שיחת הרבי מלובביץ - כ"ח ניסן תשנ"א
עשו כל אשר ביכולתכם... להביא בפועל את משיח צדקנו תכף ומיד ממש.
ואילו היו מתכוונים ומבקשים ו צ ו ע ק י ם ב א מ ת , בודאי ובודאי שמשיח כבר הי' בא!!
דברי חב"ד על שיחת כ"ח ניסן התשנ"א
למעשה המושג "עקשנות" מופיע בתורה לגבי אירוע הפוך מהבאת הגאולה. פרעה היה עקשן,
ובכח העקשנות נלחם נגד משה רבינו ולא אפשר לו להביא את הגאולה.
ולכן כיום כדי לבטל עניין זה, של פרעה ומלחמתו במשה, עלינו להשתמש באותו כח "עקשנות" שבו השתמש פרעה,
אבל למעליותא, וכפי שיובא להלן מלקו"ש בענין זה.
מה על העקשנים לעשות?
לפי האמור בשיחה הרי הוראות ברורות ומובנות בפשטות גם לקטן בדעה.
הדבר הוא כל כך פשוט עד שקשה להבין מדוע לא כולם מבינים זאת:
א. להביא את המשיח תיכף ומיד ממש ולא לדחות את בואו אפילו ליום אחד נוסף.
ב. כדי להביא את המשיח בפועל ממש, עשו כל אשר ביכולתכם, כלומר המטרה ברורה מאד ואת האמצעים חפשו לבד.
כל האמצעים כשרים, אין שום הגבלה בניצול אמצעים שונים להבאת המשיח.
ג. באמצעים להבאת המשיח, עשו עניינים שהם באופן של אורות דתהו.
ד. גם אורות דתהו צריכים להיות בכלים דתיקון.
ה. כל זה יכול לעשות אפילו אחד, אך מוטב שנים, טוב יותר שלש, והכי טוב עשרה.
אין בזה הגבלה כלל. הרבי לא מסר זאת לשום גוף ולשום אירגון חב"די.
הרבי לא מסר זאת לזקני וחשובי חב"ד ולא לצעירי הצאן. הוא מסר זאת לכל אחד שרוצה לפעול באופן של "עקשנות".
לא חשוב כמה פעילים ישתתפו בזה, וכלשונו הק': "שימצאו עשרה מישראל שיתעקשו שהם מוכרחים לפעול...
להביא בפועל את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש...
ויהיא רצון שימצא מכם אחד, שנים שלשה, שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות".
אין צורך לזה מוסדות או ארגונים. אין צורך לזה מסגרות מקובלות. יש צורך אך ורק ב- 3 – 2 – 1 עקשנים.
אלא שיש להבין יותר מה בדיוק ההגדרה של "עקשן" ומה בדיוק ההגדרה של "אורות דתוהו".
ומה גדרו של עקשן?
בלקו"ש חלק לא עמוד 31, מסביר הרבי מהי הגדרתו של כבדות הלב שהיה אצל פרעה: "כבדות הלב ענינה עקשות הלב,
שאינו מתפעל משם דבר, וגם כששכלו מורה לו שצריך להיתנהג באופן הפכי, וגם הרגש שבלבבו נוטה לצד אחר –
הרי הוא מתעקש שלא לשנות את התנהגותו. וזה ענינה של "קליפת" פרעה – "פרעה" אותיות "הערף",
המורה על עקשנות, "קשה עורף"... "כי ביטול קליפת פרעה הוא על ידי משה דוקא".
העקשנות של פרעה הייתה למטה משכל והגיון. הוא המשיך להתעקש,
גם כאשר באו אליו כל חרטומי מצרים וחכמיו בטענה שהנהגתו נוגדת את כל כללי השכל וההגיון:
"הטרם תדע כי אבדה מצרים". לפי השכל וההגיון היה על פרעה להפסיק את עקשנותו ולהוציא מיד את ישראל ממצרים.
ובאמת מספר פעמים הגיע פרעה להחלטה זו, אך מיד חזר לעקשנותו. גם צעירי מצרים ניסו להלחם נגד עקשנותו של פרעה,
כדרשת חז"ל על הפסוק: "למכה מצרים בבכוריהם". ובכל זאת המשיך פרעה להתעקש.
האמת היא, שכל ענין העקשנות שייך בעיקר כאשר אין כאן דחיפה שכלית הגיונית.
אדם הפועל לפי דחף שכלי הגיוני אינו נקרא עקשן. כאשר מוכיחים לאדם שהוא טועה בדרכו ועליו לחזור בו,
ובכל זאת הוא ממשיך להתעקש ולא מוותר, זוהי ההגדרה הנכונה של "עקשן".
ובנידון דידן: כאשר הרבי מבקש שיהיו אחד או שניים או שלושה עקשנים, הרי מ ר א ש הוא אומר,
ש א ת ם ת ה י ו מ י ע ו ט ש ב מ י ע ו ט . כולם יהיו נגדכם, גם השכל וההגיון.
אף על פי כן ולמרות זאת עליכם להמשיך להתעקש ולא לוותר. בשיחתו מכ"ח ניסן הטיל הרבי את האחריות להבאת המשיח
לא על מוסדות ולא על הכלל אלא על קבוצה קטנה של עקשנים שאינם מוותרים.
הם יכולים להיות עשרה, הם יכולים להיות אפילו שלושה, אפילו שניים ואפילו אחד.
האחד הזה באם רק יתעקש ולא יוותר בשום אופן הוא יביא את המשיח.
