פרו ורבו - להביא לימות המשיח

ירוחם,
השאלה היא האם אפשר לפרש את הגמ' כניסיון להביא את הגאולה, או שמא פירושה של הגמ' הוא שהגאולה כמעט ובאה ע"י תפילתם, ללא כוונה וניסיון להתערב בדרכי שמים?

אפשרי.
בסיפורים על הגאולה הכל אפשרי.
יש סיפור נוסף על רב'ה שיכל להביא את המשיח,אך כדי שלא לפגוע ברב'ה אחר הוא ויתר.
תסלח לי על הבורות באשר לשמות,אולי זה מכיון ששמעתי את הסיפור כמה פעמים בהקשר לאדמו"רים שונים.

לדעתי יש להבדיל בין מאמצים להביא את הגאולה באופן ישיר [כגון הסיפור על האר"י וסיפורו של קוטקאנט, ובדור האחרון דיבוריו של הרמ"מ שניאורסון על הבאת הגאולה ממש] לבין מאמצים להיות ראויים לגאולה, כלומר, מאמצים להיטיב את הדרך, שבסופו של דבר יגרמו להביא את הגאולה.
להבנתי, אי הכרה בחלוקה פשוטה זו, יכולה להביא לטעויות די משמעותיות, לדוגמא יש לציין את הרואים באירועים כאלו ואחרים 'אתחלתא דגאולה' וכשנשאלים הם לשאלת המשמעות שבהיגד זה, [כלומר, בהנחה וזוהי אתחלתא, מה המשמעות הדתית של עובדה זו] הם משיבים, כי 'יש להביא את הגאולה', כשנכיר בחלוקה הפשוטה בין הבאת הגאולה בפועל, שהיא איננה נדרשת ואולי אף איננה אפשרית, לבין תיקון דרכינו שממילא יביא את הגאולה, נבין כי אף מן הבחינה של 'הבאת הגאולה' אין משמעות והבדל בין אם נגדיר תקופה זו כ'אתחלתא' לבין אם לא נשתמש בהגדרה זו, שכן להביא את הגאולה במישור של תיקון דרכינו, מוטל עלינו באופן תמידי ובכל החוזק. 

אפשרי.
נושא זה שהעלת מצריך דיון.
קביעתך החד משמעית,כי אין בידי האנושות להביא את הגאולה,איננה פשוטה כפי שהיא נראית.
תלמידי הגר"א הבינו כפי הנראה אחרת,כל זאת משתמע מהספר "קול התור" המיוחס לתלמידי הגאון.
מלבד זאת,למה לדעתך מצב שבו עם ישראל יתקן דרכיו ויכיר ביהדותו,הוא מצב שיביא את הגאולה ממילא,ניתן לומר כי מצב זה הוא הגאולה.
החסרון המרכזי כיום במצבו של העם היהודי,הוא איבוד חיי הדת,והגאולה היא שיחזור הדת והפיכתה למרכז התרבות היהודית.
בית המקדש היה בעבר מרכז התרבות היהודית,ומקומו של העם,בדיוק כמו מקומו של האל.
ברגע שהדת תחזור לעם-על ידינו-תהיה זו הגאולה השלמה,בשילוב בין תקומתו הלאומית של העם לבין תקומתו הרוחנית והתרבותית.

בס"ד

אפשרי

האמנם הבאת הגאולה בפועל לא נדרשת ואיננה אפשרית??...

רמב"ם הלכות תשובה פרק ג'

"עשה מצווה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה"...

מסתבר שהרמב"ם לא חשב כמוך.

מה ענין תשועה והצלה להחשת הגאולה העתידה.

בס"ד

שועתק

בהנחה שלמדת את הרמב"ם בפנים, אדרבא אשמח מאוד אם תאמר לי מהו הפשט במילים "תשועה והצלה"?..

אור,  מוכחא מילתא שכוונתו שהעולם יינצל מכל מיני פורענוות וימשיך להתקיים, ואין שם דבר ולא חצי דבר אודות הגאולה העתידה לבוא.

קוטקאנט ואור עליון היקרים,
בכדי שיובנו דבריי אציג שאלה כזו: האם להבאת גאולה עלינו לעשות משהו מיוחד, כלומר, משהו שלא היה עלינו לעשותו, לולי מטרה זו של הבאת הגאולה?
דעתי היא, שאם אכן ישנו צורך להשתדל בהבאת הגאולה, אין הכוונה להשתדלות המיוחדת לגאולה, [כלומר, זו שאין לה ערך מלבד היותה גאולה, כגון, לעלות לארץ ולכבוש שטחים חדשים שמעשים מעין אלו הן מעשי גאולה ולא מעשי הבאת הגאולה] אלא אם ישנה השתדלות המוטלת עלינו, היא זו אשר מצד תוכנה היא רלוונטית גם ללא הגאולה העתידה לבוא. [כגון, לפעול למען הפסקת השחיתות בשלטון, והפסקת השחתת מידות החיילים ברצח ודיכוי עם, שדברים אלו רלוונטיים לכל תקופה ומטרה, ואינם שואבים את ערכם מכך שהם מביאים את הגאולה]

קוטקאנט, לגבי דברי תלמידי הגר"א ב'קול התור' סביר להניח שאתה מודע לכך שאני מכירם היטב, ואכן בחלקו הגדול של הספר ניתן עדיין לפרש כדבריי, במקומות שהחל המחבר מדבר בעניין הבאת הגאולה ע"י התיישבות הארץ, ניתן לטעון, כי יש לעליה לארץ ערך שאינו גאולי גרידא. [אבל אף ללא זאת, מה אעשה ואיני מצליח להבין את המקור להבאת הגאולה? אדרבה, יישב את דבריהם המתמיהים, (אגב, איני יחיד בעמדה זו לגבי ספר 'קול התור' כמו שכנראה ידוע לך)]

אורעליון, אני מאוד מודה לך על הראיה שהבאת לי מדברי הרמב"ם.[אף שהיית שוגג, ושמא נתכוונת לאכול בשר חזיר וכ"ו]
[לגופו של הויכוח בינך לבין שועתק ככל הנראה שהצדק עם שועתק, אף שלא פתחתי את הרמב"ם בפנים, אם זכרוני אינו מטעני הוא מתבסס על הגמ' בסופ"ק דקידושין שאינה עוסקת דווקא בגאולה העתידה, ודברי הרמב"ם עצמו עוסקים בימי הדין, שאינם קשורים לגאולה העתידה] 

האמנם הבאת הגאולה בפועל לא נדרשת ואיננה אפשרית??...

רמב"ם הלכות תשובה פרק ג'

"עשה מצווה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה"...

מסתבר שהרמב"ם לא חשב כמוך.

אור,

נאחז_בקש,
טענה מבריקה!
אם כי סביר להניח שגם אתה מודע לאי נכונתה, 'לחכות' עדיין לא אומר לשבת בלא מעש.

האם כשאתה מזמין אורחים לביתך ואתה בהחלט 'מחכה' לבואם, האם ההכנות שאתה עושה לקראתם סותרים לעובדה שאתה 'מחכה'?
[מה גם שאיזה הבדל ישנו בין ציפיה במחשבה, לציפיה בפעולה,(מבחינת אלמנט 'קום ו.. שבו', כשם שיש עליך ל'קום' ולחכות במחשבתך, יש עליך ל'קום' ולחכות במעשיך)]