|
|
| נשלח ב-11/12/2007 12:55 |
 |
| |
והיום שראש הממשלה שיחרר 450 אסירים סתאם ככה בלי סיבה אמיתית שנראית לעין
אז תמורת גלעד כמה אסירים צריך לשחרר
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 20:37 |
|
| |
מזעזע. בעיקר לראות מה שהשתתפות בפוליטיקה עושה לחשיבה ההלכתית של חכם כרב עובדיה.
לאשר את האיוולת הזו, הרי זה פשע, ונוגד כל חשיבה הלכתית ו/או היגיון סביר אחר.
_________________
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 20:56 |
|
| |
ר, מיכי "ואני אמרתי בחופזי כל האדם כוזב," הציטוט הוא של אלי ישי ולא של הרב עובדיה:" אמר השר אלי ישי: "אם יתברר שהחיילים לא בחיים הרי שזו לא עסקה של אסירים לבנונים חיים תמורת חיילים מתים, אלא באסירים לבנונים חיים תמורת חייה של קרנית"
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 23:22 |
|
| |
אם היו עכשיו ח"ו מגלים שאהוד ואלדד נרצחו ע"י החיזבאללה, היו משחררים המון מחבלים וגופות של מחבלים רק עבור הגופות של החיילים הי"ד. לא יאמן!!! שעוד אנשים ימותו רק בשביל גופות?? (לא שאני מזלזל בצורכי המשפחות לקבור את יקיריהם) אם השבוי חי זו פרשה בפני עצמה לדון אבל גופות- אני חושב שאין מה לדון גם לפי ההלכה, שהרי ברור שאסור לסכן חיי יהודים עבור גופות!!!!!
_________________
מקווים שהחיילים ישובו הביתה בקרוב!!!
נמחקה התמונה וביטויים לא מתאימים
תוקן על ידי עצכח ב- 30/06/2008 9:03:04
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2008 23:51 |
|
| |
קוגיטו,
אני לא התייחסתי לכתבה, אלא לעמדתו העקרונית של הרב שהורה לח"כיו להצביע בעד העסקה. אז אל נא בחופזך
_________________
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2008 03:05 |
|
| |
ר' מיכי
לשיטתך היה ראוי ,לדון את הוראתו של הרב עובדיה רק אחרי שהיה מבאר את טעמו ,לך תדע מה מכרו לו עסקניו,אולי את כל הג'ירפות שבספרי, הרי המערכת העסקנית הסובבת כדבורים סביב לרבם שקיפותה תביש כל חור שחור מצוי.
ולא גרע חלקו משל הרבצ"ר למשל שלא נדון אתו עד שנשמע אותו מפורש על המקרה הספציפי שבו היה מעורב ,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2008 08:59 |
|
| |
זה ממש לא דומה.
לגבי הרבצ"ר יש שאלות עובדתיות חשובות כדי לשפוט אותו (האם היה צורך ממשי, מה היו הנתונים של המקרה). לגבי הרב עובדיה דומני שאין לנו כל חסר עובדתי. אני לא מניח שלא היתה לפניו האינפורמציה שיש לפניי. אז איך אפשר היה להגיע להכרעה כל כך בלתי סבירה?
אני בתמימותי מצפה מאיש הלכה לחשיבה קרה ומסודרת, ולא לפעולה מהבטן. זאת שלא כמו רמטכ"ל, עיתונאי, שר, או ראש ממשלה, שמהם כבר איני מצפה לכלום.
אני גם חושב שלאור חדלות האישים של כל המעורבים בפרשה, שיכולותיהם האישיות והשכליות הן כשל דגי הים (או תולעי משי), כל מי שהיה נוטל מנהיגות ומוכן להוביל את המהלך המתבקש (לא להסכים לעסקה) היה יכול להשפיע גם על אחרים. ובפרט אם יש לו סמכות מוסרית-הלכתית-יהודית, ושאינו חשוד על זלזול בחיי אדם, כמו הרב עובדיה.
