| נשלח ב-18/9/2002 00:20 |
 |
| |
החוליה החסרה
הרבה רעיונות נכתבו בפורום זה, חדשים גם ישנים. מלחמות רבות נוהלו בפורום זה. הרבה 'קיטור' שוחרר בפורום זה. הרבה הצעות הועלו בפורום זה.
הפורום יאמר לזכותכם יוצר תחושה של התבהרות בשמים האפורים של האנושות כולה. תחושה חלומית של האפשרות לחיות כאדם. תחושה שבכל זאת הבריאה אינה מקום עוין אשר אידיאלים הם רק חלום.
מאחר וניראה שהפורום מיצה את תהליך ההתבוננות לשלב זה. חשוב בעיני אף יותר שנתרכז בתהליך ההפנמה והיישום של אותם עקרונות אותם ליבנתם בחודשים האחרונים. אור בערפל ומיימוני די להתגונן, רציו ובוגי די להתריס ולכל שאר החברים, אני קורא די. אמרתם כמעט הכל ומי שהבין הבין ומי שלא, טוב שכך. בואו נמשיך הלאה אל "...והשבות אל לבבך".
זאת החוליה שחסרה לי, חוליית "והשבות".
אני תקוע כמו כולם בחברה עם סטנדרטים יישומיים מקובעים. את שהחברה עושה גם אני עושה. אך ידיעותיי, וידיעותיכם אף יותר, משאירות פער עצום בין וידעת ל והשבות.
כשהתבוננתי בפער זה בתוכי ( בעזרתכם הלא מודעת דרך התבוננות בפורום זה), נדהמתי לגלות צער. לב שבור שכמהה לאהוב, להתמסר, להתעלות ולחיות את העקרונות הנפלאים, אותם חוננתי לראות ולהשכיל, לבד ודרך פורום זה.
אני תקווה שאשכול זה יהיה אבן פינה במציאתם של כלים יישומיים! כדי לחיות! את אשר אנו כבר יודעים, ולגשר על הפער הנורא בין וידעת ל והשבות.
זו היא החוליה החסרה לי ואותה מבקש אנוכי למצוא, להמציא לבנות ולשחיל אל תוך חיי.
אודה ואבוש כי כל הפוסל במומו פוסל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2002 08:43 |
|
| |
בוקר,
כל התבהרות שאינה רק ברמת מלל כמו אלג'ברה, תורמת ליישום.
"והשבות" זה דבר אינדיבידואלי של כל יחיד. לעולם לא יוכל זולתו לעשותו עבורו. בפרט כשמדובר בפורום וירטואלי המיועד רק לדיונים, לא ניתן לעשות בו תיראפיה קולקטיבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2002 09:40 |
|
| |
בוקר
מה שאתה מבקש הוא כנראה קהילה. גם בזה דנו... קדושית נידונה, להערכתי, להישאר וירטואלית - עד ימות המשיח. אנו מוקפים באנשים שיראתם נפרדת מחכמתם. ואל לנו להלין עליהם, כי גם בנו שוכנים אותם מניעים שיש בתוכם, וההבדל היחיד הוא שאנו, לפעמים, יוצאים מן המערה כדי להסתכל בתכלית האמיתית.
ואולי...
אולי ניתן להתוות קו ליישום מעשי...
לא ניתן להקים קהילה כמו קדושית למעשה, אבל ניתן וניתן לעשות דברים אחרים. למשל, לפרוץ את חומות הגטו של החשיבה, או את מה שכינו כאן "קירות". ואם לא לפרוץ, אזי לסייע למי שרוצה לחשוב. הפורום שלנו כבר תורם רבות מבחינה זו, אני מקווה, וברבות הימים, יעזרנו ה', יגדל המספר וירבו הפונים.
אם יש לך רעיון מעשי יותר, נשמח כולנו לשמעו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2002 10:25 |
|
| |
יש שלב קודם לפני בניית קהילה, יציאה מהקהילה הישנה שמנהגיה רעים, המקדימה את מעגל הכוח החברתי למוח האישי.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2002 13:36 |
|
| |
בוקר
גם את היישום אתה מצפה מהחברה לעשות עבורך? בשביל זה יש רובוטים!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2002 14:42 |
|
| |
בוקר
מכיון שחשוב לשמור על שייכות כללית לעם ישראל, וכיון שבתחום היישום כל אחד שונה [בבהירות בבטחון ובשמירה עצמית], ראוי שהחלק הישומי יישאר חסוי.
אל נא תחשוב שהחלק הישומי אינו בא לידי ביטוי, ראשית, באופן טבעי מי שמבין מנהג מסוים כשלילי או כלא מתאים לו, יפחית את הקפדתו באופן טבעי, שנית, מי שאמיץ וכבר נמאס לו להישאר בגדר "חכמתו מרובה ממעשיו" ונמאס לו להישאר בעמדה של "הכל דיבורים", יתאמץ וישנה מהרגליו המעשים לטובת התובנות המחשבתיים.
אמנם שייך ליצור קו כללי שיעזור ויקדם, אך בשלב ראשוני אלו דברים שאי אתה רשאי לכותבם.
