|
|
| נשלח ב-23/6/2006 16:00 |
 |
| |
אנסאזי, אני לא הלבן ששאלת אותו את השאלה,
אבל בא לי לכתוב שמשה רבינו נחשב צדיק על פי תניא, ומעשיו אינם שייכים לקליפות [ כפי שמבואר בפרק ו בתניא] אלא לשם שמיים.
כל ה"חטאים" הללו של הצדיקים, הם פעולות לשם שמיים [ כי הצדיק לא פועל פעולות שמשויכות לנפש הבהמית, אלא כל המחשבות והדיבורים והמעשים שלהם משוייכים לנפש האלוקית, כולל הפעולות שנקראות חטאים]
ויש סוג אחר של חטאים של צדיקים שהוא חיסרון היינו שהוא יכל לעשות יותר.
ירוחם, השאלות הללו נובעות מחוסר הכרה במהות הצדיק כפי שמוסבר עניין זה בתניא.
אם כל המחשבות של השכן שלך הן מחשבות שמהוות "לבוש" לכוחותיה של הנפש האלוקית, כולל כל המחשבות הלא רצוניות, העולות לו מהלב
וגם אין שום סיכוי שיעלו לו מחשבות של נפש בהמית, כי היא בטלה ומבוטלת [ או כי היא נכללה בנפש האלוקית]
אזי הוא צדיק.
למשל, אם פעם אחת בחייו השכן שלך חשב לשניה על כך שהתה שהוא שותה הוא תה טעים, אז הוא לא צדיק.
וגם אם רק יש אפשרות שיום אחד זה יקרה לו אז הוא לא צדיק, כי אצל הצדיק אין כזו אופציה.
אמנם יש גם בינונים שלא עולות להם כאלו מחשבות, אבל הסיבה היא שהיצר שלהם רדום מצד עצמו , או שאין תנאים חיצוניים שמהווים גירוי מספיק בכדי לעורר אותם. אבל במהות שלהם הם לא צדיקים.
ולגבי העניין עליו דיברת, אז במקרה של צדיק זה לא משנה היכן הוא נמצא, בבית המקדש או במקום אחר שקדושתו נמוכה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 16:34 |
|
| |
אזרחי.
מצטער ששאלתי. אני כנראה אדם פשוט. לא הבנתי כלום ממה שאמרת. כתבת בעיברית?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 16:59 |
|
| |
אזרחי,
גם אני לא הבנתי, מה גם שאני מוצאת סתירות בין דבריך לדברי חז"ל והרמב"ם
"למשל, אם פעם אחת בחייו השכן שלך חשב לשניה על כך שהתה שהוא שותה הוא תה טעים, אז הוא לא צדיק."
למשל חז"ל אמרו בנדרים י, שהמצער עצמו מן היין צריך כפרה מקל וחומר המצער עצמו מתה טעים.
"וגם אם רק יש אפשרות שיום אחד זה יקרה לו אז הוא לא צדיק, כי אצל הצדיק אין כזו אופציה."
איך זה מסתדר עם אין צדיק על הארץ שיעשה טוב ולא יחטא?
"אמנם יש גם בינונים שלא עולות להם כאלו מחשבות, אבל הסיבה היא שהיצר שלהם רדום מצד עצמו , או שאין תנאים חיצוניים שמהווים גירוי מספיק בכדי לעורר אותם. אבל במהות שלהם הם לא צדיקים."
ולמה הרמב"ם בשמונה פרקים פ"ו - קובע על סמך דברי חז"ל - שהבינוניים שעולות להם מחשבות והם גיבורים הכובשים את יצרם הם במעלה גבוהה יותר מהבינוניים שהיצרים שלהם רדומים, עד שאמרו: שכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו.
.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 17:24 |
|
| |
ריב.
