נאחז בסבך - דוד אסף

אמשלום,

בשמחה אסביר דברי, ומדוע יש לדעתי בתאור קוהרנטיות המעידה על אוטנטיות. עם זאת עלי להדגיש שוב לא העדתי על הפציינט ולכן דברי אינם דיאגנוזה! העדתי על הטקסט ואפשר גם לטעון שהוא נכתב על ידי רופא או מתמצא בתחום שידע כיצד לנסח תאור תואם מחלה. (אם כי במקרה כזה המזייף היה מוותר על השקאת הפונש).

יש בציטוט סדר השתלשלות  עקבי 1. אדם לא מוכר נכנס לחדר 2. לוקח אותו לבית זר  3. מחתים אותו על נייר זר

א. לא סביר שאדם בריא משתף פעולה עם תהליך כזה.
ב. לא סביר שחולה סכיזופרני טיפוסי ישתף פעולה בצורה פאסיבית כנ"ל.
ג. כמעט ולא מצוי שחולה דפרסבי טיפוסי ישתף פעולה בכל השלבים.
ד. לא סביר שחולה מני ישתף פעולה ,יונחה ולא ינחה, כנ"ל.

אבל חולה בדפרסיבה-פסיכוטית (שבדרך כלל יש בה אלמנט של דמנציה שכלית), יתנהג בדיוק כך, אדם זר לחלוטין יושיט לו יד והוא יחזיר לו את ידו, הוא יאמר לו "בא" והוא ילך, הוא יאמר לו "חתום" והוא יחתום, ולא מתוך איום (אם כי מתוך מצב חרדה כללית), אלא פשוט מתוך חוסר התמצאות  כוללת וחוסר בטחון ורצון עצמי מוחלט, ופיתוח תלות כתינוק בהעדר יכולת שיקול דעת, הסביבה זרה לו והוא עצמו זר לו ועם זאת יש בו צורך חזק להיות מונחה ומנווט מתוך תחושת חרדה מהקורה עימו (לה הוא מודע), ותפיסה עמומה שמשהו לא בסדר עימו ולכן עליו לציית.  

כשקראתי את הטקסט שהובא על ידי הלבן מיד זהתי תופעה מוכרת, בטוחני שכל אנשי המקצוע מהתחום שבפורום יצטרפו לדברי, שהתיאור תואם לקטגוריה דפרסיבה- פסיכוטית.  לו מסמך העדות היה שקרי מנין לכותביו לדעת שכזה מצב אבסורדי בכלל אפשרי. וכן סביר שאם רצו להמציא תאור של חולה נפש, היו נכשלים בערבוב "ביטויי שגעון" שאינם תואמים זה לזה, כדרך המתחזים (למשל לשם קבלת פטור צבאי ) שכמעט תמיד טועים ומגזימים, משחקים ומעמיסים על עצמם סמני טרוף הדעת שלעיתים נדירות ביותר מופיעות יחד. ובדרך כלל אף סותרות זה את זה, (להיותם סימני מחלות שונות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת) דבר  המעורר יותר מגיחוך אצל הרופא הבודק.

מסיבה זו הסקתי שהעדות אוטנטית וקוהרנטית.  מקוה שעתה הובנתי טוב יותר תוקן על ידי - אמרי_בינה - 07/08/2006 14:28:30

אמרי בינה
על פי עדויות המסמכים, האדמו"ר הזקן נועץ במיטב הרופאים שירפאו את בנו  - ולא עלתה בידם. גם לאחר מלחמות נפוליאון הביאוהו אחיו להיוועץ ברופאים שונים בערים רבות (שמותיהם מפורטים בתעודות), וכספים רבים בוזבזו על כך - וכולם אמרו נואש מלמצוא מזור למחלתו. ואילו אתה יודע לקבוע דבר לאשורו על פי קריאת תיאור חלקי ומגמתי, מכלי שני ושלישי ורביעי? אתמהה!
   אציג לך שאלה היפותטית: הבה נניח שמשה דנא לא היה משוגע כלל, אלא רצה להתנצר מתוך שהאמין בבשורה הנוצרית או שהתאהב בבת נוכרים. כיצד לדעתך היו מציגים זאת בני משפחתו שרוצים להשיבו לחיק עמו? האם לא היו אומרים, בכל מקרה, שהוא משוגע (שכן עצם רצונו של בנו של בעל התניא להמיר את דתו מעיד כאלף עדים על שגעונו)?
   אבל שערי הניחוש לא ננעלו מעולם, והתרשמותי הפרטית - שאני מדגיש כי היא רק התרשמות ובשום אופן אינה מבוססת על תיעוד מפורש - שמדובר היה בסוג של מאניה-דיפרסיה, שכן כל העדויות מסכימות שזמנים ארוכים היה משה שפוי וזמנים אחרים מטורף, וכמאמר הגמרא בראש השנה: "עתים חלים, עיתים שוטה. כשהוא חלים הרי הוא כפקח לכל דבריו".

