|
בהגדה של פסח יש 4 בנים. בדבריו של הבן החכם אנו מוצאים את הפס' "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלקנו אתכם". לעומתו יש את הבן הרשע ששאל "מה העבודה הזאת לכם". והנה מגנים את הרשע על זה שהוא אמר שהקב"ה ציווה את המצוות "לכם ולא לו, ומתוך שהוציא עצמו מן הכלל- כפר בעיקר, אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו וכו'"
וקשה ביותר, הרי גם הבן החכם אמר את המילה "אתכם" ולמה אותו לא מגנים? ובכלל לא מובן איפה בדבריו של הרשע מצינו שכפר בעיקר ומה הקשר בין מה שהרשע אמר את המילה "לכם" לכך שכפר בעיקר?
בספר קוהלת כותב שלמה המלך "יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך". מסביר הגאון מוילנא שבבריאת העולם כתוב "ויקרא אלקים לאור יום ולחושך קרא לילה" ולא כתוב "ויקרא אלקים לחושך וכו'" ופירש המדרש שאין הקב"ה מייחד שמו על הרעה. ועתה יובן חסרונו של הרשע. הצדיק שאל אך הזכיר את שם ה' ("ה' אלקנו") והכליל את עצמו במאמיני ה' (אלקנו- אלקים שלנו). לכן מה שהוא אמר "אתכם" היה רק מבחינה לשונית (שהרי סוף סוף הוא קטן ואינו מצווה עדיין על פסח) והוא לא הוציא עצמו מן הכלל. אך הרשע שלא הזכיר את שם ה' כפר בעיקר ולכן מה שאמר "לכם" בהכרח
הוא כיוון שהוציא עצמו מן הכלל ועל כן "אף אתה הקהה את שיניו וכו'".
וזהו "יתרון החכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך"
[עפ"י הגר"א מוילנא -קול אליהו]
|
