היישוב אלעד הוקם בשנת 1999 במטרה להיות "עיר חרדית חדשה במרכז הארץ". כיום מתגוררים באלעד 32 אלף תושבים, ולמרות שהמקום מכונה בפי התושבים "עיר", יש לו עדיין מעמד של מועצה מקומית בלבד.
בניגוד לתדמית המקובלת, תושבי אלעד אינם על טהרת הציבור החרדי, וכרבע מהתושבים משתייכים לציבור הדתי לאומי. אוכלוסיית המקום צעירה מאוד, כאשר 60% מהתושבים הם ילדים ונוער עד גיל 18. רבים מתושבי אלעד הם אברכים, שתורתם אומנותם, ולכן המעמד הסוציו-אקונומי הכללי של תושבי המקום הוא נמוך עד בינוני.
באלעד חיים זה לצד זה ליטאים, חסידים, חרדים ספרדיים, חסידי ברעסלב וחוזרים בתשובה. בין כל אלה נמצאים, כאמור, גם הדתיים-לאומיים. הזרמים השונים חיים במתחמים נפרדים, וחלק מהמתחמים החרדיים כפופים לוועדות קבלה. עם זאת, ישנם גם מספר אזורים מעורבים.
של מעלה ושל מטה
את אלעד ניתן לחלק לשניים: העיר העליונה החדשה, שנקראת בפי המקומיים "אלעד של מעלה", ו"אלעד של מטה", שבה מתגוררת האוכלוסייה הוותיקה.
"אלעד של מעלה" מאופיינת בבנייה צפופה ובפרויקטים חדשים רבים, שחלקם בתהליכי בנייה. העיר התחתונה, לעומת זאת, בנויה ברווחים גדולים בין הבניינים וכוללת גם קוטג'ים, רחובות הולנדיים וגינון ציבורי. עם זאת, הדירות באזור התחתון קטנות יותר. הבתים "למעלה ו"למטה" נאים ובהירים ומצופי אבן מסוגים שונים.
אלעד ממוקמת במרכז הארץ - בין פתח תקוה לראש העין. מיקומה המרכזי מאפשר נגישות נוחה ומהירה לכל מקום. בכניסה לאלעד נמצא מחלף נחשונים על כביש חוצה ישראל. כביש 444 מחבר את אלעד לאזור מודיעין ומחלף בן שמן מדרום ולכביש חוצה שומרון ומחלף קסם מצפון.
אייל רז, תושב המקום וסוכן במשרד התיווך "יהלום", אומר כי "מדובר באזור חדש ויפה עם מחירים נמוכים בהשוואה לאזור. אם דירת 3 חדרים בפתח תקוה עולה 145 אלף דולר, פה ניתן להשיג דירה כזו גם ב-110 אלף דולר בלבד".
רמת מחירים נמוכה
רמת המחירים הנמוכה היא ה"אבן השואבת" של אלעד. 95% מיחידות הדיור באלעד נמצאות בבניינים בני 3-6 קומות. הבנייה במקום בסטנדרטים מודרניים ואיכותה סבירה, ואפילו טובה.
דירות 3 חדרים בבניינים עולה 105-115 אלף דולר. דירת 4 חדרים (100-110 מ"ר) עולה 125-145 אלף דולר. דירת 5 חדרים עולה 140-175 אלף דולר (תלוי במטראז' ובמיקום).
כמו כן, ישנם בתים דו משפחתיים בני 2 קומות, שמחירם 270-320 אלף דולר.
באלעד ישנם פרויקטים רבים בתהליכי בנייה, כולל לציבור הדתי לאומי. ב"משכנות אלעד" של חברת "משהב" נמכרות כיום דירות 4 חדרים רגילות, דירות גן ופנטהאוזים במחירים שבין 139 אלף דולר לדירה רגילה ל-162 אלף דולר לפנטהאוז.
בימים אלה יוצאים לשיווק קוטג'ים דו משפחתיים בפרויקט "מרומי אלעד" במחיר של 250-265 אלף דולר. בית חד-משפחתי על מגרש של כחצי דונם עולה 430-450 אלף דולר.