מר אסף הנכבד,

א. שוב, לא קבעתי דיאגנוזה על האדם אלא הגדרתי בשם את המתואר במסמך-עדות  שהלבן הביא.

ב. לא ידעתי את שהבאת לתשומת ליבי, שדרש ברופאים רבים ונלאו מלמצא מזור למחלתו. אך דוקא דברים אלו גם מאששים ומחזקים עוד יותר את האמון בעדות שהביא הלבן, שכן עד לפני כ20 שנה לא היתה אף תרופה יעילה או טיפול יעיל ממש לדפרסיבה- פסיכוטית.

ג. מצב של "עיתים חלים עיתים שוטה" טיפוסי ביותר לדפרסיבה-פסיכוטית, כפי שהוא טפוסי לכל סוגי הדפרסיה.

ד. באם היה גם מאני, (מה שאיני שולל כי איני יודע) סביר שהיו לו הופעות משלהבות וכרזמטיות, והתקפי יצירה והשראה נדירים, (לפי ההשערה, היו בהסטורית העמים אישים מסויימים שהצליחו בצורה יוצאת דופן לסחוף המונים והגיעו לשיאים גם בחשיבה וריגוש שאדם רגיל אינו מסוגל להם בתקופות מאוזנות, דוקא להיותם לוקים במניה מדי פעם, ולהיותם במקביל גם בעלי אינטלגנציה גבוהה. מעין שילוב "קטלני"). מעניין אם יש תיעוד כלשהו בהקשר לכוחו של רבי משה בהשפעה על ציבור וכדומה, זה יכול להיות מרתק. (דרך אגב - חוויה מאנית היא מעין ריחוף מענג והרגשת עוצמה עד כדי כך שרבים מהלוקים בה יעידו כי אינם מוכנים בקלות לוותר עליה, מעין התמכרות ליכולות על).
 
והערה לסיום, באמת שאיני מעוניין להגרר לויכוח, העלתי את הדברים רק כהצעת עוד כלי לחקר הפרשה, ובכך סיימתי את השתתפותי בדיון. תוקן על ידי - אמרי_בינה - 07/08/2006 15:49:55

 כיון שיש כאן דיון על דיוק מכתב האחים אל הכנסיה בענינו של ר' משה, עד כמה דייקו האחים בפירוט השתלשלות המאורעות.

אולי חשוב להעתיק כאן עוד כמה שורות, שיכולות לשפוך אור על הנושא:

מאז הודעתי האחרונה, כתבו לי כמה בפרטי. אעתיק אחדות מהתגובות, מבלי לפרט את שמות הכותבים:

הלבן מקצין מאד את מה שנכתב במכתב האחים. לא נאמר שם שמשה 'נחטף' והוחתם בכפיה על מסמך שאת תכנו לא ידע. בסך הכל נכתב שם שנערכה עליו ספקולציה מסוימת, הוזמן ולא ידע לשם מה, ניתן לו לשתות אלכוהול, והוא שודל באיזה שהוא אופן לחתום על המסמך.  גם את התיאור הזה צריכים לקחת בעירבון מוגבל, שהרי הכותבים הם סוביקטיביים מאין כמותם ובודאי יש להם ענין עצום להגזים בתיאור הספקולציה ובכך להוריד ככל הניתן את האחריות ממשה למעשיו.
גם 'שגעונו' של משה, כפי הנראה לא היה חמור מדי, שהרי אף אחד לא מעלה על דעתו שהיו מכתירים בתואר 'רב' אדם שאין לו כל שליטה ואחריות על מעשיו. כמו כן עצם העובדה שהושאר ללא השגחה  למשך תקופה מסוימת מראה שהיה אחראי לעצמו במידה רבה.
בנוסף להנ"ל, הלבן מתקשה מאד להסביר את הנקודה אותה שב ומעלה מימוני והיא ההמרה החוזרת, שאותה קשה מאד עד בלתי אפשרי לתרץ בכפיה כל שהיא. כל מה שיש להלבן לומר על כך הוא שכנראה חסרים לנו פרטים וכיו"ב גיבובי מילי בעלמא. הלבן מנסה לדון במה מצינו מהמרה ראשונה לשניה, מה ראשונה בכפיה ושלא מדעתו אף שניה כן. אולם נראים הדברים שאם לדון המרה מחברתה באנו, אדרבה אית לן למילף איפכא, מה המרה שניה מרצונו ובידיעתו אף ראשונה כן.     

