קן הדוכיפת
למה ניסה עורך דין בכיר להבריח ציפור מתה לידי אסיר בכלא גבעון? ולמה טוען עו"ד מוטי יוסף, מומחה בתחום הפלילי, שהשופטים הקלו עם לקוחות שלו בהשפעת כוחות מסתוריים? קמע עשוי פוחלץ של דוכיפת הפך לטרנד בקרב ישראלים בהליכים משפטיים - והם מוכנים להישבע שהוא משבש את דעתם של שופטים. הרב אליהו אברז'ל, ראש אבות בתי הדין הרבניים בירושלים: "יש לזה קבלות ואסור לפקפק בזה.''
שמעון איפרגן | מגזין mako | פורסם 03/04/18 15:47
הסוהרים בכלא גבעון ברמלה רגילים לתפוס מבקרים שמנסים להבריח חומרים שונים ומשונים לידי האסירים, אבל מה שהתגלה במכונות השיקוף שלהם בבוקר שגרתי אחד בדצמבר האחרון היה חדש אפילו בשבילם: בתוך קלסר שהחזיק עו"ד פלילי ותיק ומכובד התגלתה ציפור מתה.
עורך הדין היה בדרכו לביקור אצל לקוח שלו, אסיר כבן 40 שנשפט ל-27 חודשי מאסר בגין פרשת הימורים חמורה. על פי גורמים במשטרה הוא מקורב לבכירים בארגון פשיעה גדול במרכז הארץ, עבריין עשיר עם חיבה לקוקאין ולמכוניות פאר. למה שעורך הדין שלו ינסה להסליק בשבילו פגר של ציפור? זה בדיוק מה ששאלו הסוהרים את העו"ד, שהסביר בלי להתבלבל: מדובר בקמע רב עוצמה המבוסס על הסגולות הייחודיות של ציפור הדוכיפת. הוא קיבל אותו מידי רב נכבד כדי שישמש את הלקוח שלו בהליכים משפטיים, ביניהם עתירות שהגיש נגד המדינה ושב"ס.
הסוהרים החרימו את הקמע ובשב"ס שוקלים אם לנקוט בהליכים פליליים כנגד העו"ד שלא דיווח עליו בעת הכניסה לכלא. אפשר היה לקטלג את הסיפור כולו כמקרה בודד ותמוה, אבל מתברר שקמע הדוכיפת הוא לא איזה שיגעון פרטי של אסיר חובב קוקאין: מדובר בטרנד של ממש בקרב ישראלים שמתמודדים עם המערכת המשפטית. עבריינים בכירים וזוטרים, אנשי עסקים, מנהלים בכירים בחברות הייטק ובבנקים, גברים שמנהלים תיקי גירושים – בין אם מדובר במעידה פלילית חד-פעמית, קריירה בפשע או פסיקה לגבי דמי מזונות, יש מי שמנסה לרתום את הסגולות המיסטיות המיוחסות לדוכיפת כדי לשבש את דעתו של השופט ולגרום לו לפסוק לטובתו.
ככל שהעיסוק בקמעות נשמע תלוש מהמציאות ומההיגיון, למערכת מגזין מאקו הגיעו דיווחים על עורכי דין נוספים שמבריחים את קמעות הדוכיפת ללקוחות לכלא, לבתי מעצר או בעת מפגש בתוך אולם בית המשפט. "אני יכול לומר לך בוודאות שבשני מקרים שהייתי עד להם, הקמע הזה פעל לטובת הנאשמים שייצגתי", אומר עו"ד מוטי יוסף, מומחה בתחום הפלילי. "פקפקתי בזה בהתחלה וחשבתי שזה דבר הזוי, אבל לקוח אחד שהואשם בייבוא סמים ושני שהואשם בגידול מאות שתילי מריחואנה במעבדת הידרו שוחררו אחרי כמה ימים למעצר בית, קיבלו תסקירים חיוביים ונגזרו עליהם עונשי מאסר על תנאי בלבד. במו עיניי ראיתי איך שופטים הפכו את דעתם על הנאשם משלילית לחיובית. האם הקמע הזה משבש את דעתו של השופט? על פי מי שהחזיק אותו, התשובה היא חיובית".
