|
|
| נשלח ב-28/2/2007 02:52 |
 |
| |
לר' מיכי ולד"ר הלפרין
נכנסתם לנושא מהו המוגדר בלימוד-תורה
אחלק את השאלה לשלש חלקים
א.ביחס לברכות התורה.
ב.ביחס למעלת לימוד תורה.
ג. ביחס למצוות ת"ת
ביחס לברכות התורה לדעתי כמו שברכת עושה מעשה בראשית לא מברכים על כל מה שנעשה במעשה בראשית אלא על כל מה שמסמל את מעשה בראשית. כך ברכות התורה מברכים על כל מה שמסמל את נתינת התורה. ולכן מי שרואה בלימוד באוניברסיטה, אפילו לימוד יהדות,ניתוק מלימוד תורה לא יברך על זה ברכות התורה. מבלי להיכנס לשאלה האם הוא רואה נכון?
ביחס למעלת לימוד תורה צריך לדון מהי המעלה הנ"ל כדי לבדוק כל דבר לגופו האם הוא שייך לזה (יכול להיות שהרבה גמ' לא שיכות לזה! מלבד זה שחז"ל ציוו על לימוד גמ' כמ"ש הרמב"ם בהקדמה למשנה.)
וביחס למצוות ת"ת אין מקום לדון בזה. מאחר וקיום מצוה הוא התחברות למטרה ויש בזה יותר ופחות. מבחינתי זה כמו לדון האם תזוזת היד של המוהל בדרך למול היא חלק מהמצוה או לא? או האם הבאת ספר הלימוד הוא מצות ת"ת או לא? נידונים כגון אלו הם טיפה מצחיקים, מאחר ותמיד יש את היעד ודרכים אליו, והיעד אינו מנותק מהדרכים אליו. אולי גם הנענוע של הלולב אינו המצוה אלא המשמעות היוצאת מהנענוע, דבר שלעולם אין פעולה ספציפית העושה אותו. נידון כזה יכול להיות רק מבמקום שצריך לצאת ידי חובה,וגם שם אין אנו מגדירים את המצוה אלא את החובה.
אגב:החפץ חיים כותב שבמצוות ת"ת בכל דקה מקימים מאתיים מצוות מאחר ואפשר לומר מאתיים מילים לדקה. לדעתי זה תמוה מאד, מאחר וברור שאין המצווה לומר מילים אלא ללמוד וקליטת מסר אינה נמדדת במילים.ובכלל לא שייך לדבר על יחידות כאן. זה כמו לומר כמה ביטויי חיבה יש בלעשות מסיבת יום הולדת לחבר, והתשובה של מאתיים מילם לדקה זה כמו לענות שכל גרם אוכל במסיבה הוא ביטוי אחד לחיבה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2007 06:33 |
|
| |
[ קטע נחמד מקונטרסו של א. גיטלין - שמו הספרותי של ר' אוריאל צימר ז"ל - "יהדות התורה והמדינה"
"ברם, רק מצוות ד' היא העושה את האתרוג לאתרוג. אם ייטול אדם אתרוג כשר ומהודר בערב סוכות או למחרת הסוכות - אינו אלא אוחז פרי גשמי בידו שאין חשיבותו אלא כתפוח זהב או לימון. רק אם יטלנו בעת ובאופן המצווה בתורה - רק אז הוא מקיים את המצווה ורק אז הוא מתדבק ע"י מצווה זו בעצמות אין סוף ב"ה. הוא הדין ללימוד התורה עצמה: הלומד, למשל, את פרק "השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר" מתוך הגמרא בבא בתרא או מתוך מפרשי התורה - הריהו לומד תורה ומקיים מצוות תלמוד תורה, והריהו באותה שעה בכל אותן הבחינות הנעלות של העוסק בדברי תורה שנתפרשו בדברי חז"ל, בספרי החסידות והקבלה וכו'. אולם העוסק באותה שאלה של השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר מתוך ספר החוקים של ארצות הברית, למשל, או ב"קודקס יוסטיניאנוס" של המשפט הרומי וכיו"ב - אף אם נניח שפסק הדין במשפט האמריקאי או הרומי יהיה אותו פסק הדין - אין כל מצווה או קדושה בלימודו, ואין בכך יותר מאשר אילו עסק, למשל, בתקנות המכס של ממשלת ארצות הברית" ]
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2007 16:48 |
|
| |
חוץניק
שלב ראשון בתיקון המידות הוא לקבל את העובדה שיש בך גם צדדים רעים. "לקבל" פירושו גם להיות מודע - וזה לא דבר מובן מאליו, להיות מודע למשרעת הרחבה של הצדדים השליליים שבנו - וגם לקבל, לחיות בשלום עם כל הצדדים של הנפש שלי. בשלב שני אפשר לעבור לזיכוך ותיקון של הצדדים הפחות טובים.
כשיש בי קבלה בסיסית של עצמי, שיש לי תחושת נינוחות בסיסית עם כל הצדדים של עצמי, גם התיקון שלאחריו יהיה שלם יותר.
הרבה רעות חולות יכולות לצמוח כאשר לא מקבלים בשלמות את עצמנו, לא כל כך אוהבים בעצמנו כל מיני צדדים...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2011 08:11 |
|
| |
הרי אפילו לגבי הגוף, נאמר ישראל דדאיגי המצוות חביל גופייהו.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 08/12/2011 08:11:46
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2011 09:02 |
|
| |
יש הרצאה של הרב מרדכי נויגרשל, שעוסקת בד"ר ויקטור פרנקל. שם הוא מביא סקירה היסטורית קצרה ונחמדה להתפתחות התיאוריות הפסיכולוגיות, עם התמקדות בגישתו של ד"ר פרנקל, ונקודות התאמתה לתפיסה היהודית.
[את ההרצאה תמצאו בקטלוג של "יהדות מזווית שונה", בחלק שעוסק בשואה (כי פרנקל היה ניצול שואה כידוע)].
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2011 09:11 |
|
| |
פוגי
האם פרנקל חשב שליהודים יש פסיכולוגיה אחרת?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2011 09:23 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | פוגי
האם פרנקל חשב שליהודים יש פסיכולוגיה אחרת? |
|
ראה מה כתבתי פה בזמנו:
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2011 09:25 |
|
| |
בקישור דלהלן ישנה התבטאות נדירה של פרופ' פרנקל על השואה, הסרטון הכונה "Belief After the Holocaust", דהיינו ("אמונה לאחר השואה"):
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2014 15:43 |
|
| |
|
|
|
|
|