נכתב כאן כמה פעמים שעלי להתנצל על אשר האשמתי את המחבר בזיוף ענייני בכוונה זדונית.
רציתי לעשות זאת, אמנם לא יכלתי לעשות זאת, כל זמן שאיני מוצא הסבר תחלופתי לעובדה הזאת, שכל המשך הפרק של 70 הוא ההיפך מתוכן המסמך שניתן כנספח.
בינתיים קבלתי הסבר בפרטי:

"אילו היה אסף מתחיל את מחקרו אחרי חשיפת המסמכים, היה בוודאי כותב הכל בצורה שונה. אבל היתה לו המהדורה הראשונה שכתב לפני המסמכים, ואח"כ עשה תיקונים ע"פ המסמכים. אבל היה צריך להתחיל הכל מהתחלה ולא רק לשנות פה ושם. וקשה עתיקא מחדתא".

לפי זה מוכן אני להתנצל ולכתוב, שכפי הנראה לא היה כאן זיוף בכוונה זדונית.
ומכל מקום היה מהראוי שיתוקן עיוות זה.

סליחה שאני מתפרץ לכם לאשכול

אגב לא קראתי את האשכול
אבל קראתי שמדובר על מחלת נפש גם.
ובתור סכיזופרן....המכיר את הדברים של חולי הנפש ,יותר מן הפסכיאטריה,הרואה מן החוץ....(סליחה על הצינעות)

כתבתם..באיזה שהו מקום
"שאדם בעל חולי נפשי  מסויים..אין הוא אחרי למעשיו...ונקרא אנוס
אני לא מקבל את הדברים

ואני אומר,אין אדם יכול לצאת כנגד הרצון

הרצון לעולם ישאר רצון.

ואם תאמרו כמה רצונות באדם....
נתונה לו הבחירה ,לאיזה רצון להשמע.

אמשלום-

למה כבודה חושבת שלדוד אסף יש רוח מחקרית גרידה.

הרי לא מדובר באדם שעשה מחקר כלשהו ובין היתר טרח ועיין בסוגיא זו, הרי הספר כולו הוא לחשוף את הפרשיות המביכות של החסידות, ואם  אין פרשיות הן 'חוקר', ואין ספרו אין 'אובייקטבי' כלשונך.

נמצא שאין כל עניין אובייקטיבי במחקרו, אלא להיפך, אם מישהו אובייקטיבי הוא הלבן, כיון, שביהדות בכלל לא התרגשו יותר מדי מיהודים שהמירו את דתם,אלא בדרך כלל להיפך שנאו אותם והרחיקו אותם מאוד, ולא ניסו לחפות על מעשיהם חס ושלום, כגוןהרמב"ן ועוד ובדרך כלל נוסף לשמם שר"י או ימ"ש,

ולמה לתלמדי בעל התניא לנסות ולהכחיש וכי תורת רבם תפגע? וכי יש להם במה להתבייש במפעל משפחת שניאורסון במהלך כשלוש מאות שנה אז א' מבניה משפחה הלך והמיר את דתו אלא נראה לתקן עוול עתיק,

מעשיו של דוד אסף, לבנות ספר שלם (140 עמ') על מעשה או חוסר מעשה  על יסוד של אדם חולה נפש לכל הדעות [בתקופה כזאת או אחרת] ולכתוב ספר בשם "נאחז בסבך-פרקי משבר ומבוכה בתולדות החסידות"  מראה על אישיות לא ישרה לעניות דעתי,

ועוד כמה מלים.
א. אני כמוך לא מכיר את הנקים, רק הנני יודע שהלבן (נמחק מפני ההאוטינג)

ב.אולי טיפה רחוק מהענין, קיבלתי מא' מידידי בפרטי, "חוסר בריאות הנפש אינה תופעה חריגה במשפחת שניאורסון,, " ? ? ?

ג.  למה הדיון מתמקד רק על הפרק הזה?

ד.למי שכתב כאן שלחולה נפש יש רצון ויכולת שליטה עצמית [ואנני רוצה חס ושלום לפגוע בכותב], הכותב לא ידוע על מה הוא מדבר, ומוציא דבר מהקשרו באופן מטופש.

ה.לדוד-אסף האם דבריו האחרונים של הלבן נכונים?

אי אפשר לכתוב ככה דבר מתוקן, .. בבקשה לבדוק מה הבעיה.

ברוך השם,

(תיקנתי את קטע האאוטינג תן להלבן להחליט מה הוא רוצה שידעו עליו ומה לא)

הלבן אינו בא לתקן את הרושם שהיה לבעל התניא בן כמו משה. אלא הוא בא להגן על ההסטוריה כפי שהתקבלה בחב"ד מפני כמה וכמה סיבות.לכן מניעיו של אסף(שיהיה לו ספר) עומדים מול מניעיו של הלבן(להצדיק את רבו). ואני בטוח שאילו לא היה לאחד מהם,הלבן או אסף, מענה היו מודים על האמת.

ויראה הקהל וישפוט.