נאחז בסבך - דוד אסף

חייםגד

אם יורשה לי להעיר על דבריך האחרונים למיימוני -

לא טעית בזה שהנושאים שמוזכרים ב"ספר" של איש מאנסי נידונו בהרחבה בפורום, ואני אפילו יכולה להעיד על עוד כמה פרשיות עסיסיות שנידונו כאן שיכול איש מנסי להוסיף לספרו - הטעות שלך היא שהמניע שלהם לא נבע מתוך רצון לזלזל, או לערער את אמונת התמימים.  אדרבא דווקא לתמימים ראוי להשמיע שידעו שהתורה מעולם לא יחסה משמעות לייחוס גזעי, קדושה העוברת בירושה למנהיגות - (= שיטת האדמורו"ת העוברת בירושה בחב"ד) והתועלת היחידה והחשובה של אסף בספרו על פרקי המבוכה כמו גם התנ"ך שמלא מזה באים להצביע על אותה התובנה שראוי שילמדו  מהם. 
(וכבר עמדו על דברים אלה, פרופיסור ומציץ)

קעלעמר
<ואני בטוח שאילו לא היה לאחד מהם, הלבן או אסף, מענה היו מודים על האמת>
מקוה שכדבריך כן הוא.

חיים גד

אם הם נידונו, זה על מנת לברר את האמת ההיסטורית, הפרשנית ועוד, ולא על מנת להקניט ולקנטר. והספר כביכול שהציג איש מאנסי נועד בדיוק למטרה ההפוכה, ולכן קראתי לו ספר של "דעת אמת". על שם מטרתו.

הדיונים כאן בפורום, כפי שכתבה ריב, נועדו למטרה אחרת לגמרי. ואם אתה אינך חדש כאן, אתה יודע זאת היטב. אז מפני מה כתבת מה שכתבת? לא הבנתי.

עם שיתכן שכבר אמרתי והדגשתי ואף הובנה הנקודה שלי - אנסה להבהיר.

1. בספרו, פרופ' אסף הוציא מן הכרונולוגיה החסידית רק פרשיות מביכות, ובכמה מקרים - רק של יחידים, כמו שציינתי באחד הדפים הראשונים של האשכול. אנכי השמטתי מן "הספר" פרשיות מעין אלו, כל עוד הנושרים לא סחפו איתם ציבור, כגון: המגדף, עכן, ואחרים, לפי שלא התכוונתי אלא לדברים של כלל, או לשל גדולים, מנהיגים.

2. נכונים דברי riv וכפי שגם אנכי ציינתי למעלה, שיותר משאסף להוט אחר הסיפור גופו, הוא להוט אחר השלכותיו, הן בציבור החסידי, והן בציבור שהלעיג להם (קרי: משכילים), והוא מביא מספרותיהם של אלו ומשל אלו, מראה שהללו כיחשו והללו, כל גוף משיקולים שלו, ומנסה להגיע אל האמת, ויש לו מסמכים ועדויות על מה לסמוך.

3. היות הספר נאחז בסבך ספר חקירה ולא ביוגרפי, ברשות סופרו, יותר נכון מחובתו, להחליט מה לצרף ומה להשמיט, שכן אין החוקר חייב לחקור את כל תחומי החסידות, ובכן, צמצם את חקירותיו רק לפרשיות אלו, והראה בהן את כחו.

4. בא איש מאנסי והציג את התמונה 'היהודית' המתקבלת ממחקר כזה. "אי אפשר לכרם בלי קוצים", והנכנס לכרם גם אם ייכנסו בו קוצים - סוף סוף הוא נהנה מן הפירות, אבל הנכנס לכרם שאין בו אלא קוצים בלבד, ויאמר לחבריו: אלו פניו של כרם, קוצים קוצים - את האמת הוא אומר, וגם אין לחושדו בהעלמת הטוב שבכרם - שכן הכל יודעים שכרם יש בו קוצים ויש בו פירות, אבל בהחלט אין אלו "פניו" של כרם.