לכן, אם אכן אנו גם מיישמים, חשוב להמשיך בהבהרת נושאים והשקפות. כי לא די רק בהבנת דרך ההשקפה, אלא יש צורך לכונן את ההשקפה בכל תחום ותחום. בזה יש עזר רב בדיבוק חברים.
כעצה, יש להזרים מיקוד לחלקי החיים הלא ממוסדים, ושם לשנות מהרגלנו והרגלי החברה לטובת זיהיינו. קצת ובשלבים גם כלפי המערכת הממוסדת, בבחינת "עבירה לשמה".
בנושא זה, יש להיזהר מעיקרון זקן ממרה.
לא נשאר אלא לאחל הצלחה, וקפיצה ראשונה מוצלחת, [כי הכל תלוי בה, שכן היא קובעת את העיקרון של החיבור בין המעשה למחשבה]
כ"ט יהוסף
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2002 17:28 |
|
| |
יבוא רגע שבו אי אפשר יהיה לסגור את השער וקהילה תורנית של יהודים חושבים תקום גם תקום
זה יקח זמן הרבה זמן
אולי בעידן האינטרנט יש מקום לקיצור הליכים
אבל ברור לי שקהילה כזו תקום למעכשה הגרעין שלה כאן בפורום יוצר עובדות בשטח לאט אבל בטוח
מים שקטים חודרים עמוק-
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2002 23:46 |
|
| |
לא ווטו אני לא מצפה שאף אחד יעשה את העבודה במקומי, ביקשתי עזרה ואני מקווה שהגעתי למקום הנכון.
מיימוני וקלף, זה נכון שקהילה הייתה עוזרת לי, אך לא זאת אני מחפש כרגע, ואסביר: כאשר אני מתבונן על אנשים בכלל אל מול אנשיי הפורום, מצאתי כי אלו ואלו בריי שכל, ההבדל הוא שאנשיי הפורום משתמשים גם בלוגיקה, בפילוסופיה,מודעים לדרגות, לגוונים ... ובכך ההתבוננות באותם דברים עצמם, מולידה את היושר האינטלקטואלי שכה מאפיין פורום זה.
אני רואה בלוגיקה, פילוסופיה וכו' כלים המשרתים את השכל, אשר בלעדיהם המלאכה הייתה קשה ואולי אף בלתי אפשרית בהקמתו של פורום זה, לדוגמא.
משל לשני מכונאים, אחד עם כלים משוכללים ומיוחדים ואחד עם מברג, פטיש, ופלייר.
ואחזור לענייננו, מבחינתי חומות הגטו של החשיבה מזמן נפרצו, מבחינתי זה אינו יישום מעשי. שימו לב שאני לא מחפש יישומים מעשיים כפי שנטיתם לפרש דבריי, אני מחפש כלים! ליישום מעשי, כפי שהדגמתי לע''ל.
הרעיונות קיימים, הלב בשל, רק אין לי כלים להשיבם איליו.
הכלים שברשותי הם פרמטיבים, וקצב ההתקדמות איטי עד כאב.
כלים רבותיי, כלים ליישום מעשי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2002 08:36 |
|
| |
בוקר טוב בוקר,
אצת_ים בתגובה לביקושך כתב באשכול הקיר, שתחילת הגאולה באה מהסתובבות מכיוון אחר מאשר ההמוני. מבחינה אידיאולוגית, זה נעשה פה כפי שהדגשת אבל מה עם החדרת רעיונות האמת בכל רמ"ח ושס"ה? כמובן שלא ראוי כצעד ראשון לעשות דברים שונים מהסביבה [אם לא מאונס ג'פרסון].
מה שראוי לעשות, זה לאזן את עסק המחשבה. זאת אומרת להפנותה קצת פחות להבהרות האינטלקטואליות התיאורטיות ויותר לטכס עצות איך לשנות הרגלים לא טובים. למשל לי יש אדם שהוא עבורי הדגל האדום לשור הטורנאדו. כשאני רק חושב עליו, לא מופיעות לי בדיוק הברכות שנאמרו על הר גריזים ויש לי סיבה מוצדקת לכך. בכל זאת הייתי מעדיף להביט עליו ועל טינופו מרחוק, כך שאוכל לרחם על שישנם כאלו.
יש להתעסק בבת אחת בכמה נושאים כאלו ולא לעזבם עד שייפתרו. ראוי גם לדון עם חברים על הנושאים האלו כמו לימוד סוגיא. זה היה הלימוד בזמן הגמרא. כל אחד הביא את מה שהעסיק אותו לדיון בשפה שלהם.
אם דיבר פה רציו על המחסום של חתימת התלמוד שיש בו שתי חסרונות, אחד קידוש החתימה ואחד הפסקת התהליך, ניתן על ידי דיונים כאלו לכל הפחות לתקן את הבעיה השניה בהמשכת התהליך.
אז אדרבה בוקר ושאר החברים, העלו את מה שאינכם אוהבים אצל עצמכם, לדיון. תהיו "גבר".
