|
|
| נשלח ב-19/7/2006 18:18 |
|
| |
ממללא, אני מסכים לכל מילה. לא טענתי שאין שם שאלות טובות (שכמובן גם אותן היא לא הראשונה ששואלת), אבל הטענות שלה הן 'על הפנים', כמו תמיד. טוב, כל אחד צריך פרנסה לא?
ועוד הערה לאמשלום, מי שהנושא בנפשו הוא הראשון שצריך להסתייג משטויות כגון אלו שכותבת הנ"ל. כדי להצביע על קיפוח וניצול הנשים אין צורך לכתוב שטויות. אפשר להצביע על תופעות אמיתיות (שבהחלט קיימות), ולנתח אותן בצורה הגיונית וסבירה, במקום להטוטים פסאודו-פסיכואנליטיים ריקים. אבל מה לעשות שמהדברים הפשוטים אי אפשר לעשות 'פייפר'? הרי על זה בנוי כל התחום האקדמי הקרוי 'מיגדר', שכמעט כולו אינו אלא מלל מסוג זה של גרינפילד שמנסה ליצור פייפרים מדבריים באנליים או מלהטוטים סמנטיים חסרי תוכן, שכל קשר בינם לבין מחקר מקרי בהחלט. ישנם גם יוצאי דופן פה ושם, אבל אם עשרה המה אני ובתי עמהם. רוב החומר הוא אמירות בנאליות בלבוש אקדמי עם הרבה סמנטיקה חסרת מובן, וחלק אחר הוא חיפוש נוירוטי של קיפוח שכמעט לעולם לא עוסק במה שמתחת לפנס, וגם הוא כמובן בד"כ מלווה בלהטוטים סמנטיים חסרי מובן.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2006 18:32 |
|
| |
אמשלום, בקשר לשמות של 'גדוילים', הזכרתי שניים: מיל והארט. זה יותר מדי?
הניסוח שלך נהדר, אם יורשה לי. ''מי אתם... שתכפו את דעתכם עלי לא לכפות את דעתי על אחרים''. האסימטריה בין ההתנהגות ה'פנימית' - חופש מכל כפיה, וה'חיצונית' כפית ההתנהגות הזו, של החופש, מציקה. אז מה אומרים? אומרים שלכפיה מעמד מיוחד במינו, מעבר לכל שאלה מוסרית אחרת. ומתעלמים משתי בעיות. האחת היא שאוטומטית אמורה גם כפיה 'חיצונית' ליהנות ממעמד כזה ולכן להיפסל על הסף, והשניה היא שהבחירה בשאלת הכפיה כשאלת על היא שרירותית. בעיניי שאלה פרטיקולרית של רצח כן או לא היא שאלה חשובה יותר מכפיה כן או לא. המעמד המטא אתי שהיא זוכה לו איננו מובן מאליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2006 23:25 |
|
| |
BT חביבי,
כמה מהר לקח לי להידרדר ל"רטוריקה של הפחדה"? בדיוק 14 עמודים אחרי תחילת הדיון, מרגע שאתה עברת להתלונן על סתימת הפיות הברוטלית מצד המחנה הליברלי. מה הייתה אותה "רטוריקה של הפחדה"? הצבעה על חוסר הסימטריה, בתחום שאתה בחרת לשרבב לויכוח. "מה מכל זה הכרחי"? כלום, לכן השתוממתי על קוצר הראות שלך בפתיחת חזית שבה אתה בעמדת נחיתות כה מובהקת. מלחמת עירק? נקודה חשובה, מהותית ורלוונטית מאין כמוה לשיחה הזו. אני מציב מצידי על לוח המשחק, את התמוטטות בורסת הצבעונים בהולנד, במאה ה 17. Your move.
כפי שהעירה אמשלום, זה שאתה מקיף כל מיני תארי גנאי במרכאות, לא הופך אותם למופרכים. כשאתה משמיע נימוקים בזכות תחושת ה"טבעיות" שלך, משום שהיא מדויקת ואמיתית יותר מזו שלי, הרי שלפי הגדרה, אתה צר אופקים. אמנם השכלת לחזות את ההתנגדות הזו ולהקדים לה תרופה, על ידי שימוש בנשק האימתני של הקפה במרכאות, אבל כוחה של התרופה הזו מוגבל מאד. היא אמנם מבדרת את הקוראים, אבל אינה מרחיבה אופקים.
כדי לא לחתום בנימה שלילית, אוסיף כאן הכרת תודה על שעזרת לי להבין, שמה שאני חש כהכרה מוסר, הוא למעשה תובנה משפטית... במחשבה שניה, חבל לבזבז סרקזם טוב על טענה כל כך חצופה. אתה מבלבל בין ידע בתולדות הפילוסופיה של המוסר – מה שבעליל יש לך - לבין היכולת להכריע בויכוחים מוסריים – שאותה אין לא לך ולא לאף אדם אחר. כשבני אדם מנסים לדון בענייני מוסר, דרוש להם בסיס משותף. כשאין בסיס כזה, הדיון היחיד שאפשרי, לפני שעוברים לאלימות, הוא מה שקראת מטא-אתי. המוסר שאותו כינית "רחב, דעתני ובטוח בעצמו" הוא בהחלט כלי טוב להתגבר על ספקות ולהכריע מהר בשאלות קשות, אבל אין לו שום ערך בדיון מהסוג שמתנהל כאן. כשהמו"ל מנסה להוכיח את צדקתו על דרך השלילה, לאמור "אם תרשו לעשות משהו שאני לא אוהב, הרי שבעתיד תאפשרו עוד דברים שאני לא אוהב, זה הרי לא יעלה על הדעת, מ.ש.ל.", מגיעים לו כל התארים שלהם זכה בדיון הזה, ועוד כמה שלא חולקו, מסיבות מוסריות.
