|
|
| נשלח ב-13/6/2006 19:01 |
 |
| |
מייציץ,
את אשר יאהב יוכיח .
"בהמתן של צדיקים" אכן היו קיימים תמיד . אלא שעל רוב האדמור"ים מדורות עברו , יש לנו חוות דעת , לא רק של חסידים שוטים , אלא של גדולי תורה ודעת המוחזקים בעינינו לכאלה . וגם ממחנה המתנגדים . למשל: הבית הלוי העריך ביותר את ר' יחזקאל משינווא . ר' עקיבא אייגר את ר' אברהם מצ'כנוב וכו' וכו'
עם היקשים כמו שהנך עורך , אין צורך בעבודתו המפורטת , רבת השנים של הפרופ' אסף ודומיו .
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2006 19:26 |
|
| |
ספרן, במחילה. מציץ לא התייחס לאדמו"רים כתופעה אלא לשיטה, קרי: הנהגה העוברת בירושה. רבים מצדיקי פולין היו ראשי שושלות שלא הגיעו למעמדם מכוח אביהם, ור' אברהם מטשכנוב יוכיח.
הרבי משינאווה אמנם היה בנו של ר' חיים מצאנז, אבל שוני ההנהגה הבולט בין שניהם (וגם חילוקי הדיעות הגלויים) עשוי להעמיד את ר' יחזקאל שרגא בעמדת ראש שושלת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2006 22:00 |
|
| |
חסידי חב"ד בניגוד לשאר זרמי יהדות החרדות שונה גם שבד"כ היא איננה משנה ההוסטורי' לדוגמא העובדות: לייבל אחי אדמו"ר האחרון ומשפחתו, בנו הקטן של הרבי שמואל,ועוד לכן קשה לקבל הסברא שבדו העובדות מלבן אודות ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2006 22:14 |
|
| |
ראש הכולל
ברוך הבא אל הפורום.
התואיל לפרש דבריך, כי לא הצלחתי להבין מה אתה בא לומר?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2006 01:04 |
|
| |
ובאשר לך הרב הספרן
אתה מדבר על "רוב" האדמורים מדורות עברו? אתה יודע כמה כאלה היו? בעווה"ר אינני זוכר בדיוק כמה ילדים היו לר' מוטלה מצ'רנוביל או לר' ישראל מרוזין , אבל כולם נהיו אדמורים לאחר מות אביהם , כמו שהיה עם בני האדמור מצאנז (שפסק שאדמורות , בניגוד לרבנות , אינה עוברת בירושה) ועם הצמח צדק ובעצם עם מי לא. וכשהם נפטרו גם בניהם המשיכו במסורת הזאת . לפני השואה היו מן הסתם אלפים בנש"קים כאלה שנהגו באדמורות, שאף אחד כבר אינו זוכר את שמותיהם.
והאם זה נכון שלגבי רוב האדמורים ששמותיהם כן זכורים ידוע לנו שהם הוחזקו כאנשים גדולים ע"י אנשים אובייקטיביים או שהשאירו אחריהם כתבים שמהם ניכרת גדולתם? לא מיניה ולא מקצתיה , יכול אני למלא כאן רשימה שלמה של אדמורים שמקובל שהיו בעלי רוח הקודש ובעלי מופתים וזה בעצם כל מה שידוע לנו עליהם ואין שום סימן שהיו שונים מאדמורי ימינו. אמנם היו גם כאלה שהיו רבנים גדולים בתורה ומיעוט קטן שהיו באמת גדולים גם במחשבה והגות , אבל זה בהחלט לא הרוב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2006 01:24 |
|
| |
למציץ
אולי כדאי, אם כן, להכין רשימה באשכול נפרד של גדולי החסידות ומה היתה גדולתם, לפי מר?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2006 01:44 |
|
| |
כהמשך לדברי הפרופיסור..
לדעתי, מיגור ועקירת ההשקפה השיקרית הנפוצה מבית מדרשם של האדמו"רים, כאילו כך מקובל ביהדות, שמנהיגות עוברת בירושה. או בכלל, מתן לגיטמציה לתופעה בה ייחוס גזעי בכלל מהווה קריטריון להנהגה - אלה סיבות מספיק טובות ומוצדקת כדי להפוך את עבודתו המפורטת של אסף ואפילו עד כדי ירידה לפרטים על מצבו הנפשי של אחד מבניה.. לחשובה ביותר, אפילו לעבודת קודש.
ואדרבא, עשרות מדרשי חז"ל עוסקים בפגמים שהם מוצאים בייחוס האבות וגדולי ישראל - שאם יתגאה על הציבור, יאמרו לו: חזור לאחוריך - ישנם גם לא מעט מדרשים המייחסים לגדולי ישראל שהיו מבני בניהם של סיסרא, או של המן וכו'
האם משה היה שרוי בלא ילדים או יורשים? כי הרי מינה את יהושוע בן נון להיות מנהיג אחריו.
