מצעד 'אחרית הגייז' בעיר הקודש

מציץ, שמא טעית לחשוב שפילוסופיית ה"הגיון הבריא והפשוט" (או בשמה הפורמלי "חשיבה סינתטית-אפריורית לאנ"ש ודורשי טובתם") תחומה לשאלות על היש, התודעה והרצון החפשי?

אין ספק שמציץ צודק מאה אחוז.

וליתר חידוד: המצעד עצמו בא - בעיקר - כדי לשפר מעמד האזרחי ולהעניק להם זכותם במדינה דמוקרטית, אין צריכים מצעד ע"מ שמדינת ישראל לא תסקול בעלי המצעד.

ואף שומר תומ"צ יכול להזדהות עם תביעותיהם, שמדינה דמוקרטית צריכה להעניק שויון מלא לכל אזרחיה, ואין לה לעסוק בהלכות מורל וערכים.

ודברי מיכי נפלאו ממנו

מאיר,
לא הבנתי את הערתך.

מייציץ,
אכתוב כמה שיקולים והרהורים מקופיא. כמובן שהנושא דורש ליבון יותר שיטתי.
אדם שמסית לחטא ומקהיל קהילות ברבים שנותנות לגיטימציה לחטא ומטיף לא לשמוע לתורה, ללא כל ספק הוא גרוע ממי שבועל ארמית בפרהסיה. הרי קו"ח הוא אחת המידות שהתורה נדרשת בהן (ולכן זה לדעתי גם עומד במבחן הפורמלי, אף שבזה יש עוד לדון). וכידוע: הן הן עדי ייחוד הן הן עדי ביאה. מצעד כזה הוא עשיית מעשה בפרהסיה לכל דבר ועניין.
באשר לראיות ישירות יותר, זה באמת מעניין לחשוב על כך. אנסה.
בכל אופן, אין לי כל ספק, והדברים אינם צריכים לפנים, שבעולם שבו ההלכה היתה המסגרת השלטת (וכך הרי מתייחסים רוב אנ"ש לעולם שלנו, ובזה אני חלוק עליהם) קנאים היו פוגעים במצעד הזה, ובגדול, ואף זוכים על כך לצל"ש.
הבעיה שבגללה פוגעים בבועל ארמית הוא מפני ערעור החברה היהודית-תורנית וערעור הסמכות ההלכתית (מצה שמצדיק את ערעור הסמכות שיוצא ממעשה הקנאי עצמו). כעת צא וחשוב מדוע מצעד כזה אינו מערער עוד הרבה יותר את אושיות התורה וההלכה והסמכות ההלכתית.
ובודאי ופשיטא דזה לא גרע מ'עבירה לשמה', כמו מעשה יעל. אף שהוא היה מעשה עבירה, עדיין היא זוכה לשבחים על כך.
ועוד, הרי אך סביר הוא שכמו שיש היתר להתגונן במלחמה כנגד מי שמאיים על עצם קיומי או ליחיד במי שרודף אחריו להורגו, כך יש היתר הלכתי עקרוני להתגונן במלחמה הרוחנית. ואמנם יש לקשור זאת למחלוקת תוס' והרשב"א לגבי פיקו"נ רוחני, אך כידוע דברי האוסר הם מן המתמיהין.
ולגבי שאלת סמכות ההכרעה, האם כל יחיד יכול להחליט שיש איום שמצדיק אלימות או רציחה, נראה שלא. אבל ביחס למצב זה, ברור שאין חולק על כך שיש כאן איום וערעור, ורק ההצדקה לאלימות כלפיו בימינו ובמצבנו היא השנויה במחלוקת.
ועל רקע זה אזכיר כי הדיון כאן לא היה על האקטואליה, שהרי לגביה אמרתי כבר את דעתי, דעת תורה. הדיון היה על עיקר דין קנאים פוגעין. אין לי ספק שזו היתה ההוראה בעולם הלכתי גם אם היו באים לשאול מלכתחילה, ולא רק כהצדקה בדיעבד לקנאי שפגע.
ואכן ישנה בעיה בתפיסה שהעולם שלנו הוא עולם כמו בתנ"ך או בימי שלטון ההלכה (שכנראה היה קיים רק בספרו של הרמב"ם).
המתח הזה ביחס לתפקיד שמוטל על היחיד במקום שבו אין מסגרת תורנית מרכזית שמחייבת (אלא אוסף רבנים מפולגים), הוא אכן בעייתי. גם המחתרת היהודית וגם יגאל עמיר חשו, ובמידה רבה של צדק, שמכיון שאין סמכות הלכתית, ואף פוסק אינו מוכן להתייחס ולקחת את תפקידו ברצינות (ולהתבטא בנושא כלשהו שעל הפרק. כמו עד ימינו), הם נטלו לעצמם את התפקיד. אני מניח שאם היתה סנהדרין (אמיתית, כמו זו שבפ"ת כמובן) לא היה כאן צורך בדין קנאים, כי הסנהדרין היתה עושה כאן את הדין.

