פרו ורבו - להביא לימות המשיח

בס"ד

נאחז,

אכן לדברי הרמב"ם העיסוק בשאלות העתיד לבוא אין הם עיקר בדת. השאלות בלבד או סידור הענינים ודקדוקן. וכלשון הרמב"ם - אין סידור הווית דברים אלו ולא דקדוקן, עיקר בדת. האם בנין הבית השלישי הוא בגדר שאלה?? בנין הבית השלישי מפורש בכתובים, וקיומו הוא נצחי ולכן גם לדעת הרמב"ם בנינו מהווה עיקר בגאולה העתידה. כנ"ל לגבי תחיית המתים. כל יום אנו מתפללים לה' שיחיה המתים ויחיש גאולתינו. כל יום אנו מתחננים לבורא עולם יהי רצון...שיבנה בית המקדש במהרה בימינו.

בס"ד

נאחז,

"אני לא מצליח להבין איך קשרת בין התכלית שהיא העולם הבא אליה ראוי כל אדם מישראל להגיע על ידי תרי"ג המצוות שיביאו אותו ליראה ולאהבה - לבין מה שכתבת: "שלתכלית הזו יש גדר בהלכה המעשית והיא בניין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל ?"...

יפה כתבת שהתכלית היא להגיע לשלימות היראה והאהבה ע"י התרי"ג מצוות. רק שהשלימות הזו תבוא לידי ביטוי וגילוי - אך ורק כשייבנה המקדש במהרה בימינו. השלימות הכללית. שעליה נאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' שכם אחד. וכסיום וחותם הרמב"ם ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. זו שלימות היראה שעליה מדבר הרמב"ם.

"התעסקות בשאלות הנוגעות בבניין בית שלישי לעתיד לבוא - הם מאותם העניינים שלא נדע איך יהיו עד שיהיו  - 

אין אנו מתעסקים בשאלות בבנין הבית השלישי (אכן ישנם שאלות ומחלוקות כיצד יבנה הבית, כגון האם יירד מהשמיים או שמשיח בונה מקדש כפס"ד הרמב"ם, אך אין אנו משקיעים את מרצינו ומחשבותינו בזה). אנו רק מבקשים ומתחננים לבורא עולם שיבנה כבר את בית המקדש, שעל בנינו אין שום שאלה או מחלוקת הפוסקים! שכן בנין הבית מפורש בכתובים כנ"ל כמה וכמה פעמים.

"העולם הבא של הפרט הוא תנאי מקדים לימות המשיח ולבניין בית המקדש - אם כן, כל מה שאינו מביא 'ליראה ולאהבה' הוא בגדר התעסקות שמסיטה אותך מהדרך להשגת התכלית, ומימלא מרחיקה אותך מימות המשיח"...

קודם כל, "העולם הבא" של הפרט לא רלווונטי כלל לענינינו. שכן העולם הבא (השכר) של הפרט הוא עולם הנשמות דהיינו גן עדן. שלימות היראה שעליה מדבר הרמב"ם היא אך ורק לעתיד לבוא כשייבנה המקדש ויחיו המתים - העולם הבא של הכלל. או כפי שציינתי קודם רק אז, לעתיד לבוא, שלימות הפרט תבוא לידי גילוי.

חוץ מזה, אינני מבין כלל, האם בעינך לבקש מבורא עולם שישלח את משיח ויבנה המקדש וההתעסקות בהכנה לביאתו - עם כוונה מיוחדת בקיום המצוות למהר ולזרז הגאולה - נחשבת הסטה מהדרך המרחיקה אותך מימות המשיח?? אם כן, מהי בעינך הדרך להשגת התכלית? 'קיום המצוות' ותו לא?...

(במאמר המוסגר, חשבת פעם על הצורך בלוותר על "העולם הבא" שלך כדי לקיים ולזרז את רצון הבורא והוא בנין הבית לשמו ותפארתו?...)

