חרדי, היה פועל זר

אולמרט כנראה מבין מה זה לעקור אנשים מהבתים שלהם. יש לו אפילו ניסיון בזה. משום כך החליט לגלות חמלה יוצאת דופן כלפי ילדי הפועלים הזרים ולהגן עליהם תחת שרביטו הגדול. משה שפיר ממליץ לכל חרד או מתנחל לעקור את מגוריו לאוגנדה

20/6/2006 

 כשעסקה ממשלת ישראל באישור הוראת השעה בעניין הילדים הזרים, התבטא ראש הממשלה אולמרט במילותיו שלו ואמר: "אני תוהה על עצמנו, כמה אנחנו יכולים להיות קנאים ובלי חמלה".

קל להבין את תחושותיו של אולמרט, הוא כנראה מרחם. כיהודי בן ליהודים נרדפים שנעקרו גלו וגורשו תדיר מערי מושבותיהם בגולה הארוכה, האיש פשוט לא מסוגל לעשות זאת לנינים של אותם שעשו לנו את זה. הוא לא אכזר חלילה, הוא פשוט מבין מה זה לעקור אנשים מהבתים שלהם.

תארו לעצמכם ילדון חמוד שהוריו הגיעו היישר מגאנה אל הארץ המובטחת. בדרך הם אמרו לעצמם "די, כבר לא ירדפו אותנו, לא יהיו 

לנו יותר מחלות, הרעב ייגמר, יהיו גם בגדים נורמליים, פרנסה בשפע".

למה באמת שיצטרכו לעזוב הכל ביום בהיר אחד ולהפליג לארץ אחרת, כאילו שהיא היתה מולדתם, וכאילו רוב קרובי משפחתם שם. מילא, אם הם היו מתנחלים או משהו כזה, מהסוג שמתיישב באיזה חבל ארץ נידח חצי שעה מרעננה. אותם מותר לגרש, להתנתק ואפילו להתכנס על חשבונם. הם יהודים שכבר התרגלו לזה באלפיים שנות גלות, להם לא יזיק עוד פעם אחת.

בחורצ'יק שגדל מילדותו או אפילו נולד בהתנחלות, אסור לו להתפנק. כן, במכת אלה על הראש, חת שתיים, הוא אמור להפנים את העובדה שזה לא מקומו וזהו זה.

 הנה לדוגמה פרמין גתדולה. הוא הבן של המטפל הפיליפיני של סבא. ביחד איתו נולד גם אליקים תקומה, הנכד. האבות של שניהם עובדים מדי יום ביומו בחממת הפרחים שבהתנחלות הם גם מטפלים יחדיו בסבא שראה ימים טובים יותר.

בבוא היום כשיגיעו לובשי המדים הכחולים הביתה ברגישות ונחישות כמובן, הם יקחו רק את אליקים ואת אבא שלו. אבל את פרמין גתדולה אסור לגרש, אל לנו לגעת חלילה בפריחה הבוקעת, בשמש הזורחת ובמגע הקטיפה של ילדותו, אין לקטוע את הבגרות המתממשת, נזק ייגרם לו אם יילקח מחבריו או מנוף ילדותו. חלילה, זה לא הומאני. כעת מובן למי הנחישות מיועדת, ולמי הרגישות. 

אגב, שלא יהיו טעויות, הם ברובם שחורים, לא חרדים, וזה המזל הגדול שלהם. הם יקבלו אזרחות בלי להתגייס לצבא, אף אחד לא יבוא אליהם בטענה כי בתי הקברות מלאים בחיילים חילונים ואילו הם ממיתים את עצמם בחממות הפרחים ועושים כסף. הם יתוקצבו מסעיפים ייחודיים, וזה יהיה בסדר.

הם יקבלו את מה שהילדים שלי היו אמורים לקבל בקצבאות הילדים, והם לא סחטנים. הם ימומנו מהמע"מ שטומי לפיד שילם כל חייו וביבי חסך מפיות בני הישיבות, למה? ככה.

בשביל זה הרי הקמנו את מדינת היהודים, לא? מי שלא מתאים לו שילך לגאנה או אוגנדה וזהו. זו לא בדיחה. אולי זה יכול להיות רעיון טוב, אולי אפילו הרצל חשב על זה, באמת.

מומלץ לכל חרד או מתנחל לעקור את מגוריו לאוגנדה (או גאנה כמובן) אחר כך אחרי שישתזף מעט, ושיעלה ארצה על תקן של מטפל בקשישים. הוא יכול לעלות גם עם ניירות של קוטף פרחים מוסמך באיזו חממה.

בשלב השלישי, כשיגדלו הילדים, הוא יוכל אפילו לשלוח אותם לישיבות קדושות, בטוחני, אף אחד כבר לא ילטוש עיין לרווחתם. ידאגו להם ויתקצבו אותם מא' עד ת', אפילו לא יגרשו אותם משומקום יותר.

הם יזכו לחזור ולראות עין בעין את הארץ הנבנית תחת שרביטו של אהוד הגדול. על דברתו, הוא לא יגע חלילה בפריחה הבוקעת, בשמש הזורחת ובמגע הקטיפה של ילדותם. לא איש רחמן כמוהו יהין לקטוע את הבגרות המתממשת, נזק ייגרם להם הרי אם יילקחו מחבריהם או מנוף ילדותם. חלילה, זה לא הומאני. הם כבר לא סתם חרדים או מתנחלים בזויים, הם הרי כבר בנים לפועלים זרים.

 http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/438/272.html