.

ר' מיכי:

אבל אין סנהדרין (אינני מחשיב את פרופ' וויס, במחילה...)



והקביעה מה "חמור יותר מבועל ארמית" סובייקטיבית להפליא.


יש מי שחושב שצעידה בחוצות ירושלים בפומבי חמורה יותר מבועל ארמית, ויש מי שחושב שנשיא שבעל יהודיה - שלא בהסכמתה - זה יותר חמור מבועל ארמית.

שמעתי גם, שיש כאלו שחושבים ששריפת אשפה מתחת לכביסה הנקיה שתלו, מציקה להם הרבה יותר מאשר בעילת ארמית שנעשית בעיר אחרת.


לשיטתך, כל בר בי רב דחד יומא, יוכל לפסוק ולקיים דין מוות.



אני מזכיר - ולא בפעם הראשונה - את תרגום יונתן לפסוקים בפרשת כי תשא "עברו ושובו... והירגו איש את אחיו..." .

מתרגם התרגום שם: והעמידו בתי דין ודונו...


אפילו אז, בעל התרגום מבקש להדגיש כי יש לשמור על הפרוצדורה ועל סדר הדין.

אין עונשין מן הדין. אין עונשין מן הדין . אין עונשין מן הדין.

הדין של קנאים פוגעין בו הוא כפי הנראה מהגמרא והרמב"ם הלכה מיוחדת שנתחדשה לגבי בעילת נכרית ועוד כמה דברים הקשורים לחילול המקדש, ויש לזה קשר עם חומרא מיוחדת שיש בעבירה זו של בעילת נוכרית (שמצד שני אין עליה דין מיתת בי"ד). בשאר עבירות ככל הנראה אין דין כזה.

מלבד שכאמור אין עונשין מן הדין , הרי קל וחומר פריכא היא. הדין של קנאים פוגעים נלמד מפנחס ששם בוודאי היו כל האלמנטים שציינת , חילול השם , הסתה ועידוד לדבר עבירה וכו' וכו' ועם זאת אין זה די בכדי לחייבו ללא צירוף בעילת נוכרית ברבים, ההסתה בלבדה לא היתה מספיקה. ובכלל , אני חושב שבהלכה אין קטיגוריות ותתי קטיגוריות של מושג חילול השם. כאשר אדם עושה מעשה בפרהסיא זהו חילול ה' . ועם זאת הוא צריך לבעול נוכרית בפרהסיא בכדי להתחייב.

עכשיו לגופו של מצעד, אני חושב שלראת במצעד הזה חילול השם יותר מאשר דברים אחרים הנעשים במדינה הזאת הוא פשוט גיחוך. מה בדיוק עושים הצועדים? הם מנהלים מאבק ציבורי במה שהם תופסים כדעות קדומות ושנאה כלפיהם . עכשיו , אתה בא ואומר , אסור להם לנהל מאבק כזה , מכיוון שקיומה של שנאה ודעות קדומות היא מעצור מסויים בפני עוברי עבירה , הרי בזה שהרבה אנשים באים ביחד ומנסים להסיר את המעצור הזה יש בכך משום התרסה וחילול ה' מיוחד. אני לא יודע למה זה נכון , עד כדי כך שההגין הבריא והפשוט אינו מסוגל אפי' לחשוב שאולי יש כאן משהו שעכ"פ צריך לברר , אבל נניח לזה. מה יוצא מדבריך? שבזה שאנשים מנסים להסיר מעצור בפני עבירה יש משום חילול ה'. אם נכליל , הרי שגם פעילות פוליטית למען שינוי חוקי דת בכל הקשר אחר הוא חילול ה', זה הרי אותו דבר ממש, אנשים באם להתריס , לא רק שאנו מעוניינים לעבור עבירות אצלנו בבית , אנו מעוניינים שזה גם יהיה קל! כלומר , קנאים פוגעים בפעילי מרץ, שינוי וישראל ביתינו.

