| נשלח ב-29/5/2006 14:19 |
|
| |
הקטע היפה הוא שברגע הזה שהם נפגשו שוב הם ידעו שזה לעולמים.
זה רגע השיא, שמחבר את כל הזמנים לרגע אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2006 15:30 |
|
| |
הסיפורים מאד יפים על האהבה במיוחד בפגישה הראשונה. אבל מה דעתכם, על אהבה משיקול דעת? בריחה? או אינטרס? האם אחר כך מתפתחת האהבה. או שמתחיל מחיבה, ומתפתח עם השנים לאהבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2006 15:42 |
|
| |
לאה לדעתי התאהבות היא דבר שאינו מתוכנן זה משהו שנהיה אהבה יכולה להתפתח עם הזמן כגודל ההשקעה וכן גם החיבה מאד חשובה
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2006 08:17 |
|
| |
האהבה היא גם צורך, ומוכנות לזוגיות.
לפעמים רק צד אחד מאוד מאוהב, והשני זה רק חיבה... השאלה מה הזמן עושה עם זה......
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2006 11:40 |
|
| |
מה פירוש "אהבה משיקול דעת"?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2006 21:54 |
|
| |
אני מסכימה עם לאה. לא תמיד אהבה צריכה להתרחש כמו שפז מתאר, לא תמיד זה בום וידיעה ברורה.
אולי זה מפתיע אצל פאטאליסטית-רומנטיקונית כמוני. אבל הרבה מאד דורות אנשים התחתנו משיקולי חיבה ונוחות והתאמה סביבתית ומעמדית, ולמדו לאהוב אחד את השני בהמשך. ודתיים עושים את זה עד היום, ובהרבה מקרים יש להם נישואין יפים יותר מאשר נישואי אהבה לוהטת אצל חילוניים שאיש לא אילץ ולא בחר עבורם.
לא שאין גורל בנישואין. יש. אבל לא תמיד <אנחנו> יודעים או מרגישים. לפעמים המצבים בחיים מכריחים או מושכים אותנו להיות עם מישהו ורק אחרי שנים, אם יש מספיק סבלנות, מגלים שדווקא זה היה נכון מאד...
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 08:53 |
|
| |
מגי קלעה למחשבות שלי. שיקול דעת, זה בריחה מבית ההורים, ביגלל הרבה סיבות. שיקול דעת, לדעת שיש הרבה כסף, שיפתור הרבה בעיות בחיים. שיקול שהאדם אמין, ישר וכו'.
זאת היתה הכוונה, אבל כמובן שצריך להיות איזה ניצוץ או זיק, של התאמה מסויימת, אבל לא אהבה של בום...ממבט ראשון או שני.......אלא עם הזמן, לדעת שצדקת או לא....הזמן נותן את הנסיון.
גם שמאוד אוהבים ויש את הדבק והניצוץ, לא אומר שהוא לא כבה באיזה שהוא שלב, ואז מביא לפרוק....... הזמן זה העינין.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 11:27 |
|
| |
האם זה מסוג הדברים שנשמרים בסוד מפני בן הזוג,
או שאפשר לשתף אותו בלבטים ובאופן ההחלטה?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 15:15 |
|
| |
אזרחי, זה דברים שנשים יודעות ושומרות בסוד מפני הגברים...  
טוב, מישהו סיפר לי משהו חמוד, שנורא טוב מסביר את זה:
הוא אמר שנשים בוחרות גברים משורה גברים בוחרים נשים מטור.
נשים מסתכלות על כל השורה כולה, ובוחרות את הגבר המוצלח ביותר בשבילן לפי דעתן, משדרות לכיוון שלו ובעזרת השם משהו מתעורר.
גברים בוחרים בטור: הראשונה שבטור - יאללה, ב'סדר ; נפלה - נקסט, עכשיו זו שאחריה. לא משנה להם יותר מדי עם מי, מי שנמצאת מקדימה, וזה הולך, סבבה.
(אז זהו שכן, הסתלבטתי עליך קצת, אזרחי... )
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2006 10:03 |
|
| |
אני פשוט חושב שכדאי שבמקרים כאלו צריך ליישר קו.
לא להיכנס למשחק האהבה של הצד המאוהב, אלא להוריד אותו לקרקע
ולהחליט האם אני באמת רוצה לנסות ולבסס את הקשר
ולתת לשני הצדדים להיות יחד בנקודת הפתיחה האמיתית.
אחרת הם בשני עולמות שונים.
|
|
|
|
|