לבקשתו של חברנו *ת"א * אנחנו מעלים אשכול על השחיטה הספרדית המהודרת עם נושאים החייבים לבוא לידיעת הציבור.
האם הכשר בנשיאות רב אלמוני או פלוני מתכוונת כי הרב גם שוחט ונמצא בשטח?
האם לא ראוי לפרסם את מהירות הליין (מספר העופות הנשחטים בדקה ) ע"ג מדבקת ההכשר ?
האם בכלל ראוי כי יוזרק מים לבשר ואין בכך גזל!
האם אין תחרות לא ראויה בים ההכשרים הדוחקת רגל חברתה אצל רשתות השיווק ?
מבקשים לנהל דיון עניני ללא השמצות אלא אך ורק מידע בדוק .
נשלח ב-10/6/2006 23:07
תודה לחברנו סיירת.
קודם כל יש לדעת שאין הבדל מהותי בין השחיטה הספרדית לשחיטה האשכנזית בעופות. (בשונה מהבקר) וההבדלים בין הבדצים לא קשורים להבדל בין ספרדים לאשכנזים.
כ"כ רוב החומרות שנוהגים כיום בעופות באו לעולם בגלל הגידול המתועש של העופות וכן בגלל השחיטה המתועשת. בעבר כל תצרוכת העופות באה מתרנגולות שגדלו בחצרות הבתים ואכלו אוכל טיבעי (ניקרו באשפתות) בצורה טיבעית. כיום תיצרוכת בשר העוף באה מעופות שגדלים בלולים תעשיתיים בהם מפטמים את העופות ומביאים אותם לשחיטה לאחר ש ל ו ש ה ש ב ו ע ו ת מבקיעתם מהביצה. צורת גידול זו יצרה הרבה בעיות הלכתיות אשר בגינן הנהיגו את מירב החומרות הנהוגות כיום.
להלן מספר דוגמאות: א. בגלל צורת הגידול והצפיפות הגדולה בלולים הרי שהאפרוחים חשופים למחלות והדבקות, לכן עושים לעופות חיסונים. (בדרך כלל פעמיים, פעם מיד לאחר הבקיעה מהביצה ופעם שניה לאחר מספר ימים) בחיסונים אלו יש בעיה של ניבול וטריפה: החיסון הראשון נעשה בצואר האפרוח דבר שיכול להביא לניבול העוף ע"י ניקוב הוושט. החיסון השני נעשה בשוק של העוף דבר שיכל להביא לקרע בצומת הגידין ולהטרפת העוף. ע"כ הבדצים נוהגים שכל העופות שנשחטות אצלם לא מקבלים חיסון בזריקות אלא בתוך האוכל. דבר שמיקר את עלות החיסון.
ב. בדיקת ראות בעוף. בעבר לא נהגו לבדוק טריפות הריאה בעוף בגלל שהבעיה היתה מיעוט שאינו מצוי, כיום בגלל צורת הגידול ומחלות שיש בעופות ודבר הפך למיעוט המצוי, ולעיתים בלולים מסוימים גם יותר מזה. לכן הנהיגו לבדוק ראות של כל עוף ועוף.
ג. בדיקת צומת הגידין. כנ"ל בעבר לא בדקו וסמכו על החזקה ורק במקרה שהתעורר חשש היו בודקים. היום בגלל צורת הגידול הבעיה התרחבה והפכה למיעוט המצוי ולכן עושים בדיקה של צומת הגידין.
נשלח ב-10/6/2006 23:18
תל אביב אתה בתחום?
נשלח ב-10/6/2006 23:26
ובאיזה הכשרים מקפידים על הדברים האלה?
נשלח ב-10/6/2006 23:32
עסקתי בשחיטה בעבר, כיום לא.
נשלח ב-10/6/2006 23:43
בשחיטה של הגאון מוצפי שנוכח גם בה הקצב בליין הוא 24 עופות .
בשחיטה תחת ההשגחה של הרב מחפוד (שלא נוכח בה ) הקצב הוא 36 עופות .
בשחיטה של נווה ציון תחת הנשיאות של חכם שלום כהן (שלא נוכח בה בכלל ) עדין אין לי מידע .
בשחיטה של בית יוסף בנשיאות מרן (שלא נוכח בה כמובן) עדין אין לי מידע .
נשלח ב-10/6/2006 23:48
שידור, למיטב ידיעתי המידע שלך לא מדוייק. קצב של 36 עופות לדקה בלתי אפשרי לבן אנוש.
למיטב ידיעתי בשחיטת רבנות רגילה הקצב הוא 20 עופות לדקה בבדצים זה בין 8 ל- 12 לדקה.
נשלח ב-10/6/2006 23:56
ת"א ...... אי"ה אשאל ואבדוק שוב . יתכן שמאז שכבודו שחט השתנו הדברים .?
נשלח ב-11/6/2006 00:02
יכול להיות, אבל אם כן נעשו יותר איטייים.