אור,

כתבת: < קודם כל, "העולם הבא" של הפרט לא רלווונטי כלל לענינינו. שכן העולם הבא (השכר) של הפרט הוא עולם הנשמות דהיינו גן עדן. שלימות היראה שעליה מדבר הרמב"ם היא אך ורק לעתיד לבוא כשייבנה המקדש ויחיו המתים - העולם הבא של הכלל. או כפי שציינתי קודם רק אז, לעתיד לבוא, שלימות הפרט תבוא לידי גילוי. >

להזכירך : "עניינינו" הוא בדעת הרמב"ם לאשורו ולא דעתי או דעתך שלך , לכן מומלץ לך לקרא בעיון את דברי הרמב"ם המפורשים בהקדמה לפרק חלק -

" והתכלית הוא העולם הבא, ולעומתו הוא ההשתדלות.
ולפיכך זה החכם המוחזק בידיעת האמת עיין בתכלית האחרון והניח מה שזולתו, ואמר "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". ועם היותו הוא התכלית המבוקש, אינו ראוי למי שהוא רוצה שיהיה עובד מאהבה, שיהיה עובד להשיג העולם הבא, כמו שביארנו במה שקדם. אבל יש לעבוד על הדרך שאומר. וזה: כי כשיאמין שיש שם חכמה, והוא התורה שהגיעה אל הנביאים מאת הבורא יתעלה, שהודיעם בזה המידות הטובות הם המצות, והמידות הרעות והם העבירות, ראוי לו מצד שהוא אדם ישר במזג שיעשה הטובות ויסור מן הרעות. וכשיעשה זה ישלם בו העניין האנושי ויהיה נבדל מן הבהמה. וכשיהיה אדם שלם, הוא מטבע האדם השלם אשר אין לו מונע שתחיה נפשו ותתקיים בקיום הידוע לה, וזה הוא העולם הבא כמו שאמרנו.... 
 http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/rambam/hakdamat-2.htm#5

כתבת:< חוץ מזה, אינני מבין כלל, האם בעינך לבקש מבורא עולם שישלח את משיח ויבנה המקדש וההתעסקות בהכנה לביאתו - עם כוונה מיוחדת בקיום המצוות למהר ולזרז הגאולה - נחשבת הסטה מהדרך המרחיקה אותך מימות המשיח?? אם כן, מהי בעינך הדרך להשגת התכלית? 'קיום המצוות' ותו לא?...
(במאמר המוסגר, חשבת פעם על הצורך בלוותר על "העולם הבא" שלך כדי לקיים ולזרז את רצון הבורא והוא בנין הבית לשמו ותפארתו?...) >

בניגוד לדעתך שהעיקר בדת (=רצון הבורא) הוא בניין בית לשמו - אם על פי דעת הרמב"ם העיקר בדת (=רצון הבורא) הוא להשיג את 'התכלית האחרון המבוקש' שהוא העולם הבא שהוא שלמותו של הפרט והתכלית הזו מושגת על ידי קיום המצוות ותו לא - למה שיעלה על דעתי (או על דעת כל אדם שפוי אחר) לעבור על רצון הבורא ולוותר על העולם הבא שלי ? 

 

בס"ד

נאחז,

כתבת: בניגוד לדעתך שהעיקר בדת (=רצון הבורא) הוא בניין בית לשמו - אם על פי דעת הרמב"ם העיקר בדת (=רצון הבורא) הוא להשיג את 'התכלית האחרון המבוקש' שהוא העולם הבא שהוא שלמותו של הפרט והתכלית הזו מושגת על ידי קיום המצוות ותו לא - למה שיעלה על דעתי (או על דעת כל אדם שפוי אחר) לעבור על רצון הבורא ולוותר על העולם הבא שלי ? 

ראשית, אין כל סתירה בין דבריי לבין דברי הרמב"ם בהקדמה. שם הרמב"ם בפירוש מזכיר שאין לעבוד ע"מ להשיג את "העולם הבא" (דהיינו השכר הפרטי) ובלשונו: "ועם היותו הוא התכלית המבוקש, אינו ראוי למי שהוא רוצה שיהיה עובד מאהבה - שיהיה עובד להשיג העולם הבא"...
אלא וודאי דעת האדם תהיה להשלים רצון קונו ע"י קיום המצוות, והרי זוהי "השלימות האמיתית" שאליה האדם צריך לשאוף ולהגיע. להיות מותר האדם מן הבהמה. וע"י קיום המצוות בביטול אליו יתברך ממילא מגיע גם השכר, אבל אין השכר הפרטי חלילה עיקר שאליו האדם אמור לשאוף, אלא להיפך - האדם אמור לשאוף לעשות רצון קונו בזיכוך נפשו, בבחינת אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני. ובמילא מגיע גם השכר ע"כ מהקב"ה.