אותך הבנתי ונזכרתי בגמרא. אני לא יודע אולי גם זה לא לעניין
תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק ד דף סו טור ב /הי"ב
אף אסור לדור בעיר שאין בה גינוניתא של ירק ר' חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדםליתן דין וחשבון על כל מה שראת עינו ולא אכל
רבי לעזר חשש להדא שמועתא ומצמית ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 18:05 |
|
| |
אנסה אולי לתרגם הדברים לעברית, כבקשת ירוחם, ואף ליישב את דברי ריב, עד כמה שיד יד כהה מגעת:
א) בתניא מבואר שעבירות נקראות "איסור" כיון שאסורות וקשורות עם הסטרא אחרא. אמנם מאכלות המותרות נקראות "היתר" כיון
שאינן קשורות, אלא אפשר להעלותן לקדושה ואפשר להורידן לסטרא אחרא. אם אוכלים אותם כדי שיהי' כח לחיות ולקיים תורה
ומצוות הן עולות לקדושה, ואם אוכלים אותם כדי למאלאות תאוות הגוף, הן יורדות לסטרא אחרא. מי שמזיר עצמו מהיין, ואינו מנצלן
לצרכי הגוף, הוא חוטא וצריך כפרה. שיטת הבעש"ט היתה נגד סיגופים.
ב) לפי המבואר בתניא, גם הבינוני אינו עובר עבירות. ומה שאמחז"ל שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, מבואר בחסידות
שאין הכוונה לעבירות, כי אם ל"חטא" מלשון חסרון, כאמור (מלכים-א א, כא) "אני ושלמה בני חטאים", מלשון חסרון. והיינו שלא הגיע
לדרגה הכי נעלית בעשיית הטוב.
אקוה שהקלתי על הבנת הדברים, כפי שהם מבוארים בחסידות.
תוקן על ידי - הלבן - 23/06/2006 18:07:54
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 18:36 |
|
| |
ירוחם,
כולנו אנשים פשוטים. וטוב מאד ששאלת.
ואני כתבתי בעברית. הפתרון איננו בשפה, אלא בהכרת המושגים [ המאד בסיסיים, שבהם משתמש ספר התניא החל מפרקיו הראשונים, ונוגעים מאד לנידון דידן] שלך.
זה לגיטימי שטרם הכרת אותם, אבל באשכול כזה לפחות מן הראוי שתציץ בכמה מהפרקים הראשונים [ פרקים די קצרים ].
[ בגדול, בפרקים א,ב תמצא את ההסבר על שתי הנפשות, הבהמית והאלוקית....בפרק ג תמצא הסבר על כוחות הנפש...ובפרק ד תמצא הסבר על לבושי הנפש ( מחשבה דיבור ומעשה שבתרי"ג המצוות) האלוקית...ובפרק ו תמצא את הלבושים של הנפש הבהמית ( גם הם מחשבה דיבור ומעשה, אך הם בכל ענייני העולם הזה ש"תחת השמש" ושייכים לקליפות) ]
ריב,
המצער עצמו - לדעתי עצם זה שהוא מצטער מעיד על כך שהעניין החומרי חסר לו ואין זה שייך בצדיק, אלא בבינוני ומטה שחוסר ביין או בתה טעים מפיל את רוחם
איך זה מסתדר עם אין צדיק על הארץ שיעשה טוב ולא יחטא? כבר כתבתי שהחטאים של הצדיקים אינם פעולות של הנפש הבהמית אלא של האלוקית.
שהבינוניים שעולות להם מחשבות והם גיבורים הכובשים את יצרם הם במעלה גבוהה יותר מהבינוניים שהיצרים שלהם רדומים - גם אני טוען כך, וגם הזכרתי כבר את הפרק בתניא שמדבר על כך ומבהיר איך שעבודתם של הכובשים את יצרם היא עבודה נחשקת יותר אצל ה' [ ועייני היטב פרק כ"ז]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 18:49 |
|
| |
הלבן,
א) מצטערת, הדברים נשארו תמוהים. לשיטת הרמב"ם (מו"נ ח"ג כה) נלמד מדברי חז"ל ב'שבת' כה "דירה נאה, ואשה נאה, ומטה
מוצעת לתלמידי חכמים" , שהנאה לשם הרחבת נפשם ע"י סיפוק צורכי הגוף של תלמידי חכמים, אינה מבטלת את האפשרות להיותם
צדיקים.(עיין שמונה פרקים פ"ה)
ההדגשה היא על כך: שהבינוני אינו עובר עבירות למרות שהוא מועד לחטוא בשל החיסרון שבו והוא מתגבר וכובש את יצרו.
