פדיון שבויים עד היכן?

אם היה ברי מיידי אז הייתי מקבל (לפחות את הלגיטימיות). אבל כאן אין שום ברי מיידי, והעתיד אינו ממש שמא. ולא מדובר על השאלה האם אלו ששוחררו יפעלו בעצמם אלא על ההשפעה שיש לצעד כזה על פעולות עתידיות. לדוגמא, כעת אין שום סיבה בעולם לחמאס להשאיר את גלעד שליט בחיים, שהרי הם יקבלו מה שהם רוצים גם תמורת גופות. בנוסף, יש להם מוטיבציה גדולה לחטוף עוד חיילים ואזרחים, וכמובן להרוג אותם מייד. הרי תמורת המידע שהם מתים הם יקבלו עוד אסירים שלהם, ואח"כ יקבלו עוד תמורת הגופות. וכן על זו הדרך.
ומעל הכל, בשיקולים של מדינה וחברה העתיד הוא כבר כאן. אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן הוא שיקול עתידני קלאסי. וזה גופא  מה שמלמדים אותנו חז"ל, שבסוגיות אלו אין לפעול במונחים הרגילים שההווה תמיד דוחה את העתיד.

המשנה לש"ב לשעבר ח"כ חסון, אמר בראיון ברדיו, כי כל המחבלים ששוחררו בעסקות טטנבוים גיבריל ואחרים,
גרמו בצורה ישיריה למותם של עשרות רבות של ישראלים, ,
 
משחרור המחבלים בעסקת טננבוים נפגעו במישרין מעל 30 יהודים,

את זה לא צריך מנהיג, אפילו שהוא רק  רב לקחת בחשבון?

ירוחם,
כאמור, אלו הנזקים הישירים. דומני שהעקיפים הם חמורים יותר.

רב מיכי

איזה הוא חכם, הרואה את הנולד. לא מצפים ממנהיגנו לזה.  ולכן כתבתי רק על הדברים שרואים ברור,

(ר' מיכי
לגבי  הודעתך לעיל- אני דווקא חושב שזה ממש דומה, מהכרותך עם המערכת הרי שאנו יכולים להניח שהרב עובדיה קיבל נתונים מסולפים המתאימים  לכווניתיהם הפוליטיות של עסקניו, לך תדע איזה מידע הכרוך בסוגיות בטחוניות שלא היו ולא נבראו אלא לאותה שעה של שיכנוע הגיעו למערכת שיקוליו. אמנם יתכן שאין בכך לפטור אןתו מאחריות אבל את להוריד את רמת שיקולו ההלכתי לכה מופקע ,זה דבר שהייתי משאיר כתרוץ אחרון,פשוט חסרים לנו נתונים רבים מדי.)

1. מיכי, כל הכבוד שאתה מתייצב בצד האמת.
עם זאת, אני חושב שזה רק קצה הקרחון.

(כמעט) כולם חושבים בעזרת הרגש, וזה מקור הבעיות.
האשמים העיקריים פה הם אזרחי מדינת ישראל, שנותנים לגיטימציה לשיטה.
זה שהם לא מבינים שהשיטה גרועה זו בעיה שלהם, והם ימשיכו לשלם על כך.
והסיבה שהם נותנים אישור ותמיכה בשיטה הזו היא משום שתפיסת העולם שלהם שגוייה.

גם אם הם לא חשבו על זה מעולם, רוב אזרחי המדינה מעוניינים במנהיג שמקבל החלטות בעזרת הרגש, בעזרת שיקולים צרים, ושיהיה חלש מספיק בשביל להקשיב לרחשי הציבור והעיתונאים.

הם אינם מעוניינים בשליח ציבור שמחליט החלטות בעזרת עקרונות אבסטרקטיים.
ומי שמכניס את עצמו למיטה חולה, שלא יתפלא כשהוא קם חולה.
כל התוצאות הללו הן בסך הכל המשך ישיר של תפיסת עולם שגוייה.
ובמקרה של אזרחי מדינת ישראל, תפיסת העולם השגוייה מובילה לרלטוויזם מוסרי שבהכרח מוביל לתוצאות כאלו.

אגב, "אין פודים שבויים יותר מדמיהם" מתייחס למצב בו יש שילטון עריץ.
כאן המצב שונה. כאן היתה נדרשת נחישות מוסרית עד להכנעת המוטיבציה של האוייב.
את החיזבללה היה צריך להכריע עד כניעה ללא תנאים, או עד מוות של האחרון בהם, ואת זה היה צריך לעשות על ידי מחץ.
המצב היה צריך להיות כזה בו הם מתחננים שניקח מהם את השבויים.

2. קוגיטו, פיקוח נפש דוחה עסקנות פוליטית.
ולמי שתוהה- מדובר על סכנת חיים ברורה. (יש אנשים שחיים לא רחוק מאיתנו,  ושמעוניינים במוות של כל אחד ואחד מאיתנו, והם גם פועלים בהתאם).
ברגע שהמוטיבציה קיימת- במאוחר או במוקדם תבוא גם היכולת ואח"כ גם הביצוע.

3. המוטיבציה של האזרחים להגן על עצמם תעלה כאשר הם ידעו שמטרת ההתארגנות הזו המכונה "מדינת ישראל" היא להגן על חיי בני האדם הלוקחים בה חלק, ולא להקריב אותם עבור ערכים שלכאורה יותר נעלים (כמו שלום, מדינה, ילדים פלסטינאים, אנשים אחרים וכ"ו)

תוקן על ידי - אפיקבנגב - 30/06/2008 19:25:44

_________________

מיכי,