ובעומק יותר, עולם הבא לכל הדעות הוא קבלת שכר. אם באמת כוונת הרמב"ם שהעיקר בדת הוא השכר הפרטי של כאו"א, נשאלת השאלה מתי בדיוק נקבל אותו? הרי ישנם צדיקים שבאמת עבדו ועובדים ה' העושים את הטובות וסרים מן הרעות כלשון הרמב"ם, א"כ מדוע שכרם מקופח? איה השכר המובטח להם?...

אלא מה, אמרו חז"ל: "שכר מצווה - היא המצווה בעצמה". מצווה = שכר. ובמילא העולם הבא/השכר הפרטי כבר קיים. רק שעכשיו בזמן עשיית המצווה זה לא בגלוי, משום שהקב"ה רוצה שנעבדו באהבה כלשון הרמב"ם, ולא בשביל קבלת שכר. מתי יהא השכר בגלוי? לעתיד לבוא בביאת המשיח וכשיחיו המתים - עולם הבא הכללי - יהא שכר המצוות בגלוי. ולכן כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. היות וכל ישראל גם הרשעים שבהם מלאים מצוות כרימון. והוא שאמרנו עולם הבא הכללי.

(להעיר שגם עכשיו ישנה קבלת שכר פרטי לנשמות בגן עדן בלבד על לימוד התורה. לא על קיום המצוות. ואכהמ"ל)


ונסיים בלשון הרמב"ם בספר הלכות שלו:


לא נתאוו הנביאים והחכמים ימות המשיח--לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בגויים, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח:  אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, כמו שביארנו בהלכות תשובה.

ח  [ה] ובאותו הזמן, לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות--שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר.  ולא יהיה עסק כל העולם, אלא לדעת את ה' בלבד.  ולפיכך יהיו חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים העמוקים; וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר "כי מלאה הארץ, דעה את ה', כמים, לים מכסים" (ישעיהו יא,ט).

אור,

כתבת: אם באמת כוונת הרמב"ם שהעיקר בדת הוא השכר הפרטי של כאו"א, נשאלת השאלה מתי בדיוק נקבל אותו? הרי ישנם צדיקים שבאמת עבדו ועובדים ה' העושים את הטובות וסרים מן הרעות כלשון הרמב"ם, א"כ מדוע שכרם מקופח? איה השכר המובטח להם?...
 
בקיצור נמרץ - אין כוונת הרמב"ם שהעיקר בדת הוא השכר הפרטי  - העיקר בדת הוא להגיע לתכלית האחרון המבוקש כשבתודעתו של עובד ה' תנותק מגמת עשיית המצוות מן הציפיה לשכר על עשייתם או מן היראה מפני העונש על הפרתם, ויהיה עושה האמת מפני שהיא אמת. וסוף הטובה לבוא בגללה -
 
ונסיים בלשון הרמב"ם  בהלכות תשובה פרק עשירי -
  
 "העובד מאהבה, עוסק בתורה ובמצוות והולך בנתיבות החכמה--לא מפני דבר בעולם, לא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה:  אלא עושה האמת, מפני שהוא אמת; וסוף הטובה לבוא בגללה.. 
 כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר, או כדי שלא תגיע עדיו פורענות--הרי זה עוסק בה שלא לשמה.  וכל העוסק בה לא ליראה, ולא לקבל שכר, אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שציווה בה--הרי זה עוסק בה לשמה. "

אם כן,  שאלתך: מתי יהיה השכר בגלוי היא על פי הרמב"ם בגדר עיסוק  שלא לשמה - ואין ראוי לעבוד את ה' על הדרך הזו - מה גם שדבריך שהשכר הוא על לימוד ולא על קיום המצוות סותרים את דבריו -   

בס"ד

נאחז,

לא הבנתי עד עכשיו ע"פ מה קבעת שעשיית מצוות עם כוונה לזירוז הגאולה היא בקטגוריה שאותה מכנה הרמב"ם "לא לשמה". אדרבא, איננו מבקשים שתבוא הגאולה כדי לקבל שכר. אנו מבקשים את הגאולה מפני שזהו רצונו יתברך!!! סיום וחותם הרמב"ם של ומלאה הארץ דעה את ה' - שלימות היראה והאהבה, הרי הוא רצונו יתברך ויתעלה, ולא רצוננו הפרטי. זה גופא שהוא שכרנו לא הופך את עצם השכר לעיקר כשיתקיים הענין לעתיד.