עתה נתקדם עוד צעד , למה רק כאשר אנשים מנסים לסלק מעצור בפני עבירה יש משום חילול ה' ? מה אם מלכתחילה אין מעצור כזה? זה הרי ממש אבסורד. כאשר יש טור ארוך של מכוניות שנוסעות בשבת על כביש מסויים , מאות ואלפי יהודים מבצעים ביחד עבירה בפרהסיא בראש מורם , אז כל עוד אין אף אחד שעומד נגדם אין בכך חילול ה' כל כך גדול שמצדיק לימוד קל וחומר מדין קנאים פוגעים בו , אבל ברגע שמישהו יעביר איזה תקנת עזר עירונית ואותם אנשים יתקוממו על כך , זה כבר יהיה חילול ה' שעל זה חל דין קנאים פוגעין בו מקל וחומר.

אני חושב שבאמצעות אותו הגיון פשוט ובריא ניתן להסיק בקלות שבכל זמן ועת שתעלה הרצון מלפני מי שזה לא יהיה , הוא רשאי לתפוס את החילוני העובר ברחוב ולקיים בו דין זה של קנאים פוגעים בו. שהרי כאשר חילוני הולך ברחוב ואינו לבוש כמו חרדי או דתי , הוא הרי מתריס בכך בגלוי , אני חילוני! אינני מקיים את מצוות התורה ואף איני מתבייש בכך! הרי אין ערעור גדול מזה של אושיות התורה וסמכות ההלכה.

כמובן אתה יכול לבוא ולהמציא כל מיני חילוקים , או יותר טוב , להכריז שההגיון הפשוט והבריא אומר שהדברים האלה פשוט אינם דומים. לצערי לא ניחונתי בהגיון בריא ופשוט , אבל אני מעז לחשוד שההגיון הבריא הזה פועל פעולתו לפי הנושא שעומד על השולחן באותו רגע . נפלאות דרכי התבונה.

אני לא חושב שההלכה היא מאד סובלנית , אבל הדברים שנאמרו כאן בשם ההלכה , הם פשוט סילוף. חידשת כאן גישה ללימוד הלכה שאומרת למרות שאין לי שום מקור לדברי , הרי אני יודע למה התורה באמת התכוונה , אז מה זה כבר משנה אם במקור נאמר כך או כך . האם זו גישתך הכללית גם בתתחומים הלכתיים אחרים? למה שלא נבוא ונתיר כך לנסוע ברכב בשבת למשל , הרי כל מה שהתורה התכוונה זה שתהיה לאנשים יום מנוחה , אז מה זה הפורמליסטיקה העבשה הזאת שסתם מקשה על אנשים ? כך אפשר להתייחס להרבה תחומים נוספים , אבל משום מה רק הנושא שלפנינו קל בעיניך עד כדי כך.

_________________

מייציץ,
הרי אמרתי להדיא בדבריי שגם לגבי חילול שבת היה עליהם להתייחס באותה צורה. אז מה אתה מפנה אותי להגיון הבריא והפשוט. אותו הגיון (בריא ופשוט, במקרה זה, ורק בו ) שהיה בדבריך כבר קדם בדבריי.
המצעד אינו שאלה של בקשת זכויות ויחס מפלה גרידא, אלא של לגיטימציה וקריאה לעבירה. גם אם באופן פורמלי הוא אינו מגדיר כך את מטרותיו. זה מה שהוא עושה בפועל.
אני חוזר ואומר שאותה קביעה שיש בחז"ל על בועל ארמית, שגם היא מחוץ לשורת הדין בגלל מה שהם ראו כעבירה חמורה ובעייתית, היתה ניתנת על ידיהם ביחס למצעד כזה. לי אין כל ספק בדבר. ואני שוב חוזר שזה נכון לחז"ל ובזמנם, שכן המציאות בימינו היא שונה. כאמור, הויכוח כאן אינו על האקטואליה אלא על ההלכה העקרונית.
לגבי קנאים פוגעים זו אינה ענישה לכפרה אלא לימוד לקח לציבור ומניעת חילול השם, ולכן אין כאן בעיה של ענישה מן הדין (לפי כל השיטות שמסבירות את העיקרון הזה. ראה אנצי"ת, ואכ"מ). מעבר לכך, השיקול שבכאן אינו 'דין'. אם הייתי קורא לכך 'בניין אב' ולא קו"ח, היתה נחה דעתך? אני עושה אנלוגיה בין המצעד הזה לבין בעילת ארמית בפרהסיא. כעת כבר אפשר להעניש?
גם לגבי השאלה מי מוסמך להכריע, כבר עסקתי בזה קודם. הרי זו גופא התחושה שאין כיום מוסד רבני מוסמך שמכריע, ולכן אנשים מרגישים יתר לגיטימציה ליטול את החוק (=ההלכה) לידיהם. וחוץ מזה, לדעתי זה נעשה בהוראת רבותיהם, שהם הבי"ד המוסמך בעיניהם, בהיעדר סנהדרין - מי רואה אותם יוצאים ואינו יוצא!. אמנם הוראות שלא ניתנות בפרהסיא מחשש לעינא בישא.
העליתי עוד טיעונים כמו עבירה לשמה, שלא זכו למענה.
באופן כללי אומר אתה מסתכל על החומרה שבמעשה האלימות בלבד. אבל יש צד שני למטבע, שמשום מה אתה מתעלם ממנו: החומרה שבהשפעה של המעשה הזה על הסביבה היהודית שלנו. על כן יש מחיר גבוה לכל הכרעה בדילמה הזו, בין להכרעה לקולא (כהצעתך) ובין להכרעה לחומרא (כהצעתי התיאורטית).
סוף דבר, משנה לא זזה ממקומה (ואל תעיר לי שוב על כך. אני זוכר!).

