טענו הטוענים, אמשלום ועוד, כי העובדה שאין בית הדין משתמש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים על מנת לברר את מוצאו של הילוד נובעת מההבנה שממזר אינו תלוי במציאות אלא ב'הלכה' וזו ברצותה יכולה להיות רחמנית.
אין לכך כל בסיס וודאי שאין הדברים כן, משאלת הלב שהולידה את הדברים ראויה להערכה על הרצון הטוב ותו לא.
ממזר היא הגדרה הלכתית המגדירה מציאות מסוימת ממש כשם שאשת איש היא כזו, וכשם שבית הדין מחזר אחר כל טצדקי כדי להתיר אשה לשוק <היתר עגונה> ומשתמש אף בטיעונים וסברות שמחזיקים אמנם מים אך בצמצום, כמו כן בענין ממזר.
אין כאן לא חכמה ולא רצון טוב אלו הם כללי ההלכה.
זה לגבי ספרות הפוסקים העצמאית במידה זו או אחרת, זו לא הכירה להוותה את האמצעים החדישים כבדיקת רקמות ועוד.
פוסקי זמננו לעומתם שאינם משתמשים באמצעים אלו זה מאותה סיבה שאינם משתמשים בתצלומי ווידאו אף להוציא ממון, פשוט מה שהיה הוא שיהיה.
מאיר
|
|
ייש"כ ד"ר_הלפרין על האינפורמציה החשובה!