והדברים מפורשים הם. משנה באבות: יהי רצון מלפניך...שיבנה בית המקדש במהרה בימינו (ורק לאחמ"כ) ותן חלקנו בתורתך. וכמו שאומרים בכל יום בכוונה כמובן. "גלו לאדום שכינה עמהם". "ושב ה' אלוקיך את שבותך". "והשיב" לא נאמר אלא "ושב". הקב"ה שב עמנו מהגלות. ובמילא ביאת המשיח והגאולה הרי היא דבר עיקרי (לא רק עבורנו בתור קבלת שכר, אלא גם ובעיקר - ) כלפי הבורא יתברך שזהו רצונו הקדוש.

מהי כוונת חז"ל במאמרם: מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו? להשמיענו וללמדנו מה? שאם לא נבנה בית המקדש בימינו אז "לא זכינו" ותו לא?... אלא חכמינו מלמדים אותנו שאם לא נבנה בית המקדש בימינו כאילו נחרב בעוונינו אנו!! ולכן נדרש מאיתנו לעשות הכל כדי שיבנה. ומה טוב עם כוונה מיוחדת.

אין שום קשר בין הנ"ל שהוא עיקר בדת, לבין דברי הרמב"ם שאומר שהעיסוק בדברים הבלתי מפורשים או שלא יודעים איך יהיו עד שיהיו הם לא עיקר בדת.

[נ"ב: מתי יהיה השכר בגלוי? איננה שאלה כלל. ואין על מה לעסוק בכך. זאת פשוט עובדה לכל הדעות שקבלת השכר הוא בעולם הבא עלינו לטובה. לא אמרתי שהשכר הוא רק על לימוד התורה. אמרתי רק שהשכר על לימוד התורה הוא עכשיו לנשמות בגן עדן בלבד ולא בעולם הזה. השכר על קיום המצוות יהיה לעתיד ובעולם הזה כשתרבה החכמה והדעת וישיגו כולם דעת הבורא כלשון הרמב"ם במהרה בימינו!

עכ"פ אני מסכים איתך שדברים כגון אלה (שכר, ג"ע, נשמות) אין הם עיקר בדת, העיקר הוא לקיים מצוות בהידור עם כוונה לזירוזה של השלימות הכללית, כנ"ל].

לעניות דעתי, האהבה והיראה הולכות יד ביד. כמו שמכבדים אב, ומפחדים ממנו כי מכירים את כוחו. מה גם שהאמונה היא מלאה באהבה, בין אם זו אהבה למסורת, או אהבה לזולת, או אהבה לאורח החייים היהודי בכלל.

אור,

כתבת:  אמרתי רק שהשכר על לימוד התורה הוא עכשיו לנשמות בגן עדן בלבד ולא בעולם הזה.

 [(באשכול "לא ישנים בסוכה"  כתבת לאישציפור" אתה מסכים איתי שהרב הגאון ר"ח מוולוזי'ן ובנו ר' א'יצלה (שהם לא היו חסידים) יותר חכמים ממני וממך וידעו ללמוד טוב מאוד?) אם כך נניח לרמב"ם שאתה נאחז בדבריו בהלכות מלכים כבקרנות המזבח וממילא לא למדת את משנתו לכשעצמה שכל מי שיש לו יד ורגל בתורתו יודע כי הוא האחרון שהיה מטיף למשיחיות השבתאית כפי שהיא באה לביטוי בתורתו של רבך, וכל מה שאתה יודע עליו הוא מה שהבנת אתה מדברי רבך ]

ובכן כידוע,  הרב הגאון ר"ח מוולוזי'ן כתב פירוש לפרקי אבות ועל משנת "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (שאותה נוהגים להקדים ללימוד פרקי אבות) הוא כותב כך :

לא אמר התנא כל ישראל יש להם חלק בעולם הבא ואמר לעולם הבא, כי בעולם הבא משמעו היה שהעולם הבא הוא דבר בפני עצמו, מוכן מעת הבריאה, ואם יצדק האדם יתנו לו בשכרו חלק ממנו. אבל האמת שהעולם הבא הוא מעשה ידי האדם עצמו, שהוא עושה עתה העולם הבא במעשה המצוות והתקין חלק לעצמו במעשיו...

