כעת ראיתי שבדבריך ללא יודע כל , התייחסת יותר בהרחבה , אבל גם שם השרירותיות זועקת לשמים. אתה מייחס ערך לחיי אדם , אבל לא לחיי בעלי חיים (ד"א האם כבודו צמחוני? או שזו פליטת קולמוס שרק במקום חשש לחיי אדם נדחים חיי בעל חי?). כמו כן, אתה חושב שיש קו , אבל הקו הזה עובר היכן שאתה החלטת ולא היכן שמישהו אחר החליט.
זכותך להחזיק בדעתך בנחרצות וללא ביסוס, אבל תמהתי תמיהה גדולה על דבריך שדעת מתירי ההפלות מתבסס על לא יותר מאשר שיקול של נוחיות , בעוד דעתך השרירותית הוא המוסר בהתגלמותו. אני תמיד חשבתי שדווקא הקו שמעבירים תומכי ההפלות הוא יותר הגיוני. מכיוון שרצח הוא איסור שבין אדם לחבירו , הרי שכדי שיהיה איסור צריך שהחבר יהיה קיים כבעל תודעה ורצון לחיות. כל עוד אין תודעה ורצון מדובר בחתיכת חומר אורגני ותו לא. אינני יודע בדיוק מתי עובר הקו שבו חתיכת החומר הזאת הופכת לבעלת תודעה ורצון , אבל זו שאלה שהמדע יכול לספק עליו תשובה . איני יודע אם זה יכול להיות הקריטריון הבלעדי , אבל זה בוודאי חלק גדול מהעניין. ההתיחסות להתפתחות המנטאלית של העובר הוא התיחסות הגיונית המתקבלת על הדעת האנושית.
מאידך , אתה רוצה לנתק את כל הסוגיא מתחושות והתייחסויות אנושיות. כאילו מדובר באיזה מדע מוסר קאנטיאני שאתה יכול ללמוד אותו כדרך שלומדים תופעות טבע. אתה קובע שיש איזה איסור מיסטי , שאינו קשור בכלל לרגשות אנושיים ולהתייחסויות אנושיות. זה יכול להתקבל על הדעת כשאתה מדבר בשם הדת , אבל כשאתה מדבר בשם עצמך זה מגוחך , למה שמישהו יקבל את דעתך?
 |
|
|
