|
|
| נשלח ב-25/6/2006 10:36 |
 |
| |
אזרחי
אתה שואל < ואינו מובן לי איך דעתך אינה מתייחסת לכך בכתבך כאן> הספר ליקוטי אמרים הוא- עוד -ספר שלמדתי מבין הרבה
ספרים אחרים. בשבילך זה הכל בשבילי זה עוד ספר.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 10:39 |
|
| |
וודקה טעימה ואיכותית היא נעליית יותר מוודקה אחרת
ולכן ראויה יותר לשמש בהתוועדויות, או בכל אופן אחר של עבודת ה'.
השאלה היא אם זה לשם שמיים או לא.
אם זה לשם שמיים הניצוץ מתברר חח [ כי נעשה בו שימוש כרצון ה'] ונכלל בשורשו [שזה רצון ה' בבריאתו]
ואם לא לשם שמיים אלא לתאוות האדם אז הוא יורד ונכלל בקליפות [ המציאות כפי שהיא מכסה על רצון ה' מעולמו] עד שיוציאו אותו משם, אם על ידי תשובה ואם על ידי הגאולה
וגם נפשו של האדם מקושרת בחומריות של המוצר הנ"ל וזקוקה או לתשובה או לחיבוט הקבר [ פרק ז]
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 10:42 |
|
| |
מודה ועוזב ירוחם, לצורך השתתפות פעילה ומבינה באשכול הזה שעניינו הדברים לפי התניא, תצטרך להתייחס אל הספר באופן
קצת אחר לדעתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 10:44 |
|
| |
בעל בעמיו, לי אין נטיות סגפניות, להיפך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 10:49 |
|
| |
אזרחי
איך נקראת הדת / התורה החדשה שהמצאת ?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 10:52 |
|
| |
למה שאני המצאתי יש הקוראים "הבאבא_ תור"
אבל מה שכתבתי כאן, לא אני המצאתי, חמודי.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 11:14 |
|
| |
אזדחי.
אם זו לא דת חדשה. אז איך זה שדרכה מנוגדת והפוכה מכל דעות שלתנאים אמוראים וראשונים להפוך רעיונות קבליים אוטופיים
לדרך חיים לכלל. אין לך דת חדשה יותר מזה. הפועל יוצא של דרך זו הנם הפירות הבאושים (אולי אתה נמנה עליהם) שמסביבך.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 11:20 |
|
| |
ירוחם ,
קבליים כן . אבל למה "אוטופיים" ?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 11:25 |
|
| |
למה התגובות הקשות האלו? ומה דעת ההנהלה כאן עליהן?
אם יש לך איזו קושיה מדברי התנאים, אתה מוזמן להעלות אותה כאן בסבר פנים ובנחת, ולא בליצנות ובתוקפנות לדעתי.
ולהיות פתוח לשמוע תשובה שיכולה להניח את דעתך.
אתה הרי רואה שהתנאים קדושים ודעתם מכוונת בעיני לא פחות מבעינייך.
היכן ראית בי משהו באוש? הצטערתי מאד מתגובתך האחרונה. אני בטוח שנוכל למצוא יותר דרך ארץ כפי דעת התנאים להבא.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 12:21 |
|
| |
אזרחי
ראשית אני מצער שפגעתי בך לא זאת היתה כונתי.ושוב סליחה. אני לא התכונתי אבל אתה נפגעת וחבל. לגופם של דברים
בפירות הבאושים. לא אליך התכונתי הרי הכנסתי את זה בסוגריים בשאלה. כונתי היתה לכת המשיחיסתית שצמח בתוך המחנה שלך.
בענין התנאים אמוראים וראשונים. הבאתי מספר דוגמאות. ריב מצידה הביאה מהרמב"ם. אתה דחיתה אותם מהתניא. הנה אני מציע לך. שאל ממני ואתן לך על איזה נושא- שהעלתם - מתוך התניא אתה רוצה דעה מנוגדת. שאל? כל חברי הפורום ירתמו למצא את דעת האמת.
ספרן. כל דעה שהיא, שאינה ישימה, או אפשרית היא אוטופית!
תוקן על ידי - ירוחםשם - 25/06/2006 12:55:46
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2006 12:59 |
|
| |
בסדר בסדר, אחר כך תארתי לעצמי שלא התכוונת לפגוע והכוונה העיקר, ובפרט אחרי שנכנסת אלי לפורום ופיטפטנו יחד בפרשת שבוע.
אגב אני לא ממחנה המשיחיסטים וגם לא ממחנה חבד. ולדעתי לא צריך לקשר כל מיני דברים צדדיים כשעוצרים לחשוב על עניין כלשהו.
לא דחיתי שום דוגמא, פשוט הראייתי אותה באור מסויים, שצודק יחדיו עם יסודות התניא.
אשמח מאד אם נתמקד שוב פעם על אחת מהן או על אחרת אם תרצה, ונבדוק שוב
אני פתוח לברר את דעת האמת.
וגם אשמח מאד לשמוע מה לא ישים בעינייך.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2006 10:17 |
|
| |
אזרחי.
אין ברצוני להתחיל בהפגזות מובאות מהגמרא והראשונים כאנטי תזה לשיטתך.