תוקן על ידי - יבוסי - 19/07/2006 23:28:41
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2006 23:33 |
|
| |
למיכי,
כתבת: מי שהנושא בנפשו הוא הראשון שצריך להסתייג משטויות כגון אלו... כדי להצביע על ... אין צורך לכתוב שטויות.
כמו שנהוג לכתוב במוספי הספורט, כל מילה בסלע. האם אימצת את הדעה הזו בעקבות הויכוח שלנו על המאמר של הרב אבינר, או שמישהו אחר השתמש אז בניק שלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2006 23:56 |
|
| |
מיציץ,
משעשע, כי הוא ממש לא מבין שהבעיה היא לא בטעות אלא בבטחון המדהים בו הוא כתב, וממשיך לכתוב, דברים שיכולים חהיות נכונים, ויכולים להיות גם לא נכונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2006 00:28 |
|
| |
נדב, נו, במגרעת הזו כולנו לוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2006 07:00 |
|
| |
מיכי,
כולנו?! 
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2006 07:32 |
|
| |
מה אתם רוצים מאלוף בן?
הוא לא ראש ממשלה, שר ביטחון או רמטכ"ל. הוא בעל טור בעיתון שחלק ניכר מכותביו חיים במציאות דמיונית ואוהבים לכתוב עליה. תפקידו לכתוב בלשון יפה את מה שיעביר לנו היום את הזמן, ומחר נשכח. הרי גם ספרות יפה לא נמדדת על פי התאמתה למציאות.
לו אלוף בן היה ניחן בחושים מדיניים ובטחוניים מבריקים, הוא לא היה בעל טור בהארץ (כמו שכתב הארץ לענייני שוק ההון לא היה כתב אלא שחקן בשוק ההון, פרשן הספורט היה מאמן, ומבקר הספרות היה סופר וכיו"ב. אמר פעם מישהו שכל השופטים בתחרות הפסנתרנים ע"ש רובינשטיין היו כאלו שניסו להיות פסנתרנים ולא עלתה בידם).
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2006 12:24 |
|
| |
כשופט בתחרות רובינשטיין אני מוחה על דברי ממללא (שהם נכונים אך מעליבים - מה אני אשם שנתקעתי בשווערע ליסט?). בכלל הייתי דורש לשפר את היחס לשופטים, תמיד גובים ממני דמי כניסה ומושיבים אותי ביציע, ולא משכללים כלל את דעתי בדירוג ...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2006 12:32 |
|
| |
מיכי,
Speak for yourself.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2006 12:53 |
|
| |
ממללא, אני מסכים לכל חוץ מאשר לחושים מדיניים ובטחוניים. כל מי שיש לו משהו כזה, המקום האחרון שנמצא אותו הוא במשרדי המימשל הרלוונטיים או בצבא.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2006 13:13 |
|
| |
Those who can't do, teach; those who can't teach, teach gym.
הפתגם הזה מתאים גם לכותבי מאמרים, אבל צריך לשים לב שאי יכולת עשיה, אין פירושה חוסר כישרון. Those who can't do הם אנשים שחסר להם משהו כדי להיות אפקטיביים בתחומם. המשהו הזה יכול להיות התמדה, אגרסיביות, קסם אישי, אחריות, תעוזה, הגיינה או סתם מזל. החוסר הזה לא צריך למנוע מהאדם לבטא את הכשרון שיש בו, באפיקים כמו הוראה וכתיבת ביקורת.
תוקן על ידי - יבוסי - 21/07/2006 13:17:08
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2006 13:16 |
|
| |
הייתי מאד שמח לשמוע את דעות חברי הפורום בנוגע לויכוח באשכול זה לפני מס' דפים, (ראו עמודים 13-14) ביני ובין יבוסי, בענין השאלה האם יש "נורמות אנושיות מוסריות", או שאין דבר כזה וכל מה שאנו עושים הוא הסדרת הפגיעוּת שבין איש לרעהו.
אשמח לשמוע לאן נוטה דעתם של חברי הפורום דכאן. האם צודק יבוסי שלחברה אנושית אין טעם ואין גם יכולת לקבוע גבולות אדומים להתנהגות "בהמית" ו"בלתי אנושית" או "בלתי ראויה", כגון עירום או קיום יחסים בפומבי, קיום יחסים (לרבות טקסי נישואין) עם חיות, ושאר סטיות. אני מאמין שהחוש המוסרי הפנימי שטבוע בנו, מאפשר לנו להגדיר בכנות סטיות שהן בזויות ובלתי-ראויות מחמת עצמן, ולא מחמת הפרעה לזולת. דומני שהתנ"ך וחז"ל תומכים בדעתי ומכאן העונש לאנשי דור המבול שלא קיבלו תורה (ואף סדום לחלק מהדעות).
אשמח לשמוע את דעת חברי הפורום בשאלה חשובה זו.
|
|
|
|
|