ועוד, אם כדבריך בעניין: אין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא, למה אמרו "אל תאמן לעצמך עד יום מותך"?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 19:08 |
|
| |
אמרת נכון, כפי שמבואר בחסידות "דירה נאה, ואשה נאה, ומטה מוצעת לתלמידי חכמים", כי דוקא זה מרחיב דעתו של אדם להיות
יהודי כראוי בתורה ובמצות, ולא כדי (בלשון הרמב"ן) כדי להיות נבל ברשות התורה.
אם יש לך השקפה אחרת על החיים ועל היהדות, אל לך להתלונן על החסידות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2006 20:42 |
|
| |
או דוגמה יותר פשוטה (המוזכרת בתניא), לפני שהתחיל רבא לתת שיעור בתלמוד, היה אומר בדיחה לבדח את התלמידים.
מבאר על כך בתניא:
האומר מילתא דבדיחותא לפקח דעתו ולשמח לבו לה' ולתורתו ועבודתו שצריכים להיות בשמחה, וכמו שעשה רבא לתלמידיו שאמר
לפניהם מילתא דבדיחותא תחלה ובדחי רבנן. אך מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין למלאת תאות גופו ונפשו הבהמית הנה עי"ז יורד
חיות הבשר והיין שבקרבו ונלל לפי שעה ברע גמור.
לא הפנמת? לא נורא. אבל זו אינה סיבה מספקת לעשות מזה בדיחה. אני בטוח שלא זו היתה הבדיחה של רבא לתלמידיו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2006 22:50 |
|
| |
הלבן ואזרחי המכובדים
שבוע טוב וחודש טוב. בכדי להעמיד דברים על דיוקם והסברם כפי שאתה הסברת לי את הלשון של התניא. אני רמז רמזתי
כשכתבתי שאני מצטער ששאלתי התכונתי שעל ידי זה ששאלתי יכול שם ה" להתחלל.אם כל הכבוד כשאתם זורקים לחלל
(גם כפשוטו אם אתם יודעים איך האינטרנט פועל) מילים כגון אלוקות וכד" אדם שלא רגיל לשפה . ומסתובבים הרבה כאלה בפורום. הופך את זה ללעג ולקלס. השפ]ה מתאימה בהתועדות או בסעודה שלישית. ולאדם שהוא מייבין ולא כל אחד הוא כזה
לכן כתבתי שאני אדם פשוט. והתכונתי שלא כל אחד הוא מייבין. וכבר נאמר חכמים הזהרו בדבריכם... כי לא כל אחד מבין מה שאתה מבין. או אולי חושב שמבין.שאלתי אותך אם זה בעברית אם אתה כותב אלוקות אתה מבין מה פרושה בעברית מדוברת?
מהותו של אלוקים. למהות שלך כבר ירדת ואתה כבר מכיר את מהותך שאתה רוצה להכיר את מהותו של אלוקים.?
ולגופו של עניין אני שקראתי ולמדתי את כל ליקוטי אמרים על שני חלקיו ועברתי בכל השערים עד אגרת התשובה. אומר לך כי בתפילת שחרית אני אומר את הברכה ..נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתה יצרתה.... לא יכול להגיד על הנשמה שהי נתן לי בהמית...הגוף לפעמים אבל לא הנשמה. כשאלוקים בראה את עולמו ונתן לי את כל הדברים הטובים והיפים- כפי שהמדרש אומר שה" אומר לאדם ראה כל מה שבקאת לכבודך בראתי- איני יכול שלא לקבל את מתנתו של הבורא. משל למה הדבר דומה.:
אדון כיבד את עבדו בכוס תה מתוק ובא העבד ושפכו על פניו.
הציטוט שלך הוא על רבה לא מדויק לפי פרושך עיין שבת ל.. לפעמים טוב גם ללמוד דף גמרא ולא רק ליקוטים
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 00:19 |
|
| |
לעמך
בברכת האילנות שמברכים בארץ ישראל בחודש ניסן. אנו עומדים ומברכים לכאורהבעצם על דבר שלא בא לעולם. הרי אנו לא רואים כל פרי על העץ. אפילו זכר של פרי. אנו רואים רק פריחה. פרחים שרוח חזקה יכולה להעיף אותם. ולא ישאר מהם כל זכר.
