|
|
| נשלח ב-11/6/2006 12:56 |
 |
| |
מואדיב
מה עם ממזרות כתוצאה מזיווג אסור בין קרובים? כאן יש מציאות ביולוגית ברורה. (אבל אני מסכים שהממזרות היא תוספת 'פירוש' לעובדות גם כאן).
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 13:00 |
|
| |
.
שוטנג, לא בסמנטיקה עסקינן.
כתבת לעיל: " ממזרות הוא מציאות ולא תלוי כלל בהכרעת ב"ד. "
ולפיכך הזכרתי לך, כי מדובר במציאות הלכתית, מציאות התלויה בהכרעת בית דין. שהרי, כפי שהסברתי לעיל (וכנראה לא הצלחתילהסביר מספיק טוב), יתכן כי בית דין יקבע על מן דהו שהוא ממזר, ובית דין אחר יפקיע למפרע את נישואי אמו, ובכך יכשיר אותו, והנה איננו ממזר.
אם לא יבוא בית הדין שיפקיע את נישואי אמו, הרי ישאר זה בממזרותו. אם יבוא בית הדין שיפקיע, הרי איננו ממזר למפרע.
האם המציאות משתנה בהתאם להחלטות בתי הדין? המציאות ההלכתית - כן.
והשווה, למשל, את הוראתו של רבי לר' חייא, זיל לעין טב וקדשיה לירחא. וכי יש בכוחו של ר' חייא לשנות את מהלך השמש והירח? לא. את המציאות האסטרונומית אין הוא יכול לשנות, אלא שאת המציאות ההלכתית - וקידוש החודש הוא מציאות הלכתית - יש גם יש.
BT :
ממזרות לעולם איננה מציאות ביולוגית, היא תמיד מציאות הלכתית.
דוגמא תאורטית להרחבה: אח ואחות גויים, ונתגייר האח, ולאחר זמן, נתגיירה האחות. האם הם כשרים לבוא בברית נישואין מבחינה הלכתית?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 13:04 |
|
| |
מואדיב
אתה צודק.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 13:43 |
|
| |
מואדיב:
מי שאוכל ביום הכיפורים, זאת מציאות הלכתית או מציאות טבעית? הרי בכח הב"ד לכמה שיטות מהראשונים להפקיע את קדה"ח ולהעבירהו ליום אחר. כפי ההגדרה שלך הרי שיש כאן מציאות הלכתית. כפי הגדרתי ברגע שקיים הנתונים הבסיסיים אז יש כאן מציאות טבעית. אתה רוצה שאני אסכים להגדרה שלך, אני אסכים, אין לזה חשיבות.
מה שטענת שב"ד יכולים להפקיע הקידושין בכדי שלא יהיה כאן ממזרות דבר זה אינו ברור כלל. וכידוע תוספות בגיטין חוכך בזה.
ומה שדמית את דינים אלו לסוגיין דר"ה אינו דומה כלל, כי בקדה"ח יש דין מיוחד של אתם אפילו מזידין משא"כ בכל התורה כולה, כמבואר במסכת הוריות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 14:46 |
|
| |
שוטונג
האוכל ביוה"כ האיסור הוא על הפעולה בשעה שאכל!
ממזר הוא סטטוס = מעמד אישי!
מעמד אישי הוא תולדה של קביעה הלכתית שהיא החלת דין.
אכן, דומני שתפישות שייחסו לממזרות הקשר של פגם אונטי גנטי נתקלות במקרים אלו בבעיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 18:47 |
|
| |
היכן ד"ר הלפריין ? היה מענין לשמוע חות דעת מקצועית על משך חודשי ההריון.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 19:22 |
|
| |
כמתעסק:
אני לא יודע מה אתה רוצה. ממזר הוא ילד שנתהוה מזרע של גבר המפרה ביצית של אשה האסורה עליו בחיוב כרת. היחס בין הגבר לאשה לפני ששכבו (היינו שהאשה אסורה על הגבר באיסור כרת), הוא יחס הלכתי שלמעט מקרים מוקצנים אי אפשר לשנות (אין שום ב"ד בעולם שיכול להתיר אשה ובנה). מעשה השכיבה כשלעצמו הוא מעשה טבעי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2006 19:34 |
|
| |
צ'אוט,
לא נכון.
ממזר הוא מי שבי"ד אומר שהוא ממזר.
ממזר הוא מי שבי"ד החליט שאמו היתה נשואה לאחר, בזמן שהרתה אותו.
אם זה היה עניין לביולוגיה, היו עורכים בדיקת רקמות ודנ"א לכל ילד שיש חשד לגביו, ובזה פותרים את כל הבעיות. עובדה היא, שבתי הדין מסרבים (ובצדק, לטעמי) לערוך בדיקות כאלה, ומעדיפים נימוקים כגון "קפיצת הדרך" (מחווה למואדיב ) שאירעה לבעל, או הכרזה על כך שהריון אנושי יכול להימשך גם י"ב חודש...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2006 15:58 |
|
| |
ירוחם
הגזמת ! . חשבת שאני חושב שאייזנשטיין זה שמו של מחבר המדרשים הללו ??? 
