| נשלח ב-21/6/2006 18:57 |
|
| |
אני בינוני או רשע (לשיטת התניא)?
ספר התניא מבאר כי בינוני הוא אדם שמיצה את כל יכולתיו, רשע הוא אדם שעבר עבירה ולו אחת, ואילו צדיק הוא אדם הנשגב מדעתנו ואין בכוחנו להגיע לדרגתו. על רוב רובם של האנשים, לחתור להגיע לדרגת הבינוני.
אז, אפשר להיות צדיק בכלל? ומי יגיע למדרגת בינוני?
ומה התכלית של זה, אם כל ימי חיינו אי אפשר להגיע למדריגת בינוני?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2006 20:10 |
|
| |
רשע שבדרגה האמיתית שמבוארת בתניא, היא נעלה בהרבה מדרגת צדיק גמור שבפי ההמון. להיות בינוני שבתניא, הוא נדיר ביותר. ולהיות צדיק שבתניא הוא חד בדרא. הרי על זה אמרו רז"ל במדרש, ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטים עמד ושתלן בכל דוד ודור וכו' וכמ"ש וצדיק יסוד עולם. וכמבואר בתניא פ"א. אז מה הבעיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2006 21:07 |
|
| |
הלבן,
אין בעיה.
אבל, כמדומה ששנינו נסכים שכשם שבהעולם הבלתי-חבדי אין מחנכים את בנינו ותלמידנו שעליהם להיות ה"חד בדרא". כמו כן אין טעם לחסידים ולהמשתייכים לחב"ד לחנך להשיג ולהגיע למדרגת צדיק. מספיק לדרגת בינוני, וכולי האי ואולי!
ונמצא שרק משמעות דורשין איכא בינייהו, ובעל התניא רק בא ליישב איזה מאמרי חז"ל, ולומר שדיברו חז"ל שלא בלשון בני אדם של זמנינו. יש לעיין הרבה אם אכן אנחנו מסכימים לשיטתו בביאור אותם המאמרים, אך אין כאן המקום.
הבעיה שכן יוצאה, היא שלנו הליטוואקס יש לנו הש"ס והמדרשים וכל ספרי מוסר לעודד ולעורר על חשיבות ומעלות הצדיקים. בעוד שלכם כל אלו המאמרים אין אומרים כלום. כי לשיטתכם אלו הצדיקים הם סוג אחר לגמרי, ואין מזכירים מעשה ניסים.
בקיצור, אנחנו יכולים יותר להזדהה עם הצדיקים לאורך כל הדורות, ולקבל מהן לקח טוב של הדרכה בכל התחומים של חיינו הרוחניים. ואתם אין לכם כלי חינוך מועילים הללו.
חבל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2006 21:42 |
|
| |
כן, משמעות דורשין איכא בינייהו, ולדעת התניא יש שני סוגים, רשע בינוני וצדיק בדרגתם האמיתית, ובשם המושאל ענין שכר ועונש. ברור שכל המקומות בש"ס שמדבר אודות נידון אחר רובו - מיירי בשם המושאל. וברור שכל המקומות בש"ס שמדבר אודות צדיקים יצ"ט שופטן, שאין יצה"ר כי הרגו בתענית, כל זה מדבר בשם התואר והמעלה האמיתית של צדיק. אז מהי המחלוקת? ומי גילה לך שיש כאן מחלוקת?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2006 23:02 |
|
| |
לימדו אותי פעם ( ביידיש) כי בינוני אומרים על אדם:. שהוא לא חכם גדול ולא טיפש קטן
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2006 09:39 |
|
| |
לעמעך שלום,
לאחר שהסביר הלבן על ההבדל בין שם המושאל לבין מהות הדברים, לכאורה תרצה להתייחס למהות הדברים.
ובהתאם לכך, אתה שואל:
אז, אפשר להיות צדיק בכלל? - כבר אמר על כך איוב בבא בתרא פרק א' ומוזכר בתניא פרק א' " בראת צדיקים בראת רשעים" היינו שזה החלטתו של ה' אם פלוני יהיה צדיק או לא. אמנם יתכנו שינויים כגון עיבור נשמה או הפיכת הרע לטוב אבל גם בשביל זה צריך התעוררות מלמעלה. ומי יגיע למדרגת בינוני? - בבינוני יש כמה סוגים ויש כאלו שזה בא להם טבעי [ כי היצר הרע שלהם רדום...עיין פרק ט"ו], ויש כאלו שזה בא על ידי עבודתם.
ועל ידי היכרות עם שתי הנפשות כפי שמוסברות שם בתניא,ניתן להכיר בבחירה החופשית ולבחור ולהוציא לאור את ענייניה של הנפש האלוקית בכל רגע, ולדעתי אפשר לומר שזו היא מהות שקיומה הוא רגעי, על אף שהוא יכול להיות רציף, והדבר סובב סביב בחירה חופשית. ועיין תחילת פרק י"ד בתניא.
אמנם במונחים מסויימים, הרגע שבו אדם עומד בדרגת הבינוני הוא כמו רגע ניצחי [ וכאילו הוא לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור]
ומה התכלית של זה ? - עניין זה מוסבר בפרק כ"ז. יש נחת רוח לה' מצדיקים ויש נחת רוח לה' מכאלו שמתעורר בהם הדחף לעשות כמעשה הרשעים. דווקא משם מובן שעיקר התכלית בהבריאה היא לא הצדיקים.
מלמד לאדם,
אדרבה, מעשי הצדיקים הם חסד גדול של ה' [ ראה שאין העולם מתקיים במידת הדין והוסיף ניסים וצדיקים]. על ידי הצפיה באלו הדברים אנו יכולים לצפות במציאות התואמת את רוחה של הנפש האלוקית שלנו.