ובכל אופן אנו מברכים שברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בהם בני אדם.. מה עניין בריות לאילנות. אלא שבלי בריות טובות שישמרו על האילנות הטובות האילן לא יגדל ולא יתן פרי ונמצאנו מברכים ברכה לבטלה.
וכן אצל בני האדם...... כי האדם עץ השדה הוא
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 01:05 |
|
| |
באשר לנקודה שהעלתה הגברת ריב,
לגבי דירה נאה, ואשה נאה, ומטה מוצעת לתלמידי חכמים
ובהמשך לדברי הלבן,
נראה לי שיש עוד נקודה לעמוד עליה [ על אף שהיא עלולה לסבך אותנו יותר בהתעסקותנו עם מושגים..]
והיא, שכמו שעל המזבח מקריבים את הטובים ביותר, כך כל דבר שהוא יפה וטוב יותר מחברו, הוא כלי נעלה יותר. וכל דבר נעלה יותר, הקשר בינו ובין הבורא גלוי יותר [ כן כן היד האלוקית ניכרת בו יותר..] והוא ראוי יותר לשימוש ובפרט לשימוש של צדיקים שמנצלים את החומר לעבודת הבורא הרבה יותר טוב מאשר אנשים שאינם צדיקים, וככל שהחומר מזוכך ונעלה יותר [ וזה בא לידי ביטוי בכשרותו וביופיו ובערכו] , אזי עבודת השם שנעשית על ידו היא נעלית יותר.
והנקודה היא, שמעבר לכך שזה מרחיב דעתו של אדם, כמו שאמר הלבן, שזה מדבר על הגברא, יש גם נקודה חשובה והיא החפצא. דבר נעלה [ כגון דירה נאה שהיא נעליית מדירה שאיננה נאה] שמשמש את עבודת השם, הוא יותר רצונו של ה' מאשר דבר שאיננו נעלה כמותו, ולכן מן הראוי שלצדיקים יהיה " זה אלי ואנוהו" והכל סביב עבודת ה' ולא תענוגם הפרטי.
לעמעך,
האילנות הטובים למראה, מרוממים נפשו של אדם המתהלך ביניהם. הצבעים והיופי והריחות שהם מביעים, כמו כל אומנות טובה [ או שאר בריות טובות] , מקנים לו מפגש עם דבר טוב ונעלה ופועלים רוממות הנפש של הגברא..דבר שמהנה בני אדם ומשמח ליבו של אדם לעבודתו יתברך כמו שכתב הלבן
ירוחם,
נשמה שנתת בי הולך על הנפש האלוקית, ולא על הנפש הבהמית שמלובשת בדם האדם ומשכנה בליבו של אדם כמו שכבר למדת בפרקים הראשונים [ מספיק עד פרק ט בכדי לדעת הרבה, ומספיק עד פרק ב' בכדי להכיר אותה, ומקסימום עד פרק ו בכדי להבדיל היטב ביניהם]
ואינו מובן לי איך דעתך אינה מתייחסת לכך בכתבך כאן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 10:20 |
|
| |
אזרחי
מבקש אני ממך, אנא תפסיק לקשקש בקומקום.
אם לך או למאן דהוא אחר יש אילו נטיות סגפניות והוא ברוגז עם העולם הזה, זה בעיה שלו.
אבל ברגע שאתם ממציאים לעצמכם תורה חדשה ("למשל, אם פעם אחת בחייו השכן שלך חשב לשניה על כך שהתה שהוא שותה הוא תה טעים, אז הוא לא צדיק.
וגם אם רק יש אפשרות שיום אחד זה יקרה לו אז הוא לא צדיק, כי אצל הצדיק אין כזו אופציה"), וטוענים שיה א היא דעת התורה המסורה לנו זה כבר הופך להיות בעיה גם שלנו.
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=791187
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 10:29 |
|
| |
הוודקה יכולה להיות טעימה?
|
|
|
|
|
. 
אבל מה שאזרחי כותב 