  כתבת: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. היות וכל ישראל גם הרשעים שבהם מלאים מצוות כרימון. והוא שאמרנו עולם הבא הכללי -

וראה דברי הגאון הרב חיים מוולוז'ין 

..הרשעים החטא עצמו מענישם..כי בחטאיהם עושים להם אש של גיהנום בעצם, והנפש החוטאת היא בגיהנום בחיים.....כי שכר מצווה המצווה עצמה נותנים לו בשכרו...והעוסק בתורה ומקיים המצווה יושב ממש כמו בגן עדן, הוא עושה עתה העולם הבא המעשה המצוות והוא מעשה ידי האדם עצמו, כי המצווה היא עצם השכר..וכן הרע שעשה הוא עצמו עונשו ( והשווה לדבריו של הרמב"ם ב'עיקר תחיית המתים' בהקדמה לפרק חלק שהרשעים בחייהם קרויים מתים)

" כל העוסק בתורה לשמה - נעשית לו סם חיים, וכל העוסק שלא לשמה - נעשית לו סם המוות" (תעניות ז' ע"א)

ולסיום : עולם הבא הכללי זו המצאה של כל העוסקים שלא לשמה -

_________________

בס"ד

נאחז בקש,

חשבתי לתומי שאתה מבין ענין מסתבר שלא כל כך. איפה ראית סתירה בין דברי הגאון ר' חיים לבין דבריי? כתבתי לך בפירוש שע"י קיום המצוות עכשיו השכר כבר קיים. וזאת עושה האדם. ובעצם זו לא אמרה שלי אלא של חז"ל: שכר מצווה מצווה.

בסוף כתבתי לך כמדומני שאני מסכים איתך שהעיסוק בענין הנשמות וג"ע ושכר ועונש אין הוא מעיקרי הדת. בכלל לא. אבל שוב, אין להנ"ל שום קשר לבין הבקשה על הגאולה ועל בנין הבית שהיא עיקר העיקרים בדת משה וישראל. הבאתי לך מאמרי ומדרשי חז"ל המוכיחים זאת ולא התייחסת אליהם כי העדפת להיאחז בקש אז שיערב לך אדוני.

אני מאחל לך מכל הלב שתזכה לחיי העולם הבא יחד עם כל ישראל, אמן.

_________________

כתבת:  אמרתי רק שהשכר על לימוד התורה הוא עכשיו לנשמות בגן עדן בלבד ולא בעולם הזה.

והגאון הרב חיים מוולוז'ין אומר שהשכר בגלוי (= עולם הבא)  על לימוד תורה וקיום מצוות הוא בעולם הזה

ואני מאחל לך שבפעם הבאה תחשוב פעמיים לפני שאתה מציע למישהו לוותר על העולם הבא שלו...

_________________

בס"ד

נאחז בקש ידידי,

כתבת: והגאון הרב חיים מוולוז'ין אומר שהשכר בגלוי (= עולם הבא)  על לימוד תורה וקיום מצוות הוא בעולם הזה...

כתבת נכון, רק שהוספת מילה: "בגלוי". יחי ההבדל הקטן. כל ילד יודע שהעולם הבא נפעל עכשיו אבל יתגלה רק לעתיד. לכן נקרא עולם הבא (אך עכ"ז בהיותו "עולם הבא" לא משמעות הדבר שיקרה דבר חדש שלא היה כאן קודם, אלא רק יתגלה מה שהיה קיים קודם אך היה צפון ונעלם. וזאת היא כוונת חז"ל במאמרם שכר מצווה מצווה, וגם כוונתו של ר' חיים וולוז'נער זצ"ל).

אינני מאשימך שלא הבנת זאת קודם. כנראה שאינך מסוגל להבין דקויות עדינות מעין אלו.

ואסיים ברשותך בלשונו הטהור של כ"ק אדמו"ר הזקן: "איך וויל ניט דיין ג"ע, איך וויל ניט דיין עוה"ב, איך וויל מער ניט אז דיך אליין"....

_________________