אתה עצמך מאמין בזה?
"אני מאמין שלקמע הזה יש כוחות וסגולות ייחודיות לחלץ אנשים שנקלעו להליכים משפטיים מורכבים".
המצרכים: סכין זהב ומוח של צבוע
איך הפכה הדוכיפת למרכזה של תעשייה שלמה שמעורבים בה רבנים, מקובלים, ציידים, מבריחים, עורכי דין ועבריינים מכל צבעי הצווארון? כדי להבין את התהליך צריך להכיר את ההיסטוריה הייחודית של הציפור במסורת היהודית – היסטוריה שמתחילה בימי המלך שלמה ומגיעה עד להכרזה על הדוכיפת כציפור הלאומית שלנו ביום הולדתה ה-60 של המדינה, לפני עשר שנים בדיוק.
על פי הגמרא, לדוכיפת היה תפקיד מרכזי בבניית בית המקדש הראשון בתקופת שלמה המלך: היא זו שהביאה אל בית המקדש את תולעת השמיר, ששימשה לחציבת האבנים שמהן נבנה הבית. "תולעת השמיר, שדמתה ליהלום, סייעה לניסור אבני בית המקדש. כלומר, לדוכיפת היה תפקיד חשוב מאוד", אומר ראש אבות בתי הדין הרבניים בירושלים, הרב אליהו אברז'ל. על פי האגדה, הדוכיפת סייעה לשלמה המלך גם באיתור ממלכת שבא האבודה ואוצרותיה – קרדיט שגם הקוראן מעניק לציפור בעלת הזנב המפוספס. למעשה, בעולם הערבי מוכרת הדוכיפת גם בשם "טיר סלימאן", כלומר "הציפור של שלמה".
כבר בגמרא מיוחסת לדוכיפת סגולה של סיוע לאנשים במשפט, ספציפית בתחילת התהליך ממש ולא בעיצומו. "עם השנים היא הפכה לקמע שאם נוצר על פי ההליך המקובל, כל מי שמחזיק בו זוכה להצלחה שאין כדוגמתה", אומר הרב אברז'ל. "יש לזה קבלות וזה רציני מאוד. אסור לזלזל או לפקפק בזה, למרות שעל פי ההלכה הדוכיפת אינה ציפור כשרה" (ואכן, ספר ויקרא מציין במפורש: "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה... וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף").
לא רק ביהדות ייחסו לדוכיפת סגולות מיסטיות. בימי הביניים האמינו כמרים נוצרים שהציפור ניחנה בכוחות מאגיים שמטהרים את נפש האדם ממזיקים; היו כמרים שמרחו את דם הדוכיפת על עיני המאמינים כדי להגן עליהם מפני קוסמים ומכשפים, שדים וחלומות רעים. אלברטוס מגנוס הספרדי, כומר בן המאה ה-12 שכונה גם "אלברט הגדול", הרחיק לכת וקבע שאכילת לב של דוכיפת בעודו פועם מאפשרת לאדם לחזות את העתיד ולקרוא מחשבות.
במרוצת השנים הפכה הדוכיפת לשם דבר בקרב מכשפים, מקובלים, רבנים ומיסטיקנים למיניהם בספרד, הודו, פקיסטן ובמדינות צפון מערב אפריקה - מרוקו, אלג'יריה וטוניסיה - שם החלו לייצר קמעות כדי לסייע לאנשים שנקלעו לצרות מול מערכות המשפט, המשטרה והשלטון. בשווקים של מרוקו, שם מכונה הדוכיפת "הוּדהוּד", נמכרים עד היום קמעות דומים לזה שנתפס בכלא גבעון.
"מרוקו נחשבת למקום הכי טוב בתחום הכנת קמע הדוכיפת", אומר מקובל שמעורב בהברחת קמעות הודהוד לישראל. "המכשפים שאני נפגש איתם במרוקו יוצרים את הקמע המושלם שאני יכול לסמוך עליו ולמכור אותו ללקוחות שלי שזקוקים לו, הם ממש פועלים על פי ההנחיות. זו עבודה קשה ומורכבת, אבל אם עושים את זה כראוי, הקמע גורם לשופט לחשוב עליך רק טוב, גם אם מחשבתו הראשונה הייתה רעה. זה גורם לניסים ונפלאות וזה בדוק לגמרי".