עניינו של הצדיק הוא עניינה של הנפש האלוקית שלי.
רק שלי יש עוד עניינים ולו אין. אבל למה שלא אתחבר לשכן טוב?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2006 11:28 |
|
| |
איני מבין כלל את השאלה
מה אכפת לאדם המוכן לקיים את תפקידו באמת העיקר הוא אם אכן עושה את מה שמוטל עליו בשלימות או שמנסה לחפף ומה אכפת לי אם יקראו לי צדיק או בינוני? האם זה נ"מ אם לקבל שישי בגן עדן או דומה לזה.
ובכלל מה זה בינוני ומה זה צדיק למי זה משנה התוארים נראה לי משום מה כי בעל התניא דיבר קצת ברמיזה לדברים יותר עמוקים
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2006 12:19 |
|
| |
אדם שרוצה לעבוד את ה' באופן הנכון,
מן הראוי שיכיר את מהותו וילמד כיצד להתעסק עם עצמו בהתאם.
ההגדרות הנ"ל אינן בכדי שמישהו אחר יוכל להצביע עליו, או בכדי לאמוד את שכרו.
אי ההיכרות עם התכנים הנ"ל עלולה להוביל לדמיונות או לצער ואולי אפילו לחוסר הבנת תפקידו בעולם .
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2006 12:43 |
|
| |
מקויאן (דומני אחד מנשיאי רוסיה נקרא בשם הזה)
נכון, לא משנה כלל איך מכנים אותו בשם האמיתי ובשם המושאל, מלבד הבנת מאחז"ל בזה, שלא יסתרו זה את זה. אמנם בתניא זה בא כהקדמה לאריכות הביאור איך להגיע לאהבת ויראת השם בגילוי הלב, ולא רק אהבה מסותרת. לפי שם המושאל, שמי שמקיים רק מצות, ואינו עובר על עבירות, הוא צדיק גמור, אזי לא הי' שום סיבה להגיע למעלה מזה, ולא היה סיבה לחפש עצות איך להרדים את יצר הרע. אלא כדי להתקרב לדרגת הצדיק, שהרגו בתענית, אף שאין זה ממש בכח האדם עצמו, כמאמור "בראת צדיקים", מכל מקום אפשר למצוא עצות להגיע לאהבת ויראת ה', בכל דרגותיה המבוארים בהמשך דברי התניא.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2006 12:57 |
|
| |
הלבן,
לפי עניות דעתי זה לא בא כהקדמה לאריכות הביאור איך להגיע לאהבת ויראת השם בגילוי הלב, ולא רק אהבה מסותרת.
אלא כהקדמה להדרכה בעבודת ה' ואפילו באהבה מסותרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2006 21:21 |
|
| |
הלבן,
על פי ההגדרה התניאית, כיצד משה רבינו מדורג? - שהרי ע"פ הפשט הוא חטא.
תוקן על ידי - אנאסזי - 22/06/2006 21:23:42
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2006 22:23 |
|
| |
הלבן. בשכנותי גר יהודי בן 50 שמעולם לא ניבל את פיו. לא דיבר ולא שמע לשון הרע ורכילות וכל דבר רע אחר. איך להגדיר אותו?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2006 23:06 |
|
| |
אנאסזי
בחסידות מבואר בד"כ, על הטאות הצדיקים, מהאבות ועד האמוראים, שהחטא אינו כפשוטו, רק משל היה. יש בזה קצת גם בגמרא
מס' ב"ב.
ירוחם
בתניא פי"ב: "והבינוני הוא שלעולם אין הרע גובר כ"כ לכבוש את העיר קטנה להתלבש בגוף להחטיאו ... ולא יעבור לעולם ולא נקרא
עליו שם רשע אפילו שעה אחת ורגע אחד כל ימיו".
אם אותו שכן, באמת הגיע לדרגה גבוה זה שאין לו יצה"ר, הוא בודאי צדיק גמור, בדרגתו האמיתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2006 23:11 |
|
| |
הלבן. האמת שהוא חרש אילם מלידה. אז מה אתו?
תוקן על ידי - ירוחםשם - 22/06/2006 23:13:22
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2006 23:34 |
|
| |
ירוחם
חששתי שזו כוונתך, וחשבתי להשיב אחרת, אך נמנעתי.
שאלתך לא דנה א"כ בצדיק, כי אם במי שלא עבר עבירות וגם לא קיים מצוות.
יש לזה פתגם חסידי מעניין, שהיו מספרים בהתוועדות חסידים:
פעם היתה לויה בעיר, עמד המקונן והספיד: מעולם לא דיבר לה"ר מעולם לא הרג אפילו יתוש וכו' וכו'.
בסוף הרימו הגלימה וראו שבארון שוכב סוס מת.
ומזה סיכמו בהתוועדות, שלא מספיק בזהירות מעשיית הרע, כי אם צריך לעסוק בעיקר בעשה טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 00:02 |
|
| |
הלבן. השאלה היא שאלה. כשאדם מסתגר בבית המדרש או בישיבה מסתגף ומתענה ומבדיל את עצמו מהבלי העולם הזה האם הוא לא דומה לאותו סוס או חרש אילם(.המקרה אמיתי יש לי באמת שכן כזה) שזה שהוא צדיק . הצדיק האמיתי הוא זה שחי חיים נורמליים אם כל הפיתויים שיש. וממשיך להיות ישר והגון. אחרת כפי שאמרתי מאי רבותא שהוא נקרא צדיק
|
|
|
|
|