|
|
| נשלח ב-21/9/2006 07:08 |
 |
| |
הלבן, ודאי, איפיון תנועת עכ"ח הוא קיום מצוות ללא יראת שמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2006 09:43 |
|
| |
ירמיהו,
כתבתי שקיום מצוות טכני הוא הביטוי הבלעדי ליראת שמיים, ואין ביטוי אחר - אם קיום מצוות מעיד בהכרח על יראת שמיים, רק ליודע התעלומות בוחן כליות ולב הפתרונות -
מכל מקום, בטח שלא נשפוט יראת שמיים של אדם על פי הקריטריונים שהציע נגינותיי, מקל וחומר שלא נקבע שכל מי שחושב שמנדלסון כן היה ירא שמיים הוא בור ורשע
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2006 10:13 |
|
| |
הלבן,
לפני שאתה ממהר לעקוץ את אמא אולי תמנה לנו את הגורמים להרס ולחורבן בחב"ד? זה בגלל חוסר יראת שמיים חלילה וחס של מי שהנהיג אותה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2006 12:10 |
|
| |
מי שטוען שיש הרס וחורבן בחב"ד, כנראה שיש בו אותה מידה של יראת שמיים כמו אצל מנדלסון. וד"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2006 12:27 |
|
| |
לא ניסיתי לעקוץ את אמא, כתבתי רק שנושא זה שייך לאשכול אחר (פעם הקפידו בזה בעכח).
הנושא היחיד שקשור לאשכול שלנו, הוא הנסיון של אסף להשוות את אירוע בנו של בעל התניא לאירועי משפחת מנדלסון. שבזה אכן הראה את האובייקטיביות המחקרית שלו בנושא.
ובודאי שלא אבוא כאן לפרט בנושא מנדלסון, שהרי אינו שייך לאשכול דידן, וכדי שלא לעקוץ את אמא.
להיכן ברחה שחרית?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2006 14:16 |
|
| |
נגינותיי
בתי התיאטראות של פריז ספוגים ביותר יראת שמים ממקביליהם הברלינאים?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2006 15:03 |
|
| |
ההיסטוריון הדתי זאב יעבץ כותב על מנדלסון כדברים האלה (מתוך הזיכרון): מדקדק בקלה כבחמורה היה בן מנחם. נקי הדעת הזה לא העביר מסרק על ראשו ביום השבת!
עכ"ד. אם תהיה התענינות אוכל להשיג את הספר ולצטטו במדויק כולל מקורות.
ובשם עצמי - ראיתי פעם את החומש עם 'הביאור' המפורסם (איני זוכר אם בגרמנית או במתורגם לעברית) וברשימת מזמיני העותקים הראשונים בעיר פויזן היה כתוב ראשון: ר' עקיבא גינז אב"ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2006 15:07 |
|
| |
האשכול אינו על ההשכלה או תנועת חב"ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2006 16:12 |
|
| |
כדי להחזיר את האשכול לתלמיו המקוריים, וכדי שלא למרוט עוד יותר את עצביו החלשים של נגינותיי, אני מבקש לשתף את הקוראים במקור מעניין שהובא לתשומת לבי ואינו קשור כלל לחב"ד עיתון 'העדה', ואתחנן-אב תשס"ו, עמ' ד.
במדור 'מכתב למערכת' תוקף פלוני ושמו משה הימלפארב מירושלים, בגסות רוח (אופיינית מאוד לעיתון זה) את הקובץ התורני 'נזר התורה', שנואל לפרסם בגיליונו האחרון – כמובן בתמימות ובלי-דעת – חידושי תורה על התלמוד הירושלמי (הכותב מכנה אותם 'דברי הבל') מאת ר' מנחם נחום פרידמן מאיצקאן-שטיפנשט.
וכל כך למה? שכן רבי זה, 'היה ידוע כאחד מהמשכילים הציונים הידועים במקומו, שלא היה לו חתימת זקן [שקר גס!!!], והיה ראש הציונים בעירו, ובלשכתו העמיד את תמונת ההוזה הציוני הרצל שח"ט [=שחיק טמיא] מעל כסאו'. הראיות ל'בושה וחרפה' זו לקוחות מתוך שלל מקורות: מאמר של 'המסכיל הורודצקי בכתב העת המסכילי הדואר', מדברי בת עיירתו של הרבי, מדברי יצחק אלפסי בספרו 'החסידות ושיבת ציון', מכתבי עת נידחים כמו 'כתב העת המסכילי מצפה', ועוד.
ואם ישאל השואל מניין מגלה קנאי ירושלמי זה בקיאות כה גדולה בכתבי 'המסכילים' עד שהוא מזהיר באזהרה חמורה שלא לקרב אליהם? הרי התשובה: עולמו הרוחני המיוחד במינו של הרב מאיצקאן תואר בהרחבה בפרק השישי בספרי 'נאחז בסבך', והובאו שם פרטים שהכותב הנ"ל יכול היה להכירם אך ורק מתוך ספרי, שאותו ואת מחברו 'המסכיל' הוא אינו מזכיר כלל על אף שהוא מצטט ממנו מלוא חופניים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2006 16:49 |
|
| |
ולא חדש הוא, וכבר מובא בתלמוד:
אמר לו מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים אמר ליה בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2006 22:26 |
|
| |
......אמר להם רבי צדוק: עד מתי אתם מניחים כבודו של מקום ואתם עוסקים בכבוד הבריות? הקב"ה משיב רוחות ומעלה נשיאים ומוריד מטר ומצמיח אדמה, ועורך שולחן לפני כל אחד ואחד, ואנו לא יהא רבן גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2006 05:14 |
|
| |
* -- אסף מצליח להפנות אור, כבאספקלריה מאירה, על מסמכים שנמצאו בשנים האחרונות בארכיון בבלרוס (על ידי פרופ' שאול שטמפפר), ובהם מכתבו של משה לכומר בעירו ובו בקשת ההתנצרות, תעודת ההטבלה שהוכנה לו, וכן מכתבם של שני אחיו (אחד מהם, כאמור, ר' שניאור-זלמן, שאני חייב גם לומר שלדעתי הוא אחד המיסטיקנים היהודיים הגדולים ביותר בכל הזמנים) לראש הכנסייה הקתולית ברוסיה, שבו הם מודים שאחיהם חולה נפש ומבקשים, לאור זאת, לבטל את ההתנצרות כצעד שנעשה שלא בצלילות הדעת ומתוך ניצול מחלתו. אותו אב-כנסייה סירב לבקשתם. משה, אגב, כנראה באמת היה לוקה בנפשו, ולא התנצר מתוך שחשב שלנצרות עדיפות תיאולוגית כלשהי (עובדה זאת מקהה מעט את עוקצה של הפרשה, זה נכון, אך לא את הבושה). --*
מלבד הטעות הרגילה בכגון דא, שעירבב את הרש"ז עם בנו הרד"ב, הדרך שבה הוא מציג את מכתב האחים מעניינת. הוא גם שוכח להזכיר שהשופטים קיבלו את טיעון האחים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2006 08:30 |
|
| |
ישראלסון: הדברים בבלוג אינם 'דברי אסף', אלא דברי בעל הבלוג, תומר פרסיקו, ואחריותם עליו (כולל הטעות).
שנה טובה!
|
|
|
|
|