ההנחיות המדוברות מורכבות ולא קלות לעיכול. למשל, יש לשחוט את הדוכיפת רק בלילה או בימים שנחשבים בטוחים בכל הנוגע לנוכחות של שדים. השחיטה חייבת להתבצע באמצעות סכין עשוי זהב, משוח בתמיסת צמח הרוטה, שנחשב בעל סגולה נגד עין הרע. לאחר השחיטה יש לייבש את הדוכיפת במשך כשנה לפני שניתן להשתמש בה לצורך קמע, ובתום התקופה ממלאים את חלל הבטן של הציפור ב-15 חומרים נדירים, בהם תבלינים מיוחדים שנאספים בהרי האטלס. אחד מהחומרים האלה הוא מוח של צבוע.
בתוך התהליך יש לרשום על גבי הקמע את שמו של השופט באותיות מהופכות. לאחר מכן יש לכסות את הדוכיפת בבד אדום מיוחד. כעת הקמע מוכן, והאדם שרכש אותו חייב לשאת אותו בכיסו בכל עת.
הרב אברז'ל, מה קורה אם לא ממלאים בדיוק את ההוראות?
"אם לא עושים את הקמע על פי הכללים הידועים, הוא לא יעבוד לטובת מי שיחזיק אותו".
שתי ציפורים לשני עמים
שמואל (שם בדוי) מבריח קמעות הודהוד ממרוקו לישראל. "בארץ קשה מאוד לצוד את הדוכיפת בגלל שאין אוכלוסייה גדולה כמו במדינות אפריקה", הוא מסביר ומעריך כי מדי שנה מוברחים לישראל מאות קמעות. "אני קונה את ההודהוד אצל מכשפים מרוקאים באגאדיר, במרקש ובכפרים בהרי האטלס. אני סומך עליהם שהם עושים את זה על פי כל הכללים".
כמה אתה מרוויח מהמכירות בארץ?
"כמה מאות אלפי שקלים בשנה, והביקוש רק הולך וגדל. אנשים שנקלעו לצרה כמו תיקי גירושים או כתב אישום חמור - אין להם מה להפסיד והם ישלמו כל סכום כי להיחלץ מבתי המשפט בלי נזק כלכלי או ישיבה ממושכת בכלא".
חלק מהאטרקציה בהברחת קמעות הוא שבניגוד לסחורות מוברחות אחרות, מדינת ישראל לא מוטרדת במיוחד מהסחר בציפורים מתות ממולאות. "רשות המיסים? הם בכלל לא מבינים מה זה", אומר המקובל ששוחחנו איתו. "הם עסוקים יותר בלאתר טלפונים סלולריים, תכשיטים, מזומנים. הקמע המרוקאי ממש לא מעניין את פקידי המכס. בשנה אחת אני מצליח להבריח לפחות 100 קמעות כאלה, זה עסק דתי משתלם מאוד".
המקובל יופתע כנראה לשמוע שברשות המיסים דווקא מכירים את הנושא, ומדווחים לנו שלפני כארבעה חודשים נתפסו במכס מספר קמעות של דוכיפת מפוחלצת וכי הנוסעים שהבריחו אותם נלקחו לחקירה ותושאלו בעניין. אבל זה שהעסק משתלם - כאן כבר אין הפתעות.
קמע הודהוד נמכר במרוקו במחיר ממוצע של 75 דירהם (כ-200 שקל); בארץ מוכרים רבנים וקבליסטים את הקמעות במחיר שנע בין 2,600 ל-10,000 שקל, תעריף שנקבע ביחס ישר למעמדו של המוכר – מקבליסט אנונימי ועד רב מקובל. כדי לקדם את המכירות, יש רבנים שהעלו לאתרי האינטרנט שלהם מאמרים בדבר סגולותיה של הדוכיפת ובכך שהיא עושה "את מה שאף עו"ד לא יכול לעשות". "קמע הדוכיפת, מיוחד להצלחה בבית משפט, היזהרו מחיקויים ומזיופים", מתריע אתר של רב שגובה 2,600 שקל תמורת קמע הודהוד מקורי.
