|
|
| נשלח ב-4/11/2002 12:30 |
 |
| |
קוני,
נראה כי המקור הגדול ביותר לסוביקטיביות הוא פסיכולוגי. דהיינו, המניע העומד בשרש מעשה זה או אחר.
הלא אם נתיחס לאוביקטיביות כמתיחסת להקשר ידיעתי אינדיבידואלי, הרי שהמחויבות של כל אחד לאשר יודע, בכל צומת, היא שתקבע אם יהיה מעשה מסוים אוביקטיבי או סוביקטיבי.
חוסר מחויבות כזה מותנה במצב נפשו של האדם המתעצבת תמידית בהתאם לבחירותיו הקודמות, והרגליו. נראה לי שאסוציאציות הם גם תוצאה של מצב נפשי, והשפעת חברה היא בגדר הרגלים.
עליזה ז"ל טבעה מושג בשם פסיכו-אפיסטמולוגיה שאותו הגדירה כתחום הלומד את תהליכי האינטרקציה של המודע מחד- והתפקוד האוטומטי של תת המודע מאידך, שהוא הרגלי נפשו.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2002 12:35 |
|
| |
מימוני,
לא ניתן לומר שאנו נולדים לתוך סוביקטיביות. אמנם לנו, תינוק בן 3, שדעתו אינה מפותחת נראה כסוביקטיביסט. אך האמת היא שביחס להקשר ידיעתו הוא כנראה שלם מרובנו, שכן הוא מאד מחויב למה שיודע עד אותה נקודה.
אשמח להתיחסותך למאמר המחולק לשלשה חלקים על אוביקטיביות שכתבתי מעלה (לפני הקטע הארוך על אין ראנד).
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2002 12:50 |
|
| |
אור, מיימוני, קוני וכולם
האם לא עדיף שנשתמש בשפתנו להגדיר 'אובייקטיבי' ו'סוביקטיבי' כ'אמת מדויקת' ו'אמת בלתי מדויקת'?
אור
מדבריך התעוררתי למכנה משותף שבין שלושת נקודות ה'אמת בלתי מדויקת' (סוביקטיבית בלע"ז) שהעלה קוני, הרגל, חברה ואסוסיאציות; והוא עוצמת הרושם המתבטא בכל שלושת הנקודות, שהיא המעוותת את ה'אמת המדויקת' (אוביקטיבית בלע"ז). הלא כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2002 15:13 |
|
| |
יענטע'לה,
אבל מה קובע את עצמת הרושם? מהו שרש הרושם העצמתי יותר או פחות על אדם זה או אחר?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2002 15:22 |
|
| |
זו שאלה אינדיבידואלית.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2002 16:01 |
|
| |
אך האם אין מושג שיצביע על עיקרון משותף לבחירותיהם הסוביקטיביות של כל האינדיבידואלים?
מהי אמת שאינה מדויקת? האין זו סתירה במונחים? אמת לא מדויקת אינה אמת עוד אלא שקר או מידה שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2002 16:49 |
|
| |
העיקרון המשותף הוא כאמור עוצמת הרושם. מה עושה יותר רושם על מי? זה תלוי בנסיבות מקריות וגנטיות, גם במבנה הכימי וההורמוני, לך תדע!
באשר לדיוק ש'אמת בלתי מדויקת' היא שקר, כנים דבריך, אבל כדי לתקשר בענין של סובייקטיביות לא תשרת המילה שקר את המטרה.
1. כי בני אדם לא רואים את הסובייקטיביות כשקר והלוואי רק כאמת בלתי מדוייקת.
2. העניין שלנו כאן הוא ניסיון להעפיל מסובייקטיביות לאמת, לכן יש מעלה במונח 'אב"מ' המצביעה על כעין 'ערב אמת'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2003 10:34 |
|
| |
ניתן להגדיר את ההבדל בשני מילים לכא'.
עברתי כאן על הכל ולא מצאתי הגדרה קצרה וממצה, אך אולי בזכות זה אבצור פירותיכם.
אוביקטיבי = פרשנות טבעית. פעמים אחר עיון, אבל אתה מפרשן את מה שהדבר משמיע.
סובייקטיבי = פרשנות לא טבעית, שאינה מתייחסת כהגברת הקול של מה שהדבר מדבר בעד עצמו. בדרך כלל תיאוריה עלולה להיות סובייקטיבית.
בסובייקטיבי אתה מחפש הסבר למשו, נתלה באיזה דבר ומחליט לייחס אותו לנושא. כך נמצאת מדביק בצורה מלאכותית ולא מנטרל עצמך מהעניין לתת לדבר לדבר בעד עצמו, מה שאינו כן אובייקטיביות זו גישה לימודית וניתוח המגביר בזכוכית מגדלת מה שמזוהה באופן טבעי ואמור להיות גם חד משמעי.
דוגמא פשוטה, לומר על "לא תבשל גדי בחלב אמו" שיש לזה שייכות לכך שהגדי הוא בן אמו, זה אובייקטיבי, לומר שיש לזה שייכות למנהג עובדי ע"ז, זה סובייקטיבי. אובייקטיבי??? (מזהים?)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2003 10:38 |
|
| |
יהוסף - 
אכן ממצה בנקודתיות!
|
|
|
|
|