אתחיל בשאלה פשוטה והגיונית מתוך דברים שכתבת אתה כותב כמוטו.
למשל, אם פעם אחת בחייו השכן שלך חשב לשניה על כך שהתה שהוא שותה הוא תה טעים, אז הוא לא צדיק. לפי זה האם צדיק יכול לברך ברכת הנהנין.? הרי אין מציאות לפי דברך שצדיק יהנה. אפילו להריח טביק אסור לו
ומה עם ברכת הבשמים שזה -כמו שנאמר- מהנה את הנפש.
ולשאלתך מה לא ישים. שציבור שלם יסתובב בהרגשת תיסכול יאוש וביטול עצמי
כמו שמסתובב פותח אשכול זה לעמך עקב דעות שאפשריים ליחידי סגולה אבל בשום פנים ואופן לא לכולם ולא לציבור. החינוך לזה הוא בעיני לא הוגן לא
חכם לא מוסרי ולא ישים.
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2006 11:46 |
|
| |
קושיות אינן "הפגזות" לדעתי. ודיון איננו שדה קרב.
שאלת יפה, ואני אענה אם ירצה ה' ובעזרתו, לאחר שנתעכב רגע על שאלה קטנה שיש לי אליך.
האם רבי יהודה הנשיא היה מברך ברכות הנהנין? תענה רק כן או לא.
האם הוא אכל מאכלים טובים? כן או לא.
האם הוא נהנה באצבעו קטנה? תענה רק כן או לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2006 11:48 |
|
| |
ירוחם,
בנוסף לדבריך שאני מסכימה איתם, יש לברר אם אותו יחיד סגולה לא סטה, והחמיר עם עצמו יתר על המידה ביחס לשורת הדין,כי אז הוא עלול למצוא את עצמו בקצה החסר של המידה הראויה: "העדר הרגש הנאה", שהיא רע גמור - עיין ערך אשכול נאחז בסבך - תופעה נפוצה בקרב גדולי החסידות : חולי נפש שבא לידי ביטוי בדכאון ובפחי הנפש אליו נכנסים, וכמובן, בעקבות כך ההשתוקקות ל'הפשיט את הגוף'
וכלשונו הזהב של הרמב"ם
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/shmona/4-2.htm
המעשים הטובים - ממוצעים המעשים הטובים הם המעשים השווים, הממוצעים בין שני קצוות, אשר שניהם "רעים": הראשון תוספת והשני חסרון.
והמעלות הן תכונות נפשיות וקניינים ממוצעים בין שתי תכונות גרועות: אחת מהן יתרה, והאחרת חסרה.
ומן התכונות האלה יתחייבו המעשים ההם.
והמשל לזה:
הזהירות, שהיא מידה ממוצעת בין רוב התאווה ובין העדר הרגשת ההנאה. הרי שהזהירות היא מן המעשים הטובים.
ותכונת הנפש, אשר תתחייב ממנה הזהירות, היא מעלה מן המידות.
אך רוב התאווה היא הקצה הראשון, והעדר הרגשת ההנאה בכל הוא הקצה האחרון ושניהם רע גמור. ושתי תכונות הנפש, אשר מהן יתחייב -
1. רוב התאווה - והיא התכונה היתרה
2. והעדר ההרגשה - והיא התכונה החסרה.
- שתיהן יחד פחיתויות מפחיתויות המידות.
תוקן על ידי - riv - 26/06/2006 12:03:55
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2006 12:07 |
|
| |
אזרחי.
לא. התשובה כן
לב. התשובה כן
לג. על אף מה שכתוב שהוא לא נהנה התשובה לשאלתך היא כן.
אתה יהודי כשר ואין צורך לבדוק אותך נתת סימן-אתה עונה על שאלה בשאלה.
ריב.
למה לא הבאת את המקור הזה? שמונה פרקים לרמב"ם פרק ד ד"ה
ואם יבוא האיש הסכל, בלא ספק, וישתדל להוסיף על אלה הדברים, כגון שיאסור האכילה והשתיה נוסף על מה שנאסר מן המאכלות, ויאסור הזיווג נוסף על מה שנאסר מן הביאות, ויתן כל כספו לעניים או להקדש, נוסף על מה שבתורה מן הצדקה וההקדשות והערכים - יהיה זה עושה מעשי הרע והוא לא ידע, ויגיע אל הקצה האחד, ויצא מן המיצוע לגמרי. ולחכמים בזה הענין דבר, לא ראיתי מעולם נפלא ממנו, והוא בגמרא דבני מערבא, בתשיעי מנדרים. דיברו בגנות אותם המקבלים על עצמם שבועות ונדרים, עד שנשארים כעין אסירים, ואמרו שם זו הלשון: "ר' אדי בשם ר' יצחק: לא דייך מה שאסרה התורה, אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים?". וזה הוא הענין אשר זכרנוהו בשווה, בלא תוספת ובלא חסרון.
שאלת אותי מספר פעמים במה אני רואה ניסיון לדכא את חירותו של אדם. לתת לו הרגשת אשמה מתמדת. ועל ידי כך לשלוט בו. קחי את הדוגמא ותלמדי
מודה ועוזב
תוקן על ידי - ירוחםשם - 26/06/2006 12:10:35
|
|
|
|
|
|