באתר של הרב חיים פוקס, העומד בראש "מכון סגולת אמת' לחקר מיסטיקה יהודית", הקמע נמכר בסכום של 2,550 שקל. במאמר שפרסם לפני כחמש שנים באתר "כיכר השבת" התייחס הרב פוקס לסגולות הדוכיפת וסיפר שידוענים בישראל מחזיקים אותה על גופם כדי להצליח בבתי המשפט. "הסגולה של הדוכיפת היא הצלחה במשפט והכוח שלה הוא לתת חן וחסד שישמעו לך ויעשו רצונך", ציין הרב פוקס. "אני זכיתי לראות במו עיניי כאשר ניסינו במכון לייצר את הסגולה והתחלנו לתת אותה לאנשים שהיו זקוקים לה במשפט, קיבלנו 90 אחוז תגובות מדהימות שפשוט לא הבינו כיצד השופט שכל הזמן היה נגדם התהפך עליהם לטובה".
באותו מאמר הפליג הרב פוקס בתיאור סגולותיה של הדוכיפת, שלדבריו יעילה לא רק מול שופטים. הרב הדגיש כי הסגולות הללו מוכרות הן בתרבות היהודית והן בתרבות הערבית: למשל, מוח הדוכיפת "יועיל לעיניים חולות"; רגלי דוכיפת מבושלות יסייעו לנשים להתעבר במהרה; דם הדוכיפת הוא סגולה להשבת אהבות אבודות ונשים חטופות; את עינה הימנית של הציפור מומלץ לאישה לשאת עמה כדי להבטיח את אהבת בעלה ("ויש חולקים ואומרים: 'וכן אם תתלה האישה את עינה השמאלית בצווארה, לא יאהב בעלה אישה אחרת זולתה לעולם ואפילו היא כעורה"); ואילו את ראש הדוכיפת מומלץ לשרוף ואז לשתות את האפר כסגולה לאהבה בין בני זוג.
ביקוש לקמעות קיים לא רק בישראל אלא גם ברשות הפלסטינית, שם עומד מחירם על כ-3,000 ש"ח - סכום משמעותי בגדה המערבית וכזה שרק העשירים והמבוססים ביותר מבין תושבי רצועת עזה מסוגלים לשלם. זה אכן מעיד על כך שההודהוד מהווה גשר בין העמים, אבל בין שתי התרבויות יש לפחות הבדל מובהק אחד בכל הנוגע למעמדה של הדוכיפת: עניין הכשרות. הרב פוקס התייחס לסוגיה במאמרו: "לגבי התוהים על השימושים הלא כשרים כביכול בדוכיפת, צריך לזכור שבשביל הרפואה מותר הכל, ובמיוחד אם יובש בשמש יותר משנה עד שיבש כעץ ואפרו הוא שנאכל".
המקרה המוזר של ראש העיר והחפץ המכושף
הביקוש לקמעות הודהוד בישראל הוליד סצנה מצומצמת של ציד דוכיפת. למרות הפיתוי הכספי, נראה שהעסק משתלם רק בקושי: "מדובר בציפור שכמעט בלתי אפשרי ללכוד אותה. צריך להשתמש בכל מיני טכניקות ובזהירות מרבית כדי להתקרב אליה", טוען אדם שעוסק בסחר לא חוקיים בציפורים בדרום הארץ. "זו עבודה לא קלה שיכולה להימשך שעות ואפילו יום שלם".
ברשות הטבע והגנים מדגישים כי הדוכיפת, כמו הרוב המוחלט של חיות הבר בישראל, נחשבת מוגנת על פי חוק ואסור לצוד אותה או לעשות כל שימוש בחלקיה. עם זאת, ברשות מכירים היטב את התופעה של ציד דוכיפת למטרות מיסטיות. "יש גם יבוא של חלקי ציפור ממרוקו, תופעה שהתרחבה לאחרונה לצערנו. חשוב להדגיש כי כל החזקה, ייבוא וסחר בציפור ובחלקיה אסורים בישראל, והעוסקים בכך, לרבות אלה שמשדלים לכך, צפויים לעונשים הקבועים בחוק".