בכן אני תרמתי את הדוגמא שלי ואם מעניין אותכם אפרט יותר את הבעיה ואולי באשכול מיוחד אותו נכנה "תיקון המידות". אל תחכו שאני אפתח, כל הקודם זוכה וזיכה!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2002 09:47 |
|
| |
ווטו
אני התכוונתי לפתוח מגמה כזו.
הצבתי את הצורך בלימוד המידות.
הצעתי גם את הדרך -
באשכול "בחינת המידות"
האם לזאת כוונתך?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2002 16:39 |
|
| |
בוקר,
ראה נא את האשכול בשם "עוף ובשר רבנות אוכלים?"
אולי יש בזה קצת מתן תשובה לבעייתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2002 00:17 |
|
| |
ווטו
אני עדיין לא רואה איך דיון בנושא כלשהוא, משמש ככלי! ליישום.
זה נכון שללא הדיון וההתבהרות המיוחלת, לא נתקדם בנושאי היישום, אך מלחתחילה לא זה מה שחסר לי.
ההבנה של מה צריך לעשות קיימת,(גם בדגמתך אני מעריך שהינך יודע מה נכון) ולכן לדידי בקשתי להצעות לכלים! יישומיים עדיין במקומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2002 00:36 |
|
| |
בוקר,
הכלי האולטימטיבי ליישום הוא ההחמרה העצמית של מעשיו מרובים מחכמתו וזה עניין אינדיבידואלי של כל אחד ועולמו הפנימי שלא חייב להיות ניכר בקלות לאחרים.
מה שניתן לעשות ברמה חברתית, שזה עניינו של פורום, מפגש חברים וכדומה, זה כפי שציינתי למעלה לשים את "ה.....כל על השולחן" ולהעמיק את המודעות על מה שראוי לעשות.
חברתית ניתן תיאורטית לעשות עוד משהו, דהיינו קדושית כמו שהעיר מיימוני. אבל אם כי איני פסימי כמו מיימוני ואקדמאי לגבי הסיכויים ולא אופטימי כרוני_גרין, בכל אופן זה לא למחר בבוקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2002 03:12 |
|
| |
בוקר
הפתרון היחיד שאני רואה, בינתיים, הוא העלאת סף הידע הכללי. זה מונח שטבעתי בזכות הפורום שלנו. מונח זה מציין את רמת הידיעות הממוצעת של האוכלוסיה הרלוונטית בכל מה שקשור לתורה ולמה שהתורה חלה עליו - כלומר, המציאות.
אם אנו מתלבטים ומתנגשים עם אמונות הבל, עם הנהגות אויליות, עם חומרות (שיש להן את מקומן כשמירה לציבור, וזו היתה כנראה שיטת החזו"א, בעקבות קו שטבע הרמח"ל מסיבות אחרות לגמרי), הרי אין לנו פתרון כיון שאסור לשנות מפני המחלוקת, ואם נשנה נעשה את עצמנו מוזרים, זרים ומותקפים.
הפתרון הוא לקוות ולתרום להעלאת סף הידע. כאשר אמונות הבל ייעלמו, בחינת קצת מן האור דוחה הרבה מן החושך, הרבה מנהגים שמבוססים עליהן פשוט ייעלמו - ויחשכו מאיתנו עימותים עם הסביבה ועם עצמנו.
הפורום שלנו, להערכתי, תורם לכך. כרגע, את תרומתו הצנועה מאד. בעתיד - מי יודע.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2002 07:25 |
|
| |
מיימוני,
אם מדובר בבני אדם הנמצאים רק כמה מילימטרים מסף הידע הכללי, כדאי להם אולי לנסות על ידי אפשרויות שונות להעלות את סף הידע שמסביבם.
(לא הייתי מכליל פורום נידח כאפשרות ריאלית וכן לא חיבור ספר שימצא את מקומו באבק הספריות, עם כל הכבוד שאני רוכש לפורום זה ולספרים רבים שלא זכו להכרה רבתי)
אבל לגבי בני אדם הנמצאים במרחק קילומטרים, נדמה שכתבת בעצמך שעליהם לוותר על חלומות הילדות של חיים בסביבה המתאימה להם. ואם אתה מתכוין שיש להם אחריות להעלות את החברה בכמה מילימטרים במקום התקדמות עצמית קילומטרית, אתמהה!
רק קדושית תמלא את החוליה החסרה ותרפא את אנוסי התבונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2002 00:07 |
|
| |
ווטו
ראשית, הפיתרון ברמה החברתית אינו מעניין אותי בשלב זה.(הגם שהייתי בוחן את קידומו כהיענות אך לא כיוזמה).
שנית, הכלי האולטמטיבי אותו הצעת לא מובן לי.
נניח שאני רוצה לישון כראוי (לקבוע מספר שעות,זמני שינה וקימה, מידת התחשבות במשפחה, ימיי חול וקודש, התרחקות מזמן אכילה ועוד). איך תעזור לי מידת ההחמרה לחיות על פי קריטריונים אלה?
הרי גם בלי החמרה הם לא מיושמים, עם החמרה לא כל שכן?!
|
|
|
|
|
