|
|
| נשלח ב-7/6/2006 10:20 |
 |
| |
אני חושבת שזה קשור לסביבה.
הסביבה החליטה שנשים מפחדות יותר מעכברים, אז אנחנו "מרצות" ( בצורה פסיכולוגית ולא במודע כמובן ) את הפחד הזה.
אני חושבת שאנחנו מאוד מושפעים ממה שכבר קיים. אני כן מאמינה שיש תכונות נשיות ותכונות גבריות אבל זה מתערבב בין המינים וזה לא בהכרח אומר שצריך לשים תוויות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2006 19:41 |
|
| |
כשאת אומרת ש"לא צריך לשים תוויות" אני מבין, ותקני אוי אם אני טועה, שיש לך משהו עקרוני נגד
תוויות.
האם אני צודק?
מהו?
את מתנגדת רק לתוויות טעותיות או גם לצודקות שבהן?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2006 22:33 |
|
| |
אני לא יודעת אם זה משהו עקרוני נגד תוויות, ועד שלא הסבת את תשומת לבי לא חשבתי שיש לי בעיה עם תויות, אבל כנראה שאתה צודק. אני לא אוהבת שמכניסים אנשים לתוך תבנית. יש בזה דעות קדומות.
אני לא מתווכחת עם עובדות. ( כמו לדוגמא ששחורים הם בעלי פוטנציאל להיות אתלטים טובים יותר. יש להם שני שרירים שאין ללבנים, והם בנויים טוב יותר גנטית. עובדה . אני לא מתווכחת. ).
אבל לצאת בהצהרות שכל הגברים ככה , וכל הנשים ככה, כל הדתיים ככה , וכל החילונים ככה...
אני לא מאמינה בזה.
בכל כלל יש יוצא מן הכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2006 23:03 |
|
| |
האם זה שיש יוצא מן הכלל מביא למסקנה שאין כלל?
היום מאוד במודה לא להכליל,
דוגמה,
הפמינסטיות טוענת שאין הבדל בין גבר לאשה ושניהם אמורים לעשות את אותן הפעולות.
בחרתי בדוגמה הזאת מכיון שהיא נמצאת היום על שולחן הדיונים וישנם רבים שטוענים שעוד לא היתה
תנועה שקיפחה את האשה כפמינסטיות.
הגישה הפמיניסטית טוענת שאשה חייבת לעשות את כל מה שהאיש חייב לעשות ובמקביל לקבל את כל
הזכויות החברתיות שלו.
דבר זה גורם לזעזועים רבים גם מן הבחינה הפסיכולוגית אך גם מבחינות אחירות. אפנה אותך רק
כדוגמה לספרה של קים צרנין "האני הרעב" (1985) בעמ' 9 או לספרו של פרופ' ריצארד א. גורדון שגם
טוען טענה דומה.
כל שבאתי לומר הוא שמכיון שהיום במודה לטעון כי הבדלים בין המינים אינם קיימים יש להזהר
מלהגרר אחר דעות שאינן מעוגנות במציאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2006 21:12 |
|
| |
אני מנסה לבחון כל עניין לגופו.
בנושא הפמיניסטיות, אני לא פמיניסטית ולדעתי האמא צריכה להיות בבית עם הילדים כי ככה נראה לי שצריך להיות, אבל תשאל אותי אם היא צריכה להיות במטבח?
הרי אנחנו רואים שהשפים הכי גדולים בעולם הם גברים, אז שוב, זה מאוד בעייתי.
כן יש כלל, אבל זה נורמה, יש אנשים שהם בתוך הנורמה ויש כאלה שמחוץ. הכלל זה הרוב, זה מה שאנחנו מכירים ומה שמסתדר לנו הגיונית. ואלה ש"יוצאים מן הכלל" הם כאילו חריגים, אבל בעולם שלהם, של כל אחד כיחידים, הם לא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2006 00:54 |
|
| |
אינני יודע אם אשה צריכה להיות במטבח או לאו.
היא צריכה להיות קשובה לעצמה לגמרי ולהגיע למסקנות בעקבות הקשבה זו.
באם היא מודעת לכך שהיא איננה מסוגלת להקיב באמת לעצמה אלא היא הולכת לפי מוסכמות חברתיות
הייתי מציע לה לא לחקות את הגבר שבסביבתה אלא את אמה או נשים אחרות שהיו מחוברות לעצמן.
אינני מציע חיקוי, אדרבה, אני שולל אותו מכל וכול. אני רק אומר שאם כבר חיקוי אז יותר הגיוני
לחקות אנשים שדומים לי ככל האפשר ובכלל זה עצם היותם בני אותו המין שלי, כדוגמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2006 14:47 |
|
| |
לדעת להקשיב , זה לדעת לרוקן עצמך מהאגו, (ובעקבות כך גם השפיטה, והביקורתיות נעלמת), ולדעת להכיל את האדם שעומד מולך על הוויתו רעיונותיו ומחשבותיו ובאם אותו אדם אומר דברים שאינם תואמים את מחשבותיך דע להבין שלכל אדם יש כלי שונה התנסויות שונות ומקום שונה ממנו הוא הגיע.
תהליך הקשב מלמד אותך להיות ממוקד במה שעומד מולך.
אם הקשב מופנה כלפי אדם כלשהו , באם אדם זה יפנה אלייך , על מנת לקבל עצה, התחבר פנימה והעבר לו מסר שאתה מקבל מן הנשמה, האר לו את דרכו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2006 15:50 |
|
| |
זו הגדרת ההקשבה או שזו צורת הקשבה שאתה היית מעדיף לקבל?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 09:12 |
|
| |
יוסף, ברוך הבא לישיבת הגולשים!!!!
למה אתה מתכוון שכאתה אומר שצריך לתת עצות לזולת באופן הזה: התחבר פנימה והעבר לו מסר שאתה מקבל מן הנשמה, האר לו את דרכו. ?
|
|
|
|
|
