|
|
| נשלח ב-22/5/2006 23:19 |
 |
| |
אמשלום
השיר יפה. תועבה זה אולי חמור מדי. (אם כי הגדרותייך למושג האמורפי הזה אינן ידועותלי) ובכל זאת: קריאתי הפשוטה והלא מתחכמת את השיר הזה האירה לי את צלליו העדינים שלטעמי קשורים באהבת גברים אפלטונית, ודווקא האפלטוניות מפריעה לי כאן משום שהיא אינה מופיעה בהקשר הזה כידידות אלא כרובד עדין ונסתר של אהבה בשרית.
את ודאי קוראת את השיר כמתיחס להשלמתו של פוליקר עם עצמו, התגברות על פחדים ישנים וחסכים וכו', זהו אכן נושאו הברור, אבל הטרמינולוגיה שהוא בוחר בה: פחדים, דלתות, ילד וכו', חיבור שהיה בלתי אפשרי, רומזות שהמאבק וההשלמה שפוליקר מתעסק בהם כאן, אפילו אם עצמו נושאם הוא הזהות המינית שלו.
ואולי אני שוגה כמובן, ומוטב לי להתחיל להתאמן ב"קריאה מתחכמת" ולהוסיף דעת וגם מכאוב.
גלויעינים
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2006 07:00 |
|
| |
גלוי עינים,
אני מודה, שלא ראיתי את כל הדברים האלה בשיר. אני מודה גם, שלו הייתי רואה, זה לא בגדר תועבה מבחינתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2006 21:50 |
|
| |
אור
מיימוני
אתם ודאי ערים לעובדה שרציונליזם כשלעצמו אינו רציונלי משתי סיבות לפחות. המהותית והחשובה שבהן היא שבחירה אפריורית בו כגישה קונסיסטנטית למחשבה מסתמכת על אמונה והלך רוח שרירותי ולא על רציונליזם (שטרם הוכרז כסמכות, וזו הסיבה השניה, הפחות חשובה, הצורנית-לוגית לכך שרציונליזם אינו רציונלי).
מכאן שההילה שדבקה בו ובמאמיניו דבקה בהם בטעות.
(גם הגישה הנגדית לידיעה, הגישה האמפיריציסטית לא ניתנת לבחינה אמפירית כשלעצמה, אבל זה כבר ענין אחר, שיכול אולי להצטרף להערה הראשונה ברמת המאקרו: חלות עצמית.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2006 23:11 |
|
| |
בי.טי
בוודאי שכל גישה תתקשה להצדיק את עצמה. אבל היא תמיד תוכל לטעון שהיא יודעת על עצמה
מתוך עצמה. זה מעגלי, אבל יש בזה משהו.
(ועיין בכתבי מיכי, רבי מיכאל אברהם, על הנושא הזה. מאלף).
לכן, הרציולינזם יכול לטעון שהוא מצדיק את עצמו.
וכך האמפיריציזם.
לאמפיריציזם יש עוד מעלה. החסכוניות. ההשתדלות לוותר על כל טענה שאינה הכרחית ואין לה
מקור שכופה עצמו עלינו.
אמנם, האמפיריציזם נידון לכשלון, כפי שהראו קנט ולאחריו חומסקי ולאחריהם קווין (במאמר על
הדוגמות של האמפיריציזם. ואולי לכך אתה מתכוון).
ולגבי עצמי -
בוודאי שאיני רציונליסט.
מי יכול להיות רציונליסט לאחר ביקורת התבונה של קנט?
אמנם, מה שאני יכול לעשות הוא להציג את מכלול הכללים והעקרונות שאני משתמש בהם, ולומר: יש
לך יותר טוב?
זה דומה קצת לאמפריציזם, אלא שהוא מתוחכם יותר וערני יותר. אני סבור שאנו ניגשים לעולם עם
כללי עזר מה לחשוב ואיך להשתמש במילים ובמשפטים ואיך ללמוד. וזו יכולת שניתנת, אני מקווה,
לשיפור.
וכאשר אני צריך להצדיק את עמדתי, אני מוצא שאני נזקק למה שמכנים "התער של אוקאם". איני
סבור שהתער הזה מראה בהכרח על מה יש ועל מה אין. אני כן סבור שאין כלי יעיל ממנו - בגבולותיו.
כלומר, צריך להשתמש בו ולשמור על פתיחות כדי להרויח את אי הפתיות של ריבוי ישויות מיותר אך
גם שלא להפסיד את ההכרה של רוחות/סיאנסים/גלגולים/ גילויי מגידים/הבעל והעשתורת/חייזרים
ועוד.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2006 09:44 |
|
| |
.
אור השאנטי:
תעזבו את אוקאם, הוא גם היה גוי וגם התגלח בתער.
אני מציע לכם את מבחן חנות המכולת של ניסים:
הייתם מפקידים את כספכם בידי האיש שהצל שלו מפיל דברים בסרט? הייתם מוכנים להמר בכספכם על כך שמה שהוא עושה יכול לעמוד במבחן אובייקטיבי כלשהו?
מבחן אובייקטיבי: להצליח לבצע את אותם הטריקים באמצעות גביע הקידוש שלכם, מנורת השולחן ושולחן האוכל אצלכם בסלון, כשאתם משגיחים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2006 08:59 |
|
| |
יותר מדויק "טוען" שהוא חושף כי אורי גלר עיקם ברזל והזיז שעונים ממקום השידור לבתי הצופים ולזה לא נזקק רנדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2006 10:22 |
|
| |
לפני שגילו את גלי הרדיו כל הרציונליסטים היו צוחקים על אחד שהיה מצליח לדבר עם מישהו אחר מרחוק,
אולי גם עכשיו אורי גלר מודע לאיזשהו שדה או כוח פסיכולוגי שעוד לא ידוע לנו? זה לא נשמע לי לא רציונאלי רק בגלל שאנחנו לא יכולים לעשות את זה,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2006 22:43 |
|
| |
הולי,
אין לך שום דרך להסביר איך שימי אילוזיני חותך תיבה לשני חלקים ורואים שני חלקים של יהודי יקר בשני מקומות שונים, או אלף קסמים אחרים של קוסמים למיניהם,
מבחינה לוגית אפשר להוכיח על הרבה קסמים שהם בילתי אפשריים ובכל זאת רואים שתמיד נמצא הסבר ללא כל קשר לרמת הסבירות של הפעולה,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2006 22:44 |
|
| |
[הולי,
לגבי הבדיוקת המדעיות, ראה הודעתי לעיל.]
|
|
|
|
|
