מצעד 'אחרית הגייז' בעיר הקודש

בי.טי.

הטענה הזאת דומה לטענה העתיקה , האם השם יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים. לדעתי זהו יותר להטוט לוגי סמנטי , מאשר טענה רצינית, ומצטרף לכך השימוש הסטריאוטיפי במילה רב תרבותיות. האם הרב תרבותיות לא יכולה להתייחס בסובלנות לתרבותו החרדית מזרחית של מיסטר נהרי, מבלי לרצות לשנות אותו למשהו אחר? והאם הכרה וסובלנות כלפי תרבותו של האחר פירושם שיש לקבל את תביעתו לטוטאליות? אולי להיפך , יש לומר לו , כשם שאנו מתייחסים לתרבתך בסובלנות , התייחס גם אתה לתרבויות אחרות בסובלנות?

ועוד, האין העובדה שלמר נהרי יש רשת חינוך עצמאית הנתמכת על ידי המדינה ללא שתפוקח על ידה , רב תרבותיות קיצונית הנותנת מקום לתרבותו הטוטאלית של מר נהרי?

מציץ,
לפעמים חושבים בטעות שאנשים שמאמינים ברב תרבותיות הם בעלי תרבות לכידה ומגובשת משל עצמם, שאינה קשורה לר''ת. ולא היא, הר''ת היא היא החלק הדומיננטי בתרבות שלהם, השאר שולי. החכמה הקטנה אומרת: הבה נכיר כולנו אלו באלו, ממילא תרבותינו הבסיסית משותפת.

אני מתקשה להזכר בדוגמא אחת ליישום מוצלח של ר''ת במקרה של תרבויות מתנגשות. מה קורה אם חלק מרכזי בזהות שלי הוא ההכרה ביחודיות של הזהות הזאת, בהיותה מיוחדת יותר מכל זהות ''שונה'' או ''אחרת''? ואני לא מדבר בשם עצמי. אני פשוט חושב שהרציונל הנ''ל יומרני וכדלעיל.

בי טי,

שאלת - "מה קורה אם חלק מרכזי בזהות שלי הוא ההכרה ביחודיות של הזהות הזאת, בהיותה מיוחדת יותר מכל זהות ''שונה'' או ''אחרת''?"

אני בטוחה שיש אופציות פעולה שונות. אחת מהן היא לערוך "מצעד גאוה" (למשל - ללכת בסוג של הפגנתיות במדים המסויימים שלי ברחוב מנוכר שכל יושביו שונים ממני בעליל בצורתם החיצונית; או לצעוד ברחבי עיר הבירה שלי עם שותפי לזהות ולדרוש - בעצם הצעדה - סוג של הכרה בשונותי).

בי.טי.

ראשית כל מן הראוי לדייק במלים. מה פירושו של רב תרבותיות? פירושו שמדינה שקולטת מהגרים ממדינות שונות , איננה שואפת לכפות על כולם תרבות אחידה , אלא מנסה ליצור תשתית שתאפשר לכולם להתקיים בו זמנית.

ברוח הקביעה שכל הסינים אותו דבר , נראה לך שאין הבדלים בין רוסים , אטיופים , מזרחיים , אשכנזים וגם הומוסקסואליים והטרוסקסואליים. אבל לצערנו האמת היא שיש הבדלים וכאשר אין חינוך לרב תרבותיות יש סכנה גדולה של התגבשות של קבוצות שונות סביב מוקדי זהות עוינות זו לזו .

זו חכמה גדולה לשים דגש על מוכנות לחיות בשלום עם אחרים , זו חכמה קטנה ומרושעת להיות פנאטי ולעשות הכל כדי להפוך דו קיום לבלתי אפשרי.

מציץ,
זו ממש לא הגדרה ממצה של רב תרבותיות. המונח הטכני אולי התחדש בהקשר הפוליטי המצומצם הזה, אבל הקונטקסט הוא פוליטיקה של זהות ותיאוריות ביקורתיות אופנתיות ומעצבנות.
אני שואל שוב אם משרד החינוך מעלה כאופציה אורח חיים נטוריקרתאי. אם לא אנא הסבר מדוע.

אני קורא ועומד המום. כבר 5 דפים והמון תגובות, האינטלקטואליה בולטת, אבל איפה הכאב והדאגה והחרדה מצד אלו שמאמינים בתורה מן השמים, לנוכח אותם אלו שבטעותם קודחים בספינה של כולנו ומבעירים אש תחתינו.

איך אפשר לדון ביישוב הדעת אודות זכותם של החוטאים לעשות את מעשיהם. הרי סוף כל סוף הזהירתנו התורה שמעשים כאלו ימיטו אסון על כולנו - ואיך אפשר להישאר שווה נפש ואדיש בלי קצת צביטה בלב. הדיון דיון, אבל לא תזיק קצת תחושה של כאב ובהלה מפני סיכון, והיעדרה מעלה תהיות על הרמה האמונית האמיתית של אלו הטוענים לאמונה בתורה מן השמים ונותרים אדישים לחלוטין מול מעשים מסוג זה, וחלקם אף סונטים ומבקרים את אחיהם לאמונה אשר מנסים למנוע את האסון בדרכים "קנאיות" בשל היותם פרימיטיבים וקנאים חשוכים כידוע.

לגופו של ענין, שהועלה בדפים הראשונים, אני מופתע שהחכמים והנבונים כאן שכחו שבתורה הקדושה עצמה, יש ביטויים חריפים על עוון זה, בשונה מעוונות אחרים, ודווקא על משכב זכר (כמו על איסורי עריות בכללא), נאמרו ביטוים של "תועבה", "ולא תקיא הארץ אתכם", ואם להתייחס ישירות למונח "טבעי" - שמא על זה גופא נאמר בתורה, "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה", דהיינו שמתועב לעשות בזכר משכב הראוי לאיש ואשה.

והתורה חוזרת על כך ממש עד לזרא, הנה כמה כתובים:
ג כמעשה ארץ-מצרים אשר ישבתם-בה לא תעשו וכמעשה ארץ-כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו. כב ואת-זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא.
כד אל-תטמאו בכל-אלה כי בכל-אלה נטמאו הגוים אשר-אני משלח מפניכם.
כה ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את-ישביה.
כו ושמרתם אתם את-חקתי ואת-משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם.
כז כי את-כל-התועבת האל עשו אנשי-הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ.
כח ולא-תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את-הגוי אשר לפניכם.
כט כי כל-אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם.
ל ושמרתם את-משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני ה' א-להיכם.

**

אין צורך בהרבה הגיון לראות את העוון הזה של משכב זכר כבלתי טבעי, אפילו למי שאינו מאמין בבורא לעולם, שהרי הטבע הוא הגיוני, ואין שום היגיון ותכליתיות, במשכב זכר, כך שגם אם לא ניתנה תורה היה עלינו להבין את הדבר כמגונה ומאוס. (ע"ד מה שנאמר אלמלא לא ניתנה תורה היינו למדים וכו'). על אחת כמה וכמה, במי שמאמין שיש בורא לעולם, וברא זוגיות, אדם וחוה, זכר ונקבה, כדרך שאנו אומרים, אשר ברא חתן וכלה וכו'.
על אחת כמה וכמה, במי שמאמין שאותו בורא התגלה ומסר את תורתו שבה הוא מצוה שלא לנהוג כמעשים המתועבים של האמורי ועמי הארץ, אשר בגלל תיעובם הקיאה הארץ אותם.