רז מתיווך יהלום אומר כי שוק ההשכרה מאד דומיננטי באלעד. "רוב השוכרים הם כאלה שרוצים לבדוק את האזור, לפני שיחליטו אם להשתקע בו", הוא אומר. שכר דירה בבניינים עומד על 300-350 דולר לחודש לדירת 3 חדרים, 380-450 דולר לחודש ל-4 חדרים, ו-500-700 דולר לחודש לדירת 5 חדרים. שכר דריה בקוטג'ים: 550-750 דולר לחודש.
אין קרקעות
אהובה עופרי מ"שחף נכסים" אומרת כי כ-75% מרוכשי הדירות באלעד באים מחוץ ליישוב, ורק מעטים משפרים דיור בתוך אלעד. עופרי מציינת כי כל דירה עליונה באלעד ניתן להרחיב בעוד 2 חדרים (25 מ"ר), בכפוף לאישור הדיירים, וכך גם בדירות גן. עובדה זו מונעת את הצורך ב"נדודים" לצורך שפור דיור עם הגדלת המשפחה, ורבים מממשים את האפשרות הזו.
החיסרון המרכזי של אלעד בולט לעין: אין כמעט מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים, ובתי ספר ובתי הכנסת משוכנים בקראוונים. עוזר ראש המועצה, אביגדור אוחנה, מסביר כי "יש ריבוי זרמים בקרב התושבים, אבל אין כמעט היצע קרקעות. על כל פיסת קרקע יש תחרות ומריבות, והעניין נתקע לאורך שנים". אוחנה טוען גם כי "משרד השיכון לא נתן תקציב להקמת מוסדות ציבור. איך אפשר לתכנן כך עיר דתית, כשרק שני בניינים יכולים לאכלס בית כנסת גדול?"
הקרקעות לבנייה באלעד מוצו כולן, והמועצה פתחה בהליכים לסיפוח קרקעות מצפון וממערב לאלעד שישמשו כעתודה.
מוסדות לימוד לבנים ובנות במגזר החרדי עד גיל 18 קיימים במקום, אך לא מספיק, בגלל המחסור במבני ציבור. רבים מהתלמידים יוצאים ללמוד בפתח תקוה, בני ברק וירושלים. כמו כן, פועל באלעד בית ספר ממלכתי דתי, ולאחרונה נפתח גם בית ספר של רשת "נעם" לבנים ולבנות.
מרכזים מסחריים של ממש אין באלעד, למעט שניים קטנים. לאחרונה החלה בנייתו של מרכז גדול לעסקים ומסחר, כשכוונה היא לסיימו בעוד כשנתיים. שני מרכזים מסחריים קטנים חדשים יוקמו בקרוב. כמו כן, פועלים באלעד סניפים של כל רשתות השיווק הגדולות המקובלות במגזר החרדי.
רבים מהתושבים החרדים באלעד הם אברכים, ונשותיהם אינן עובדות. הדבר הביא לפתיחה של עסקים קטנים בתוך בתי התושבים (מכירת בגדים, משפחתונים וכו') שמאזנים את החשבון המשפחתי.
אוחנה אומר כי "אלעד היא עיר מתפתחת, שאופיה לא עוצב עדיין, ויש הרבה אפשרויות להשפיע". רבים מהתושבים החרדים באלעד תוהים מדוע קולם של הדתיים לאומיים כמעט אינו נשמע בהכרעות ציבוריות חשובות, שמשפיעות על אופי המקום. לדברי אותם תושבים, הציבור הדתי עסוק בעצמו ואדיש, והחשש הוא ש"יום אחד יתעוררו הדתיים ויגלו שהעיר נעשתה חרדית, ואז הם יקומו ויעזבו את אלעד". שלא לציטוט אומרים תושבים חרדים: "אנחנו זקוקים להם כדי שיהיו איזון נגד החברה החרדית הסגורה".