"בוקר טוב"
דבריך כוללים ג' טיעונים א] "הטיעון ההלכתי" ילדים אלו הנולדים לאב יהודי ממילא לא יקיינו
מצות ב' הטיעון הקבלי ג' הטיעון הסצילוגי .
ההתבוללות מעבר להיותה הכחדה שבטית ובעיה אמוציונלית לרבים מאיתנו ,הינה נושא הלכתי, ויש לדון
בו בכלים הלכתיים, "לא תתחתן בם" איסור זה ניתן לתקוף אותו מכמה זויות ,
א] פעולת החתנות "מעשה ביאה"
ב]התוצאה : מפגש התאים זרע הבועל וביצית האשה יצירת חיים.
באסורי ערוה הסטנדרטים בתורה החשיבה הרווחת באחרונים כי הגדרת האיסור הינה "מעשה ביאה"
נוסחה זאת משמשת לקביעת אמות מידת האיסור כה גורפת, עד כי הרב משה פינשטיין מתיר הפריית מבחנה
לזוג נשוי תוך שימוש בזרע של אדם אחר ,ושולל כל סרך ממזרות, לדעתו הפורמולה של איסורי ערוה
הינה "מעשה ביאה" ולכן היכן שהזרע פוגש בביצה באמצעים מלאכותיים בלא "מעשה ביאה" דין ממזרות
לא קיים .
במילים אחרות אין איסור תורה שזרע של אדם זר יפגוש ביצית של אשה נשואה .
שונה לחלוטין התייחסותו של הרמב"ם לאסור " לא תתחתן בם"
איסורי ביאה פי"ב ה"ד "כל הבועל גויה בין דרך חתנות בין דרך זנות אם בעלה בפרהסיא והוא שיבעול
לעיני עשרה מישראל או יתר אם פגעו בו קנאים והרגוהו הרי אלו משובחין"
ואחר פירוט המקורות לדין קנאים פוגעים בו ,מתפנה הרמב" ם להסביר את חומרת איסור מדוע כה
חמור עד כדי התרת דמו של העובר ?
הלכה ו' "הנה למדת שהבועל גויה כאילו נתחתן בע"ז שנאמר ובעל בת אל נכר ונקרא מחלל קודש"
הלכה ז' "עון זה אל יהי קל בעניך אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו שהבן מן הערוה בנו לכל
דבר ובכלל ישראל יחשב ואע"פ שהוא ממזר והבן מן הגויה אינו בנו שנא' כי יסיר וכו'
בהלכה ו מוזכר הביטוי " מחלל קודש" שצרך לעמוד על משמעותו
הלגה ז' משמעות ההתבוללות "אינו בנו" כלור בניגוד לכל הערויות שהאיסור הוא במעשה הביאה ,
כאן הבעיתיות היא לא רק במעשה ,אלא בעיקר בתוצאות.
הביטוי "מחלל קודש" מפוענח ברמב"ם בהמשך דבריו הדן בדיני עבדים הלכה י"א "העבדים שהטבילו אותם
לשם עבדות וקיבלו עליהם מצות שהעבדים חייבים בהם יצאו מכלל גויים ולכלל ישראל לא באו "
עבדים אינן גוים, אך מאידך אינם ישראלים ,הגדרה מיוחדת כשלעצמה, אך לגופו של ענין עבדים אינם
חלק מהלאום היהודי .
המשך דבריו "לפיכך השפחה אסורה לבן חורין" הלכה יג' "אל יהי עון זה קל בעיניך מפני שאין בו
מלקות שגם זה גורם לבן לסור מאחרי השם שהבן של השפחה עבד ואינו מישראל ונמצא גורם לזרע הקדש
להתחלל ולהיותם עבדים"
הביטוי המנוסח בדברי הרמב"ם בקשר לבעילת שפחה וממילא בודאי גויה "ונמצא גורם לזרע הקדש להתחלל
" כלומר איסור חתנות אינו "מעשה ביאה" בלבד, אלא קיים בו אספקט נוסף המשדרג את איסור לרמות
חומרא עד כדי קנאים פוגעים בו ,המפגש בין " זרע קדש" לבין "בת אל נכר" הגורם לזרע הקודש
להתחלל .
ולדבריך "בוקר טוב" טיעונך השונים אינם נובעים מראיה הלכתית, או ממקורות ההלכה.
שבוע טוב
 |
|
|