מצעד 'אחרית הגייז' בעיר הקודש

נו, גם נקודה לזכותו. האם זה גרע מנשים המסוללות?

פרעתוני,

לא זכיתי להבין. מה פירוש גרע או לא גרע?

הארגומנט הבסיסי של דרור הוא שכמו כל אדם שומר מצוות הוא מרגיש מחויבות לקיום כל התורה, אבל לא תמיד מצליח לעמוד בה. במובן זה הוא מצפה שיקבלו אותו בבית כנסת ויעלו אותו ל"שלישי" כמו שמוכנים לקבל כל מדבר לשון הרע וגם דברים חמורים מזה.

איך שהבנתי אותך הטענה הבסיסית שלך היא מהסוג של "יש גבול לכל תעלול", אשר על כן מי שעובר על עבירה חמורה מאד באופן קבוע לא יכול לכנות עצמו שומר מצוות, לזאת הבאתי את טענתו של דרור. אם לדעתך כל מי שנכשל באופן קבוע במשהו צריך להזרק מהקהילה, המצב יהיה רע.

לא, לא. אני מדבר על מי שמרים את זה כדגל. כל אחד נכשל בעבירות כאלו או אחרות. אבל אדם שירים דגל של, נגיד, לחלל שבת ב"שינוי" או לאכול בשר עוף עם חמאה (נו, אנסו יצרו, זה בטח מה זה טעים), לא אחשיב אותו כדתי.

אם התנועה שלו הייתה רק באה לקרוא לאנשים לגלות רגישות למצבם של ההומואים הדתיים הנאלצים להתמודד עם יצרם - מילא. אבל פה הוא ויתר על ההתמודדות עם היצר, והעדיף את הפתרון הקל יותר. אז אני לא מקנא בכלל במצבו, אבל שלא יתפלא.

פרעתוני,
על אף ההזדהות האינסטינקטיבית (אני נזהר מלומר אינטואיטיבית) שאני חש, נראה לי שזוהי טענה בעייתית. ומה עם קיבוצניקים, או יישובים דתיים שונים, שמתנגדים ברגל גסה להפריד את הרחצה בבריכה שלהם, או את החינוך בבתי הספר שלהם (בגילאים הגבוהים לפחות)? האם לא להעלות אותם לתורה?
ומה על נשים שהולכות בלי כיסוי ראש? לא להעלות אותן לתורה?
לא קראתי את המאמר, אבל אם מדובר באדם שטוען כי הוא אינו יכול להתגבר על יצריו ומבקש התייחסות אנושית (ולא לגטימציה הלכתית), לענ"ד אין כל מקום לפעול נגדו בשום דרך שהיא.

מייציץ,
זה באמת קטע חזק (במיוחד נהניתי מ"ר' חנניה בן עקשיה", בסיום).

רבנו מיכי,

בעולם מתוקן, היינו מונעים מנשים ללא כיסוי ראש לעלות לתורה, אכן. אבל פשתה המשפחת ופשטת המטפחת, ואין פוצה פה ומצפצף כציוץ התוכי ומעוף הזמיר, ועל כן גזרו גזירת נח"ש שלא להעלות את כל הנשים לתורה, שכן דבר שיש לו היתר אפילו באלף לא בטל, ואשה בכל אלף לא מצאתי ואכמ"ל.

בקיצור, עניין ההעלאה לתורה בבית הכנסת הוא בעיניי שולי ולא חשוב. השאלה היא האם יש להילחם נגד אנשים שיוצאים במלחמות כאלה. ותשובתי היא - ודאי.

מיכי,

הלינק למאמרים בענוד הקודם

גם וגם, השאלתי לו את הניק בגלל קושי טכני להירשם בפארק.

מציץ, מדוע הליצנות והאד-הומינם הבזוי? אפשר גם לחתוך קטע ממאמר שלך ולהגחיך את כולו.

תוקן על ידי ניקלאסי ב- 14/11/2006 19:55:54

קראתי את המאמרים, והם בהחלט היו מרתקים.
מאמרו של בנקוף גם הוא מכיל כמה נקודות מעניינות (רובן די ברורות ובנאליות), אבל בחלקו הוא משתמש בז'רגון עמום ולא מוגדר היטב (כיאה לחוקרי מיגדר ותרבות ושאר חרתות, בשירות פעיל ובמיל.). מה היחס בין זהות מינית לבין נטייה, וכיצד שני אלו מתקשרים לשאלה האם זה גנטי והאם זה ניתן לשינוי? אלו נקודות מרכזיות במאמרו, שלוקות בעמימות בונה במיוחד.
בכל אופן שני המאמרים בהחלט מהווים דיון מעניין ומחכים בבעיה, ומעוררים הרהורים נוגים בדבר היחס שלנו לעניין. אני רק מתחזק יותר במה שכתבתי כעת לפרעתוני.
אגב, אני רואה כעת ביתר שאת כיצד הדיון הציבורי הפומבי, על אף שהוא מסוכן קצת, אכן משנה את היחס ומסייע להגדיר הבדל בין לגיטימציה לבין אמפתיה, ולהחזיר את הפרופורציה בין החלטא הזה לשאר חטאים. מי שאמר שלא מועיל לבקש הזדהות, ושזה לא מסייע מאומה כנראה טועה, ובגדול. לכן גם הטענות על מי שמעורר דיון ציבורי ומציג את זהותו (?) בפומבי בטלות, שכן הוא חייב לעשות את זה כדי להביא לאותן תובנות שהזכרתי לעיל. בלי זה, אף אחד לא היה מתחיל להתייחס כמו שצריך לתופעה זו.
רק כדי שלא יקפצו כאן עם הערות ופירכות, אני עדיין עומד מאחורי כל מה שכתבתי בהודעותיי לעיל באשכול זה. אין קשר בין אלו לבין תוכן הודעה זו.

הפרעתוני,

אני לא מבינה מדוע אתה טוען שהוא "ויתר על ההתמודדות עם היצר", הרי שנרב אמר מפיו שאינו עובר בפועל על איסור משכב זכר. האם העובדה שהוא טוען ברבים שהוא נמשך לגברים (ואינו מקיים זאת, מטעמי שמירה על ההלכה!) ושאינו מסוגל להימשך לאישה ולכן גם לא יתחתן לעולם (ובכך יש גם קרבן גדול וגם יושר רב, והקפדה על "ואהבת לרעך כמוך"), היא כשלעצמה "ויתור על ההתמודות עם היצר"? אם לכך אתה מתכוון, דומני שאתה שופט בני אדם בחדות יתרה שאין בה מידת הרחמים כלל וגם לא הגינות בסיסית.



מיכי,

על דבריך האחרונים (לא כולל המשפט המסיים ) - היה ברוך ותזכה למצוות.