מה שבעיקר מאכזב כאן הוא שאם החיילים היו בחיים היתה כאן דילמה, או לפחות קושי ממשי לעמוד בפני הציבור עם הכרעה הפוכה. אבל כשהם מתים, אני לא רואה כלל דילמה. וכפי שהעיר מי מידידיי, ניתוחי מתים ותרומת איברים זוהי חובה מובנת מאליה כדי להציל חיים. אז למה ויתור על הגופות הללו אינו מחיר הולם עבור אותו דבר עצמו? זוהי פעולה והכרעה 'מהבטן', ומפוסק (להבדיל משאר חדלי האישים שם) אני לא מצפה לנהוג כך.
כאן המקום להביע (בצער רב) את הערכתי לשלושה מאותם חדלי אישים, על האומץ שגילו בהתנגדותם לעסקה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2008 11:17 |
|
| |
מיכי,
ולמה לא תניח שהרב עובדיה הפעיל כאן אותו סוג של שיקול דעת שהרב שפירא הפעיל במקום אחר - שהרווח הוא מיידי והנזק, אם קיים, הוא עתידי ומוטל בספק ועומד מול נזקים פוטנציאליים אחרים (כגון אי רצונם של חיילים להילחם אם הם לא בטוחים שיעשו הכל להחזיר אותם) ועל כן הוא נדחה מפני הרווח? זה סוג שיקול שלא מתאים לניהול מדינה, אבל את הרבנים החרדים (וכאמור גם את הרב שפירא) הוא שירת היטב.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2008 11:20 |
|
| |
גו"ג
ואולי על זה דבר הרב קוק (איני זוכר מקור כעת) שפסיקה לכלל שונה מפסיקה לפרט?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 30/06/2008 11:19:30
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2008 12:14 |
|
| |
פני הדור כפני כלב.
כשהמנהיגים מחליטים לפי ספינים ולחצים רגשיים לא הגיוניים, ולא טובים למדינה ולאזרחיה.
ההבדל בין מנהיג טוב לבין מנהיג לא טוב,
המנהיג הטוב רוצה שלעמו יהיה טוב גם ובעיקר בעתיד,,
המנהיג הרע, רוצה- שעמו יגיד שהוא טוב, כאן ועכשיו.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2008 12:14 |
|
| |
האינמפוטנציה שמגלה עולם ההלכה כאן , גדולה מהסכמה או הסכמה שבשתיקה או התנגדות פסיבית.
אם חז"ל היו היום, הרי שמן הסתם הם היו אוסרים בצורה גורפת להביא גופות מן השבי.לא תמורת חיים , לא תמורת מתים ולא בחינם.
מי שיכל לפסוק שאין פודים יתר על כדי דמיהן יכל לפסוק שעל חללי צה"ל שבידי האויב אין דין מת מצווה.
עם כזה מחץ הלכתי, גם לחץ המשפחות היה יורד, ומימלא מקבלי ההחלטות היו יכולים לפעול בצורה יותר מושכלת.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2008 12:22 |
|
| |
גו"ג,
לא נראה לי שהמוטיבציה של החיילים תשתנה אם הם יידעו שלא מוסרים שבויים כנגד גופות שלהם. היה בחדשות לפני כמה שבועות כמדומני שהיו קצינים או חיילים שחתמו שהם לא רוצים שיחזירו שבויים כנגד גופות שלהם. כך אני מרגיש גם לגבי דידי.
אמנם לגבי חיילים חיים אכן שיקול המוראל הוא משמעותי, ולכן עסקתי בדבריי רק בגופות.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2008 12:54 |
|
| |
מיכי,
אני לא משוכנע שאתה צודק. העובדה שיש אנשים כמו יונה באומל או משפחת ארד שמסתובבים שנים רבות בתחושה שהבנים שלהם חיים והמערכת לא מתאמצת להחזיר אותם בהחלט עלולה לפגוע במוטיבציה. אדם רוצה לדעת שגם אם הוא לא יחזור ההורים שלו ובוודאי אשתו לא ייאלצו לחיות בסיוט כזה. בכל מקרה, לא זו הנקודה; זו רק דוגמה לסוג שיקול שקיים אי-שם במאזן של הרווחים-וההפסדים-העתידיים-שאולי-יתרחשו. בדיון אחר הסכמת, כמדומני, עם גישתו של הרב שפירא ששיקולים מהסוג הזה שהם בגדר "שמא" עתידי לא דוחים את הברי המיידי.
|
|
|
|
|