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2006 16:01 |
|
| |
כמתעסק:
ממזרות הוא מציאות בלתי תלויה בב"ד. ברגע שאדם בא על אשה שאסורה לו בכרת ומוליד ממנה בן, הבן הוא ממזר. קבלת עדות הוא רק לאסור אותו לבוא בקהל. ואיסור לבוא בקהל תלוי אם יש חזקת כשרות וכמה חזקים הם ההוכחות. וסליחה על היוהרה, זכיתי לשמש ת"ח מופלגים ומצוי אני בספרות השו"ת ואין אני נופל מדרגתך בזה כלל. אין לי תפיסת הלכה "קשוחה" אלא פשוט חוזר על שלמדתי ולמדוני. אתה יכול להמשיך לעמוד על המשמר שלך, אבל כך תשאר עם הארץ. אני מציע לך לוותר על המשמר, ולהתחיל ללמוד גפ"ת כמה שנים טובות ואז לשוב ולדון בעניינים אלו.
דרום_חוקר:
הגמרא בחגיגה מקשה קושיא זו ומיישבת אותה. כך שאין סתירה מהגמרא לאגדת בן סירא.
ירוחםשמ:
אתפלא מאד אם הרב ראובן מרגליות לא ידע על סיפורי בן סירא. האם אתה יכול לצטט הלשון?
(קעלעמר)
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 12/06/2006 19:06:01
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2006 16:23 |
|
| |
שוטונג.
הרב מרגליות יחס את הסיפור על בן סירא לשמשו של המהרי"ל. וטען כי אין לא זכר במקום אחר. הספר נקרא בשם עוללות. הוא כרגע לא מתחת ידי (אני במשרד) אי"ה הערב אצטט לך במלואו את מה ששאלת.
אם תרשה לי הערה (הארה) של אדם מבוגר. בתגובתך לכמתעסק- דברי חכמים בנחת נכתבים. כפי שאני מבין אינך מהחכמים הספרדים שזה סגנונם.
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2006 16:32 |
|
| |
ירוחםשמ:
כיון ששנינו איננו מכירים אחד את השני (מתעסק ואני) אני מרשה לעצמי לדבר בצורה יותר בוטה. אולי אני טועה בזה...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2006 17:17 |
|
| |
מואדיב:
אין פה התקפה על האופי של כמתעסק, שאני בטוח שהוא אדם הרבה יותר נעים ממני. אין פה גם התקפה מבוסס על רגשות. יש פה התקפה על הידע של כמתעסק (ואולי ההתקפה היא שלא במקום), מבוסס על מה שהוא כתב.
ועוד דבר, Merriam הוא שם משפחה לא שם של אשה.
http://en.wikipedia.org/wiki/Merriam-Webster
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2006 17:58 |
|
| |
ד"ר הלפריין, תודה רבה, טוב שאתה עדיין פעיל כאן
*:namespace prefix = o />
ממש לתשובה זו יחלתי. אם בספרות הרפואית מתועד הריון של אחד עשרה חודש וי"א יום, מסתבר אם כן שכמעט שנים עשר חודשי הריון מספיקים להוציא מודאי ממזר.
ומה המושג השרשה מאוחרת של הביצית המופרת, האם זה לא סותר את דברי הגמ' שהזרע מסריח אחר ג' יום.
(אגב הגמ' שם ביבמות מוציאה דין זה שההריון יכול להמשך עד שנים עשר חודש, מכך שלדברי רבי הנולד בחודש השמיני וסימניו מוכחים עליו שהוא גמור (כמו נגמרו צפורניו וכדומה), אמרינן האי בר ז' הוא ואישתהויי הוא דאישתהי, כלומר שבאמת הוא מהנולדים בשביעי אלא שנשתהה ועל כן עבד רבא תוספאה עובדה באשה שהלך בעלה למדינת הים ואישתהי עד תריסר ירחי, דכמו שבנולד בשביעי אמרינן שנשתאה אפשר לומר שנשתאה גם לנולד בתשיעי.
ואמרתי לבאר מה הפשט בנולד בשביעי, שכמו שיש בהמות היולדות לחמישה חודשים ויש לששה חודשים, כן יש נשים (או ביציות שהמבנה הגנטי שלהם) שבמבנה הגנטי שלהם משך הריונם הוא שבעה חודשים, והולד גמור בשבעה החודשים לגמרי, ואע"פ שאין הדבר מצוי ישנם לידות כאלו, ואפשר שגם כיום יש מיעוט עזה שאינו מצוי, ובחקר הרפואה לא עמדו על כך.
אם כי לכאורה זה הפשט הפשוט בנולד לשביעי, אמרתי לפרשו מפני שרוב האנשים לא מבינים כך.
תוקן על ידי - הרשבא - 12/06/2006 18:00:20
 |
|
|
|
|
|