נשלח ב-11/6/2006 00:16
החבר'ה מאז רק מחמירים יותר, לא?
נשלח ב-11/6/2006 09:59
שידור יקירי,
אכן המספרים שנקבת הם דמיוניים.
כ"כ נוכחות גדול כזה או אחר כלל לא ראיה ובמחילה מכת"ר של הגאון הרב מוצפי אי נוכחות גדול כזה או אחר לא מוריד מערך הכשרות. לכן הערתך לגבי אי נוכחותם לא במקומה.
אם כבר התחלת מדוע הרב מוצפי פתח כשרות משלו? מה היה רע בשחיטת הרב מחפוד/נוה ציון/עטרה?
נשלח ב-11/6/2006 13:07
שאני עבדתי בשחיטה לפני הצבא זה היה הולך ככה ליין שוחטים היה מגיע ל60 בדקה וליין משגיחים היה מגיע ל 70 בדקה יש מפעל שליין שוחטים מגיע ל 120 בדקה כי יש קרוב ל 20 שוחטים על הרמפה
נשלח ב-11/6/2006 13:12
השאלה באיזה סוג כשרות? רבנות או מהדרין או יותר גרוע
נשלח ב-11/6/2006 13:49
רונן, הבדיקה צריכה להעשות על פר שוחט, דהינו לא משנה כל כך מה מהירות הליין אלא השאלה כמה עופות צריך לשחוט כל שוחט שנמצא על הליין בדקה. לכן אם הליין עובד בקצב של 60 עוף לדקה ויש 5 שוחטים על הליין הרי שמדובר על קצב של 12 עופות לשוחט לדקה שזה סביר (יש בדצים שזה הקצב שלהם)
נשלח ב-8/9/2006 04:37
לכל המגיבים והחכמים שבינהם. את רובכם הנני מעמיד על הטעויות שכתבתם. אכן בשחיטה ספרדית אין הבדל לבין האשכנזית. הבד"צים הספרדיים שאני מכיר הם "בית יוסף"-שוחטים כיום במשחטת עוף הבירה במישור אדומים 3 שוחטים על הליין בקצב של 12 לדקה.משגיחים מומחים בד"כ .נשחטים שם כמיות גדולות בהתאם לביקוש בדרך כלל 2 משמרות של שוחטים כאשר בכל משמרת 6 שוחטים שמתחלפים מידי חצי שעה בערך.
"השחיטה המהודרת" בנשיאות הרב מרדכי אליהו ובהשגחת הגאון ר' בן ציון חוכימא- הרב חוכימא אגב הינו אחד מהמומחים לשחיטה בארץ . שימש בעבר כבר סמכא מוביל בבד"צ העדה החרדית בנושא שחיטה . הבד"צ שוחט היום במשחטת עוף ירושלים בעטרות ובכפר מנחם . כל שוחט מגיע לקצב של 10-12 לדקה כאשר התחלופה היא כל רבע שעה . המשגיחים מומחים ועובדים ברובם כקבועים במשחטת עוף ירושלים במגוון בדצים.
הרב מוצפי- שוחטים במשחטת עוף ירושלים בעטרות . השוחטים בקצב של 12 לדקה בערך תחלופה כל חצי שעה . משגיחים מומחים ועובדים ברובם כקבועים במשחטת עוף ירושלים במגוון בדצים.
נווה ציון - שוחטים כיום במשחטה הבדואית ברהט .שוחטים כ12-13 עופות לדקה 3 מול 3 שוחטים .
נשלח ב-8/9/2006 04:49
ואגב שכחתי לענות על השאלות של פותח האשכול. אז לדעתי אין עניין לפרסם מהירות הליין מאחר שדברים אלו אינם מדוייקים כלל. למשל ניקח מצב אידיאלי שבו ישנם שלושה שוחטים על הליין והליין עובד על מהירות של 36 בדקה.אחרי שלוש דקות עבודה עצר שוחט אחד את עבודתו על מנת לבדוק סכין . בינתיים הליין הולך ריק אז השוחט החבר שלו מנסה לגבות אותו על מנת שהליין לא ילך ריק ואז יוצא ששחט מעל ל12 לדקה... וזה קורה המון. כמו כן באם אנו מכירים וסומכים על נותן הכשרות אנו צריכים להאמין שלא תצא מכשלה מתחת ידו ולא יתן לליין לעבוד מעל מהירות סבירה.
לגבי העניין שכשרות זו או אחרת דוחקת רגלי חברתה . אכן כן זה נושא מאוד כאוב בכל העולם החרדי . נושא הבדצים זה אופנה של השנים האחרונות תעשייה שמגלגלת כסף על חשבון הצרכנים על רקע של פוליטיקה כבוד ותככים פנימיים.מצד שני אם נסתכל על חצי הכוס המלאה אז קנאת סופרים תרבה חכמה וגם כאן כל אחד משתדל "לעלות" על חברו מבחינת הידורים בכשרות.ואל תשכחו את מבצעי הצרכנות והתחרותיות במחירים
