013 21:45 |
|
| |
לפוח האשכול - מה רע בקצת יציאה מהיומיום?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2013 09:09 |
|
| |
שנרב יצא כנגד הדרישה העקרונית לטוטאליות (ת"ת הוא רק מקרה פרטי). איך יסביר את הבטוי "בכל לבבכם" שבפשטות דורש טוטאליות?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2013 10:26 |
|
| |
תלמיד
ואיך אתה תסביר ובכל נפשכם.?
ועל סמך מה אתה חושב ש מדובר בת"ת?
מדובר על אורח וצןרת חיים של אדם.
אתה לא חושב שמצווה כה גדולה וחשובה כמו ת"ת היתה צריכה ציווי מפורש -מספר פעמים.
לא המדרש העיקר אלא המעשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2013 13:16 |
|
| |
ירוח
לא טרחת לקרוא
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2013 14:18 |
|
| |
בל נשכח גם שכל ההילולה וההדלקות הם לכבוד האיש שקבע:אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם.
על הקושי והאי נחת שבקביעה זאת מנסה להתגבר בהסבר מקורי הרב חנוך גבהרד
http://www.daat.ac.il/chazal/maamar.asp?id=365
במאמרו הרב מנסה להסביר שרשב"י לא התכוון חלילה וחס שהגויים אינם אדם אלא שאדם פרושו בעצם גוף ,ורשב"י התכוון בסך הכל לומר שישראל הם גוף אחד-שאם יש יהודי סובל בקצה השני של העולם למשל בהודו נחפזים למשל יהודי אמריקה להציל אותו...
הרב הנכבד ביקש לברך ונמצא מקלל שהרי עבר מן הפח אל הפחת מפני שהסברו הנפתל מגדיל עוד יותר את הבעייתיות. נובע מדבריו שיהודי רק מציל יהודים! רק הם מפעילים אצלו את בלוטות הרחמנות אבל אם לגוי בהודו קורה משהו-את מי זה מעניין.הרי הוא לא הגוף שלי. רק יהודים הם הגוף שלי.
ואחר כך הוא מתאונן שגויים לא סייעו ליהודים בשואה....
והנקודה העיקרית היא שהרב גבהרד פשוט משקר (שקרים קדושים...)שהרי ידוע שהגויים מסייעים זה לזה ללא הבדל דת וגזע.היום קיימים הרבה ארגונים לזכויות אדם שהם גלובליים לחלוטין . הרבה גויים שמסייעים לפליטים באפריקה ובמקומות אחרים מבלי לבדוק בציציותיהם אם הם שייכים לגוף האחד שלי או לא.
תוקן על ידי אפריםבן ב- 28/04/2013 14:22:50
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2013 14:38 |
|
| |
אפריים
וגם חשוב לציין כי רשב"י הוא שקבע כי קברי עכו"ם אינו מטמא. מאותה סיבה אינו מטמא.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2018 18:38 |
|
| |
הניסיון למצא קשר בין רשב"י של הגמרא לרשב"י של הזוהר הוא כמעט חסר סיכוי
|
|
|
|
|