במקום להסתמך על הציד הלא חוקי בישראל, גורמים בקהילה היהודית במרוקו יודעים לספר על עשרות ישראלים - בהם עבריינים בעבר ובהווה - שמגיעים מדי חודש לקנות את קמע ההודהוד כדי למכור אותו בארץ. הרב נחמן בטיטו, שמתגורר שנים רבות במרוקו, מספר: "אני יודע על יהודי אחד שמתעסק בהכנת הקמע ומוכר אותו כאן בסכום של 100 דולר. המחיר הגבוה בישראל נובע מכך שבמרוקו הרבה יותר קל לתפוס את הדוכיפת. באופן אישי הבאתי לחברים בארץ כמה קמעות של הודהוד, וממה שהבנתי זה עזר להם", מעדכן הרב.
ההודהוד הפך בישראל לטרנד בקרב בנקאים, הייטקיסטים, זוגות בהליכי גירושים, עבריינים ואנשי עסקים בכירים שמאמינים בסגולות הדוכיפת ("הלוואי ויכולתי לספר כמה ידוענים החזיקו בדוכיפת כשהם עומדים לפני השופטים", כתב הרב פוקס). "אשתי הגישה נגדי תביעת גירושים על מיליונים בטענה שבגדתי בה", אומר איש עסקים מאזור לכיש. "חבר שלי שמע על ההודהוד והפנה אותי לקבליסט שהבטיח לי 100 אחוז הצלחה. הוא כתב את שמו של השופט בתוך נייר שהכניס לקמע. אני אדם חילוני שלא מאמין בדברים כאלה בכלל, רחוק מאוד מענייני דת ורוח, אבל החלטתי שאין לי מה להפסיד. תוך כדי המשפט גיליתי שאשתי בגדה בי ורוב התביעה שלה נגדי נמחקה. לא נעים לחשוב שאתה מחזיק בכיס פוחלץ של דוכיפת ובזה תלוי גורלך, אבל במקרה שלי זה עבד ורוב הרכוש שלי נשאר אצלי".
האדם המוכר ביותר ששמו הוזכר בהקשר של הקמע הוא ראש עיריית קריית מלאכי לשעבר, מוטי מלכה, שבשנת 2012 פתחה נגדו המשטרה בחשד לשורה של עבירות, החמורה שבהן אונס של עובדת בעירייה. בסופו של דבר הורשע מלכה במסגרת הסדר טיעון בהטרדה מינית של שתי נשים ובעבירות על חוק תכנון הבנייה. הוא נדון לעבודות שירות ותשלום פיצויים לנשים ונדרש להתחייב שלא יתמודד שוב על ראשות העיר. בחשדות החמורים יותר, כגון עברת האונס, נמצא כי אין די ראיות להעמדתו לדין.
"מקורב: מוטי מלכה רכש פוחלץ מכושף ולכן יזוכה", אמרה הכותרת באתר mynet באוקטובר 2012. בידיעה צוטטו מקורבים של מלכה, שטענו כי ראש העיר רכש קמע הודהוד במרוקו וכי הדבר הוביל להסדר טיעון מקל במקום עונש חמור. "זה כישוף מוכר שעושה את השופטים מטומטמים", צוטט מי שהוגדר כבן למשפחה מרוקאית המתעסקת בשחוּר ובמיסטיקה. דוברות עיריית קריית מלאכי הכחישה בזמנו את הדברים.
מבחינתו של עו"ד מוטי יוסף, מי שבא עם הודהוד – ברוך הבא. "אם זה עושה טוב לנאשמים שלי ומסייע להם במשפט, מי אני שאמנע זאת מהם? יותר ויותר נאשמים, ובכלל זה עבריינים די בכירים, מאמינים שהקמע הזה עושה ניסים ונפלאות. זה להיט בבתי המשפט ופריט מבוקש מאוד. עם תוצאות אי אפשר להתווכח".
עולם הפוך אני רואה