תוקן על ידי - riv - 14/06/2006 1:59:24
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2006 06:35 |
|
| |
מיימוני, בטח התכונת לפורום נפרד וספרן הביא לכך הוכחה!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2006 10:32 |
|
| |
קיבלתי מבומטשיק את ספרו של אסף ועברתי עליו ב"מבט מהיר". כבר כתב בומטשיק שהמסמכים שהביא אסף להוכחת ההתנצרות וכו' נראים מזוייפים: גם המסמך שכתב כביכול ר' משה, שמופיע בו השם "שניאורסון", שכידוע התקבל שנים רבות מאוחר יותר. גם המסמך השני בחתימת אדמו"ר האמצעי ואחיו ר' חיים אברהם, נראה מזוייף בגלל החתימות שלהם בשם "שנער", שמעולם לא חתמו בשם זה. הראתי את המסמך למומחה הגדול ביותר בחב"ד בענינים האלו וגם הוא אומר "שהמסמך נראה חשוד".
הבעיה היא שרובם של הגולשים כאן לא ראו את הספר, ובנוסף לכך הם אינם בקיאים בתולדות חב"ד. לאנשים כאלו קל לזרות חול בעיניים. וזה מה שעשה אסף. אבל כל מי שבקי, אפילו במידה קטנה, בתולדות חב"ד, יגלה מיד שהמסמכים שהביא אסף לביסוס טענת ההתנצרות, לא רק שאינם מבססים את טיעוניו, אלא אדרבה, מבססים את טענת החסידים שמדובר כאן בעלילה שנרקמה. (על האינטרסים של המעלילים, בפרקי ההמשך).
נקח רק דוגמה אחת: המסמך עליו חתומים בעיברית אדמו"ר האמצעי ואחיו, בו הם פונים לראשי הכנסיה ומבקשים מהם שיניחו לר"מ. מובא שם המשפט הבא: "לאחר שמשפחתנו חזרה מקורסק באותה שנה..." - כל ילד חב"די יודע שהמשפחה לא חזרה מקורסק, אלא מהעיר קרמנצ'וג שבאוקראינה, מרחק של מאות ק"מ מקורסק.
משפט נוסף באותו מסמך: "לאחר שהפסדנו...נאלצנו לחזור ולהתגורר בבית שבעיירה אולה..." - כל ילד חב"די יודע שמשפחת "בית הרב" לא גרה מעולם בעיירה אולה. שמונה חודשים אחרי הסתלקותו של אדמו"ר הזקן, הגיעה כל משפחתו מקרמנצ'וג והתיישבו בליובאוויטש. ר"מ עצמו התגורר באולה, והוא כידוע לא היה יחד עם בני משפחתו בעת בריחתם מליאדי.
זאת אומרת שהמסמכים שאסף מנופף בהם בקול ענות גבורה, "הנה קביעה סופית ומוחלטת על התנצרותו של ר"מ", אינם אלא אוסף של ניירות מזוייפים, שהמזייפים התרשלו בעבודתם.
אבל מה לעשות, על אנשים שאין להם יד ורגל בתולדות חב"ד, מסמכים כאלו עושים רושם אדיר - הנה אישור סופי שאינו ניתן לעירעור.
הנ"ל הם רק פירורים בודדים מהמופרכות הטוטאלית של "נאחז בסבך". שכשמו כן הוא, המחבר נאחז בסבך המסמכים המזוייפים, ובסבך כתביהם של המומרים והמשכילים, ובישל מרקחת שאינה ראויה למאכל אדם...
ועל כך, כמו שאומרים במחוזותינו, בפרק הבא, אי"ה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2006 12:25 |
|
| |
ספרן
הן הן הדברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2006 12:28 |
|
| |
ולמען הסר ספק , אני חושב שהיו בחסידות אנשים גדולים מאד , אבל לצערנו רובה של התופעה הזאת מתגלמת בעיקר ברמה ובסגנון של האשכול שציין ספרן וראה עוד ספרו של פייגאז' על חסידות פולין בדורות האחרונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2006 13:39 |
|
| |
נגינותיי,
אתה כותב:
<משפט נוסף באותו מסמך: "לאחר שהפסדנו...נאלצנו לחזור ולהתגורר בבית שבעיירה אולה..." - כל
ילד חב"די יודע שמשפחת "בית הרב" לא גרה מעולם בעיירה אולה. שמונה חודשים אחרי הסתלקותו של
אדמו"ר הזקן, הגיעה כל משפחתו מקרמנצ'וג והתיישבו בליובאוויטש. ר"מ עצמו התגורר באולה, והוא
כידוע לא היה יחד עם בני משפחתו בעת בריחתם מליאדי.>
יש לציין שאני לא ילד חבד"י (הייתי פעם), ובכל זאת אני יודע שמשפחת בית הרב לא הייתה באולה,
ואני גם יודע שדוד אסף יודע את זה. מנין? כי הוא כותב זאת בארוכה בספרו דנן, "נאחז בסבך".
מה שמביא אותנו למסקנה, שלא אסף הוא הזייפן. ומה שמעלה את השאלה איך אסף לא שם לב לנקודה הזו.
יש לך השערה מיהו בכל זאת הזייפן?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2006 14:14 |
|
| |
לא כתבתי שאסף הוא הזייפן. כתבתי שאסף קיבל מסמכים מזוייפים.
את המסמכים זייפה הכנסיה, וזאת לאחר שנכשלו במילוי תפקידם לנצר את ר"מ.
ועל כך באריכות בהמשך, אם יותיר לנו הזמן.
|
|
|
|
|