5. ככל שתהיה כוונתו של החוקר רצויה - מבחינה פרופיסורית, לגלות את האמת, מעשיו אינם רצויים מפינת ראות יהודית-חסידית (למעט אליאכית). אילו הייתי קורא ספר על כשלונות הכמורה לכסות על פרשיות מביכות של גיבורי הנצרות, ואולי גם משל גיבור הנצרות בה"א הידיעה - הייתי קורא בו כקורא להגיה, "נכנס באוזן אחת ויוצא מן השניה", לא נוצרי אני, לא בן נוצרי אני, ומה איכפת לי מה קרה מתחת לחומותיה הבצורות של הכנסייה? לדידי, מוטב לנצרות שלא היתה ולא נבראה.

6. קומט דאך אויס, שקורא - וכל שכן סופר - הספר, מקבל על-כרחו תמונה כזאת, שהוא עומד מחוץ לציבור הנידון [כגון אמשלום], ואכן מאוד נהנה. ובאמת, גם אנכי נהניתי, לא חסיד חב"ד אני, ולא אוהד ברסלב-טולנא, ואף בידית (קליאמקע) בעלז לא נגעתי, ולא איכפת לי אם מכפישים את האיציקאנער. ברם, הקורא בספר מקבל על-כרחו, ועל-כרחו של מצפונו תמונה נגטיבית על החסידות, וכאילו כל המאור ש[היה] בה אינו כלום, ונוח לה שלא באה לעולם - בדיוק כפי שהבין מיימוני שהיתה כוונת "הספר".

7. אבל הספר מצויין.

חיים גד

לא לפורום הזה התכוין בעל החלומות בספרו, ואתה טעית גם טעית כשהשוית אותו לפורום. למרות שאיני נמנה על הכופרים בתורת הסוד, אני חושב שהפורום הזה, ולדעתי רק בצורתו הוירטואלית הנוכחית, הוא בסדר. למרות שרוב חכמי ישראל קיבלו והאמינו בתורת הסוד, מכל מקום הרי תודה שהיו מעט שלא, ובאמת לא משנה למה, אז נגיד שהפורום הזה מייצג אותו זרם. טבעי נותן לי לקרוא הרבה דברים שאינני מסכים להם מבחינה דתית, ואם זה כבר חמור חמור - אני פשוט לא קורא.

העיקר, בפורום הזה נידונו גם אותן פרשיות, אבל בספר נאחז בסבך דן רק באותן פרשיות, וכאן ההבדל. לא עברתי על כל האשכולות, אבל במידה וייפתח אשכול על החסידות, וכל התגליות של אסף תהיינה בו, אני מניח שלא תהיה המסקנא חד-משמעית: מוטב לחסידות שלא באת לעולם. שכן באשכול אחר אתה מוצא עליה חומר אחר, לאו דוקא נגיטיבי.

לא שאני אומר שהדיונים הם "לכתחילה" אצלי (כאן צריך להפסיק...) אלא כך דרכם של חובבי האמת, מחפשים ומקבלים אותה ממי שאומרה.

ואסיים בווארט יפה, בראשית ברא אלקים סופי תיבות אמת, שאל אדמו"ר פלוני: אם כל כך חביבה היא האמת, מה טעם נרמזה רק בסופי תיבות ולא בראשי התיבות? אלא מכאן, שאף שהאדם מגיע לאמת רק אחר שנים הרבה - גם לזאת אמת תיקרא.

ואני איש מאנסי אומר, שאי אפשר להגיע לאמת רק בסופי תיבות, אין לך אדם בעולם שנולד ואמת בידו. לא יגעתי ומצאתי - אל תאמן. האמת אינה באה אלא בסוף. אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בה.

ואיך אמר האדמו"ר מקאצק? אמת מארץ תצמח. איך האמת צומחת מן הארץ? אז מען באגראבט דעם שקר וואקסט ארויס דער אמת.

אז כבר יש לכם גם חסידות פוזיטיבית...