הקרב הליילי: ברסלב מול צה"ל

 בשיחה ל-ynet מתאר נתן, חסיד ברסלב, את ביקורו הלילה ב'ציון' של יוסף הצדיק: "הכניסה שלי פנימה הייתה מאוד פשוטה. נכנסנו במהירות ברכב אחד בלבד, מאחד המחסומים היותר מבודדים. ירדנו מהרכב, נכנסנו, קראנו את 'התיקון הכללי', התפללנו לשלומו של החייל החטוף ולגאולת הקבר. כל הסיפור היה בערך חמש דקות".

 כמה שעות קודם לכן, כחצי שעה לפני כניסתו למתחם הקבר, פורט נחמן וייס את התוכניות שלו ללילה הקרוב: "התכנון שלנו להיכנס לקבר במסירות נפש. לא מעניין אותנו באיזה דרך. עברנו כבר עימותים עם מחבלים פנים אל פנים, עברנו פה סיפורים מאוד קשים ואנחנו לא נרתעים מהצבא שחושב לחסום אותנו. אנחנו אפילו יכולים להיעצר, אבל מסירות הנפש למען יוסף הצדיק דוחה את הכל. אם לא יתירו לנו כניסה, מדי שבוע בשבוע עם אבטחה - החבר'ה כאן פשוט ימשיכו לסכן את החיים שלהם והסיפור הזה יכול להסתיים בסופו של דבר בצורה לא כל כך נעימה. אנחנו רוצים שיהיו כניסות מאובטחות, ואנחנו פונים לכל מי שרק אפשר לפנות".

 הקרב על הקבר

 מאז שהוחלט על יציאת צה"ל מהעיר שכם באוקטובר 2000, מנהלים חסידי ברסלב מאבק עיקש מול הצבא על זכותם לבקר בקבר יוסף. בתקופה הראשונה לאחר יציאת צה"ל מהמקום, הם עוד התאפקו והסתפקו בצפייה מרחוק על הקבר, ממעלה הר גריזים. לאחר כשנתיים, כשפקעה סבלנותם הם החליטו על הסתננות יחידים למקום, בניגוד להוראות הצבא והתופעה החלה לצבור תאוצה במהירות.

 לאחר שבדצמבר 2003 ביצע ארגון הפתח פיגוע ירי לעברם של 17 חסידי ברסלב שהסתננו עצמאית אל תוך מתחם הקבר, החליט הצבא שאין לו ברירה ושחייבים לעשות סדר. מאז החלה, במינונים משתנים ולפי תקופות, כניסה מאובטחת של החסידים פנימה אל תוך שכם, על מנת לאפשר להם להשתטח על קברו של הצדיק. ההסדר שבין החסידים לצבא נעשה באמצעות תיווכם של מתיישבי האזור, בעיקר מהיישוב יצהר, אולם בשנה החולפת- הכול השתנה.

"ניכנס גם במסירות נפש" (צילום: נטע סלע) 

 "הפעם האחרונה בה הותרה כניסת יהודים לקבר יוסף הייתה ערב תוכנית ההתנתקות", מספר יהודה ליבמן מיצהר ומאנשי ישיבת 'עוד יוסף חי' (הישיבה התמקמה במתחם קבר יוסף בין השנים 00'-82'). לדברי ליבמן, בשנים האחרונות נעזרו חסידי ברסלב בקשר של המתיישבים מאזור שכם עם גורמי

 הצבא באזור, בכדי להכשיר את כניסתם המאובטחת למקום. אולם בשנה האחרונה, כבר לא היה במי להיעזר עוד בשל שני תהליכים שהתרחשו במקביל.

"גם הכניסה לקבר הפכה להיות פחות תכופה בגלל החלטה של מפקד החטיבה, שהתיר מאז כניסתו לתפקיד כניסה אחת בלבד וגם בגלל תוכנית ההתנתקות, היחסים של התושבים באזור עם החטמ"ר ואנשי הצבא הגיעו לכדי נתק מוחלט. כל זאת הוביל למה שקורה היום, שהצבא מונע כניסה לקבר יוסף", מאשים ליבמן. "בעבר, הצבא בסך הכול לקח על עצמו אחריות כבדה והמתיישבים ידעו להעריך את זה. כיום, אין כמעט מגע או דיבורים בין הצבא למתיישבים ואלוף הפיקוד והמח"ט נמצאים מאוד רחוק מאתנו".

השבוע, לאחר הפוגה של שנה ולכבוד הילולת יוסף הצדיק, הודיעו חסידי ברסלב כי הם אינם מקבלים עוד את סירובו של הצבא לאשר את כניסתם לקבר והודיעו על חידוש ההסתננויות למקום. "החזיקו אותנו במשך שנה שלמה. הבטחות שאוטוטו יאשרו את הכניסות", טוען נתן. הוא מסביר ש"מדובר במאות חסידים צעירים שלא ניתן לרסן אותם ושנה שלמה זה הרבה מאוד בשביל להחזיק אותם עם הבטחות. הסברנו לצבא שאם הם לא מחדשים את הכניסות המאובטחות - הם מפקירים אותנו".

"וזה שהם כל פעם מגיבים שהם יטפלו בחומרה במסתננים", מתריס נתן, "כבר הוכח שאפילו לא אחוז אחד מהכניסות הם הצליחו לתפוס ואפילו פחות מזה הם הצליחו למנוע... אנחנו לא מגיעים משום מניע פוליטי או אידיאולוגי - רק דתי ובשם חופש הפולחן. וחבל שהצבא לא מבין את זה. התחושה שלנו שהמניעים פה הם פוליטיים ולא ביטחוניים", הוא מוסיף.

רוב החסידים שהגיעו השבוע למצפה יוסף מודעים היטב לסכנה שבמעשיהם. אמונתם ביוסף הצדיק המגן עליהם וברבי נחמן מנצחת כמעט כל רגש של פחד ואף מעודדת אותם להמשיך באותה הדרך. "חסידי ברסלב יש להם את העניין של המסירות נפש מאז ומתמיד", מסביר וייס, "גם ר' נחמן היה האדם היחידי שגילה לכל התלמידים שלו, לאורך כל הדרך שאין כזה דבר טבע. אין כזה דבר שיכול למנוע מבן אדם לעשות דבר שבקדושה".

בדרך המובילה לשכם ולגוש הישובים סביב, מסביר חיים רייכר, חסיד ברסלב ירושלמי מישיבת 'שובו בנים' את ההבנה שלו לפסוק 'ונשמרתם לנפשותיכם': "לא מדובר על הגוף, מדובר על הנפש. מדובר לא לעשות עבירות", הוא מפרש. "זה שאנשים משתמשים בפסוק הזה", הוא מוסיף, "זה דבר מאוד יפה וודאי שאדם צריך לשמור על גופו, זה כלי שה' צריך לשמור עליו. אבל היות שאנחנו נמצאים בכזה מצב היום בארץ, אנחנו מנסים איכשהו לתקן את הדבר הזה ובאים להתפלל אצל יוסף. אנחנו מאמינים שיוסף הוא המשביר לכל הארץ - והוא שומר על מי שבא אליו".