לחזור בגלגול...
העירו לי ע"כ שאני מאוד רציני בפורום ומעלה אך ורק נושאים רצינים,
אז הנה לכם ההוכחה שאני לא כזה רציני...
למרות שבשידוכים יגידו עלי שאני בחור רציני...
כתבתי את זה לפורום השכן, תהנו גם אתם----------- חשבתי על המושג "לחזור בגלגול" ועלו בי כמה הרהורים אקטואליים סוג של וידוי אישי.
אז גם אם חשבתם שלחזור בגלגול זה מפחיד, עכשיו תפחדו עוד יותר (יותר מתשדירי שס' לבחירות) ראו הוזהרתם.
ליד המרכז המסחרי ניצב ועומד לו משקל דיגיטלי, מהסוג שהעירייה מניחה באזור שבילי ההליכה.
כשעברתי לידו נשקלתי בו וגילתי שהוא אינו מאופס. לאחר ששחקתי בו גילתי את הכפתור ואיפסתי אותו.
התעורד בי הזיק של חסכי הילדות שבי, והגדלתי את המד שלו ב-5 קילו, כך שמי ששוקל 80 ישקול 85 והמתנתי ליד.
מיד אחרי עלה עליו מישהו מאנ"ש שנראה היה שהשקיע הרבה מאמץ בנוגע להפחתת משקלו, ועיניו יצאו מחוריהם.
כקורא מחשבות ראיתי שהוא לא מאמין שהוא עלה במשקלו לאחר מאמציו, וניסה שוב ושוב לשקול את עצמו.
הוא פלט משהו בסגנון "מוות וחיים ביד הלשון" וע"כ שהוא אכל הרבה בשבת ועזב במפח נפש את המשקל.
נגשתי אליו ואמרתי לו שהמשקל אינו מאופס. ראיתי איך שלווה פנימית מתפשטת על פניו המזיעות.
כשהוא הלך איפסתי בחזרה את המשקל, והוא שוקל באופן מדויק כמו שראש הממשלה שוקל את דבריו מול הכושי מארה"ב (אובמבה).
בהמשך כשעשיתי הליכה והמחשבות רצות להם בראש, חשבתי מה היה קורה אילולי לא הייתי מספר לו שהמשקל אינו מאופס. לאחר ה-120 שלי, הייתי עולה למעלה ומגלה שציערתי יהודי ועונשי הוא לחזור בגלגול של משקל רחוב.
חיל ורעדה אחזוני בחושבי שכל מי שיעלה עלי אני יצטרך 'לספור' אותו, מה שאני ממש לא עושה ביום יום.
תחשבו על זה, אנשים דורכים עליכם ואתם צריכים לספור אותם במדויק, וביניהם גם את אלו שאתם לא ממש סובלים.
יש לי דודה עוקצנית, שכבר בילדותי בעודה רווקה ניתנה ירית הפתיחה למלחמה שבינינו ומאז ועד היום יותר מ-/5 שנה לא הפסקנו.
זה היה כשהייתי ממש צוציק והיא שמרה עלי ושאלה אותי בחיוך זדוני "את מי אתה אוהב יותר, אבא או אמא?" וביקשה נימוקים.
כשהורי חזרו וישבנו לאכול ספרתי להם על שאלתה, וראיתי איך היא אדומה יותר מסלט העגבניות החריף של אמי.
ומאז ועד היום אנחנו עוקצים בהדדיות ובחיוכים אחד את השני ושתינו נהנים ממשחקי הלשון הללו.
חשבתי ע"כ שגם היא תעלה מתי שהוא למשקל, ואני יצטרך לספור אותה ואת העקיצות שלה, לזה לא הייתי מסוגל.
מזלי שספרתי לאותו אחד שהמשקל אינו מאופס, אחרת.. אני לא רוצה לדמיין שהייתי צריך בגלל זה לספור אותה..
וכאן הגיע הזמן לדבר על עולמי הוירטואלי (שלא מתבטא רק בניק 'קרונפלקס' ובקונספט של בחדרי חרדים)
שם, בחלל וירטואלי מוגן. אני מרגיש בטוח להכות אחרים למרות שפנים מול פנים לא הייתי מעיז לעשות זאת ולהסתכן.
לעתים כוחות הרוע שבי מתפרצים כמו גדעון שער על החרדים, ואני מכה ללא הרף בכל מיני במות וירטואליות.
כשאני נהנה להציץ בשלל הנפגעים שלי, שמחפשים אותי כמו שד שמחפש בקבוק לשינת החורף, אך אני כבר עברתי הלאה..
אין זה דומה לויכוחים ועקיצות שבין חברים שאז אתה ממשיך להיפגש איתם אחרי זה שאין זה נעים ונוח-
אלא לכאלו שאיך שהכרת אותם באותה המהירות (8 מגה) אתה מתנתק מהם כשהם מוכים וחבולים.
רשימת הנפגעים שלי ארוכה יותר מרשימת החמאס לשחרור רוצחים בעסקת גלעד שליט, גם התווך הגרמני לא יוכל לעזור לי.
אינני יכול לבקש מהם סליחה כי רבים המה. לקבל על עצמי להשתדל ולהתמתן יותר כמו "אלי אישי" מול גחמות "אמסלם".
כי ממש אבל ממש לא מתאים לי לחזור בגלגול של מחשב מרובע,
ובייחוד כמו המחשב שלי שעבר יותר פעולות פרמוט מפעולות עכבר.
מוקדש באהבה לדודה שלי שלאחרונה גילתי שהיא גולשת לפורומים, וככל הנראה פורקת את העוקצנות המתפרצת שבה באזור ושתדעי שגם אם הייתי חוזר בגלגול אותך לא הייתי סופר, היית עולה ומגלה שמשקלך הוא 0.000 ובקיצור אני לא סופר אותך.
______________
האשכול נחמק. ההודה הועברה לכאן.
עם כל הכבוד, הפורום הוא עדיין בנושא שידוכים. |
זה סוד!!!! לא מספרים בקול!