ואם תרצה הרחבות על דרך האנלוגיה:
 1. מצינו בכמה וכמה פוסקים ראשונים ואחרונים שגוי הבא על ישראלית קנאים פוגעים בה.
2. בא על מומרת מצינו בראשונים שקנאים פוגעים גם בו.

ולעניין מה נקרא מעשה בפרהסיא שהעירו כאן קודם, כתבו כמה פוסקים שאם חיים ביחד כזוג הוי כפרהסיא (לכמה עניינים, וגם לעניין קנאים). ראה יביע אומר ח"ב אבהע"ז סי' ג באורך (כל שיודעים מזה עשרה חשיב פרהסיא), ועוד.

ועוד אעיר שמחלוקת תוס' והרשב"א שהבאתי (ולא התייחסת אליה) נסובה על ההיתר לחלל שבת, אבל לא על עצם ההגדרה של רודף רוחני כרודף.

ועוד על דין מסית:

שו"ת אגרות משה חלק או"ח ב סימן ז

מי שרודף אחר ערווה מוגדר בהלכה כרודף.
האם הגדרה זו היא דווקא בשעת הרדיפה?
האם היא קיימת גם כשהנרדף משתף פעולה?

לפני כמה עמודים, כתבתי שלדעתי הבעיה העיקרית במצעד היא ההדגשה המוגזמת על הצד הגופני של הקשר בין אנשים. מצאתי דברים דומים באחת העצומות שהופיעו ברשת: http://www.respectjerusalem.com (שאני לא יודע מה מקורה): ""מצעד הגאווה" המתוכנן בעיר ירושלים, ביטוי מפורש ובוטה של מיניות, מהווה פגיעה חמורה באופייה המקודש של העיר". אולם, ע"פ דברי אמשלום וכותבים נוספים, ההיבט המיני הוא בכלל לא הנושא העיקרי של המצעד - הנושא העיקרי הוא הזהות הייחודית של הצועדים, וזכותם ליחס הוגן מהחברה. זו דרישה שאפשר להסכים איתה באופן חלקי, שהרי גם ע"פ ההלכה, היחס לאדם נקבע ע"פ מעשיו, ולא ע"פ נטיותיו המולדות. וגם ראשי ישיבות, שיש להם תלמידים שנמשכים לגברים, יודעים (או אמורים לדעת) שצריך להתייחס אליהם בכבוד, כאל בני אדם שיש להם אתגרים רוחניים מיוחדים, כפי שלכל אדם יש אתגרים רוחניים מיוחדים לו. אם כך, ייתכן שבמקום שני המצעדים המנוגדים והעוינים שמתוכננים לזמן הקרוב, אפשר לגבש נוסחת פשרה משותפת - מצד אחד, הרבנים יכריזו שצריך לכבד כל אדם, לא לזלזל באנשים שהנטיות המיניות שלהם שונות מהמקובל; ומצד שני, הצועדים יסכימו שיש להצניע את ההיבט המיני של האישיות ולא להוציא אותו לרחוב. העניין, מן הסתם, מסובך יותר ממה שכתבתי, אבל אולי, אם ימשיכו להיפגש, יצליחו להגיע להסכמה.

אראל,
זו סבה מספקת לדעתך?

_________________